בתחילת השבוע עלתה לאוויר "שומקום" - סדרת הנוער החדשה של אורי גרוס ויואב צפיר (טין ניק, yes), המגוללת את סיפורם של בני נוער עם חיים לא פשוטים, המתגוררים בבית האומנה של ריקי במדבר (הנקרא, כמובן, "שומקום" - בהסבר מעולה וחינני), אלא שהמיקום נמצא בשטח נדל״ני מבוקש וכל מה שמונע את הקמתו של בית מלון חדש הוא בית האומנה של ריקי.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• לא גדול עליו: גור עדן בראיון בכורה חגיגי
• הסדרות הבינלאומיות שצפויות לחזור בסערה ב-2023
• הכוכבת שמסרבת להמשיך הלאה

על פניו, וגם אחרי צפייה, יש כמה קווי דמיון קלים עם סדרת נוער אחרת ששודרה באותו בערוץ - ״שכונה״ (טין ניק, HOT), שם בעל המשפחה הסתבך בחובות והתבקש להיכנס לכלא בעוד הילדים עמדו בסכנת כניסה לפנימייה - כל זה במקביל לכך ששכונת העשירים רצתה לקלוט אליה את שכונת העניים, להרוס ולהפוך אותה לשלהם. דומה, אך שונה, גם במהות - ולהלן הסיבות שהתלהבנו בטירוף מ״שומקום״ -

כבר מהרגע הראשון יש קסם אחר לסדרה הזאת. הטאצ׳ ה״אורי גרוסי״ מורגש היטב לאורך הפרקים ששודרו עד כה, אבל במקביל יש כאן גם משהו אחר, קצת בוגר יותר, דרמתי יותר (לסדרת נוער שלו) ומהחיים יותר.

הסצינות בהן בני הנוער בעלילה פותחים את הלב ואומרים את המונולוגים על סיפורם - פשוט עשו לנו קווץ׳! יש משהו בלהראות את החיים הלא פשוטים האלו ולדבר עליהם ככה ישיר שהפכו את הכל לדי אמיתי.

את הקסם של הסדרה החדשה עוטפים, כיאה לסדרה של גרוס וצפיר, ביצועים מוזיקליים מעולים, את חלקם כבר שמענו בסדרות קודמות של בית היוצר ולכן זה נע אצלנו בין התלהבות והתרפקות על זיכרון ישן לבין קצת מחשבות על לנסות לשנות (אבל כם, יש גם ביצועים מושלמים לשירים שלא שמענו בעבר באותן הסדרות).

מדובר בסדרה מרגשת, כייפית וכזו שלגמרי מהנה לעקוב אחריה באדיקות. היא מביאה איתה משהו שלא ראינו הרבה זמן בסדרות נוער, בעיקר בעקבות ריבוי וקצב הסדרות הלא נורמלי שמייצרים כאן בז׳אנר בשנים האחרונות (מצד אחד - מבורך, מצד שני - לא כל הפקה מצדיקה את ההשקעה, בלשון המעטה). כאן הכל מוצדק, גם ההשקעה בימי הצילום החיצוניים שנותנים נפח אחר לסדרה ומוסיפים לנראות המעולה של הסדרה ולחיבור אליה.

הדובדבן שבקצפת הוא קאסט השחקנים שגרם לכל זה לקבל חיים ולנו להתחבר לעלילה. עילי צ׳פמן לגמרי שם חותמת סופית לכך שהוא אליל הנערות הבא, לצד כריזמה מטורפת, יכולות משחק מעולות וקול שאי אפשר לא להתהפנט ולהיכנס להיסטריה.

על אלה לי, המובילה את הסדרה, קראתי ביקורות לא חיוביות בהקשר המשחק, ואני דווקא חייב להגיד שזה לא היה כפי שהם טרחו לציין… אומנם מרגישים את העובדה שזהו התפקיד ראשון שלה ולעיתים היא מדברת מהר, אבל דווקא סוג הדמות (׳באד אס׳) ומי שהיא לגמרי מתאימים לעלילה ואפשר להתחבר אליה בקלות ובטבעיות. יש עוד על מה לעבוד אבל לחלוטין עד כה ראינו גם סצינות מעולות שלה. אני משוכנע שהיא עוד תמשיך להפתיע לאורך הסדרה. היא אפילו הצליחה לרגש אותי בפרק הפתיחה בהצלחה רבה! הערת שוליים: הייתי משבח גם את יכולות השירה שלה, אבל נאמר כבר הכל - פשוט וואו...

ה-BFF של ללי בסדרה היא אליס זאנו (״המירוץ״, ״האחיין שלי בנץ״) - מדובר בשחקנית קומית מעולה שיודעת להנחית פאנצ׳ים ולו במבט! היא ה׳מיקמיק׳ של הדור החדש ומוכשרת לכל הדעות; מיה (בלי א׳) צפיר מוכחת שוב כשחקנית טובה וחריפה במיוחד, היא נכנסת לדמות הביצ׳ בקלילות ומצדיקה לנו את העובדה שהיא כאן כדי להישאר, וטוב שכך.

אך מבחינתי התגלית של הסדרה היא ללא ספק השחקן פיליפ שאולוב (במציאות לאחר צילומי הסדרה - גם בן זוגה של אלה לי) המגלם את ולאד. פיליפ הצליח לגעת בנו בצורה מדוייקת!  הוא אותנטי מאוד, מרגש בטירוף (גם כשיש סצינות ללא טקסט), מצחיק ופשוט השחקן החדש שחיכינו לו! הרבה זמן שלא התלהבתי ככה מכישרון טרי בז׳אנר הנוער - והנה בא לשכונה בחור חדש שצפוי לו עתיד מזהיר מאוד. תשננו.

גם קאסט הבוגרים מצויין להפליא - אילנית בן יעקב כריקי, דינה סנדרסון ושרון אלכסנדר כצמד הרעים, אלון חמאווי כעוזר הדביל ואדם הלון כעובד בבית האומנה.

אם צריך לקמט את הכל - ״שומקום״ היא סדרת נוער מצויינת שיושבת על כל התבניות ואף יוצאת מהן, היא מרגשת מאוד, אחרת, כייפית - אבל לצד זה גם קצת צפויה מדי (אחי הקטן ידע לנחש את כל הפרק וגם זרק כמה הימורים לגבי המשך העלילה בפרקים המתקדמים יותר) - ולמרות זאת זה לא פוגם בחוויות הצפייה. בכל זאת, לא נשכח את העובדה שבסוף יום היא סדרת *נוער* ומותאמת לעיכול עבור קהל צעיר - על אף העלילה הקשה, נוער מרקע בעייתי (אולי אפילו אלים?), בתי משפט, תאונת דרכים...

פסקול הסדרה מעולה, קאסט השחקנים מוכשר, מרענן וכולל תגליות מבטיחות. בההנאה מובטחת לכולם, ובעיקר למי שחובב את בית היוצר של ״השיר שלנו״.

מה בכל זאת הייתי משנה? כן הייתי נותן יותר ביטוי לקאסט הילדים הקטנים כדי שלא יהיו רק סטטיסטיים, ולמרות הגיוון הפוליטקלי קורקט שניסו להביא (נער ערבי, רוסי וכהת עור) הייתי משלב בקאסט הבוגרים גיוון נוסף של סוגי בני נוער (מה עם מלאים? מה עם לשלב לא רק שחקנים יפים למשל?), אבל זה כבר יהיה טרחני מדי לבקש הכל, ואנו ניתן את ההזדמנות הזו גם לעונות הבאות, בתקווה שיהיו כאלו…

בשורה התחתונה - הצפייה מומלצת, זאת ההתמכרות שרצינו על המסך, לבכות ממנה וכמובן לצחוק ולשיר. ללא ספק נמצאת מבחינתנו עד כה בטופ ליין של הסדרות של גרוס. מחכים להמשך העונה כדי להכריז על כך רשמית.