״מקיף מילאנו״ הכניסה אל חיינו לא מעט שמות חדשים בתעשייה, אחד מהם הוא של רן מושיוב בן ה-25, סטודנט למשחק. בסדרה הוא מגלם את רועי, נער אנרגטי, שמח, בעייתי ומסתבך וכזה שמסתיר סוד כמעט מכולם - את היותו חולה בטרשת נפוצה. מושיוב הוא אמנם רק בתחילת דרכו בתחום, אבל לנו יש הרגשה שעוד נשמע עליו ונראה הרבה על המסך. דרך "מקיף מילאנו" הוא מצא אהבה ונמצא כבר בזוגיות יציבה עם השחקנית נאיה בינשטוק. בראיון הבכורה לכבוד שידור הפרק האחרון של העונה (הערב, כאן חינוכית) הוא מדבר על קווי הדמיון בינו לבין רועי, ההכנות המפתיעות לתפקיד המורכב וכמובן גם על הזוגיות.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• שחקו וגלו: איזה ז'אנר קולנועי אתם?
• אוראל צברי ודנה פרידר יככבו בתכנית מפתיעה
• בדיוק עכשיו: הסדרות שירגיעו אתכם מהמצב

"תקופת התיכון אצלי הייתה תקופה לא פשוטה״, מספר מושיוב על חווית התיכון הפרטית שלו, ״למרות שאם תשאלו אנשים שהיו סביבי הם לא יגידו את זה. אני הייתי התלמיד הזה שנראה שלא אכפת לו מהמורים ונראה שלא אכפת לו מלהצליח, אבל בדומה לרועי היה לי את החששות והפחדים שלי. מהבחינה החברתית הרגשתי שיש לי את המקום שלי, תמיד היו לי חברים מכל הסוגים. אבל בעיקר מה שאני זוכר מהתיכון, שנורא רציתי שהוא יסתיים כי הרגשתי שאני מלא בפוזה כזאת של איך שחשבתי שמגניב להיות ולא מה שאני באמת".

אילו עוד קווי דמיון אתה מזהה בינך לבין רועי?

"רועי זאת דמות שאני ממש אוהב אותה. כשאני ניגש לאודישן אני בודק איך אני מביא את הדמות אליי ויש בי הרבה ממנו. הדרך בה הוא נוהג להתנהג ואיך הוא משדר את עצמו כלפי הסביבה, זה מאוד אני. כילד תיכון עשיתי המון פוזה שהסתירה חוסר ביטחון״.

זה תפקיד ראשון על המסך. מלחיץ קצת לא?

"בהתחלה היה מפחיד בטירוף. ביומיים הראשונים הייתי בשוק ולקח לי זמן להבין איפה אני נמצא. פתאום המקום הזה שכל כך חלמתי להיות בו הוא גם קצת מלחיץ. למזלי היה לי קאסט מדהים שהיה איתי, במאי מדהים וצוות שלם שעזר לי להיכנס לזה בצורה חלקה, ופתאום זה הרגיש לי נורא טבעי! התגובות מהסביבה בינתיים מפרגנות ממש וזה מרגש אותי, פתאום לקבל הודעות באינסטגרם, מזהים אותי קצת ברחוב - אני לא מכיר את זה, זה אפילו הביך אותי קצת בהתחלה... זאת אחלה הזדמנות להודות לכל הצופים שמפרגנים. זה באמת מחמם לי את הלב ואני מתרגש מכל אחד ואחד ומצפה ממש לעונה השנייה״.

נבחנת לעוד דמויות מלבד מרועי?

"נבחנתי בהתחלה לתפקיד של גיא (עילי צ׳פמן - ש.ק) ורק אז זימנו אותי לתפקיד של רועי. אני זוכר שלא יצאתי בהרגשה כל כך טובה מהאודישן, לא הרגשתי שהוא שלי״.

אז מה קרה בסוף?

״הסיפור על איך כשגיליתי שהתקבלתי קורע! יום אחד מיקה צור שלומדת איתי בבית הספר למשחק וגם משחקת איתי ב׳מקיף׳, מתקשרת אליי בבוקר ואומרת לי יש לך משהו לספר לי? אני עונה לה לא .היא שלחה לי צילום מסך מסטורי של דיווח בידורי ובו כל השחקנים של המקיף, אני רואה שם את עצמי וככה גיליתי שהתקבלתי".

בסדרה אתה מגלם נער החולה בטרשת נפוצה, איך היה להביא את זה לתודעה בקרב הקהל הצעיר? 

"עשיתי עבודה מאוד מקיפה בהכנות. זוהי דמות עם סיפור מאוד מאתגר, במיוחד כשאין לי קשר למחלה כזאת או אחרת. הרגשתי שזוהי חובתי לעשות את מחקר הכי גדול ועמוק, בשביל לכבד את האנשים שחולים בה ובכדי להציג את המחלה בצורה הכי אמיתית. ראיינתי כמה אנשים צעירים ומבוגרים שחולים בטרשת נפוצה ושאלתי אותם על דרכי ההתמודדות שלהם עם המחלה. היה לי חשוב להביא בדמות דווקא את דרך ההתמודדות עם המחלה ואת היכולות ההשתלבות בחיים ולא רק את החלקים הקשים בה״.

מעבר למחלה, רועי הוא גם נער קצת בעייתי. הוא מסתבך בלא מעט תקריות בתיכון, מדליף מבחנים, מצלם את בנות השכבה בבגדי ים בלי רשות ואפילו מדרדר אחרים בגילו לצריכת אלכוהול. לא פחדת שילדים יפרשו לא נכון את הדמות שלך ויקחו ממנה דוגמא שלילית?

"פחדתי זאת לא המילה הנכונה, אני חושב שזה חשוב שמראים את הסיטואציות האלה! בכל מקום יש 'רועי' ולא רק במקיף. צריך להציג את הדברים האלו ולהראות אותם כמו שהם. אני חושב שכשנער עושה משהו לא בסדר, בדרך כלל הוא לא יודע שזה לא בסדר. למשל כשרועי צילם את הבנות בבגד ים הוא לא מאמין שהוא עשה דבר רע, ולכן זה מאוד חשוב להציג את הצד השלילי, כדי להראות מה כן נכון וממה ללמוד. כשאני משחק אני לא חושב על איך הקהל יאהב אותי, אני מנסה לחשוב על איך הדמות שלי רואה את העולם. אם הקהל רואה את מה שרועי עושה ומבין שזה לא בסדר אז עשיתי עבודה טובה. זה המבחן שלי״.

מושיוב לא התחבר רק לדמות שלו, אלא גם למישהי אחת ספציפית בקאסט. רק לפני כשבועיים חשפנו בפרוגי כי הוא והשחקנית נאיה בינשטוק (המגלמת את נורי בסדרה) מנהלים זוגיות מתחת לרדאר כבר במשך שבעה חודשים, מאז סיום צילומי שתי העונות הראשונות. כעת מושיוב מדבר לראשונה על הקשר ביניהם ומספר למה לקח כל כך הרבה זמן עד שזה יצא לאור.

"לא היה לנו איזה שיקול מתי לחשוף את הזוגיות״, מדגיש מושיוב, ״ידענו שזה יעניין אנשים ורצינו להרגיש הכי בטוחים ובנוח אחד עם השנייה לפני שאנחנו מצרפים עוד אנשים לחיים הפרטיים שלנו. אין שום סיבה להסתיר את זה, אנחנו משתדלים לעשות רק מה שטוב בשבילנו״.

בדרך כלל אלו שמתאהבים על הסט הם אלו שגם מגלמים זוג בסדרה, איך זה קרה ביניכם? הרי התפקידים שלכם לא קשורים אחד לשנייה וכל אחד מנהל רומן אחר בעלילה.

"מבחינתי הסיפור התחיל עוד בהקראה של הטקסטים של הסדרה״, מכריז, ״נכנסה בחורה עם מכנס ׳של בנים׳ וחולצת אובר סיייז. לדעתי כבר שם התחילו משהו. דווקא זה קטע כי באמת לדמויות שלנו אין כמעט סצנות ביחד, אבל במעט שהיו, כן היה חיבור בינינו. יום אחרי שהסתיימו הצילומים התחלנו לצאת. דרך אגב, לא ידעתי בכלל שלא מעט מהזוגות ששיחקו זוג על המסך גם הפכו לזוג במציאות, חידשתם לי משהו״.

בגלל שהתאהבתם על הסט, איך זה לראות אותה על המסך פתאום מתנשקת עם מישהו אחר מהקאסט?

"אנחנו שחקנים ואנחנו מקצועניים. נאיה ואני צופים בכל הפרקים ביחד ומדי פעם אני זורק לה בצחוק מבט כזה הצידה ׳בשביל שזה לא יקרה פעם הבאה׳״, צוחק וממשיך, ״בגדול זה לא מפריע לי כי זה המקצוע שלנו, אנחנו רוצים להרגיש כמה שיותר חופשיים בכדי לעשות את העבודה הכי טובה שיש".

אילו תגובות קיבלתם בעקבות חשיפת הזוגיות אצלנו?

"בהתחלה אני מניח שזה די הפתיע, כי כאמור אין קשר בסדרה ביני לבין נאיה. אבל אני ונאיה רק מקבלים פרגונים וזה כיף. השחקנים ב׳מקיף׳ כן ידעו על הזוגיות, לא הסתרנו את זה וגם שם הכי מפרגנים לנו״.

בחזרה למשחק, איך ידעת שאתה רוצה לעסוק בתחום?

"אם בכללי בתיכון לא ׳כיכבתי׳, אז במגמת תאטרון הרגשתי שאני כן מצליח להביא את עצמי ותמיד משחק דיבר אליי. יחד עם זאת בעקבות ׳מודל הגבריות׳ שגדלתי איתו נטשתי את התחום בגלל הצבא, שם שירתתי כלוחם. לקראת השחרור שלי מצה"ל בדקתי שוב את התחום ורחרחתי קצת באפלה בכל מיני מקומות כמו "סמינר הקיבוצים" עד שהגעתי ליורם לוינשטיין. ההרגשה שאני משחק תמיד נותנת לי ביטחון ואני יודע שזה המקום שלי כשחקן".

יש איזו חוויה שזכורה לך מתחילת הדרך שלך בהתעסקות עם משחק בתיכון?

״אני זוכר שבכיתה י"ב שיחקתי תפקיד ראשי בהצגה 'אקווס' ואני זוכר שכשהשתחוויתי בפעם ראשונה הרגשתי תחושה מדהימה, הבנתי שאין מצב שאני לא חווה את זה שוב! זה ניצחון וגאווה. מבחינתי עד היום אני ׳מכור׳ להרגשה הזו. היא לא קלה, ולפעמים יש הרבה כשלונות בדרך. אבל ההצגה הראשונה שעשיתי, השאירה בי סיפוק אדיר לעולם המשחק והתאטרון".

ההחלטה ללמוד ב"יורם" דווקא עם תפקיד הפריצה היא החלטה נכונה עבורך או כזו שעלולה למנוע ממך תפקידים כי אתה בשגרת לימודים עמוסה?

"אני לא דואג שבית הספר ימנע ממני תפקידים, להיפך הוא נותן ומביא המון כלים, אבל אני כן מצליח ואצליח לשלב לימודים ולשחק ביחד. אם אני משקיע בלימודים ומוכיח את עצמי כשחקן, אין סיבה שבית הספר לא יראה רצון טוב בתמורה. לכולנו יש את אותה מטרה בסופו של דבר והיא שאני אצליח. אני מרגיש זוהי כן החלטה נכונה עבורי".

כבר קיבלת הצעות ואודישנים מאז התפקיד ב"מקיף"?

"כן. תמיד יש דברים על הפרק ויש אודישנים. בקרוב אנחנו מצלמים את העונה השלישית של הסדרה, שזה שוב לחזור ׳לבית ספר׳ ולהיפגש עם כל החבר׳ה הטובים של הקאסט, שוב להתאחד עם רועי שאני מת עליו. אולי עוד תשמעו על דברים חדשים שאני אעשה בקרוב".

יש לך איזו ציפייה שאחרי התפקיד הזה אתה תקבל מלא "כן" באודישנים?

"קודם כל אני תמיד מקווה לקבל כן באודישנים ואני אשמח אם אני אכנס לחדר אודישנים והבמאי או המלהקים יגיד לי איזו עבודה טובה עשית, זה יגרום לי להעריך את עצמי יותר. אבל אני לא חושב שעכשיו ׳כי עשיתי תפקיד על המסך׳ אני אקבל כל מה שבא לי, אבל זה גם שלב בדרך בעבודה שלי כשחקן״.

איך אפשר לבלוט בתחום המשחק כשיש כל כך הרבה שחקנים במדינה כל כך קטנה?

"אני חושב שאנחנו כקהל רוצים לראות משהו אמיתי, והדרך להביא משהו אמיתי זה להביא את עצמי באופן הכי חשוב והכי כנה .זה ממש ממש לא קל, יש אנשים שנולדים עם זה ויש אנשים שצריכים ללמוד את זה. הדרך בעייני היא לא לחפש איך לבלוט, היא פשוט להיות הכי טוב שאני יכול וההצלחה תוך כדי תגיע״.

תקופת התיכון היא תקופה לא פשוטה עבור לא מעט בני נוער, איך אפשר לצלוח אותה בשלום?

"לא לקחת את הכל ברצינות מדי, באופן כללי ולא רק בתיכון. להיות עם אנשים שאתם אוהבים ולעשות מה שאתם אוהבים, לדבר אם קשה לכם ולא לשמור לבד. גם בשבילי תקופת התיכון הייתה לא קלה. צריכים לזכור שהתיכון זה רק שלב בחיים, אחריו יגיעו עוד שלבים בהם מצליחים יותר ומצליחים פחות ומזה לומדים״.