שנת 2021 בהחלט הייתה השנה של אוראל אטיאס כשעשה את הפריצה לתודעה על המסך "בבני אור", אך הוא ממש לא מתכוון לעצור שם ובימים אלו הוא מככב בתור ליאם בסדרת הנוער המשודרת מסביב לעולם - "ספיידרז" (טין ניק לצופי HOT). תפסנו אותו לראיון מרתק על סיפור חייו הלא שגרתי ועל המכשולים והאתגרים בדרך להצלחה, וגם: ההתמודדות עם המוות הטראגי של גיא בלילה ז״ל מיוצרי "בני אור".

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• אנדרו גארפילד חושף את הסודות מאחורי "ספיידרמן"
• הנשים מעוררות ההשראה מהסדרות והסרטים האהובים עלינו
• אחרי תקופה ארוכה: עדן אלנה נפרדת במפתיע

היציאה מחיי העבריינות והפשע נראת לעיתים בלתי אפשרית. מעבר לכך פעמים רבות אנו נוטים לתת לסביבה ולתנאים שאנחנו נמצאים תחתיהם לעצור אותנו מלהגשים את החלומות שלנו. הילדות הקשה של אטיאס החלה בשכונת פשע, ממש כמו חייו של הדמות שגילם בסדרה. הדרך לתחום המשחק לעולם לא הייתה סלולה עבורו, ותפקידי משחק לא הוגשו לו על מגש של כסף, אך זה לא מנע ממנו מלהגיע לתפקידים ראשיים בסדרות המצליחות ביותר בישראל. אטיאס מלא בתובנות ומסקנות על החיים, ומעבר לתשוקה העמוקה שלו למשחק, הרצון הכי גדול שלו הוא לעזור לאחרים. "אין קיצורי דרך, צריך לעבוד מאוד קשה ולעשות מטרות בזמן אמת. יש לי לוח חזון עד גיל 22, של כל מה שהייתי רוצה לעשות עד אז, ואני בדרך לזה".

איך גילית שאתה מוכשר במשחק?

"אני בא משכונת קטמון בירושלים ושם הרצון זה לא בדיוק להיות שחקן. חוויתי הרבה דברים קשים והתמודדתי עם סיטואציות נורא מסובכות. זה היה קצה הקרחון מהבחינה של הדרמטיות וכל מה שקורה עם החיים שלי בעבר. התחלתי להכיר את המשחק בכלל דרך צוות בידור כשעבדתי, כי רציתי לעבוד על הבטחון העצמי שלי. אז התחלתי לאוהב נורא את הקהל ואת המשחק. התחלתי לקחת את המושכות לידיים. באחת מההצגות שעשינו, ׳סלאח שבתי׳, היו שם כמה אנשים מהתעשייה של ישראל שהציעו לי אחר כך לעשות אודישן, רק אז התחלתי להגיע לאודישנים ולהיות ממש כמו בן אדם רגיל שעושה אודישנים, שלא יודע מה זה משחק מה זה מצלמה, מה זה סאב טקסט, מה זה ניתוח טקסט ומה זה בכלל משחק, אין לי מושג. למדתי לאט לאט ותוך כדי תנועה".

איך הסביבה של הגיבה כשהתחלת לקבל תפקידי משחק?

"חלק פרגנו, אבל תמיד היו מי שאמרו כל מיני דברים. אחת ההצלחות שלי כבן אדם זה שאני לא חיי על פי עולם של אנשים אחרים. אם אני אחיה על פי העולם והמילים שלהם אני בסוף אזיק לעצמי. אם אנחנו נקשיב לכל האנשים שאומרים: ׳אתה לא יכול להצליח, אתה לא יכול פה, אתה לא יכול שם, לא, אל תעשה את זה, זה לא בשבילך, זה קטן לך, אתה לא יכול, יש לך הרס עצמי, יש לך פה, יש לך שם׳, אז בסוף כשנטעה אנחנו נתרכז במה שהם אמרו ונגיד לעצמינו: ׳רגע, לא עברתי אודישן אז אולי אני כשלון, אולי הוא צדק, אולי הם צדקו׳. כל חיי סבלתי מדיבורים של אנשים ולמדתי לעשות מן מסנן אישי כזה".

גם בני אור וגם ספיידרז מקבלות המון חשיפה. איך אתה חווה את הפרסום?

"האמת שזה קרה ממש בכמה ימים. היו לי 80 עוקבים ואחרי בערך חודש היה לי כעשרים אלף עוקבים. זה נורא כיף שאוהבים את מה שאתה עושה. אני חושב שאנחנו כל כך טובים בבני אור בגלל האותנטיות שלנו. אני חושב שהבאנו אותנטיות למסך, שהאמינו לנו ושאהבו את מה שאנחנו עושים".

תספר קצת על הדמות שלך בספיידרז, למי שלא הספיק להכיר.

"אני מגלם את ליאם ברמן. ליאם בעצם נשלח מהבן אדם שאחראי עליו, והמטרה שלו היא בעצם לעשות כסף. אבל הוא רוצה לעשות כסף בדרכים מפוקפקות. הוא נכנס לסיטואציה שהמשימה הראשונה שלו היא לעקוב אחרי המשפחה. ליאם נתקל במצבים בהם הוא צריך להחליט האם לחטוף, האם לעשות דברים רעים, האם ללכת עם הפשע או האם לעשות את הדבר הנכון".

לא מפחיד אותך להיתפש רק על הדמויות של ׳הילד הבעייתי׳?

"הפחיד אותי נורא, אבל אז הבנתי שאני יכול לעשות עוד הרבה דברים. עשיתי גם ב׳מחנה אבא׳ את עופרי שהוא ילד החבר הטוב של ניתאי גיבור הסדרה והוא בכלל חנון כזה שאוהב תרגילים במתמטיקה. אני נורא אהבתי לגלם גם עבריין, אבל אני גם מאוד קומיקאי וגם אני בשלב סופי ואחרון של סדרה שהיא אחרת לגמרי מכל מה שאני עשיתי".

ספיידרז היא סדרה שמשודרת ברחבי כל העולם. מעניין אותך להצליח מעבר לים?

"בינתיים לא. מטרת העל שלי היא לא להיות שחקן הוליוודי. פעם זה היה משהו שרציתי, היום כבר לא. יצא לי ללמוד מברנרד הילר, המורה למשחק של ליאנרדו דיקפריו, הוא לימד אותי כחלק מתחילת המסע שלי כשחקן. למדתי את שיטת ׳שבע השאלות של סטניסלבסקי׳. זאת שיטה שבעזרתה מנתחים את הטקסט. למדתי את זה כי הבנתי שהמון אנשים שבאים לאודישן הם מתרכזים בלא לשכוח את הטקסט ומתרכזים בלהרשים את המלהק ואת אנשי הפקה, וזאת טעות גדולה כי צריכים להתרכז במה קורה בסצנה ומה מטרתה: מי אני, מה אני רוצה, מה מטרת הפעולה, מה הסאב טקסט והרבה מושגים שיעזרו לי להבין את הדמות יותר ולמדתי את זה אצל ברנרד הילר בלוס אנג׳לס וזה היה מדהים".

זה גם משהו שאתה מלמד בקורסים שלך למשחק מול מצלמה, נכון?

"נכון, החלטתי לקחת את המושכות לידיים ובאמת לתת הזדמנות נהדרת להמון תלמידים. זה בסדר להיות בכל קורס משחק אחר, אבל בכל קורס משחק אחר מה שעושים זה שהבן אדם לומד טכניקה, ואף אחד לא מכיר אותו אז מה זה שווה? בבית הספר למשחק שלי מה שאני עושה יחד עם עוד המון שחקנים מהשורה בישראל, זה שאנחנו נותנים להם הזדמנות לעמוד מול סוכן שחקנים, מול מלהקת, מול יוצרי הסדרה ׳בני אור׳, פגישה עם תסריטאי, עם במאי ואת כל המעטפת הגדולה בשביל להיות שחקן".

זה לא מלחיץ אותך לפתוח קורס כזה גדול בתחילת הקריירה יחסית?

"זה לא כי אני בן אדם שאוהב לקפוץ למים בלי מצופים. גם על זה אגב היו המון דיבורים: ׳אתה לא יכול להצליח, אתה לא פה, אתה לא שם׳... ברוך השם יש לי היום ארבע כיתות בחודש. אני עובד עם מטרות בזמן אמת ויש לי לוח חזון נורא ברור. אני מאמין בדבר פשוט, אם תלמיד יקשיב למה שאני מלמד אותו, שזה גם שבע השאלות ואם אנחנו נכין סצנה נורא מרגשת שתעשה סלוודור ותפיל את הסוכן מהכיסא, אז אין סיבה שהוא לא ייקח אותו ויעבוד איתו, וזה קרה לי עם המון תלמידים שלי אגב".

עוד משהו שיש עליו הרבה דיון לאחרונה. לדעתך בשביל להצליח היום בעולם הבידור חייבים ללמוד משחק קודם או שמספיק להסתדר עם הכישרון הטבעי?

"אני חושב שאם בן אדם רוצה לעשות משהו הוא צריך ללמוד את הטכניקה והשיטה שתעזור לך להבין את הדמות ואת הטקסט, וככה לבלוט בין אלפי נבחנים בתוך אודישן. אבל כל אחד יכול להצליח, כל אחד. אני ממש מאמין בזה. גם שמעתי שיש את הקטע הזה שהרבה כוכבי רשת שהופכים לשחקנים, מבורך. אני בחיים לא שופט בן אדם. קים אור אזולאי לדוגמה, שאמנם התחילה כפשאניסטה וכוכבת רשת, אבל היא שחקנית מדהימה. היא עובדת גם נורא קשה. היא עובדת לפעמים גם עד השעות הקטנות של הלילה. אני מכיר אותה ועבדתי איתה המון בכמה בפרויקטים. כוכבי הרשת עובדים נורא קשה בשיעורים פרטיים, קורעים את התחת. אני לא חושב שחברת ההפקה לוקחת אנשים על פי העוקבים שלהם. אני לא מסכים עם זה. אם תהיה טוב, תפיל אותם מהכיסא ותהיה חד ייקחו אותך. אפשר לראות את זה על בני אור. אנחנו חבורה שהייתה אנונימית לגמרי".

היה דיון לגבי בני אור שעסקה בבני נוער בסופו של דבר אבל היא הוגבלה לצפיה מעל גיל 18. אתה הבנת את ההחלטה הזאת?

"מאוד הבנתי. אני תמיד אומר שמזל שהחיים האלה כל כך ארוכים ואפשר לחיות כמה תקופות. יש הרבה בני נוער ששמים עליהם מסיכה מסוימת כדי להשיג תשומת לב מהחברים שלהם ומנסים להיות מישהו אחר. ברגע שאתה מנסה להיות מישהו אחר זה בסופו של דבר לא מגניב לך, כי בלילה אתה מסכל על הקיר ורוצה להיות הבן אדם שאתה באמת. אם הייתי בן 14 וצופה בבני אור איתך הייתי אומר לך בואי ניקח מנצ'טה ונדקור אנשים בחוץ. ׳בני אור׳ כן יכולה מאוד מאוד להוביל לפשע, אבל כל אחד לוקח את ההחלטה וכשבן אדם צריך לקחת החלטה הזאת הוא צריך להסתכל בכל צדדי המטבע, גם מצד ימין, גם מצד שמאל, גם ישר וגם מאחורה. בגלל זה אני מאוד מסכים עם ההחלטה שזה יהיה גם מתשע בערב וגם מגיל 18 ומעלה. זה לא מתאים לכל אחד לצפות כי אנחנו נורא מושפעים מהסביבה, אבל בסופו של דבר כל אחד לוקח את ההחלטה בידיים ויודע מה נכון לו".

לאחרונה נפרדתם מגיא בלילה ז"ל, מיוצרי הסדרה. זה היה מאוד מפתיע. איך עבר עליך כל האירוע הכואב הזה?

"את יודעת, אני עוד שומע את ההקלטות שלו בווטסאפ. זה היה הלם, הלם מטורף. היה אירוע שנתי של הסדרות למחרת ולא הלכתי. הייתי בהלם. זה הזוי, העולם הזה הזוי. זה דברים שהם לא צפויים. אבל את יודעת מה אני יכול להגיד על גיא? גיא הלך כמו רוק סטאר. גיא חי כמו רוק סטאר והלך כמו רוק סטאר. כל המדינה דיברה עליו ומטרת העל שלו זה לקבל הכרה. תמיד לא הייתה לו הכרה, הוא תמיד דיבר על זה. עכשיו הוא קיבל את זה בענק אז אני בטוח שעכשיו הוא שמח ובמקום טוב".

אתה חושב שזה יפגע בהמשך הסדרה?

"אני חושב שכן תהיה עונה שנייה. אנחנו לא יכולים לשכוח גם את אלעד ביטון שהוא יוצר הסדרה השני של ׳בני אור׳. זה היה גיא ואלעד תמיד, אז אלעד גם על זה. אני חושב שאלעד צריך כרגע לקחת קצת זמן לעצמו ולהתפקס. אני ממש מקווה שהוא יעשה עונה לזכר גיא כי מגיע לגיא. אני חושב שבני אור נכנסו לכם לווריד תוך חודשיים ויש שלוש מיליון צפיות לפרק הראשון. זה מטורף אז אני חושב שהמסע שלנו עוד לא הסתיים, שהרכבת עוד מחכה לנו לעלות עליה".

איך נראת השגרה שלך בימים אלו?

"עושה הרבה אודישנים לסדרות ואני מגיע להרבה מאטצ׳ים, השלבים הסופיים. מה שטוב לי שיש לי בת זוג שאני מאוד מאוד אוהב. היא בעצם החברה הכי טובה שלי. אנחנו גם גרים ביחד אז נורא נורא טוב לי ואני מאושר. אני רציתי זוגיות בריאה וקיבלתי בפול פאוור".

היא סבבה עם זה שאתה צריך להתנשק במסגרת התפקידים שלך?

"אנחנו צוחקים על זה האמת! זה ממש מגניב. היה לי מאטצ׳ באודישנים עם האקסית שלי, שאיתה מערכת היחסים לא הסתיימה בטוב. עדכנו אותי שהיא גם הגיעה לשלב סופי ואני צריך לעשות איתה אודישן וקיבלתי הלם כזה. אבל ניצן, בת הזוג שלי באה אלי והרגיעה אותי, היא אמרה לי שהכול טוב, זה שלך ותתרכז".

מה השאיפות שלך להמשך?

״בינתיים טוב לי. יש לי את קורס המשחק שאני נורא אוהב וכיף לי לעזור לאנשים. מאוד היה לי קשה שיעזרו לי אז אני נורא אוהב לשמח אנשים, פתאום כשיש אודישן שאני מסדר להם. אני חושב שאני אלך בנוסף לכיוון הפסיכולוגיה. נורא מעניין אותי לתפוס בן אדם שיש לו מצוקה ולעזור לו, מעניין אותי גם המח האנושי ואיך הוא עובד. אני מאמין בלעשות את מה שאתה אוהב. יש לך הזדמנות פעם אחת לעשות בחיים האלה אז תעשה את הבלתי יאומן. את יודעת, אני עברתי 12 בתי ספר בחיים שלי, כל שנה בית ספר. המנהלת שלי אמרה לי: ׳אתה כשלון גדול, לא יצא ממך כלום׳. בסוף עשיתי בגרות מלאה עם 37 יחידות בגרות וזה היה ממקום הכי בלתי יאומן, ממקום שאף אחד לא האמין בי, גם האנשים הכי הקרובים אלי, גם המשפחה.

אז איך אוספים את הכוחות?

"החלטה אחת, ההחלטה הכי חדה שאתה יכול לקחת לעצמך, שעוזרת לך למנף את כל מה שאתה עושה ואם בן אדם רוצה יש לו את כל הדרכים. הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. אין קיצורי דרך, צריך לעבוד מאוד קשה ולעשות מטרות בזמן אמת".