"דברים מוזרים 4": מוזרה, אפלה וטובה יותר
אחרי ציפייה ארוכה, העונה הרביעית של "דברים מוזרים" עלתה בסוף השבוע האחרון • האם היא מצליחה להתעלות על קודמותיה? ביקורת
לרגע קשה להאמין שעברו כמעט שש שנים מאז שסדרת הדגל האהובה של נטפליקס "דברים מוזרים" נכנסה לחיינו - הסדרה שהציגה לנו לראשונה את חבורת הנערים האהובה שפוגשת בצד העל-טבעי והאפל של העיירה השקטה לכאורה הוקינס באינדיאנה, ארצות הברית, את ההרפתקאות שלהם ביחד וגם לחוד כנגד מפלצות שקמו לתחייה מ"מבוכים ודרקונים" וגם במסע בדרך להתבגרות.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- לא רק קורל ביסמוט: הסלבס שהיו במקום הנכון בזמן הנכון
- הטעות של קירל והפרשייה הסודית שהתפוצצה
- אחת שיודעת: תאיר בוחבוט לא עוצרת בדרך להצלחה
העונה השלישית בכלל, והסוף שלה (של כרך 1) בפרט הציבה רף גבוה בכל הקשור לאקשן ולאימה שמאפיינים את הסדרה, אבל הטיזרים והטריילרים של העונה הנוכחית התעקשו שזאת רק ההתחלה- שעדיין אפשר להעלות את הרף. אחרי הציוצים הנלהבים בטוויטר של אלו שזכו להיות בפרימיירה של העונה הנוכחית והעלו לגמרי את ההייפ, יצאה בסוף השבוע העונה הרביעית. האם כל ההתלהבות הזאת באמת מוצדקת? ובכלל, האם גם אחרי כמעט שש שנים הסדרה מצליחה לעמוד במבחן הזמן?
הסיפור של העונה הרביעית מתחיל חצי שנה אחרי הקרב האגדי בעונה שלוש של החבורה בקניון "סטארקורט", כנגד יצור גדול ואימתני בשם "מצליף המוחות"- אשר שימש כנבל הראשי במשך שלוש העונות. אחרי שהוא הובס באופן סופי וסיפק על הדרך גם את סצנת המוות אחת מהמצמררות של הסדרה, הדמויות מוצאות את עצמן בנקודות שונות בגלובוס- משפחת ביירס (וויל- נואה שנאפ, ג'ויס- וינונה ריידר, וג'ונתן- צ'ארלי היטון) ואילבן (מילי בובי בראון) עוברים לקליפורניה שטופת השמש, שריף ג'ים הופר (דיוויד הארבור) שנחשב למת מוחזק בשבי על ידי הסובייטים וכל השאר עדיין נמצאים בעיירה הקטנה והמוכרת. ממבט ראשוני נראה שאין שום איום על העיירה, אך מקרה מוות מסתורי ומזעזע של נערה ונבל חדש שמאיים לטרוף את הקלפים גורמים לפאניקה מחודשת.
הדבר שיכול להרתיע בהתחלה הוא האורך של הפרקים- כאשר כל פרק נמשך כיותר משעה וכאשר כבר יצאה הכרזה שהפרק האחרון יימשך כשעתיים, אפשר להגיד שמדובר כבר במעין לקט סרטים קצרים. כמו שעולה הרבה בכל הנוגע לסרטים שנמשכים הרבה מאוד זמן, גם בעונה הזאת יש הרבה סצנות שבהחלט אפשר להוריד, כך שהגרעין של העלילה יישאר. למרות זאת, האקשן והאימה מתחילים כבר כשצוללים אל תוך שמונה הדקות הראשונות של הפרק הראשון, ככה שלא צריך לחכות הרבה. בנוסף, העלילה מלהטטת בין שלושה מקומות- אינדיאנה, ברית המועצות וקליפורניה, כאשר קשה בהתחלה לעקוב אחרי שלושה קווי עלילה שונים, אך בסופו של דבר דברים מתחילים להתמזג לאט לאט לתוך מקום אחד ובעיקר מציגים אמרה נוקבת לדמויות- הכל תמיד חוזר להוקינס, אינדיאנה.
חשוב לציין שההבטחות על אופי הסדרה אכן התממשו- העונה הנוכחית של "דברים מוזרים" היא בהחלט העונה המצמררת והאפלה ביותר עד כה, עם סצנות מדממות ומזוויעות שבהחלט מעלות את רף הגיל. אף על פי שגם היא דורגה 14+ כמו קודמותיה בסדרה, העונה הרביעית משחקת עם הדירוג ומציבה טון יותר קודר, יחד עם סצנות שבהחלט לא נראו מעולם בסדרה ברמת האימה. בכל הקשור לדמויות- הכימיה של חבורת הנערים נשארה חזקה וטובה מתמיד וגם כאן, האחים דאפר (יוצרי הסדרה) מצליחים להכניס דמויות משניות שמצליחות להיות מוערצות ומוערכות וגם לעזור לדמויות הראשיות מבלי לקחת מהן את הפוקוס, גם אם לא בהכרח ימשיכו לעשות זאת לאורך זמן (למשל- הסיידקיק הקומי של ג'ונתן, ארגייל, או שליט המבוך של מועדון ה"מבוכים ודרקונים" בתיכון הוקינס, אדי מנסון).
מלבד האלמנטים של האימה, העונה החדשה לא פוחדת לגעת בנושאים שהם לא בהכרח העל-טבעיים, אבל גם אפלים בדרכם- הנערים כבר התבגרו ועדיין נאלצים להתמודד עם הקשיים של התיכון, אם מהצד של אילבן ווויל שנכנסו אל התיכון החדש ומילאו את משבצת ה'ילדים הדחויים' ואם מהצד של מייק (פין וולפהרד), דאסטין (גאטן מאטרצו) ולוקאס (קיילב מק'לאפלין) שהצטרפו למועדון ה"מבוכים ודרקונים", כאשר האחרון מתנדנד בין החברים הישנים שלו לחברים המקובלים מקבוצת הכדורסל הבית ספרית. הסדרה מציגה את ההתבגרות מכל הזוויות ויחד עם זאת לא פוחדת לדבר על נושאים פחות נעימים- כאשר היא שמה במרכז את הנושאים של הדחקת הזיכרונות הטראומתיים, הטראומה עצמה וההתמודדות איתה ובצילה, דבר שאפשר לראות במיוחד בדמות של מקס (סיידי סינק) עליה לא נתנו דגש במהלך כל הסדרה. בעונה הזאת היא מקבלת מונולוג מצמרר והתמקדות מיוחדת על הטראומה האישית שלה, מה שיוצר את הרגעים היותר יפים ומרגשים בסדרה כולה.
הפרק השביעי והאחרון לעת עתה מציג טוויסט מרשים, שסוגר את הטירוף שנבנה מול העיניים בחלק הראשון של העונה הרביעית- עם פלייליסט נוסטלגי של שנות השמונים, רפרנסים נוספים לסרטים מאותה תקופה, עיצוב משגע של יצורים ומקומות, דמויות צבעוניות וחזרה מלהיבה לשורשים של הסדרה על ידי כוח רשע שיצא היישר מהרפתקאת "מבוכים ודרקונים". מלבד הסצנות הארוכות והקצב המהיר של התקדמות העלילה, שבא עם הניסיון של הסדרה להכניס הכל מהכל בפרקים של שעה ולפעמים משאיר קצוות לא פתורים ולא מוסברים- הסדרה מצליחה לא לאבד את הטאץ' שלה ולעמוד במבחן הזמן. אמנם לא בהצטיינות, אבל בהחלט משאירה מקום לציפייה לחלק השני של העונה- שייצא ב-1 ביולי.