השלב הרביעי ביקום הקולנועי של מארוול ידע הרבה עליות ומורדות- מסרטים שנקטלו על ידי המבקרים והצופים לכאלה שהצליחו לשבור קופות ולקצור שבחים רבים. למרות זאת, פריצת הדרך של מארוול בשלב הרביעי לא הגיע כאשר סרט מסוים הגיע להכנסות של מיליארד דולר- אלא הגיעה עם ההחלטה של הסטודיו המפורסם לפתח את היקום האינסופי של מארוול לא רק על מסכי הקולנוע הגדולים- אלא גם על המסכים היותר קטנים, באמצעות שירות הסטרימינג "דיסני+".

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הדמויות עם הכוחות שהיינו רוצים בעצמנו
• עידו אליאלי בראיון על התאונה שגרמה לו לנכות
• כח נשי: גיבורות העל הכי אהובות עלינו ממארוול

הסדרות מדיסני פלוס (שעצם היותן מקושרות לסרטי מארוול אושר בעבר על ידי קווין פייגי, נשיא אולפני מארוול) היוו פתח לגילוי דברים שלא נראו עד עכשיו בסרטים הרגילים- הן הציגו לנו לראשונה דמויות שלא הכרנו והן לא חלק מחבורת הנוקמים הסטנדרטית לצד דמויות מוכרות ואהובות, יקומים שעוד לא ראינו וסיפורים שעוד לא שמענו. אפשר להבין שקשה לעשות מהלך שכזה, במיוחד שנדמה כאילו ראינו כבר הכל מפרנצ'ייז שמצליח להחזיק כבר יותר מעשור באוויר, אבל נדמה שכל פעם אפשר להפתיע מחדש.

אחת מהסדרות החדשות של מארוול, שעתידה לצאת ביום חמישי הקרוב גם לשירות הסטרימינג בישראל ועולה לאוויר לקראת סיומו של השלב הרביעי בדצמבר השנה, היא סדרת גיבורי על (כיאה למארוול) וקומדיה "שי האלק: עורכת דין בשירות החוק". הסדרה מספרת את סיפורה של ג'ניפר וולטרס (מגולמת על ידי השחקנית טטיאנה מסלני), רווקה בשנות השלושים לחייה שעובדת כעורכת דין… וגם, בת דודתו של ברוס באנר (הענק הירוק). כאשר דמה של וולטרס מתערבב עם דמו של באנר, היא מקבלת את היכולת להשתנות גם היא לענקית ירוקה. בנוסף לנושאים הרגילים בסדרה על גיבורי על, הסדרה מתמקדת באופן קומי במאמצים של וולטרס לנווט בין העבודה, הדייטים והחיים כבת 30 ומשהו. מלבד היכולת שלה להשתנות לענקית ירוקה, תכונה חריגה נוספת שיש לוולטרס משתקפת גם בטריילרים היא היכולת שלה לשבור את הקיר הרביעי ולדבר ישירות אלינו, הצופים, בזמן שהעלילה מתרחשת במקביל- מה שבהחלט יוסיף לרובד הקומי של הסדרה.

לרגל עליית הסדרה החדשה והמסקרנת, תפסנו לראיון מיוחד את הבמאית של הסדרה קאט קוירו, הכותבת הראשית ג'סיקה גאו והשחקנית ג'ינג'ר גונזגה (שמגלמת בסדרה את חברתה הטובה של וולטרס, ניקי ראמוס).

"שי-האלק" מתוייגת כסדרת גיבורי על, מדע בדיוני וגם סדרת קומדיה, אבל השילוב בין הקומדיה למד"ב לא היה משהו שהרתיע את הבמאית קאט קוירו מלקחת על עצמה את הפרויקט. למעשה, היה היבט שהיה יותר חשוב לה להתמקד בו.

"אני נמשכת לפרויקטים על בסיס הדמויות שבהם, אני מעריכה דמויות עגולות שאפשר להזדהות איתן ברמה מסוימת- שאני אוכל לעשות זאת וגם שאדע שהקהל יוכל להזדהות. אני אף פעם לא הייתי מישהי שבוחרת פרויקטים על בסיס הז'אנר שלהם, אז עשיתי פרויקטים מז'אנר הדרמה, מז'אנר הקומדיה ומז'אנר הקומדיה הרומנטית. אני רואה שזאת תכנית על גיבורי על שיש בה אלמנטים של מדע בדיוני, אבל זה בסופו של דבר על אישה בשנות השלושים, שמנסה לאזן את הקריירה שלה, את חיי הדייטים שלה והמשפחה שלה. בשבילי, האלמנט האנושי הוא היותר מעניין וזה מה שאני חושבת שמייחד את הסדרה והופך אותה למשהו אחר ורענן".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Disney+ (@disneyplus)

כפי שקוירו אמרה, מלבד העיסוק בסוגיית הזהות של וולטרס כגיבורת על- הסדרה מתעסקת בנושאים שלא מאפיינים בדרך כלל את סרטי מארוול ומביאה איתה טון ביקורתי במיוחד בכל הקשור ליחס כלפי נשים, מה שמעצים את המסר הוא נוכחות נשית רבה בקרב הקאסט והצוות. לפי ג'סיקה גאו, הכותבת הראשית של הסדרה, צוות הכותבים של סדרות וסרטים בעבר לא היה כל כך מגוון.

"כשרק התחלתי לכתוב, רוב הזמן הייתי האישה היחידה בחדר הכותבים וגם ה-person of color היחידה. זה גרם לי להחזיק נטל מיותר, בגלל שמצפים ממך לייצג את הכל. את האדם היחיד שמנסה להגן על הקהילה שלך בחדר וזה תמיד הרגיש כל כך לא הוגן. הייתי מסתכלת על הגברים שעבדו איתי, הם היו יכולים להתרכז רק בלעשות את העבודה בעוד שלא רק שהייתי חייבת לעשות אותה, אלא הייתי חייבת לעשות אותה בצורה יותר טובה, להוכיח שאני שייכת לשם ושאני הרווחתי את המקום שלי שם ביושר- לא רק בגלל העסקה מגוונת. הייתי צריכה להשקיע אחוז מהמוח שלי כדי להגן על הקהילה שלי- על הנשים, על ה-POC, איך הם מיוצגים במידה והיה צריך ייצוג שלהם בתסריט. זאת עבודה נוספת שהייתי צריכה לעשות, מעבר לעבודה הרגילה שהייתה לי. הדברים האלו נשארים איתי כל הזמן, אבל מאז המצב נהיה טוב יותר. זה מאוד נחמד להיות במשרה בה אני יכולה למנות אנשים לחדר הכותבים ולוודא שאנשים לא יצטרכו לחוות את אותה חוויה שם".

הנוכחות הנשית הנרחבת בסדרה לא הייתה רק בשולחן הכותבים, אלא גם על הסט עצמו. כך מספרת השחקנית ג'ינג'ר גונזגה מנקודת המבט שלה.

"אני חושבת שזה דבר מאוד חכם לעשות כשמדברים על נושאים שקשורים לנשים, כדי שיהיה אפשר להגיד שגם נשים מדברות על זה. היו כל כך הרבה אנשים על הסט של התכנית שהיו כל כך דאגניות. היינו קונות אחת לשניה אוכל או משאירות מתנות אצל הקרוואן של מישהי, אף פעם לא קיבלתי כל כך הרבה מתנות כמו שקיבלתי שם. נגיד, ג'מילה (ג'מיל, שמשחקת בסדרה- ש.מ) הייתה קונה לי שרשרת ואני הייתי קונה לטטיאנה מעיל פרווה טבעוני, ורוד ומטופש בלי שום סיבה. בכללי, כולנו אובססיביות לבגדים ואופנה. אז היינו קונות אחת לשניה כל מני אאוטפיטים מטופשים! זה היה כל כך מטופש אבל גם כל כך כיפי וזה הוביל להרבה מאוד דיונים מגניבים שכל אחת שיתפה על החוויות שלה.

כשהיינו באיפור ושיער, כל הזמן היינו מרכלות ומפטפטות אז כולנו יכולנו לשמוע על נקודות מבט שונות של נשים שגדלו בדרך מסוימת. תמיד כששואלים אותי את השאלה הזאת אני חושבת על אנו (זה שם של אחת הבמאיות של הסדרה לצד קאט- Anu Valia). יש לה כל כך הרבה אמפתיה. זה היה מיוחד לראות את הבמאית הקטנה הזאתי, שממש נראית כמו פיה קטנה שמתהלכת על הסט עם החולצות קרופ טופ החמודות שלה, מחלקת פקודות לכל האנשים על הסט והם כולם מקשיבים לה. היא אדם כל כך רגיש וחכם והיא יודעת איך לדבר עם כל השחקנים. אף פעם לא חוויתי משהו כזה וזה הרגיש כל כך שונה, זה הרגיש כאילו זה קרה בגלל שהיא במאית והיא מבינה את החוויה בתור אישה. כשמישהי הייתה מדברת, אנו הייתה עוצרת ומקשיבה לה. עצם זה שהיא עשתה את זה גרם פתאום לכל הסצנה להשתנות, שינינו את המיקום והפכנו את הסצנה למשהו פי עשרה יותר מצחיק ויותר מפורט בגלל שכולן שיתפו פעולה יחד, כולן יכלו להשמיע את הקול שלהן ולהרגיש מאוד בטוח כשהן עשו זאת. זאת הייתה חוויה מאוד מיוחדת שלא ראיתי בעבר וזה היה כל כך מדהים".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Disney+ (@disneyplus)

גונזגה משחקת בסדרה את ניקי ראמוס, חברתה הטובה ביותר של ג'ניפר וולטרס ומעין הסיידקיק שלה. שאלנו אותה איך נותנים הופעה בלתי נשכחת בתור דמות כזאת.

ג'ינג'ר: "היה לי מאוד חשוב לוודא שניקי תספק הרבה אתנחתות קומיות ורציתי שהיא תהיה מאוד ספציפית. הם נתנו לי לעצב הרבה מהתלבושות שלי והרבה מהאיפור שלי בסצנות השונות, אני לא רציתי שהיא תיראה כמו עוד חברה מהיקום הקולנועי של מארוול. אני יכולה להגיד שאני אוהבת המון קומיקאים, כמו ביל מורי למשל - הם לא חושבים לפני שהם אומרים משהו והם לא לוקחים דברים ביותר מדי רצינות. זה מה שניקי תמיד עושה וזה גם למה היא מוצאת את ההומור בכל דבר ואוהבת להסתבך הרבה בצרות. אני מאוד רציתי שיהיה לה מראה ייחודי ולא לעקוב אחרי החוקים בכל הקשור לאיפור בעבודה שלה, שהיא תמיד תיראה כאילו היא בן אדם חופשי- בתקווה שאני אגרום לה באמת להיראות ככה, מאוד חופשייה. כי זאת ניקי, היא תצא לדייטים עם נשים, עם גברים… היא אוהבת להיות בלי גבולות".

ניקי כדמות עושה את הופעת הבכורה הראשונה שלה בסדרה (שכן, היא לא נמצאת בקומיקס), לצד שחקנים שמשחקים דמויות מוכרות מהיקום הקולנועי של מארוול- כמו הענק הירוק (מארק רופאלו) ו-וונג (בנדיקט וונג). ספרי על החוויה של לשחק לצד השחקנים הותיקים.

"הייתי מאוד לחוצה! כשהביאו את כל השחקנים האלה, שהם כולם כבר ותיקים ביקום הקולנועי והם מאוד אייקוניים, הם כבר עשו את זה בעבר ואנחנו לא באמת ידענו אם הם רצו בכלל להיות בתכנית. ג'סיקה פשוט כתבה אותם בתסריט, אני לא יודעת אם הם רצו להיות שם! אני לא ידעתי איך החוויה תיראה. היה רגע שאני ומארק היינו באיפור ושיער, הוא מיד אמר משהו מאוד טיפשי וגרם לכולם לצחוק, זה הפך את הסיטואציה להרבה יותר נוחה. בנוסף, גם אם מארק היה דיווה (והוא לא), יש משהו מאוד משפיל כשרואים אותו לובש את החליפה של הלכידת תנועה שנראית כמו פיג'מה ועם כל הנקודות על הפנים שלו. זה טיפשי, הוא היה נראה מגוחך והוא היה צריך ללכת ככה על הסט, עם הפיג'מה הקטנה שלו. אז ברור שהייתי לחוצה, אבל הוא היה באמת חבר (buddy). גם בנדיקט וונג הוא האדם הכי נחמד בעולם- הוא היה מתקלט לנו על הסט עם התחפושת שלו! הוא היה שם כדי להיות שמח וליצור אווירה מגניבה. שני השחקנים הספציפים האלו נהיו מהר מאוד כמו משפחה בשבילי, זה מאוד מפתיע כמה זה נשמע לי נורמלי ביום-יום להגיד 'אה כן, אני חברה של האלק ושל וונג'. זה אומר הרבה על כמה שהם נחמדים ונדיבים, כי הם פשוט גורמים לך להרגיש כאילו את חלק מהמשפחה הזאת של מארוול. כשפורסם לראשונה שטטיאנה קיבלה את התפקיד שלה, מארק צייץ בטוויטר משהו כמו 'ברוכה הבאה ל-MCU', כאילו הוא ישר אימץ אותה בתור בת הדודה שלו".

כפי שצוין קודם, ישנן מספר דמויות מוכרות מהיקום של מארוול שמופיעות לצד הענקית הירוקה, ששמה הוא גם השם של הסדרה. שאלנו את גאו איך מצליחים להכניס דמות מוכרת כמו הענק הירוק לתסריט, מבלי לגנוב את תשומת הלב מהדמות המרכזית.

ג'סיקה: "אנחנו מאוד התמקדנו במערכת היחסים שלהם. הדבר המדהים בטלוויזיה הוא העובדה שסדרות מתמקדות יותר בדמויות. לאנשים צריך להיות אכפת מהדמויות, להזדהות איתן, להרגיש אותן ולהבין אותן כדי שהם ירצו לצפות בהן כשהן על המסך בכל שבוע, במשך שעה או חצי שעה. בסדרה צריך להתמקד יותר בנראות מערכת היחסים בין שתי הדמויות, כי אנחנו יודעים איך הענק הירוק נראה ומתנהג כנוקם, אנחנו כולנו מכירים אותו מהסרטים- אבל אף פעם לא יצא לנו לראות אותו יוצר אינטראקציה מסוימת עם מישהו מהמשפחה שלו. בעצם, לא ידענו כלום על המשפחה שלו ולא ידענו אם יש לו בכלל אחת כזו. זאת הייתה טריטוריה חדשה שהיינו צריכים להכין את הקרקע אליה. היה לנו הרבה מזל שלטטיאנה ולמארק הייתה כימיה נהדרת ביחד, כשצופים בסצנות שלהם ביחד אפשר להרגיש כאילו הם באמת בני דודים, כאילו הם הכירו אחד את השני מאז ומתמיד ובילו כל חג ביחד כמשפחה".

במהלך הראיון, כאשר קוירו נשאלה על הסרט הראשון של מארוול שהיא ראתה, היא התייחסה לשינוי הנרחב שנעשה ביקום הקולנועי של מארוול במרוצת השנים. "דבר מעניין אחד שעשיתי אחרי שקיבלתי את העבודה כבמאית של הסדרה היה לצפות בכל התכנים לפי הסדר. במשך ימים שלמים צפיתי בכל היקום הקולנועי ונדהמתי לראות איך הוא התפתח לאורך זמן. אני חושבת שאחד הדברים שמייחדים את ה-MCU הוא שהוא כל כך מעורב עם המעריצים, אז הסגנון והטון של התכנים משתנה במרוצת השנים. אני חושבת ש'שי-האלק' מוכיח שקרתה פה מהפכה אמיתית כשמסתכלים על מארוול מ-2008 (השנה בה יצא הסרט הראשון של מארוול- 'איירון מן') ועד היום, זה קשור מאוד למה שהקהל רוצה ומה שהמעריצים רוצים".

זאת לא הפעם הראשונה שקוירו מתייחסת לעניין המעורבות התמידית של מארוול עם המעריצים. בראיון שעשתה לאתר "Collider" בפברואר 2022 היא אמרה "אני חושבת שיש חיבור אמיתי לאנשים שאוהבים את ה-MCU והקשבה למה שהם רוצים, אני מקווה שנספק את המעריצים", נראה שעניין ריצוי המעריצים הוא חשוב מאוד במארוול. איך הצלחת להביא את החזון שלך לסדרה במקביל לרצון של לרצות את המעריצים? האם פחדת שהם יתאכזבו מהתוצאה?

קאט: "אני חושבת שהקשבה למעריצים היא דבר מאוד חשוב. בגלל שאני גם מעריצה של ה-MCU, אני מחשיבה את עצמי בתור אחד מהאנשים שצריך להקשיב להם. אני אוהבת להסתכל על הסרטים ולראות איך הטון של התכנים השתנה בהתבסס על התגובות של אנשים. כשמסתכלים על סרטי ת'ור ורואים איך הם התפתחו במרוצת השנים, רואים שהם לאט לאט נכנסו לז'אנר הקומדיה. בקשר ל'שי-האלק', היינו צריכים להסתכל על התמונה הגדולה ולראות איך התכנית הזאת תתאים ליקום הקולנועי של מארוול ותתאים לנוף של הסרטים הללו, אבל תפתח משהו טרי וחדש שכולנו היינו נרגשים לגביו. אני חושבת שזה החבל הדק שהיינו צריכים ללכת עליו בקשר לתכנית, ליצור משהו חדש שעדיין משרת את האנשים שניגשים לתכנים של ה-MCU ומצפים לדברים מסוימים".

היקום של מארוול מערב לא רק את המעריצים שבו, אלא לדברי קוירו גם את הצוות עצמו- כולל השחקנים.

"אחד מהדברים שאפשר להגיד עם העולם של מארוול הוא שהוא מאוד שיתופי, זאת סביבה בה הרעיון הטוב ביותר מנצח ואנשים לא פוחדים לשתף את הרעיונות שלהם. פרט קטן שיש בסדרה הוא שומר המסך של סטיב רוג'רס, קפטן אמריקה, על הטלפון של ג'ניפר וולטרס. זה היה רעיון שטטיאנה הציעה. אני אף פעם לא הרגשתי כאילו אני צריכה שמה שיהיה בסדרה זה רק מה שאני חושבת שמתאים לה, בגלל שזה באמת היה 'שהרעיון הטוב ביותר ינצח'". מבחינתה, היה דבר אחד שהיה חשוב במיוחד לשמר. "אחד מהדברים שהיה חשוב לי לשים לב אליו הוא לוודא שיש לנו את הדמויות הנשיות המפותחות מבחינת דמות ושיש לנו הרבה נשים מאחורי העדשה שמוודאות שזה יקרה גם בקרב הדמויות הגבריות. אני חושבת שבשביל שיהיה שינוי אמיתי בעולם שלנו, אנחנו צריכים ליצור את הסוג הזה של דמויות בקרב שני הצדדים".

אף על פי השאיפה בסדרה ליצור את הדמויות של שני המינים באופן שווה, ישנן הרבה ביקורות על כך שגיבורות על נשיות הן העתקים של עמיתיהן הגבריים. ביקורות אלו לא היו זרות לגאו בעת כתיבה הסדרה.

ג'סיקה: "הביקורות היו לגמרי בראש שלי, גם. אני מרגישה שלעתים קרובות, כשתסריטאים גברים כותבים מעין דמות של כוכבת אקשן נשית, הם מאוד חד ממדיים- 'זאת פשוט אישה קשוחה (badass)' וזה שם התואר היחיד שאפשר להשתמש בו. אבל נחשו מה? מילה אחת לא מהווה אישיות שלמה, מילה אחת לא מתארת בן אדם. צריך לתת לדמות הזאת משהו מעבר לתיאור ש'היא קשוחה', מה אני אמורה לעשות עם זה? להודות על זה שנתת לי את פיסת המידע הקטנה הזאת שמוכיחה שהיא לא עלמה במצוקה? אני חושבת שזה מאוד חשוב שהייצוג מאחורי המצלמה יהיה תואם לזה שנמצא מול המצלמה, בגלל שיש כל כך הרבה חוויות שקשורות אלינו כנשים ואי אפשר באמת לזייף אותן.

בנוסף, חדר הכתיבה של הסדרה היה מלא בנשים. נשים הרי הן לא יחידה אחת, בן אדם אחד, אי אפשר לצפות מאישה אחת או שתיים להוות ייצוג לחצי מאוכלוסיית כדור הארץ. זאת מטלה שהיא לא אפשרית בעליל, אבל בכל זאת יש את הציפייה הזאת מאיתנו ואת המחשבה שזה מה שצריך לקרות. מה שהיה נהדר בעובדה שהיו כל כך הרבה נשים שונות הוא שלכולנו יש נסיון חיים שונה ונקודות מבט שונות, ככל שיש יותר נקודות מבט שונות- יש לנו את תמונה יותר מלאה. זה נותן לנו אופציה להראות סוגים שונים של חיים ושל אנשים, זה גורם להכל להרגיש יותר אמיתי ואותנטי".

במהלך הסדרה אפשר לראות הרבה מהנושא של מיזוגניה בעבודה וסקסיזם שנשים מתמודדות איתו ביום יום. כך קוירו סיפרה על החשיבות של לדבר על הנושאים הללו.

"אני חושבת שזאת החוויה של כל אישה בעולם. בקשר לזה, דבר אחד שהייתי רוצה שהוא ישתנה ודיברתי עליו הרבה בראיונות הוא המינוח 'במאי ממין נקבה'. זה משהו שאנחנו לא אומרים לבמאי ממין זכר שביים, נגיד, סרט אקשן- 'כבמאי ממין זכר, איך אתה מרגיש?'. משהו שדיברנו עליו הרבה בתכנית הוא על הרעיון של להיות עורכת דין ממין נקבה- מה זה אומר? את אישה שהיא עורכת דין, אתה גבר שהוא עורך דין… יש כל כך הרבה פרטים קטנים שמושתלים בתכנית והם באמת באים מנקודת מבט של אישה- כשגבר ניגש אליך בבר ואין לך עניין בו, אבל את מרגישה שאת חייבת להיות מנומסת. אנחנו מנומסות כי זה מה שאנחנו מוכשרות לעשות במצב כזה, אבל גם בגלל שאנחנו פוחדות לביטחון שלנו. יש משהו בשי-האלק שהוא מעין פנטזיה לנשים- מה אם לא היינו צריכות לפחד? אם לא היינו חייבות להיות מנומסות? מה אם יכולנו להגיד את מה שאנחנו באמת מרגישות? זה מותרות שאין להרבה מהנשים. דמייני שאת הולכת בסמטה ומישהו מטריד אותך, את יכולה להפוך לשי-האלק ולכסח לו את הצורה!".

"התקווה שלי היא שבעוד כמה שנים לא נצטרך בכלל לנהל את הדיונים האלו ויהיו הרבה תכניות שמעסיקות רוב של נשים או כמה נשים. חלק מהחזון של וונדי ג'ייקובסון, שהיא המפיקה שלנו במארוול, לגבי התכנית היה שהיא תסופר דרך נקודת מבט של אישה. היא הייתה כל כך מדהימה ורצתה שכמה שיותר נשים יהיו מעורבות בכל הקשור ללספר את הסיפור הזה- וכך קרה. למרות שהמטרה של התכנית היא להיות משעשעת וכיפית ולהתאים לכל אחד- לכל מין וכל גיל, אני מאוד מקווה שהיא גם תגרום לאנשים לחשוב על הדברים האלו שבדרך כלל נלקחים כמובן מאליו".