ספיר דרמון פרצה לחיינו אי שם ב-2004 כשהייתה בת 15 בלבד בסדרה "ראש גדול". הסדרה זכתה להצלחה ענקית וספיר הפכה לכוכבת נוער גדולה, כשהיא בעצמה בת נוער. מאז ספיר שיחקה ודיבבה באינספור סדרות וסרטים. ביום שישי הקרוב, ה-1 בינואר, ישודר בערוץ דיסני ישראל ספיישל חדש בדיבובה: "המופלאה: הרפתקאות ליידי באג – ספיישל ניו יורק". רגע לפני השידור, ספיר מספרת לנו בריאיון מיוחד על עולם הדיבוב, איך זה להפוך לאמא בתקופת הקורונה וכמובן גם על "ראש הגדול" האהובה. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• השחקנים שעשו שינוי במראה לטובת צילומים
• ראיון ווטסאפ: כוכבי 'בלקספייס' חשפו את האשמים?
• השחקנים שהיינו רוצים שיככבו יותר על המסך
  

"האמת שזו תקופה די מטורפת מבחינתי, נכנסתי להריון קצת לפני הקורונה וילדתי את הבן הראשון שלי לפני שלושה וחצי חודשים. העברתי את תקופת הקורונה עד עכשיו בלהיות בהריון ולהתכונן לקראת הלידה. כיום לומדת להיות אמא ופשוט מאוהבת בתפקיד הזה".

איך זה להפוך לאמא בשנה כל כך מוזרה?

"זו שאלה מורכבת. מצד אחת יש לי המון זמן איתו, אבל אני חושבת שבכל מקרה היה לי זמן איתו בגלל חופשת הלידה. מצד שני אנחנו מאוד נזהרים ושומרים, גם עלינו וגם במיוחד עליו מהקורונה. אני מתארת לעצמי שבשבילו לראות פרצופים עם מסכות זה לא הדבר הכי כיף. אני מנסה כמה שיותר לחייך ולדבר אליו כדי שבאמת יראה "פרצופים שלמים" כמה שאפשר. למזלי אני גרה ליד פארק הירקון אז אני מטיילת איתו הרבה בפארק. בתקופת ההיריון זה היה מאוד מלחיץ, הקורונה בדיוק התחילה וכולם פחדו כי לא ידעו את כל מה שיודעים עכשיו".

עלילת הספיישל החדש "ליידי באג" מתרחשת בניו יורק, ובתקופת הקורונה כולנו יכולים רק לחלום על מקומות כאלה - איך שהקורונה תגמר, לאיזה יעד היית בוחרת לטוס?

"בדיוק שאלתי את השאלה הזאת את בעלי אתמול. זה התחיל בניו יורק, המשיך ליוון ועבר לאיים המלדיביים. אני חושבת טיול חובק עולם (צוחקת). ניו יורק ללא ספק האופציה הראשונה".

איך הגעת בכלל לעולם הדיבוב? 

"הייתי בת 12, ובדיוק התחלתי את דרכי בעולם המשחק והמוזיקה, הייתי גם ילדת פסטיגל ושיחקתי בהצגות. הדיבוב תמיד עניין אותי, תמיד צפיתי בסדרות מצוירות וזה מאוד סקרן אותי. יום אחד החלטתי שאני מתקשרת לסוכנות והזמינו אותי לאודישן. הייתי ילדה עם הרבה אמביציה והתקבלתי. משם רק למדתי, אספתי טיפים, השתכללתי והשתפרתי ותמיד הקשבתי לבמאים שהדריכו אותי. אני עושה את זה עד היום כי אני באמת מאוד נהנית מזה".

איך יודעים אם מתאימים לזה?

"קודם כל זה עניין של לדעת את הטכניקה. צריך לקרוא את הטקסט בעברית, להקשיב באוזניות למקור באנגלית, להסתכל על המסך ועל השפתיים של הדמות ולדעת להתאים את שלושתם, להצליח את המשפט ולשחק אותו על הפעם הראשונה. זה קצת מורכב, אבל אני מאמינה שזה כמו לרכב על אופניים. זה קורדינציה של הרבה דברים. ככל שמתאמנים על זה עוד ועוד אז אפשר להשתפר בזה. לא חושבת שאפשר לדעת מראש אם מתאימים לזה, צריך לנסות. אם לא מנסים לא יודעים, תמיד טוב לנסות – מקסימום את ה'לא' כבר יש".

את שיחקת ודיבבת בעשרות סרטים וסדרות, איזה דמות הכי אהבת לשחק או לדבב במיוחד?

"אני אתייחס לתחום של הדיבוב כי משחק זה תחום אחר לגמרי. דיבוב זה חלק ממשחק אבל זה שונה, כי כשאתה מדבב אין לך את הפרצוף או את הגוף שלך שאתה יכול להיעזר בו כדי להעביר את מה שאתה רוצה, יש לך רק את הקול, אז זה די שונה. אחת הדמויות שהכי אהבתי לדבב זו מארינט ב'ליידי באג' בגלל שהיא מאוד מזכירה לי אותי. שתינו מאוד קלמזיות כאלה, מתרגשות ומתבלבלות. כל בלבולי המילים שיש לה זה מאוד מזכיר לי אותי כשאני מתרגשת או שאני מדברת עם מישהו שאני מתרגשת ממנו. גם סיפור האהבה שיש שם מאוד יפה, ואני חושבת שגם זו דמות מאוד מגוונת – מצד אחד יש לה את הקלאמזיות שלה ומצד שני היא גיבורת על קשוחה ואסרטיבית וזה מאוד מגניב. כל דמות יש לה את הקטע שלה ואני באמת אוהבת כל דמות שאני מדבבת, אבל אני חושבת שמארינט היא בטופ שלוש שלי. גם גוגו מ'6 גיבורים' הייתה דמות מגניבה. היא הייתה מאוד צינית וזה הצחיק אותי. אני זוכרת שצחקתי הרבה מהתגובות שלה ומהמשפטים שהיא הייתה צריכה להגיד".

לפני ארבע שנים עלתה עונה חדשה ל'ראש גדול', אחרי שבע שנים של היעדרות. הרבה סדרות שעשו מהלך כזה, "השמיניה" למשל, לא זוכות להצלחה כמו בעונות הראשונות והצופים מתאכזבים מהעונות החדשות. במבט לאחור, את חושבת שהחידוש של 'ראש גדול' היה טוב?

"שאלה מעניינת. יש משהו מאוד יפה בדבר הזה שמצליח כמו שהוא. לעונות הראשונות היה את הקסם ואת היופי שלהם. אבל אני חושבת שיש משהו בזה שגם העולם מתפתח, האנשים גדלים וגם הסדרה מתפתחת והשחקנים בה מתפתחים וגדלים, אז יש מקום להתקדם. זה מאוד יפה להסתכל אחורה אבל גם חשוב להיות עם הפנים קדימה. תמיד יש כאלה שיאהבו וכאלה שיעדיפו את הטוב והישן. אני חושבת שהמקום של להתקדם ולפתח עוד זה מקום שהוא נכון, ככה שלא ישעמם אף פעם".

את יעל שיחקת בגיל מאוד צעיר, בגיל 15, אז זה היה משהו שלא רואים בכל מקום והתמודדת עם פרסום גדול.

"אני זוכרת שהדבר הראשון שאמרתי לעצמי שהתחלתי לשחק, עוד לפני שהתקבלתי ל'ראש גדול', זה שתמיד אשמור על להיות ולהישאר אני ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. אני דאגתי לשמור על זה, עד היום. אני חושבת שבסופו של דבר כולנו בני אדם, גם אם אנחנו מוכרים יותר או מוכרים פחות. אני מאוד שמחה שהבנתי את זה בגיל צעיר, וכשהגעתי לסדרה באמת הרגשתי שזה לא משנה אותי. הייתי עדיין אותה ספיר, עדיין תלמידת תיכון, היה לי את החברות שלי ואת המשפחה שלי. דאגתי כל הזמן להיות עם רגליים על הקרקע. אני חושבת שזה הטיפ הכי טוב שאני יכולה להביא לאנשים, פשוט לזכור תמיד שכולנו בני אדם ולהישאר עם רגליים על הקרקע".

סדרות הנוער של היום השתנו מאוד מהסדרות הישנות והאהובות. מה את חושבת על השינוי ועל הסדרות החדשות?

"אני חושבת שכל סדרה מתאימה את עצמה לתקופה ולקהל. 'ראש גדול' ו'השמיניה' למשל התאימו לתקופה של לפני 15 שנים, והיום יש את כל עניין הדיגיטל והרשתות החברתיות שהסדרות של היום מותאמות לזה. זה מגניב כי זה כל הזמן ללמוד עוד משהו חדש וללמוד עוד דמות שלא חשבנו עליה. תמיד אפשר לחזור אחורה ולצפות בסדרות הישנות, זה לא נעלם, וזה עוד יותר מגניב".

היית רוצה לחזור לככב בסדרות נוער וילדים?

"כמובן. מבחינתי אני רוצה לשחק כמה שיותר, עד גיל 120. זה לא משנה לי אם אני עושה סדרת נוער או סדרה למבוגרים או הצגה. מבחינתי כל תפקיד זה סוד שצריך לפצח ואתגר שצריך לנצח אותו. לכל דמות יש עולם שלם שמגלים, זה ללמוד בן אדם שצריך לגלם. כשאני משחקת לדוגמא את יעל, זאת דמות שמייצגת עולם שלם, דמות למשל שההורים שלה מתגרשים, ואז בני נוער שנמצאים באותו מצב יכולים להזדהות וללמוד איך להתנהג או איך לא להתנהג. כל תפקיד מאתגר בעיניי ואני רוצה כמה שיותר אתגרים".

בשנה האחרונה המחאה של האומנים בעקבות השבתת עולם התרבות בלטה במיוחד. בתור שחקנית, מה את חושבת על זה?

"אני מחכה שיחזירו את עולם התרבות כמה שיותר מהר. אני מתגעגעת לעבודה שלי, לבמה ולקהל. אני מקווה שיעשו את המקסימום כדי לדאוג גם לנו האומנים וגם לקהל. לאומנות יש תפקיד מאוד חשוב ומשמעותי בעולם שלנו ואסור לשכוח את זה".

מה החלום הגדול שלך?

"להמשיך לעבוד במקצוע שאני כל כך אוהבת ולא להפסיק לעבוד בו עד גיל 120. הייתי רוצה להגיע להוליווד וברודווי, הכי רחוק שיש. לייצג את המדינה הכי רחוק שאפשר".

שנת 2020 סוף סוף מסתיימת, מה את מאחלת לעצמך ולכולם לשנה האזרחית החדשה?

"קודם כל בריאות, ומשם שנגשים עוד חלום. שכל שנה נגשים עוד איזה חלום גדול. בעיניי הגשמת חלומות זה משהו כיף".