הזמן עובר מהר וסדרת הדרמה והפנטזיה הראשונה של "כאן חינוכית" הגיעה לסיומה. "הבאר" מהווה אבן דרך רצינית בשינוי הגדול של הערוץ בחודשים האחרונים. לאחר עונה אחת, 20 פרקים, עלילות מתח משוגעות ולא מעט הפתעות, הסתיימה בפרק סיום עונה מרגש. לכבוד המאורע, שוחחנו עם יוצרי הסדרה, ירון ארזי וסיון שיקנאג'י, לשיחה קצרה על הסודות מאחורי היצירה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• רכילות בקטנה: הקאמבק של כוכב "אילת"
• The Story: הדרמה של נועה קירל
• חדשות הקולנוע: הסרט החדש והמפתיע של נואה סנטינאו

העונה הראשונה רק הסתיימה והביקורות הטובות לא מפסיקות להגיע. איך זה מרגיש?

ירון: "משמח מאוד שהסדרה מקבלת תגובות טובות ושיש צופים שמתחברים לסיפור ולדמויות. אני אף פעם לא מכוון לתגובות כאלה או אחרות, אלא משתדל לעשות דברים שקודם כל אני אהיה גאה בהם ואחשוב שהם טובים. כל השאר, כמו ביקורות או תגובות, זה בונוס מצוין".

סיון: "זה מאוד כיף. ידענו שאנחנו עושים משהו אחר, מדובר כאן בדרמת התבגרות, לוח שידורים קצת שונה בערוץ שעשה שינוי מאוד גדול בתקופה האחרונה, לא ידענו איך זה יתקבל ולשמחתנו אנחנו באמת מקבלים תגובות נהדרות. זה תענוג".

מה אתם חושבים שמייחד את הסדרה הזו על פני סדרות נוער אחרות?

ירון: "אני חושב שהייחוד שלנו הוא גם ההתעסקות בסיפורים ונושאים לא פשוטים, ולפעמים גם עצובים. נושאים כמו משפחות מורכבות ואיך זה להיות אח של אדם עם צרכים מיוחדים, וגם בדמויות שמתחילות כביכול כצפויות, כמו אלינור (בר סביר) שמלכת הכיתה, שי (אמה אלפי) שתופסת את משבצת הרעה, גולו (איתמר אלוהב), שהוא סתם בריון לא חכם. לאט לאט הן מתגלות כהרבה יותר עמוקות, מורכבות ומעוררות הזדהות. השילוב בין כל אלה לבין סיפור פנטזיה ומתח, הוא מה שלדעתי מייחד אותנו".

סיון: "ב'באר' כשיש דרמה אז מדובר בדרמה מעמיקה יותר. יש יחסי הורים-ילדים מורכבים, אנחנו מאוד מתעסקים בפחד של הילדים מהתבגרות, ענייני בריונות, חרם... איפה שיש את הגבול בדרמה יומית, אנחנו לוקחים אותו קצת יותר קדימה. כמו בסיפור עם אילנה (נועה קולר), אמא של בנו, שאי אפשר להגיד עליה שהיא אמא טובה. זה סיפור קשה על ילד במצוקה, ואלו דברים שמופיעים אחרת בדרמות יומיות אחרות".

סדרה כמו "הבאר" היא סדרה שמלאה בתפניות בעלילה והתפתחויות. ההפתעות האלו תוכננו לפני תחילת הכתיבה או שזה משהו שקורה תוך כדי?

סיון: "הכל היה מתוכנן מראש. היו הפתעות שעלינו עליהן לאורך הכתיבה אבל המטרה הייתה שבסדרה יהיה גם אימה, גם מתח וכמובן שגם פנטזיה".

ירון: "פיתחנו את כל עלילות הסדרה, כולל הטוויסטים וההפתעות, לפני שהתחלנו לכתוב את הפרקים עצמם. מאד קשה להמציא תוך כדי וזה תמיד יצא פחות טוב. כמו בחיים באופן כללי, כדאי מאוד לדעת לאן הולכים לפני שיוצאים לדרך. אחרת, הולכים לאיבוד בקלות".

היו מי שהשוו את הסדרה ל"דברים מוזרים", אתם מצליחים לראות את הדמיון?

סיון: "בטח, אני חושבת שמהרגע הראשון ששומעים על קבוצה של ילדים שנכנסים להרפתקה כבר עולה משהו כמו 'דברים מוזרים' במהות. כל הזמן ניסינו להתרחק משם. אם הייתי לוקחת את 'דברים מוזרים' ושמה את המצלמה רק על הילדים, יכול להיות שהיינו רואים את 'הבאר', אבל במקור שלה מדובר בסדרה לבוגרים יותר. כן ידענו שאנחנו באזורים האלה, אבל זאת לא ההצהרה שלנו. 'הבאר' זו דרמת התבגרות שיש בה גם פנטזיה. למרות שאני חושבת שההשוואה היא מחמאה מאוד גדולה בשבילנו".

ירון: "אני שומע את זה לא מעט. אבל אם בוחנים את זה היטב, חוץ מהעובדה שבשתי הסדרות יש ילדים ותופעות על טבעיות, אין שום דבר משותף. הדמויות והסיפור אחרים לגמרי. אגב, הרעיון של 'הבאר' נכתב לפני שבע שנים, אז אולי בעצם 'דברים מוזרים' קיבלו השראה מאיתנו?", עונה בחיוך.

לכתוב סדרה שתשודר בערוץ שעובר שינוי מאוד גדול כמו "כאן חינוכית", זה מהלך ראשוני. עד כה לא יצא לנו כל כך לקבל מהם סדרות נוער עלילתיות כאלה. האמנתם במה שאתם עושים?

ירון: "האמנו מאוד בסדרה בלי שום קשר למי ישדר אותה. אבל אנחנו כמובן מאוד שמחים להיות הדרמה הראשונה מהסוג הזה ב'כאן חינוכית', ערוץ שעובר מהפכה אדירה ונהדרת בזכות כל האנשים המעולים שמנהלים אותו. כמות התכנים שהם מכינים לכם היא באמת בלתי נתפסת".

סיון: "אני הצטרפתי כשכבר ידענו שהסדרה תשודר ב'כאן חינוכית', אז את זה ירון בחר. זה היה סימן שאלה גדול בשבילנו כי לא עשו דברים כאלה שם לפני כן. היו לא מעט תהיות, אבל הערוץ נתן לנו את היכולת להעמיק במקומות שהיה לנו חשוב לדבר עליהם כמו הפחד מהנשיות שמגיעה בהתבגרות, שראינו אצל דני (עלמה קבלירו), מחברויות ומערכות יחסים, דברים שדווקא בגלל שאנחנו בערוץ הזה, יש לנו את היכולת לגעת בהם. זה היה כיף. היה תענוג לעבוד עם הערוץ, הם סמכו עלינו מאוד".

כידוע, שני יוצרי הסדרה מגיעים עם ניסיון מרשים בתחום סדרות הנוער, ירון אחראי על לא מעט שעות מסך שלנו, כמו "נעלמים", "מועדון החנונים" ו"גאליס" וסיון חתומה תחת סדרות כמו "אילת", "כדברא" ו"כפולה". אך גם עולם המבוגרים לא זר בעבורם.

ירון: "כבר עסקתי בעבר בסדרות של מבוגרים כעורך תסריט ובמאי ואני בהחלט מתכנן לחזור לשם בקרוב במקביל לעשייה לילדים ונוער. החלום שלי הוא לעשות דברים שיש להם משמעות עבורי בלי קשר לגיל קהל היעד".

סיון: "גם אני עבדתי על כמה דרמות למבוגרים. אני גם סופרת ויש לי סדרות שאני עובדת עליהן למבוגרים. מבחינתי אין הבדל בעשייה חוץ מהשאלה של איך לספר את הסיפור. כשאני כותבת סיפור אהבה, אם זה לילדים קטנים אז הם רק יחזיקו ידיים, אם זה לבוגרים יותר אז האתגר יהיה הנשיקה הראשונה, ואם זה למבוגרים אז יהיו דברים קצת יותר מורכבים כמו יחסי מין בפעם הראשונה, נישואין... האהבה היא אותה האהבה, הרגשות הן אותן הרגשות ואני לא רואה בזה משהו שונה לגמרי".

מאיפה מגיע הידע להתעסקות בנושאים כמו מיתולוגיה ויצורים על טבעיים?

סיון: "המשפחה שלי ואני 'גיקים' רציניים של פנטזיה, מדע בדיוני ומיתולוגיה. באיזשהו מקום אני צוחקת שאני 'זימרי' (דמות בסדרה), וגם אחי הגדול, שעשה את האפקטים בסדרה כמו המים שזזים, היצור, הוא 'גיק' גדול. אם אני 'חנונית' אז הוא פי כמה וכמה. הרבה הגיע ממנו".

ירון: "הידע שלי בתחום הזה מגיע ממקום אחד בלבד: סיון שיקנאג'י, השותפה שלי לכתיבת הסדרה. היא המומחית בתחום הזה בינינו. בזכותה אני לומד המון דברים חדשים. אין משהו כיפי יותר מללמוד ולהתפתח".

לאחרונה אנחנו שומעים על הרבה מקרים של יצירות מקומיות שנמכרות לחו"ל, אתם חושבים שהסדרה הזו תוכל לתפוס גם מעבר לים?

סיון: "אני לא יודעת ממש להגיד, אבל אני חושבת שיש בזה את מה שצריך, ואנחנו חושבים על זה. יש בזה משהו מאוד מקומי, הנושא של החלוצים הוא מאוד מקומי, אבל ההרפתקה, הרגשות, ההתבגרות, לדעתי כל ילד בעולם יתחבר אליהם".

ירון: "אני לא יודע מה הסיכוי אם בכלל ולא מתעסק בזה. אנחנו עובדים קשה מאד לייצר את הסדרה הכי טובה שאנחנו יכולים, וכל השאר כבר לא תלוי בנו".

לא הלכתם על קאסט שבא כבר ככוכבים ברובו, זה היה במכוון?

ירון: "אנחנו לא מאמינים בללהק כוכבים רק כי הם כוכבים אלא בלמצוא את השחקנים הכי טובים והכי מתאימים לתפקיד. כאלו שמרגשים אותנו ומספרים הכי נכון את הסיפור. מבחינתי, ללהק שמות רק בגלל מספר עוקבים באינסטגרם או כל סיבה לא עניינית אחרת, זה לא מקצועי, פוגע בסדרה ומזלזל בצופים שמגיע להם להנות משחקנים מצוינים".

סיון: "זה לגמרי סיכון כשהולכים על קאסט שאף אחד לא ראה, אבל בערוץ אפשרו לנו לקחת אותו. היה לנו את מורן (מרציאנו) המלהק, ועשינו הרבה מאוד אודישנים כדי להביא את התוצאה הטובה ביותר. אני זוכרת שבאודישנים היו הרבה החלפות, עלמה (קבלירו) שעשתה בהתחלה את הדמות של הגר ורומי (אבירם) שעשתה את דני... רצינו שירגישו שמדובר בילדים בגיל של הדמויות. אם מביאים שחקנים שנראית בוגרים יותר זה כבר לא עובד. מה שעושים הרבה פעמים זה שמביאים שחקנים אחרי צבא שנראים צעירים, כאן רצינו שחקנים מאוד צעירים. זה היה סיכון, אבל למזלנו הצלחנו".

הנוער של היום, הוא לא אותו הנוער שגדל על סדרות בעבר, מה חשוב שיהיה בסדרת נוער כיום?

ירון: "הסדרות היום בהחלט שונות לחלוטין מאלה שאני גדלתי עליהם. למרות שיש יוצא מהכלל אחד שפתאום חשבתי עליו – 'גבי ודבי'. זו הייתה סדרה קלאסית ללימוד אנגלית של החינוכית משנות השבעים על נער ונערה שעוברים ממקום למקום בעזרת מקל קסמים. קלטתי שהבאר היא כמו גרסה מודרנית של סיפור מהסוג הזה. אני חושב שמה שחשוב זה שיקחו את הילדים והנוער ברצינות, יכתבו עבורם סיפורים עם משמעות, על החיים באמת ועל כל המורכבויות שלהם. אתם עוברים המון דברים בחייכם, שמחים ועצובים, קשים ומאתגרים, וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בדרמות שאתם רואים. שלא יזלזלו בכם ויגידו שכל מה שמעניין את הילדים זה יוטיוברים וטיקטוק, אלא ידברו גם על הדברים הבאמת חשובים".

אתם חושבים שהסדרות היום הן טובות יותר מאז או שאין הבדל?

ירון: "הסדרות היום הרבה יותר משוכללות, מעניינות ומגוונות, אז בסך הכל היום יותר טוב. מצד שני, יש איזו תמימות שהייתה פעם וכבר קצת קשה למצוא. אבל זה נכון לא רק בסדרות אלא במה שסובב אותנו באופן כללי".

איך אתם מסכמים את העונה הראשונה?

סיון: "היה כיף. גם לכתוב, גם להפיק וגם לצפות. אני אגיד שאני חושבת שזה נס שסדרות מצליחות לקרות בתקופת הקורונה, עברנו המון משברים, אודישנים שצולמו בבית ללא מלהק שייתן הכוונה, זה היה סופר קשה. היו סצנות שנאלצנו למחוק בגלל הגבלות... ביום השני לצילומים, יפתח (סמוכה) שמשחק את יואב נכנס לבידוד של שבועיים, גם נעם (פרנק) וכולנו היינו בחרדות מהפקה שנעצרת... מעבר לזה, אני חושבת שההצלחה של הסדרה מאוד כיפית בשבילי. זה מדהים ששולחים לנו הודעות, והלוואי שימשיכו לשלוח. אני נהנית לשמוע מילדים שפונים אלינו ואל השחקנים ומספרים איך הסדרה השפיעה להם על החיים. היו לנו כמה סיפורים שמאוד ריגשו אותנו כמו ילדים שיש להם אחים עם צרכים מיוחדים, והרגישו שהסיפור של אלינור מאוד נגע בהם. ילדים עם משפחות חד הוריות שיכולים להזדהות. אני נהנית להרגיש שהסדרה תרמה לילדים לחיים ונתנה להם הזדהות. לדעתי זו ההצלחה הגדולה של הסדרה".

ירון: "העבודה על העונה הראשונה הייתה חוויה נהדרת לאורך כל הדרך ואני מאד מרוצה מאיך שהיא יצאה לצד כל מיני דברים שהייתי רוצה לעשות אחרת או לתקן. אבל מי שלא מרגיש כך וחושב שכל מה שהוא עושה מושלם, לעולם לא ילמד ולא ישתפר".

מתוכננת עונה נוספת לסדרה?

ירון: "בהחלט תהיה, ואנחנו כבר עובדים עליה. אם אתם רוצים לשמוע ספוילרים אז תדברו עם סיון כי ממני לא תוציאו כלום!"

סיון: "כן. והיא הולכת להיות מאוד מסקרנת, מותחת, הפנטזיה בה הולכת לכיוון מפתיע, מערכות היחסים הולכות לכיוונים מעניינים, כי מדובר בילדים שפוחדים להתבגר, ועשו צעד לא קטן, שגורם להם להתמודד עכשיו עם העולם של המבוגרים. הצילומים מתוכננים לקיץ הקרוב, ככה שהעונה פחות או יותר תעלה באותם החודשים".

אתם חושבים שגם בה תהיה התעסקות בנושאים על טבעיים ופנטזיות, או שתעדיפו לקחת את העלילה למקום אחר?

ירון: "כמובן שנושא העל טבעי ימשיך גם בעונה הבאה מכיון שזה אחד הבסיסים שלנו והשפה של הסדרה. אם פתאום נתעלם מהעובדה שאנחנו בעולם שיש בו יצורים ונספר סיפור מציאותי רגיל, זה לא יהיה 'הבאר'".

סיון: "חד משמעית כן. כולם אומרים את זה תמיד, אבל העונה השנייה הזאת הולכת להיות וואו. כל מה שחשבנו הוא לא מה שחשבנו ואנחנו לגמרי ממשיכים בקו הזה".