נועה אסטנג'לוב הפכה בשנה האחרונה לאחת השחקניות העסוקות בישראל. היא אמנם חוגגת השבוע רק 22, אבל כבר הספיקה לככב בסדרה המצליחה "המפקדת" ובשלל תפקידים נוספים על המסך בסדרות מצליחות כמו "Oboy", "האחיות המוצלחות שלי", "ארץ נהדרת" ועוד רבות. בשבוע הבא (ה-28 בנובמבר) עולה הסדרה החדשה בכיכובה, "האחיין שלי בנץ", סדרה חדשה ופרועה מבית כאן חינוכית. רגע לפני עליית הסדרה, תפסנו אותה לראיון מיוחד.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הזמר במסכה 2: כך נראות התחפושות המקבילות בחו"ל
• בשום פנים ואופן: הדמויות שלא היינו רוצים להתחלף איתן
• ההצבעה החלה: נבחרי השנה של גולשי פרוגי לשנת 2021!

הסדרה  מתרחשת בתיכון בגיריונית שבנס ציונה ומספרת על יוני, מורה כושל להיסטוריה, שחותם על הסכם עם השטן במטרה להפוך להיות מנהל בית הספר, רק שהוא לא שם לב לאותיות הקטנות של החוזה. הוא חותם איתו על הסכם שהוא יהפוך אותו למנהל בית הספר, רק אם הוא יעזור לבן שלו לעבור בגרויות, ואז הבן של השטן מגיע לכדור הארץ ומנסה להשתלב בתיכון. "התוצאה מצחיקה בטירוף, קרינג'ית, באמת משוגעת על כל הראש שאני ממש מרגישה שזה קאלט בהתהוות".

ספרי לנו קצת על הדמות שלך.

"אני מגלמת את ניצן גולן, שהיא המוזרה של הכיתה. יש לה חברה אחת ועוד חברה אחת דמיונית, ונראה לי שזה אומר הכול. יש לה תחומי עניין מאוד שונים משל כל שאר בני גילה והיא כזאת גותית מגניבה, חיה הרבה פעמים בעולם משלה. זו הייתה חוויה ממש גדולה לשחק אותה כי היא מאוד שונה ממני והיא מאוד מצחיקה בתגובות שלה. היא שונאת את כולם, את הכול, אבל אוהבת חיות. זה הדבר היחיד שהיא אוהבת. היא אוהבת עורבים, זה התחביב שלה".

כבר כשרואים את הטריילר, אפשר להבין שזו סדרה מאוד שונה מרוב סדרות הילדים והנוער שעל המסך היום, הרבה יותר פרועה ומיוחדת. זה היה משהו שמשך אותך לשחק בסדרה, או שדווקא חששת מאיך הסדרה תתקבל?

"זה ממש משך אותי. בתור שחקנית אני תמיד שואפת לקחת חלק בפרויקטים שהם חדשניים ושמביאים איזושהי בשורה חדשה, ואני ממש מרגישה שזו סדרה באמת מאוד מצחיקה שלא מזלזלת באינטליגנציה של הילדים שהולכים לצפות בה. ההומור שלה ברמה מאוד גבוהה, היא שנונה, יש בה אפקטים מיוחדים והשקיעו בה המון. זה ממש כיף לחלק חלק בדבר כזה. אין לי ספק שהיא תתקבל באהדה רבה".

חוץ מזה שנדרשת להסתובב על הסט כל היום עם פאה, היית צריכה גם להשתתף בסצנות מורכבות שכללו אפקטים טכניים וממוחשבים. האם הרגשת שהדבר הקשה עלייך בצילום הסדרה?

"זה לא הקשה עליי, אבל זה כן היה מגניב. פחות הייתי באפקטים מיוחדים לצערי הרב, כי אני לא שיחקתי את השטן או את הבן שלו, אז אני פחות מזדהה עם זה. אבל אני ממש דורשת מהכותב של הסדרה, אם הוא קורא את הכתבה, שבעונה הבאה אם תהיה בעזרת השם לדאוג לי לאפקטים מיוחדים. אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה בדחיפות".

אם גם את היית יכולה לעשות עסקה עם השטן, מה היית מבקשת?

"נראה לי שבעסקה עם השטן הייתי מבקשת... אני חושבת שהייתי מבקשת איזה כוח על, קלאסי לשגר את עצמי למקומות. אבל אם יש משהו אחד ספציפי... בשביל לשחק בסרט עם רוברט דה נירו ולאונרדו דיקפריו, הייתי חותמת על הסכם עם השטן".

יש בך צד שלדעתך יותר שטני?

"אני חושבת שבכל אחד יש צד שטני, אי אפשר להגיד שלא. אבל התפקיד שלנו זה לנסות להתעלות על הצדדים האלה בנו. ללא ספק אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים כמו כל בן אדם, נופלת לפעמים גם לצדדים הפחות טובים שבי. בטח אחותי שצרחה עליי לפני שעה שלקחתי לה בגדים, למרות שהיא אמרה לי לא לגעת לה בבגדים החדשים, היא תקרא את הכתבה והיא תסכים עם מה שאני אומרת", היא צוחקת. "אבל סתם, אני צוחקת. בגדול, אני חושבת שאני בן אדם די טוב עם צדדים שטניים שאני משתדלת להתעלות עליהם".

הצטלמת גם לסדרה "מיוחדת" של כאן חינוכית שתעלה בקרוב, מה את יכולה לספר לנו עליה?

"מיוחדת היא סדרה שמספרת את סיפורן של שתי אחיות, אלונה ומאיה, שאחת מהן ילדה עם צרכים מיוחדים, על הספקטרום. זו בעצם סדרת תיכון ונוער רגילה לחלוטין, שמתעסקת הרבה בנושא של ילדים על הרצף. היא מאוד מאוד מרגשת ומיוחדת, וזה מה שאני יכולה להגיד עליה כרגע".

התחלת את הקריירה שלך בגיל מאוד צעיר. אם זה בסרט "הקפות" למשל לצד עומר חזן או "מבצע קיפוד" שאהובה במיוחד, איך היו החוויות כילדה שחקנית?

"זה היה ממש כיף. אני חושבת שהצלחתי ליהנות מזה כי זה היה במינונים הנכונים. זאת אומרת, הייתי ילדה שחקנית אבל לא הייתי עכשיו כוכבת על מגיל עשר. לא הייתי ברמה של נועה קירל שהתפרסמה בגיל מאוד צעיר. הייתי ב'מבצע קיפוד' וכל מיני דברים אז כן זכיתי לאיזושהי הכרה ותשומת לב במובן החיובי של הדבר, מבלי שהרגשתי שנלקח ממני איזשהו חלק מהילדות או שנפגעה לי הפרטיות. אני מאוד שמחה על זה שהדברים הסתדרו בצורה כזאת שהצלחתי ליהנות מכל העולמות, למרות שהתחלתי בגיל צעיר".

את מתגוררת באשדוד מאז ילדותך. את חושבת שלך, בתור ילדה של מה שהיה נתפש כ׳הפריפריה׳, הרגשת שהיו לך נתוני פתיחה זהים לנתוני הפתיחה של ילדים בגילך מתל אביב?

"אני חושבת שכן, זה יהיה שקר להגיד שלא, מהסיבה שפשוט הכול פחות נגיש. היום נגיד לאנשים שרוצים להיות שחקנים, יש להם דוגמאות של כל מיני אנשים שיצאו מאשדוד והצליחו. אם זה עומר חזן או אם זו לאחרונה גם אני, אבל כשאני הייתי קטנה לא היו הרבה דוגמאות כאלה, וזה ממש הרגיש כמו איזה חלום רחוק על גבול הבלתי אפשרי, לעומת נגיד ילדים מתל אביב, שאני מניחה שזה לידם כל הזמן. אני בסופו של דבר חושבת שהגשמה זה עניין תודעתי. אם אתה מאמין שאתה יכול לעשות את זה, אתה יכול לעשות את זה. הבעיה היא שהרבה פעמים ילדים בפריפריה לא מאמינים בעצמם או לא מאמינים שהם יכולים לעשות את זה, פשוט כי הם לא ראו תקדים לזה, זה לא מספיק קרוב אליהם. אז במובן הזה, אני חושבת שכן קצת יותר קשה לילדים מהפריפריה, אבל בסוף זה הכול בראש, אני באמת מאמינה בזה".

ftnur התפקיד הראשון שלך על המסך היה בגיל צעיר מאוד בסדרה "מבצע קיפוד", ומאז ועד הפריצה ב"המפקדת" שיחקת בעיקר בתפקידים משניים. איך הצלחת להישאר ממוקדת במטרה ולא לוותר לאורך הדרך?

"אין לי הסבר. אני חושבת שפשוט נורא רציתי את זה ואני עדיין נורא רוצה את זה, זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם, לעסוק במקצוע הזה. יש לי איזה דרייב פנימי שאני עד היום לא יודעת להסביר מאיפה הוא מגיע, אבל הדרייב הזה מניע אותי. כמובן שלא הייתי יכולה לעשות את זה אם לא הייתי מקבלת תמיכה מהמשפחה שלי וגב. הייתה לי קרקע מאוד נוחה להגשים את החלום שלי ואני אסירת תודה על זה. אני חושבת שזה הקל עליי להתמיד ולהמשיך. התנאים שזכיתי בהם בשילוב החלום המאוד גדול שלי והדרייב הזה הובילו לזה שלא התייאשתי".

את לא רק שחקנית עסוקה, אלא גם במאית מוכשרת - בתיכון זכית בסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר לתיכוניסטים. היית רוצה לחזור ולביים?

"מאוד. ליצור זה חלק בלתי נפרד מהחלומות שלי, באותה מידה כמו לשחק, אם לא אפילו יותר. אני מאוד אוהבת לכתוב, אני מאוד אוהבת לביים, אני חושבת שזה כן דברים שדורשים קצת יותר התבשלות וזמן ויום יבוא ואני מקווה שאני אוציא דברים שלי לעולם. יש לי תשוקה מאוד גדולה לקולנוע, וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים. גם כשאני על סטים אני תמיד עם חצי עין גם לבמאי וגם לצלם ולכל מי שעוסק במלאכה. אני פשוט מאוד מאוד אוהבת את הדבר הזה ואני רוצה לדרוס אותו מכל הכיוונים".

בסטוריז האחרונים שהעלית לאינסטגרם שיתפת כי חווית חודש קשה, וכי החלטת לחזור לעצמך. תוכלי לשתף אותנו קצת על החודש הזה?

"אני חושבת שזה לא היה דרמטי כמו שזה נשמע, פשוט כן היה לי חשוב לשתף בסטורי גם את הרגעים האלו. לא צריך שיקרה איזה משהו מאוד דרמטי או קשה כדי להרגיש פשוט במצב רוח ירוד ובדאון. לפעמים זה סתם משהו באוויר, ולי אישית עושה מאוד רע לגלול באינסטגרם ולחשוב שלכולם כל כך טוב ורק אני כל היום במיטה. צריך לזכור שיש ימים כאלה, והיה לי חשוב לשתף. אני חושבת שאני עוד לא מודעת להד שדברים שלי עושים בסטורי. זאת אומרת, זה שעכשיו שאלת אותי על זה וזה קצת הזוי לי, במובן הזה שלפעמים אני שוכחת שיש משמעות לדברים שאני משתפת. אני עוד לומדת להתרגל לזה, אבל אני מאוד שמחה שהצלחתי לגרום ללא מעט אנשים שכתבו לי הודעות מאוד מרגשות להרגיש קצת יותר בנוח, ולהרגיש קצת יותר בסדר עם התחושות שהם מרגישים. לא מדובר באיזה משהו דרמטי או באיזה מילים גדולות. לא בא לי להשתמש במילים גדולות כמו 'דיכאון' כי זה לא היה, אבל לפעמים פשוט אין לנו מצב רוח וזה ממש בסדר לדבר על זה. חשוב באמת לא לשקוע ולדעת להרים את עצמנו, ואני עכשיו בדיוק בשלב של להרים כי יש לנו הרבה סיבות להיות מאושרים והרבה דברים לומר עליהם תודה, וזה חשוב לזכור את זה".

מי שעוקב אחרייך באינסטגרם רואה שאת נורא ישירה, לפעמים גם צינית. מלחיץ אותך לפעמים שלא יבינו אותך או יפרשו אותך אחרת?

"זה לא מלחיץ, אבל זה כן מבאס כשזה קורה. זה קורה ממש מעט, אבל זה כן קורה לפעמים שלא מבינים וכשזה קורה אז אני קצת מתבאסת. אני בחיים לא כתבתי משהו פוגעני, אבל כן יש תמיד את הרצון שיבינו אותי בדיוק כמו שהתכוונתי. הרבה פעמים אנשים לא מכירים אותך, והם נוטים לחשוב עליך דברים כי הם פשוט לא מכירים אותך, וזה לפעמים קצת קשה לי. יש בי תמיד רצון שיראו את כל התמונה ושיראו אותי כמו שאני על כל גווניי, ולפעמים זה לא אפשרי".

את במקביל מככבת גם בעולם המבוגרים וגם בעולם הילדים והנוער - את חושבת שהיום יש עדיין תפיסה שמסובך יותר ליהנות משני הז'אנרים?

"אני חושבת שלא. הרבה הוכיחו את זה כבר לפניי, אם זו ג'וי ריגר שעשתה נוער ובמקביל מנהלת קריירה מטורפת, או ידין גלמן ונטע רוט שעכשיו הצטלמה לסרט החדש של אבי נשר ומשחקת בתיאטרון, ורבים וגדולים ממני ערבבו בין הז'אנרים. אני חושבת שיש מה ללמוד מכל עולם ואני אישית חושבת שהתוכן הוא מה שחשוב, לא משנה למי הוא מיועד. אם התוכן טוב, אני שמחה מאוד לקחת חלק, לא משנה מי קהל היעד שלי".

למרות שאת מככבת כבר שנים רבות בטלוויזיה, עדיין לא ראינו אותך בזוגיות על המסך. אם הייתה לך זוגיות טלוויזיונית, מי היה הפרטנר המושלם עבורך?

"יואו, אני רוצה להגיד רן דנקר, אבל זו לא תשובה טובה. גם כי הוא כבר נשוי וגם כי הוא מבוגר ממני בכמה שנים יפות, אז אולי זאת לא התשובה הנכונה. אבל מה אני אעשה?! רן דנקר. התשובה היחידה שלי היא רן דנקר".

אפרופו רן דנקר, עכשיו כשחנוכה בפתח, יוצא לך לחשוב על השתתפות בפסטיגל?

"וואו, בטח. בתור ילדה פסטיגל היה החלום שלי. בואי נראה מה הזמן יביא, אני פתוחה להכול, אם וכאשר זה ירגיש נכון משני הכיוונים אז הלוואי וזה יקרה".

אמא שלך מורה, חשבת פעם ללכת דווקא לכיוון הזה?

"זה מצחיק שאת אומרת את זה, כי אומרים שכל מורה הוא שחקן מבוזבז. לא, בחיים לא חשבתי ללכת לכיוון של הוראה. אני יודעת שאני רוצה להיות שחקנית מגיל שש אז פחות פזלתי לכיוונים אחרים. אבל וואלה, זאת אופציה. אם מתישהו הדברים יתפקששו, אז בואי נגיד שיש לי מקורבת שתדאג לי בתחום".

ביום שישי את חוגגת יום הולדת. מה היית רוצה שנאחל לך?

"הייתי רוצה שתאחלו לי בריאות, ולכל המשפחה שלי והקרובים שלי. ושאני אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, להיות מאותגרת, ללמוד כמה שיותר, ולהיות מאושרת ושמחה בחלקי".