מנור חקק, בן ה-20, מככב בימים אלו על מסכי הטלוויזיה ב"בת השוטר" כאליהו לרר, נער חרדי בעל תשוקה לעולם התיאטרון, שיעשה הכל כדי לממש ולהגשים את חלומו. על פניו, נראה כי הדמות נתפרה בדיוק למידותיו של חקק שלרגעים, ניתן לשכוח שרגעים לאחר שהסצנה נגמרת והטייק מסתיים, החליפה המחוייטת מתחלפת בבגדי בית או מדי צבא, שישרתו את מנור עצמו.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הכי טובים בכל הזמנים: גל גדות וצ'אדוויק בוזמן זוכים לכבוד
• בלעדי: מאחורי הקלעים של "הילדים של העתיד" עם תובליאנה
• האח הגדול 2021: אפשר להכריז על ג'וזי כזוכה של העונה?

הראיון עם מנור מתקיים בשיחת זום, כיאה לתקופת הקורונה המתעתעת, שלדבריו של חקק עוברת עליו בטוב. "זו תקופה ממש טובה ומרגשת עבורי", מספר בחיוך ובהתרגשות שמורגשת בעיניו, גם דרך עדשת המצלמה. "אני מקבל אלפי תגובות מאז עליית הסדרה לאוויר, כמעט מכל סוג אוכלוסייה אפשרי ומכל טווח גילאים. אני בצבא ומקבל תגובות בבסיס מחיילים בני 20 וממפקדות ומפקדים שרואים את הסדרה עם הילדים שלהם ונהנים ממנה כאילו זו סדרה למבוגרים לא פחות מלנוער".

ציפית לזה?

"כאמור, אני מקבל הודעות מכל סוג אוכלוסייה אפשרי, מדתיים, חרדים, חילונים ועד מבוגרים, נערים וילדים כאחד, מכל רחבי הארץ. מצד אחד זה מתבקש כי הסדרה הזאת באמת מתקשרת לנושאים ולאוכלוסיות הללו, אבל, גם בחלומות הכי גדולים שלנו לא דמיינו שזה יגיע ככה לכולם ויתקבל בכזה חיבוק תחת פידבקים כל כך טובים ומרגשים".

נכנסת לסדרה עטורת כוכבים כאשר לצידך מככבים נטע גרטי, עוז זהבי, ליאור אשכנזי ונוספים. זה הרתיע אותך?

"האמת שבפגישה הראשונה עם הבמאי רועי פלורנטין אני חשבתי שהוא צוחק עליי כשהוא חשף בפני את הקאסט. הייתי בהלם ומסתבר שכולם נרתמו לעשות את הסדרה הזאת. זו הייתה תקופה של ממש 'אפטר הסגר הראשון'. לשאלתך - אני לא חושב שזה התריע אותי. אני חושב ששחקן צריך לפחד משחקנים רעים ולא משחקנים טובים, וכשיש שחקנים טובים אז בעיניי זה תענוג כי הם רק מרימים אותי יותר גבוה ומחייבים אותי להיות טוב. גם אחרי הפגישה הראשונה עם נטע גרטי ומוריס כהן, מבינים שכולנו בסופו של דבר בני אדם ושחקנים שרוצים לעבוד ושהסדרה תצא טוב. לאט לאט שוכחים מזה שהם בעלי שמות גדולים".

נדמה כי התפקיד הוא בול עבורך. שניכם, אתה ואליהו, בעצם בעלי זיקה ממשית לדת ובעלי תשוקה לעולם התיאטרון ועולם המשחק. זה השפיע על המשחק שלך?

"חד משמעית. אני לא הייתי צריך ללכת רחוק, גם עוד בזמן האודישנים אני עבדתי עם חומרים שהם שלי, הרגשתי שאני לוקח דברים מהחיים הפרטיים שלי ולוקח אובייקטים מהסצינות. זה יצר איזשהו חיבור טבעי והמון מחמיאים לי ומשתמשים במילה 'אותנטיות', וזה נורא מחמיא. מהמון בחינות זה לגמרי הסיפור שלי. מהרגע הראשון היה לי ברור שזה לא משהו שאני צריך לחקור ולחפש אלא זה משהו שנמצא מבפנים. מה שיותר חיפשתי זה באמת להכיר את העולם הליטאי ולעבוד על הדקויות של העולם החרדי. אני חושב שבגלל זה יצא משהו שהוא מאוד כן ואמיתי".

איך היו ההכנות לסדרה?

"ברמה הקבוצתית היו לנו הרבה חזרות. בגלל שאני נמצא בכמה מעגלים חברתיים בעלילה, היו לי גם חזרות עם החרדים וגם עם החילונים. זה היה מאוד כיף כי אליהו זו דמות שבאמת זוכה להיות בכל העולמות. מעבר לחזרות, ביקרנו בבית של משפחה חרדית, ביקור שנועד להכיר יות את העולם הליטאי בבני ברק והם אירחו אותנו ממש יפה. כמובן שבהמשך גם היו לי חזרות עם עומר נודלמן על המחזה שאנחנו מעלים וכל מה שאתם רואים על המסך. ברמה האישית, היתה לי המון עבודה שעשיתי לבד כדי להיכנס לזה. טיילתי לי בבני ברק כי רציתי להרגיש את המקום והאווירה בלבוש לא מסגיר יותר מדי, נקרא לזה ככה, וניסיתי להרגיש את האנשים ואת המקום. היה לי פלייליסט בטלפון של מוזיקה חרדית ליטאית שקיבלתי מהמחנך שלי וזה עזר לי מאוד להיכנס לדמות. גם על אליהו מצויין שהוא אוהב חזנות, ככה התחברתי לזה ואפילו קראתי את הספר שהסדרה מבוססת עליו (תיק נוער: סוף המשחק - נ.א)".

יכולות המשחק של מנור שואבות את הצופים אל תוך העלילה וגורמות לנו להיסחף לדמותו של אליהו. אפשר לראות את זה בעיקר במימיקה ובדיקציה שלו במהלך התפקיד, הירידה לפרטים הקטנים וההצמדות לדקויות שעושה את כל ההבדל.

"אני לא שומר נגיעה ואני לא חרדי. אני בא מבית שהוא כן מאמין ושומר מצוות ואלו גם המסגרות שהתחנכתי בהן, אבל אני יכול להגיד שהדבר המרכזי שעשיתי כדי להיכנס לדמות, כבר מהחזרה הראשונה שעשיתי עם הבמאי החלטנו שאני אשמור נגיעה. הצעתי לו שאני אשמור נגיעה באופן מוחלט מנשים, מתחילת ההפקה ועד סופה. גם בצבא וגם בסט לא נגעתי בנשים. הדמות של אליהו עוברת טלטלה כשהוא נכנס לתוך העולם החילוני ומתהפך עליו כל מה שהיה לו עד היום. המגע הראשוני שהיה לו עם שחר (עומר נודלמן נ.א) היה מטורף עבורו. כשאני הייתי רואה את עומר או את ליאנה, שהן היו שתי הפרטנריות העיקריות שלי בסדרה, אני לא הייתי בא איתם בשום מגע, שום חיבוק, שום דבר. אלא אם כן הייתי צריך כחלק מהסצנה. זה אפילו הרגיש כבדידות לרגעים. נורא בודדתי את המגע מנשים ובדיעבד שאני רואה את התגובות על הסדרה על הכנות והאמיתיות שבמשחק זה מרגש אותי, וואלה היה שווה".

אתה מרגיש שהמהלך הזה פגע בך בחיבור עם החברים על הסט?

"אני לא חושב שזה פגע. אני חבר מאוד טוב של הבנות בלי קשר ושל הבנים כמובן. זה לא פגע, אבל זה כן היה משהו שאני רציתי לזכור, שישמשהו בעולם החרדי עם הגבלות ואיסורים ודברים שהם נורא מוקפדים. הרי למה קוראים לחרדי 'חרדי'? זה כי הם חרדים לאמונתם. לי היה נורא חשוב שיהיה משהו אחד לפחות שלי יהיה אסור לעשות, והבנתי שעניין המגע הוא משהו משמעותי לא רק לחרדי אלא באופן ספציפי לדמות של אליהו. זו הייתה חוויה מדהימה, אני לא חוזר בי שעשיתי את זה, זה היה נהדר".

כמה הייתה לך יד חופשית בתפקיד?

"האמת היא שהיוצרים נתנו לי איזשהו גב מלא לדמות. שוחחנו כל תקופת החזרות על לאן לקחת את זה ואיך זה יהיה מדוייק. אני לא רוצה לעשות ספויילרים, אבל לגבי הסוף של הסדרה ולכיוון אליו היא הולכת להתקדם בחצי השני של העונה, אנחנו כן ניהלנו עליו שיח גדול מול היוצרים וגם מול הבמאי כדי לא לקחת את העלילה למקום קלישאתי או מתבקש, וזה מה שאני יכול להרחיב בנושא הזה".

אתה רואה את עצמך חוזר בתשובה?

"אני לא רואה את עצמי חוזר בתשובה, פשוט כי מעולם לא ראיתי את עצמי יוצא בשאלה. זאת אומרת שאני מגיע מבית שהוא שומר מצוות ואורח החיים שלי בחלקו גם הוא. אני מניח תפילין, שומר כשרות ושבת, אלו דברים שמלווים אותי והם חלק ממי שאני ביום-יום. כן יש דברים שאני פחות עושה אבל מה שאני כן, אני עושה אותו בדרך שלי. אני מרגיש שאני בכל יום מחדש חוזר בתשובה. בעיניי חזרה בתשובה היא לא רק במובן הדתי, היא גם כשאני מרגיש שאני צריך לתקן בעצמי משהו, לשנות משהו לטובה. זה למצוא את הדבר שיש בתוכי שהוא לא שלם שמצריך תיקון ולעשות את התיקון הזה".

מהם הדברים שאתה אוהב ביהדות?

"זו שאלה שלא שאלתי את עצמי הרבה זמן. אני אוהב נורא את השבת, אני אוהב את שמירת הכשרות, זה דבר חשוב. אני אוהב להתפלל ואת זה שצריך לומר תודה על מה שיש לך ועל מה שקיבלת. משפט שאני מאוד אוהב הוא 'בשבילי נברא העולם ואנכי עפר ואפר', זה עיקרון שמנחה אותי בכל יום. כל הדבר המדהים הזה שמסביבי נברא לכבודי. אני צריך לזכור שאני חלק כל כך קטן מהעולם ועליי להעריך. זה כאילו השם אומר לך: 'תזכור שהכל נבנה לכבודך' ובאותה נשימה: 'תזכור שאתה גרגר קטן ממנו'".

היית משנה משהו בגישות של היהדות שיתאימו את עצמן לשנת 2020?

"חלק כן חלק פחות. אני חושב שאנחנו חייבים לראות איך בשנת 2020 אנחנו כן מאפשרים לבני זוג חד מיניים להתחתן. זה חשוב וזה קשור למדינה שצריכה לתת מקום לנישואים שלא במסגרת הרבנות. זו דוגמה אחת אבל יש המון דברים שצריכים להתעדכן היום".

לדעתך, יש פערים שאינם ניתנים לגישור בין העולם הדתי לחילוני?

"אני חושב שעל הכל ניתן לגשר, השאלה היא איך. אני בא מבית דתי אז אני יכול להגיד שהרבה מהדברים שאני הכרתי איפשרו לי לגשר בין העולמות. המשפחה שלי מגיעה מזרם ביניים. הם דתיים, לא חרדים ולא חילוניים. אני כן מאמין שיש מקום לגשר, לשתף פעולה ולהגיע להסכמות באיזשהו אופן שווה לכולם".

בת השוטר היא לא סדרת נוער קלאסית. יש אנשים שיגידו שהיא מתאימה יותר כסדרת דרמה למבוגרים, לכן גם עברה בין ערוצים. זה שימח אותך או שהחשש התגבר על השמחה?

"אני חושב שזה שרואים שהסדרה מתאימה גם למבוגרים זה מדהים. הרבה מהתכנים שאני רואה שיש לנוער על המסך הם לא ברמה כזאת גבוהה. המעבר לטין ניק הוא נכון יותר בעיניי כי קהל היעד שלהם מתאים יותר מאשר הקהל של קידז. הסדרה מאוד בוגרת וזה הגיע להמון אנשים. אני שמח מזה, עבדנו על זה קשה".

הרגשת אחריות להעביר את הדמות בצורה מדוייקת?

"לגמרי. כשקראתי את התסריט, ראיתי את הקונפליקטים שבין הדמות לבין עצמה ולסביבה ואת ההגבלות של אליהו - לא יכולתי להתפשר. אני מקווה שבאמת הצלחתי. לא רק אני, גם הדמויות של דניאל וחני היו צריכים ללמוד תסריטים שלמים בלי להסתכל אחד לשני בעיניים. בדרך כלל כשאני מקבל תגובות מהפרטנר זה דרך העיניים ואין לנו את זה בחזרות. המון פעמים רועי הבמאי צעק עלינו לא להסתכל לעיניים, להוריד את העיניים וזה היה נורא קשה. זה משהו שלדעתי מאוד מאוד תרם לדמות. כתב לי לא מזמן נער, שהוא יצא מישיבה חרדית, והדמות הזאת היא ממש הוא ומבחינתי זה ממלא אותי באושר מטורף".

למעשה זה לא התפקיד הראשון שלך על המסך, שיחקת בעבר בקומדיה בערוץ הילדים בתפקיד ראשי. מאיזה ז'אנר אתה נהנה יותר?

"אני באמת חושב שזה לא חשוב. אם תשאלי חברים שלי הם בכלל לא יודעים שאני טיפוס רציני. אני בכלל חקיין שעושה שטויות והם לא הבינו בהתחלה מה הקשר ביני לבין החרדי הרציני מהסדרה. ברגע שזה כתוב טוב וזה מעניין - זה טוב. זה לא משנה אם זה קורה בקניון אורנים עם שחר חסון ועדי הימלבלוי או בבני ברק עם מוריס כהן ונטע גרטי, אני משתדל לעשות הכל מהכל".

בסדרה אליהו מורד בכל מה שהוא חונך לפיו על מנת להגשים את החלום שלו. זו סיטואציה שקרתה לך במציאות?

"אפשר לראות בסדרה שאליהו נשאר עם הערכים שלו, הוא שומר על הצניעות, לא מיישיר מבט. הוא לא מוותר בקלות על הערכים שלו בדרכו המיוחדת. לגביי, אני יכול להגיד לך שהנעורים שלי היו ועודם איזשהו ג'אגלינג בין העולמות, גם כשזה לא היה תמיד כל כך קל. באופי שלי אני כן בן אדם מרדן, לצערי ולשמחתי. בשביל החלומות שלי אני מוכן ללכת רחוק, אבל מה שכן קורה וחשוב לזכור את זה גם בחיים וגם בסדרה, זה שחלק מגיל הנעורים זה לא להיות מרדן אלא לפתח דעה משלך ולהתאים לעצמך את הדברים, גם אם המשפחה שלך חושבת שזה פחות מתאים. אני לא קורא חלילה לאף אחד להיות מרדן ולעזוב את המשפחה, אלא לעשות מה שאנחנו מאמינים בו".

מה הדבר הכי גדול שעשית למען החלומות שלך?

"יש לי דוגמה קצת מטורפת. בשנה שעברה, התמיינתי לאיזשהו סרט קולנוע בהפקה צרפתית-ישראלית שעשיתי אליו אודישן בעברית. עברתי שלושה שלבים אלא שאז הסרט נכנס להקפאה. אחרי כחצי שנה הזמינו אותי לשלב רביעי מצומצם ומתקדם, כבר עברתי סוכנות מאז. בשלב הזה זימנו אותי לאודישן בצרפתית ואמרו לי להגיע רק אם אני יודע צרפתית. העניין הוא שאני לא באמת יודע, אבל לא הסכמתי לוותר על האודישן הזה שנורא רציתי אותו. תוך שלושה ימים הלכתי למורה לצרפתית ללמוד מאפס מילה-מילה, ממש להגות כל מילה ומילה בעל פה, בלי קשר לניתוח המשחקי לעצמי. כל מיני מילים שאין לי מושג מה הן אומרות, אני יודע מה ההקשר נטו מהתרגום של הטקסט לעברית".

"הגעתי לאודישן ובאופן מקרי הבימאית לא הייתה שם, היא הייתה חולה באותו היום. הדבר המצחיק שקרה זה שהמלהקות שהיו שם היו בטוחות שאני יודע לדבר צרפתית כי הן לא ידעו צרפתית והיה לי מבטא נורא טוב, וכשהבמאית ראתה את האודישן היא אמרה 'הוא מקסים, הוא משחק ממש טוב, אבל הוא לא יודע צרפתית'. ניסיתי לעבוד על אישה צרפתייה שאני יודע צרפתית. זה לא הצליח, אבל זה היה מאוד משוגע מבחינתי".

כבר כשהיית ממש קטן שיחקת ב"מירל'ה אפרת" ב"הבימה". זה מטורף! מה גרם לך לכוון לתחום המשחק?

"זה באמת משהו שאי אפשר לבחור אותו. זו אהבה ותשוקה שמי שיש לו את זה לא יכול לפנות אחורה. אני מרגיש שאני בשלב שאני לא יכול לשנות כיוון. זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם והכי נהנה ממנו. אי אפשר להחליף את דפיקות הלב האלו ואת האנדרנלין הזה בשום דבר בעולם".

איך החברים שלך בילדות קיבלו את זה שהלכת למחוזות המשחק ואפילו על כך שלמדת מחול?

"למדתי תיאטרון-מחול לפני שנתיים. לא בדיוק מחול כמו שאנחנו מכירים, אלא משהו קצת אחר. אני יכול להגיד שבתקופת היסודי והחטיבה התחתונה זה משהו שהסתרתי, כי אז זה נחשב משהו מאוד נלעג, בנים זה בעיקר ספורט וכדורגל וכאלה ו'מה זה בכלל תיאטרון?'. אז כששיחקתי בתור נער צעיר זה היה משהו שכן דאגתי להסתיר אותו טוב, למרות ש'הבימה' נמצאת במרחק הליכה שלוש דקות מאיפה שלמדתי. בדיעבד, כשגילו על זה בכיתה ט', זה היה וואו. הופתעו שלא סיפרתי. היום כבר החברים יודעים ומפרגנים לגמרי".

לאחרונה סרט קצר בכיכובך, "השריפה ברחוב רבי ניסים", זכה בפרס. איך ההרגשה?

"נורא מרגש וכיף. זכינו בפרס ראשון בפסטיבל הקולנוע מונטריאול בקנדה, שהתקיימו השנה באופן מקוון בגלל הקורונה, אבל עדיין היה מרגש במיוחד והסרט השתתף בעוד כמה פסטיבלים. זה נורא משמח, אני מאוד אוהב קולנוע קצר ובאמת מכוון לקולנוע ארוך. יש הרבה מקום ליצירה ואומנות ואני מאוד צמא לעשות עוד כאלה".

כאמור, את ראיון הבכורה שלו עשה כאן אצלנו באתר, לפני כארבע שנים. מאז השתנה חקק, התפתח והגיע לכיווני משחק חדשים. כשנשאל, מה השתנה ניתן היה להבחין ישר בחיוך שעלה ואפיין אותו לאורך כל הראיון. לדבריו, השתנה בהמון בחינות. "עברו ארבע שנים, הייתי אז בתיכון, היום אני כבר בצבא, שנה וחצי בשירות בחייל האוויר. הבנתי שמה ששלי-שלי ומה שצריך להגיע יגיע", מספר בכנות. "למדתי שלא הכל שלי, יש עוד אנשים, השתחררתי טיפה, היום יש לי הבנה ובגרות. אני בן אדם מאמין ומרגיש שלכל דבר יש את הזמן שלו".

אם לא היית מגלם את הדמות של אליהו, את מי היית רוצה לגלם?

"אני מתלבט בין דויד-ישרואל לבין דניאל, ששניהם גם חברים מאוד טובים שלי. אני אלך על דניאל. אבל מצד שני, אליהו זו אהבה, אי אפשר להחליף אותו בשום דבר שבעולם. הוא אחד מהדמויות הראשיות של הסדרה ולא סתם, עובר תהליך מדהים במשך העונה. זה קלישאתי, אבל אני מרגיש שהחיים הכינו אותי לתפקיד הזה".

מה לגבי עונה שנייה, תהיה אחת כזאת לדעתך?

"המון שואלים את זה בזמן האחרון, עונה נוספת מורכבת מהמון דברים שהמרכזי שביניהם הוא אהבת הקהל וההצלחה שלה. לדעתי, אם הקהל ימשיך לצפות כמו שהוא צופה ולאהוב כמו שהוא אוהב, אז יש סיכויים מאוד יפים. יהיה מאוד מעניין לראות לאן עוד זה יכול להתפתח".

מה השאיפות להמשך?

"לעשות קולנוע ועוד טלוויזיה. קולנוע לא עשיתי אף פעם, עשיתי תיאטרון, עשיתי טלוויזיה, אבל קולנוע מעולם לא עשיתי. השאיפה היא באמת כשהתיאטרון יחזור לעשות גם תיאטרון, לביים בעתיד ואני חושב שעונה שנייה של 'בת השוטר' זה אחד מהחלומות האלה גם".