מור עזריה, רק בת 12 וכבר שחקנית שמככבת ממש בימים אלו על המסכים של כולנו. בראיון עם מור היא דיברה איתנו על הדרך הלגמרי מקרית בה הגיעה לעולם המשחק, האהבה שלה לעולם היצירות וה-DIY משם הכל התחיל ועל החלומות שעוד נותרו לה להגשים. אין ספק שמדובר בילדה מוכשרת ואתם עוד הולכים לשמוע עליה ובענק!

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• בוחן פתע: כוכבי "מקיף מילאנו" יעמדו באתגר?
• הפורמטים הישראלים שזכו להצלחה בעולם
• זה הסוף: הסדרות שהסתיימו השנה
  

"אני ממש מתרגשת, לדעתי זו עונה מושלמת", מספרת לנו מור. "אם העונה הראשונה הייתה הזויה אז זו עוד יותר הזויה ועוד יותר מצחיקה. עבדנו על זה כולנו כל כך הרבה ופתאום זה יוצא".

איך היו התגובות אחרי העונה הקודמת?

"פרגנו לי מאוד, אמרו שזה מושלם. כל הזמן עלתה השאלה אם לילי תזכור או לא תזכור את שקד ומה יהיה בעצם. כמובן שיש גם את אלה שפחות מפרגנים אבל זה לא כזה מזיז לי, אני מתייחסת רק לאלו שמפרגנים".

את בעצמך צפית בסדרה?

"קשה לי לראות את עצמי משחקת, זה מביך כזה. אני גם יודעת מה הולך לקרות בסדרה אז זה מוזר. העונה הראשונה יצאה לפני שנה בערך ורק לפני חודש ראיתי איזה פרק שעוד לא יצא לי לראות".

© גיא צראף

איך זה להוביל סדרה עם יובל סמו, מרגישה אחריות מסוימת?

"היה לי ממש כיף לשחק איתו, הוא ממש מצחיק ומוכשר. הוא מלא סבלנות והרבה פעמים הוא מכוון אותי, אם נגיד יש איזו סצנה שאני צריכה להיות יותר רכה או קשוחה או מצחיקה. לא יודעת אם מרגישה אחריות, אבל זה כבוד״.

לאיזו דמות של יובל את מתחברת יותר - לילי או לאבא שלך בסדרה?

"אני אישית חושבת שלילי. עם כל זה שהיא הזויה ויש לה פתרונות הזויים היא מאוד לבבית. לילי היא בעצם גבר אבל היא נורא אמא כזו, לא יודעת איך להסביר את זה".

© אורית פניני

את היית מצליחה לשחק בתפקיד כפול?

"זה נראה לי ממש ממש קשה, אתה בתפקיד כלשהו ושניה אחרי זה צריך להחליף בגדים מהר ופתאום אתה בתפקיד אחר לגמרי. זה אינטנסיבי, זה קשה, אבל אני ממש אוהבת אתגרים".

את מגלמת בסדרה את הדמות של שקד. מדובר בדמות האחראית בסדרה, מעין המבוגר האחראי בבית. את מרגישה כזאת גם בחיים?

"אני חושבת שאני בחיים יותר צוחקת ושטותניקית, ושקד הרבה פעמים נעולה על המטרה. אבל לדעתי זו דמות שממש דומה לי בחיים. היא מתקתקת הכל ורוצה שהכל יהיה מסודר, שהכל יהיה בתפקוד וששום דבר לא יתפקשש, היא לוקחת את העניינים לידיים והיא באמת המבוגר האחראי".

© אינסטגרם

איך זה מרגיש לשחק על אותו הסט עם המון שחקנים מנוסים עם קריירה מצליחה?

"בהתחלה, כשרק צילמנו את העונה הראשונה, זה היה ממש מלחיץ. פחדתי שפתאום אתבלבל בטקסטים. זה היה מוזר פתאום לשחק עם שחקנים שאני אישית מעריצה אותם ושהם מאוד מוכשרים, ולי אין כל כך ניסיון. הייתי ב'מסיבת יצירה' אבל לא באמת שיחקתי שם. 'אבא מטפלת' היה תפקיד המשחק הראשון שלי, ואני משחקת תפקיד גדול, אז פחדתי שאני לא אעמוד בציפיות. אבל נהניתי מכל רגע ואני אוהבת את כולם שם, הם ממש עזרו לי וממש כיף לי איתם".

שמרת על קשר עם שאר הקאסט בין הצילומים של העונה הראשונה לעונה השנייה?

"כן, שמרנו על קשר. יש לנו קבוצת וואטצאפ של כל הילדים של 'אבא מטפלת' (תמנה, אורי, דורי), אנחנו מתכתבים בה הרבה. לא מזמן גם היה איזה אירוע בלי קשר לפרימיירה של העונה השניה שלצערי התבטלה. היה אירוע באיזה בית קפה שכל השחקנים הגיעו אליו, היה ממש כיף".

מה אנחנו הולכים לראות בעונה החדשה ששונה מהקודמת?

"הכל יותר משוגע ויותר מצחיק. יש המון שחקנים אורחים שהיה ממש מצחיק איתם. עידו קוז׳יקרו הגיע, ליאת הר-לב, חיים אתגר... זו עונה הרבה יותר מצחיקה, בוודאות".

לא מובן מאליו שילדה צעירה תקבל את התפקיד הראשי - איך מתכוננים לדבר כזה?

"בהתחלה נבחנתי לתפקיד של קלואי, שבעונה הראשונה לא היה לה תפקיד כל כך גדול, ולא ציפיתי ליותר מזה. למדתי את הטקסט שלי, עשיתי את האודישן, ואז באודישן השני קראו לי שוב ויובל סמו היה שם ויוגב יפת הבמאי. זה היה ממש מוזר פתאום לעשות אודישן מול יובל סמו, זה היה מלחיץ. אז עשיתי את האודישן לקלואי, ואז הם שאלו אותי אם אני רוצה ללמוד רגע איזה טקסט של דמות אחרת, שהם חשבו שיותר מתאים לי. למדתי תוך עשר דקות את הטקסט ונכנסתי. התחלתי לעשות את הטקסט, זה היה דיאלוג עם יובל, ואז יובל אמר לי 'בואי פשוט נשב אחד מול השניה, את תאלתרי'. הוא אמר לי את הסיטואציה, שהוא אבא שהבטיח לי טיול לבת מצווה וכל החברות שלי נוסעות ועוד כל מיני פרטים. עשינו את הדיאלוג הזה, ואחרי בערך שבוע אמרו לי שהתקבלתי לתפקיד שקד".

יש איזה פחד כזה לאבד את עצמך בגלל שאת נכנסת לתחום מאוד תובעני בגיל כל כך צעיר? 

"המשחק זה עולם שאני מאוד אוהבת אבל אני כל הזמן אומרת שאני לא רוצה לאבד בגלל זה. אני לא רוצה לוותר על חוגים, אני שלוש פעמים בשבוע בחוגים, אני הולכת לפעולות, נפגשת כמעט כל יום עם חברים. בחופש הגדול, כשצילמנו את העונה השנייה והשלישית של הייתה קורונה והיה פחות אפשר להסתובב ולבלות וללכת למקומות. הם שאלו אותי אם אני מעדיפה לצלם בצהריים או בבוקר מוקדם ואמרתי להם מוקדם, ואחרי כל יום צילום שהתחיל בשש והסתיים בערך באחת, הלכתי להיפגש עם חברים. על הדברים האלה אני ממש לא מוכנה לוותר כי אני בכל זאת ילדה, ועדיין חשוב לי להרגיש ילדה".

היית רוצה לפעמים לחזור להיות ילדה אנונימית ולחוות את הילדות כמו כולם?

"האמת שביום יום אני לא כל כך מתעסקת במשחק ובסדרות, וגם לא כל כך מדברים איתי על זה. אני לא מחפשת שידברו איתי על זה. לא עלתה בי המחשבה של לחזור להיות ילדה אנונימית כי בסך הכל מתייחסים אליי כילדה רגילה, ויודעים שאני רוצה שיתייחסו אליי כילדה רגילה ולא כאל מישהי שמשחקת בסדרות. אני לא שונה מילדים רגילים, אני עושה את מה שאני אוהבת".

בהמשך ישיר - את גם תלמידה, חזרת כבר לבית הספר?

"חזרתי בשבוע שעבר לבית הספר, אבל גם עכשיו - זה כמה ימים בזום, כמה ימים בית ספר, ויום אחד חופש. מה שכיף זה שעכשיו אני בכיתה ו׳, ובמסגרת בית הספר יש ימאות. כל יום רביעי הולכים לים, שוחים ומלמדים אותנו כל מיני דברים. בפעם הקודמת היינו על קייאק וזה היה ממש מגניב".

התבאסת בכל התקופה הארוכה שלא היה בה בית ספר?

"בעיקר התבאסתי שאני מפספסת הרבה שיעורים של ימאות. בהתחלה לא כל כך הפריע לי לשבת בבית וללמוד מהמחשב. פתאום התפניתי לדברים שלא התפניתי אליהם בעבר, פתאום יכולתי להקדיש קצת יותר זמן לעצמי, לעשות יותר יצירות. ואז לאט לאט נהיה ממש קשה עם הזום. זה לא כיף, אין מוטיבציה ללמוד, מאוד קשה להיות כל היום מול המחשב וללמוד ולא תמיד המורה נוכחת אם יש שאלה לאחד התלמידים. גם בריקוד היינו בזום. החזירו אותנו לרקוד לפני שבוע-שבועיים אבל לפני זה היה לי ממש קשה בזומים של הריקוד. אין כל כל מקום ואין מוטיבציה לעשות חימום ולהתחיל לרקוד. אז איזה כיף שעכשיו חזרנו".

מה באמת עשית בכל התקופה הזו בזמן הפנוי?

"עשיתי הרבה יותר יצירות. עשיתי פימו ומקרמה. גם לקחתי על עצמי פרויקט כזה שמזל שלקחתי על עצמי, אחרת אני לא יודעת מה הייתי עושה בזמן שלא היה לי בו מה לעשות. החלטתי שאני משנה קצת את החדר שלי, אז אני כל היום מתעסקת בזה וכל היום מחפשת אתרים, מנסה להעסיק את עצמי".

התחלת מהרשת ומה-DIY, איך הגעת לעולם המשחק?

"זה היה ממש מוזר. מאז שהייתי קטנה הייתי אוהבת להופיע ולעשות יצירות ולדבר למצלמה, תמיד הייתי לוקחת את הטלפון של ההורים ומצלמת. אחותי הציעה רעיון של לפתוח לי ערוץ יוטיוב, זה היה לדעתי כשהייתי בכיתה ב' או ג'. התחלתי לעשות סרטונים ליוטיוב, ממש בשביל הכיף שלי, לא עניין אותי מה יצא מזה. עשיתי יצירות וסליימים. ואז בונית, היוצרת של התוכנית 'מסיבת יצירה', ראתה את הערוץ שלי, פנתה לאמא שלי ושאלה אותה אם אני רוצה לבוא לאודישן. כמובן שהתלהבתי מזה, במיוחד שזה אודישן לתכנית עם יצירות שזה משהו שאני ממש אוהבת. ניגשתי לאודישן והתקבלתי. זה היה כשהייתי בכיתה ג׳, היום כבר יש מלא עונות לתוכנית ובשבוע הבא עולה עונה חדשה. דרך מסיבת יצירה הזמינו אותי לאודישן של 'אבא מטפלת' ומשם זה התגלגל".

האמנת שתפרצי את תקרת הרשת ותעברי למסכי הטלוויזיה כל כך מהר?

"האמת שלא. גם לא חשבתי שיהיו לסרטונים שלי צפיות בכלל. הייתי סתם ילדה בכיתה ב׳ שפשוט עושה יצירות, לא חשבתי שזה יצליח ושזה יתפוס תאוצה ופתאום אהיה שחקנית. זה לא היה הכיוון בכלל. זה גם לא כל כך עניין אותי, פשוט עשיתי את זה בשביל הכיף. מפה לשם זה הגיע למצב של היום".

בגלל שאת באה מעולם ה-DIY - תני טיפ למה אפשר ליצור ולעשות בתקופת השהות בבתים בגלל הקורונה?

"אני מאוד אוהבת לצייר מנדלות, לגזור אותן ולהדביק על המגן של הטלפון, להדביק על הדלת. אני אוהבת גם לעשות פימו, שזה סוג של פלסטלינה כזו שעושים ממנה כל מיני צורות, אני אוהבת לעשות ממנה דברים מיניאטוריים, שמים את זה בתנור וזה מתקשה וזה ממש מגניב. אפשר גם לעשות כל מיני שלטים לחדר עם השם, לקחת בריסטול ולכתוב את השם. אני לאחרונה מאוד אוהבת לעשות גם עלה ממקרמה. לוקחים חוט ויש סוג קשירה מסוים ויוצא עלה ממש יפה. אני אוהבת גם לצייר על מחשבונים, לקחת מחשבון ולצייר עליו בצבעי גואש. יש הרבה מדריכים שאפשר למצוא בגוגל וצריך פשוט לחפש".

איך ההורים, החברים המשפחה מגיבים לכל מה שקורה איתך?

"הם ממש ממש מפרגנים לי. בעיקר המשפחה, אחים שלי וההורים שלי שתמיד באים איתי. במשך חודש שלם של החופש הגדול, אמא שלי פשוט קמה בארבע בבוקר והייתה איתי כל הזמן בצילומים. בכללי ממש מפרגנים אבל שוב, ביום יום שלי אני לא מתעסקת בזה ולא מחפשת שיפרגנו לי כל הזמן, אני ילדה רגילה".

כשנכנסת לכל העסק הזה, היה משהו בעולם הבידור שהפתיע אותך לגלות?

"כן. הרבה פעמים כשאני רואה סדרות, בגלל שאני יודעת מה הם עוברים מאחורי הקלעים ואיך זה עובד עם המיקרופון שמחובר אליך, והמצלמות, הטייקים, הטקסטים, אז פתאום אני רואה את הסדרות מנקודת מבט אחרת. אם פעם ראיתי סדרה והייתי חושבת שזה באמת אמיתי והאמנתי לזה וממש התחברתי לזה, עכשיו אני רואה את זה מנקודת מבט אחרת לגמרי. אני יותר ביקורתית לגבי משחק ומתייחסת אל הסדרה ממש כמו אל יום צילומים, זה הזוי. אני יכולה גם להגיד שאני בהתחלה לא ידעתי כל כך למה אני מגיעה, לא ידעתי שאני צריכה ללמוד כל כך הרבה טקסטים ולא ידעתי שיש ממש סט שהוא אולפן, חשבתי שמצלמים את זה בתוך בית באמת. היו סדרות שאמרתי לעצמי 'איך כל הציוד נכנס בתוך בית', ופתאום לראות את זה מנקודת מבט אחרת זה ממש ממש מגניב".

בגלל שאת רק בתחילת הדרך - אילו עוד חלומות היית רוצה להגשים?

"הייתי רוצה יותר להתמקצע בתחום המשחק ולהתקדם עם זה. בגלל שאני רוקדת הייתי גם מאוד רוצה להיות בכל מיני תחרויות ריקוד שאני חולמת להיות בהן, הייתי עד עכשיו רק באחת והיה לי מאוד כיף אז אני גם רוצה להמשיך בריקוד ולהיפתח לעולמות חדשים בתחום. יש לי חלום גם להתנדב בעמותה של חיות, ללמוד על וטרינריה".

"אבא מטפלת 2" משודרת בימים א'-ד' בשעה 14:45 בערוץ טין ניק.