רועי רשף בן ה-20 מתל אביב בדרך להיות כוכב הנוער הלוהט הבא. בימים אלו הוא מככב בתפקיד הבכורה שלו בסדרת הנוער "בת השוטר" (טין ניק לצופי yes, א'-ד' ב-15:30) והוא לא מתכוון לעצור. רגע לפני שהוא הופך למגה סטאר, הגיע הזמן להכיר אותו מקרוב! 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• א' עד ת' עם אלה לי: "אני עוד ילדה ומנסה דברים"
• סטטיק חושף את האמת מאחורי השיר "מיליון דולר"
• TOP 10: פרקי ההאלווין הטובים ביותר מהסדרות

אתה פורץ עכשיו לראשונה - רגע לפני שאתה הופך למגה סטאר, מה אנחנו צריכים לדעת עליך?

"התחלתי מכדורסל ולמעשה, עוד מהתיכון הייתי משחק כדורסל. מתישהו נכנסתי לדוגמנות, התחלתי לנסוע לחו"ל - להיות במילאנו, ספרד ושם נחשפתי ל'עולם הזוהר'. חזרתי לארץ והבנתי שהדוגמנות מאוד כייפית אבל המשחק מאוד קורא לי גם. התחלתי ללכת לאודישנים, התקבלתי לסרט שעשיתי מזמן ועדיין לא יצא - ופשוט התאהבתי בתחום".

זה היה ברור שזה זה?

"הייתה הרגשה של 'הגעתי הביתה!', מכריז רשף ומפרט: "התחלתי לעשות הרבה אודישנים, הגעתי גם לאודישן כמובן ב'בת השוטר' וזה יצא הכי נכון בעולם. הדמות התיישבה לי בדיוק וזה היה תהליך מטורף. בגדול עכשיו אני כבר מכוון לתפקיד הבא. דוגמנות זה תמיד כיף פה ושם, אבל נכנסתי לאיזשהו עולם ואני מתכוון לחקור אותו".

מתכונן לגל של מעריצים ומעריצות?

"איך אפשר להתכונן? אני כבר מקבל המון תגובות מהממות ברשתות החברתיות, ממש מחממות לב. כל מיני ילדות פותחות עמודי מעריצים וזה מאוד מחמיא לי. אני מאוד מעריך את זה שאנשים מעריכים את העבודה שלי. נתתי שם את הנשמה ואני שמח לראות שאנשים מעריכים את זה. הדבר הזה גורם לי אושר ואני רק מחכה שהסדרה תמשיך להתפתח".

הרגשת צורך להוכיח את עצמך יותר בגלל שזה תפקיד ראשון ועוד ראשי?

"תמיד איפשהו יש את הרצון להוכיח את עצמך בתעשייה שלנו. אבל אם מסתכלים על העולם המתוקן שאנחנו רוצים לחיות בו - אני שמח שכולם סביבי מקבלים תשומת לב, שיש עוד סדרות שיוצאות ועוד שחקנים שעובדים בפעם הראשונה. זה דווקא להוכיח את עצמי ממקום של 'אני רוצה לעבוד יותר', 'אני רוצה לכוון קדימה'. אני רוצה לעשות עוד ועוד סוגים של תפקידים".

 מה הכי משך אותך לכיוון המשחק?

"עולם הבידור דיבר אליי כי הרגשתי שיש בו נוכחות. עוד מהדוגמנות, הבנתי שאני לא דוגמן 'קולב', הרגשתי נוחות שם ושכיף לי. מעבר לזה, הרגשתי במשחק שיש לי עוד מלא ללמוד, והאמנות היא עולם ומלואו של התפתחות לאורך של שנים. זה מעניין אותי, כיף ואפילו ממלא. מרגיש שעשית פרויקט ודרך. כל פעם ששחקן עובר תפקיד זה חוויה בלתי נתפסת לתיאור והוא עובר תהליך ייחודי".

הזכרת את העניין ששיחקת כדורסל בעבר - תכננת קריירה בתחום הזה בעבר?

"כששיחקתי כדורסל אמרתי לעצמי שאגיע עד ל-NBA. לאט לאט, עם המעבר לדוגמנות והמשחק הבנתי שיש לי פשוט רצון להצליח ברמה הוליוודית. הכדורסל כבר פחות היה הדבר עצמו. חשבתי שאהיה מייקל ג'ורדן, אבל כרגע אני אומר וחולם להגיע להוליווד, לשם אני מכוון. כיום אני מאוד אוהב את הספורט, אבל זאת לא הדרך שלי במקצוע".

הדמות שלך ב"בת השוטר", איתי, נורא סקרנית ולא מוותרת בקלות - עד כמה אתה כזה במציאות?

"איתי מאוד סקרן ולא מוותר - וזה גם מאוד מאפיין אותי. אבל מעבר לזה, מה שמצית את האש באיתי זה שהוא דואג לדנה. הוא אומר לעצמו אולי היא בסכנה והוא לא יכול להרשות לעצמו לשבת ולהתעסק בדברים אחרים. אני מאוד מתחבר לזה, כשאני דואג למישהו קשה לי לשחרר".

"מהאודישן הראשון מאוד התחברתי אל איתי, מההתחלה אמרתי: 'היי, זה אני!'. זאת אחת הדמויות, מכל האודישנים שיצא לי לעשות, שהכי דומה לי. לאורך הצילומים קירבתי את הדמות יותר ויותר אליי. אמרתי לעצמי: 'תקשיב, החברה הכי טובה שלך אולי זרוקה באיזו סמטה. מה אתה אומר? מה תעשה?', זה מאוד עניין אותי להגיע לסיטואציות שלו".

הסדרה נעשתה בהשראת הספר "תיק נוער - שם המשחק", יצא לך לקרוא אותו?

"לצערי לא קראתי את הספר. אבל יצא לי לדבר הרבה עם הסופר (ליעד שהם - ע.פ) והוא סיפר לי על הדמות, איך היא השתנתה לאורך הדרך ומה אני אביא אליה. היו הרבה נקודות שממש הסכמנו בינינו והוא אמר אחרי הצילומים שהצלחנו להביא בצורה נכונה את הדמות של איתי מהספר".

בסדרה מוצג לראשונה עולם החרדי בסדרת נוער. עד כמה אתה חושב שיצליחו להתחבר לזה?

"אני באמת חושב שיש המון סוגים של חילונים וחרדים במדינה שלנו וזה מאוד תלוי בקהל עצמו. על סמך המידע שאני מכיר, הציגו את זה מאוד יפה ובטעם טוב. בסופו של דבר, אנשים יכולים להעריך את הבחירה הזו ולשנוא אותה - זה מאוד סובייקטיבי. אני מאוד מקווה שיאהבו אותה כי הקפידו המון על הפן הדתי והחיבור הזה הוא מרגש. למרות שרמת גן ובני ברק במרחק מאוד קטנטן ביניהן, אין הרבה אינטראקציה. לי יצא לי לחוות את בני ברק בצורה טובה ומאוד בא לי שיראו את זה ויגידו: 'למה לא?'".

התחושה הכללית היא שב"בת השוטר" יש משהו בוגר יותר ממה שהתרגלנו לראות בסדרות נוער, זאת נקודת יתרון של הסדרה או עלול לאבד חלק מהקהל?

"אני בטוח שחלק מהקהל יכול לא לאהוב את זה, אבל זה חד משמעית יתרון - כי זה ניסיון. וכל ניסיון הוא יתרון. גם בתחילת הפרקים יש אזהרה וזה מאוד חשוב. זה מאוד יפה שאומרים בואו נעלה את הרמה ונדבר על דברים שיכולים לקרוא במציאות שלנו. זה לא כמו 'האי', 'השמיניה' ו'חצויה' שאני ראיתי כשהייתי קטן, שם היו כוחות על וערפדים. אין ספק שהן היו טובות אבל משהו שאותי מאוד מרתק זה שהכניסו את העולם הריאליסטי ועשו אותה לנוער - בדיוק כמו שעושים עבור מבוגרים. אני מאמין שהנוער יכול להגיד - פרגנו לי, נתנו לי סדרה ברמה. אפשר לראות את זה גם עם הקאסט המבוגר יותר שבאו לפרגן לנוער ונתנו להם סדרת איכות".

הסדרה באוויר כבר קרוב לשבועיים - אתה רואה בינתיים תגובות של הקהל ופניות אליך?

"יוצא לי לחוות את הקהל ואני מעריך מאוד! גם אנשים שרואים שלא דיברתי איתם שנים וגם אנשים חדשים שכותבים לי: 'אתה משחק מדהים'. כותבים לי כל מיני דברים חמודים כאלה שעושים לי את היום ברמה של: 'וואו, הם ראו את הפרק ורצו לכתוב לי!'. בעידן הרשתות החברתיות אלו בדיוק הדברים היפים - הפרגונים האלה שאנשים מוכנים לתת. אני מאוד נהנה מהקהל עד עכשיו".

בסדרה, הדמויות שלומדות בבית הספר לומדות במגמת תיאטרון ורוצות לעסוק בעולם המשחק. גם אצלך החלום התחיל בגיל כזה? 

"אודישנים התחלתי רק אחרי התיכון, אבל דוגמנות התחלתי במהלכו. לצערי לא הייתה לי מגמת תיאטרון אבל מלא חברים שלי היו ושמעתי על הקסם הזה. אין ספק שזה מדהים שיש מסגרות שמחזיקות את האומנויות האלה. אצלי זה אפילו לא היה בראדר כי הייתי בתוך הכדורסל, אבל אין ספק שהחיידק הזה התחיל ממש מזמן ופשוט לא התעמקתי בזה. עשיתי מה שצריך לעשות ופתאום זה תפס אותי".

משחק או דוגמנות?

"דוגמנות זה מאוד כיף ועם הרבה ריגושים, אבל משחק הוא זה שממלא אותי ונותן לי סיפוק. משחק נותנת לי הרגשה שעשיתי משהו באותו היום ושאני חלק ממשהו גדול. זה הכיוון הקרייריסטי שלי. כמובן שגם בדוגמנות תמיד יהיה לי כיף ויש לזה מלא יתרונות".

אנו עתידים לראות אותך בקרוב בעוד פרוייקטים?

"אני מאוד מקווה. אני רוצה להבטיח שכן, רק צריך לחכות ולמצוא את הפרויקט הבא. מה שבטוח - אני לא הולך לשום מקום".