מאי קורץ היא ללא ספק הדבר הבא בעולם המשחק. אם תשאלו אותה, היא בניגוד לאחרים עליהם עוד תדבר, לא משתמשת בגימיקים זולים וגם לא בעוקבים ברשתות החברתיות על מנת לקבל תפקידים. במשך שבע שנים היא עוסקת בתחום המשחק, מקדישה כל רגע פנוי ללמידת טקסטים ואודישנים. היא כנה, אמיתית, לא משתדלת להיות ״פוליטיקלי קורקט״ וממש לא מתכוונת להתנצל.

כעת היא משחקת בסדרה חדשה שתעלה היום (א׳) ב״כאן חינוכית״, המבוססת על סדרת הספרים ״כראמל״, את דמותה של הלנה, הדמות הרעה והמניפולטיבית שתעשה הכל על מנת להשיג את המטרה שלה.

- ספרי לנו קצת על העלילה של הסדרה ועל התפקיד שלך

״הסדרה בעצם מספרת על שלושה אחים יתומים שמקבלים ירושה מהדוד העשיר שלהם וחלק מהירושה שהם מקבלים זה טירה. הלנה היא הבת של גברת בלום, שהיא מנהלת משק הבית של הטירה.  הלנה נראית מלאכית ועדינה ומתוקה, וישר כשהבנים רואים אותה מתאהבים בה ורבים עליה. הלנה רוצה לגנוב מהם את הירושה בשביל אמא שלה והיא עושה את זה בכל מיני מניפולציות. מול הבנים היא משדרת שהיא חמודה ומקסימה כשבעצם בפועל היא רוצה לגנוב להם את הירושה״.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי: 

• The Story: התפקיד החדש של נועה קירל
• האמת מאחורי: השחקנים יוצאים נגד כוכבי הרשת
• אתם בחרתם: טקס נבחרי השנה של פרוגי לשנת 2021

״מה שמיוחד בהלנה זה שזה לא הדמות הרעה הקלאסית. היא מאוד מתוחכמת, אתה אף פעם לא יודע מה הצעד הבא שלה, הכול אצלה מאוד מתוכנן ומניפולטיבי. לאט לאט היא מתחילה לפתח רגשות ולאט לאט דברים משתנים והיא עוברת תהליך גדול בסדרה הזאת״.

- את מוצאת דמיון מסוים בינך לבין הדמות של הלנה?

״בטח. למרות שגם יש בנינו שוני מאוד גדול. הלנה מאוד אצילית כזאת, מאופקת ויש בה משהו מנוכר ומרוחק ואני בן אדם מאוד משוחרר, אוהב וחם. אבל יש בהלנה משהו שהוא מאוד 'המטרה מקדשת את האמצעים', כשהיא רוצה משהו היא תעשה הכול כדי להשיג אותו ובנקודה הזו אני רואה את הדמיון בנינו. היא לא רואה בעיניים, היא מאוד מתוחכמת והיא יודעת מה להגיד כדי להשיג את מה שהיא רוצה. כל עוד זה גורם לי להשיג את מה שאני רוצה, גם אם בדרך אצטרך לעשות דברים שהם לאו דווקא הכי נכונים, אני עושה את זה".

- את יותר נהנית לשחק דמויות שדומות לך ושמזכירות לך את עצמך או שלגמרי שונות ממך?

״מעניין אותי לשחק דמויות שהן כמה שיותר קיצוניות ומורכבות. אני חושבת שאני יותר נהנת לשחק דמויות יותר רחוקות ממני כי החיים שלנו אף לא יהיו כמו סדרת טלוויזיה, אז דווקא דמות ששונה ממני זה מגניב ומאתגר״.

- את מרגישה שזה עומדת להיות מן מקפצה לפריצה המשמעותית שלך בעולם הזה?

״אני כן מרגישה כבר מעכשיו שינויים, זאת אומרת פתאום מתחילים להכיר את השם שלי, פתאום מתחילים לשים לב ומסתכלים עלי אחרת. אבל אני חושבת שיש לי עוד כמה פרויקטים לעבור עד שאוכל להגיד את זה״.

- תמיד ידעת שאת רוצה להיות שחקנית? זה משהו שתמיד משך אותך?

״כן, כל החיים. אני נכנסתי לסוכנות שלי בגיל 14. אני כבר שבע שנים עושה אודישנים. גרתי במיתר כך שהייתי נוסעת שעתיים נסיעה כל פעם לתל אביב, עושה אודישנים, חוזרת. גם בבגרויות הייתי נוסעת ומשלימה בערבים. זה היה כל החיים שלי וכמו כל שחקן גם אני אגיד לך שמגיל צעיר הייתי עושה הצגות להורים ואת כל הדברים האלה״.

- היו פעמים שקיבלת "לא"?

״מה זאת אומרת? ברור. במשך שבע שנים עשיתי אודישנים וקיבלתי "לא" וזה שבר לי את הלב. אנשים אומרים לי 'את צעירה, את רק בת עשרים וקיבלת תפקיד ואת עושה דברים', אבל שבע שנים הייתי עושה אודישנים, מגיעה לשלבים אחרונים ומרגישה שזה כמעט שלי, כבר מתחברת לדמות, משקיעה, הולכת למורים פרטיים, מוציאה את כל הכסף של על מורה פרטי ואתה מקבל'"לא' ואף אחד לא מבטיח לך שמתישהו יגיע ה'כן'. מרגיש שאתה נלחם על משהו שאתה לא באמת יודע אם זה יקרה. אני זוכרת שכשהודיעו לי שקיבלתי את הלנה, הייתי בשוק. אני בהתחלה לא האמנתי שזה קרה ורק יומיים אחר כך אני פשוט התחלתי לבכות את החיים שלי מההתרגשות שזה באמת קורה״.

- איך הסביבה שלך קיבלה את זה שהתחלת לעסוק בתחום הזה? פרגנו לך?

״לא. אני באה מבית שרצה שאני אהיה רופאה, ממקום דואג. תמיד אם הייתי נוסעת לעשות אודישנים אז כשהייתי חוזרת הייתי לומדת ומשלימה. עשיתי חמש יחידות מתמטיקה, אז הייתי משלימה את הכל בערבים וזה היה מאוד מאוד קשה. מבחינה חברתית גם לא קיבלו את זה. אני חושבת שלבוא ולהגיד 'אני רוצה להיות שחקן' זה אמרה שנראית לחברה מתנשאת ויומרנית כזאת. אז אוטומטית גם חברתית לא היה לי פשוט עם הנושא. אני חושבת שזה דווקא משהו ששמר עלי כי זה תמיד נתן לי את אפילו יותר מוטיבציה להצליח״.

- בצבא שירתה מאי בתיאטרון צה"ל, בפוסט אינסטגרם שהעלתה בשחרור שיתפה מאי על הקושי הגדול שעברה עם ההתמודדות במערכת. שאלנו אותה על התקופה שם ועל התפקיד.

״האמת שהיה לי קצת קשה בתיאטרון צה"ל. מה שקורה זה שמגיעים כל כך הרבה אנשים מוכשרים למסגרת אחת ופתאום יש תחרות נורא קשה. בתיאטרון צה"ל בשבועיים הראשונים יש דבר (היום כבר לא קיים) שנקרא "שבועיים דיסטאנס" שזה כמו מסורת כזאת. אני יכולה להגיד שאני לקחתי את השבועיים האלה מאוד קשה וזה השפיע עלי ממש על המשך השירות. אני חושבת שחברתית, בגלל שאנחנו בתעשייה אז כל הזמן יש כזה ׳לרלרת אודישנים׳ ו׳מה אתה עשית ומה אתה עשית׳ והיה לי מאוד קשה עם זה. לקראת סוף השירות שלי באמת הרגשתי שזו התקופה הכי מדהימה שיש. משהו בי נורא השתחרר ואני חושבת שמצאתי את המקום שלי לאט לאט״.

- עד כמה את ביקורתית כלפי עצמך בתור שחקנית?

״אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי. אני הבן אדם הכי ביקורתי שיש. אני יודעת שכשאני אראה את הסדרה אני פשוט אכתוב במחברת הערות לעונה הבאה. אני לומדת גם להיות סלחנית כלפי עצמי. אני באמת גם מבינה, זאת אומרת, אני לא סתם קשה עם עצמי. אני באמת יודעת לשים את האצבע מה נכון ומה לא נכון. אז כן זה קשה״.

לאחרונה התפוצצה ברשת הסערה סביב ליהוקים של כוכבי רשת לתפקידי משחק בסדרות נוער כשיטה להעלות את החשיפה לפרויקט ״ההפקה מחפשת בעיקר לתפקידים, סלב, משפיענים, ידוענים, וכוכבי רשת״ כך התפרסם בהודעת ליהוק לסדרת נוער פופולרית. ההודעה הכעיסה לא מעט סטודנטים למשחק, סוכנים ושחקנים שלמדו את המקצוע.

- מה דעתך על הסוגיה?

״וואו, זה אחד הנושאים שהכי מכעיסים אותי. אני לומדת עכשיו משחק ביורם לוינשטיין. שלוש שנים, כשכל שנה עולה 17 אלף. אני לא רואה את הבית שלי, אני נמצאת שם כל יום מהבוקר עד שלוש בלילה אם צריך. כל מי שאיתי בכיתה ובבית ספר זה אנשים שבחרו לתת את כל כולם בשביל המקצוע הזה. אני מבינה שיש אנשים שלא צריכים ללמוד משחק, שפשוט זה קורה וזה מצליח ואני גם חושבת שיש כוכבי רשת שעושים תפקידים והם מוכשרים. אבל האם בהכרח הם היו מקבלים את התפקיד אם הם לא היו כוכבי רשת? ממש לא. אני יכולה להגיד שאני הגעתי לשלבים האחרונים מול כוכבי רשת או הפוך הגעתי לשלבים והייתי צריכה לשחק עם כוכבי רשת. אין להם את הניסיון, ואין להם את היכולת. אני מרגישה שהם מזלזלים בנו כצופים כשלוקחים פשוט כוכבי רשת ואומרים: בסדר הם לא מבינים, בני הנוער הם ילדים, הם לא מבינים משחק. הסדרות היום הרבה יותר מצונזרות. מדברים בהם על אינסטגרם, כל הסיפורים נורא שטחיים, כאילו רואים אותנו כבני נוער שנורא שטחיים וכל החיים שלנו זה רק אינסטגרם וסנפצ'אט. זה לא נכון. החיים של בני הנוער הם נורא מורכבים. זה מאוד מכעיס אותי שכוכבי הרשת קוראים לעצמם שחקנים, אני לא קוראת לעצמי כוכבת רשת אז כל אחד שישאר בתחום שלו״.

- ואת מרגישה שיש תחרות בתחום הזה של המשחק?

״ברור. בדיוק היום אני וחברה שלי כותבות בלימודים על זה שאין באמת חברות במקצוע הזה וזה חבל. אני חושבת שזה מקצוע שכל אחד תמיד יראה את עצמו וגם אם אתה אוהב את זה שלידך אתה בסופו של דבר בתחרות אתו ובעיניי מי ששורד את המקצוע הזה, זה מי שיודע לפרגן מהלב ולא להישאב לתחרות הזאת״.

- לסיום, יש משהו שבחיים לא תהיי מוכנה לעשות בשביל תפקיד?

״לא. אני בן אדם שמאוד קשה לו עם גבולות, גם בצבא וגם בבית ספר. אני חושבת שזה מקצוע שאי אפשר להיכנס אליו עם קוים אדומים או עם גבולות. כל אחד שיעשה מה שטוב לו אבל אני פשוט חושבת שזה חוסם ואם לכל דבר יש הצדקה ואם יש סיבה ללמה הדמות עושה את מה שהיא עושה אז אין סיבה שאני אשים לזה גבול ואגיד לא״.