לפני כשש שנים, "הטלוויזיה החינוכית" הביאה אל מסכינו את סדרת הנוער "ילדי בית העץ" שעם הזמן הפכה להצלחה בעולם הילדים והנוער, ואכן המשכנו לעקוב אחר כל עונה ועונה. לאחר ציפייה לא קטנה, עונתה השישית של "בית העץ" עולה היום ב-"כאן חינוכית". עם עלייתה תפסנו לריאיון את השחקנית יהלי אלעד, המגלמת את נגה, ושוחחנו איתה על מה יתרחש עם דמותה בעונה זו, על חוויות מהצילומים עצמם ובין השאר, גילינו מה הקשר בין הדבר ששחקני הסדרה חשבו עליו כמעט בכל יום צילום לבין ראשי התיבות של הדמות שלה ושל שאר ילדי בית העץ. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• האמת על הריב המתוקשר של דניאל יונה
• The Story: הכוכבת שעברה זובור בפסטיגל
• עלילת חייהם: הסלבס שבהשראתם נוצרו סדרות טלוויזיה

"מרגש ממש!", מכריזה יהלי על עליית העונה. "זה לא משנה כמה עונות כבר יצאו, ובכל פעם מחדש יש את ההתרגשות, כאילו זו הפעם הראשונה שהסדרה הזו יוצאת. בעונה הזו, יש קונספט טיפה חדש מבחינת העלילה,  ומעניין לדעת מה יהיו יהיו התגובות. העונה מצטרפים אלינו שבע דמויות חדשות, כשבעונות קודמות היינו רק ארבעה ילדים בבית העץ ונותר לקוות, שהתגובות לחידוש הזה יהיו טובות, כמו בעונה שאני הצטרפתי". 

מה את יכולה לספר לנו על העונה? 

"חברי בית העץ ואני נאלצים להקים תנועת נוער ולגייס אלינו חניכים, כי אחרת יהרסו לנו את בית העץ  ובזמן נורא קצר, אנחנו צריכים להשיג שבעה חניכים שיהיו בתנועת נוער הזו".  

ומה קורה עם הדמות שלך?

"באופן כללי, נגה היא ילדה חכמה כזאת, האמא של החבורה, מאוד מלומדת, אוהבת מדעים ותולעת ספרים. בעונה הזו, קורה לנוגה משהו שעושה איזה סוויץ', שאני לא אגיד מה הוא בדיוק, אבל כן אגיד שהוא טיפה הולך לשנות את פניה של הדמות". 

באילו תכונות נגה מזכירה אותך? 

"נגה מזכירה אותי בכך שהיא אימהית לחברים שלה", משיבה יהלי.  "היא ילדה אחראית אבל בקטע אימהי, דואגת לחבריה ויודעת לתכנן דברים, למרות שזה כבר יותר נוגע לדמות של אופק. בכלליות הדמות שלי חמה, מכילה ותמיד מוכנה להקשיב לאחרים". 

אם הייתה לך את האפשרות, היית רוצה לשנות משהו ספציפי בדמות? 

"אני לא חושבת שהייתי רוצה לשנות משהו. נגה נהדרת גם עם הפגמים שלה".

 

 

אם לא נגה, את מי היית רוצה לגלם?

"כנראה שאת לירי. כי היא נורא דומה לי כיהלי מבחינת הילדותיות. אנחנו לא לגמרי דומות בתכונה הזו, אבל כן יש לי רגעים שבהם אני הילדה הקטנה וכמו הדמות נגה, לירי מאוד יצירתית, היא עושה כל מיני דברים שקשורים לאומנות כשהיא עוסקת במוזיקה למשל, מנגנת גיטרה, בעונה השלישית היא גם הקימה להקה ובכלל, ללירי תמיד יש רעיונות מיוחדים והיא חולמת בגדול. לירי היא גם חמודה, שטותניקית כזאת ובעצם  באופי שלי, אני הרבה פעמים דומה ללירי מהבחינה הזאת. נינה, השחקנית שמגלמת אותה דומה לנוגה, כי גם נינה היא ילדת מדעים וסוג של גאונה". 

תארי לנו את ההרגשה כשהתור של הסצנה שלך מגיע.  

"אני לא מתרגשת מזה יותר מדי, אלא אומרת יחד עם שאר השחקנים שאיתי בסצנה - ׳בואו נהנה מזה, נעשה את זה מהר וטוב ונצא לצהריים׳.  הרבה פעמים, אנחנו חושבים על ארוחת הצהריים כשאנחנו מצלמים סצנות ודרך אגב,  אנחנו גילינו שראשי התיבות של הדמויות שלנו לירי, אופק נגה וצ'ופי, מרכיבות את המילה הלועזית לארוחת צהריים - ׳לאנץ'׳, אז כל פעם אנחנו אומרים, בואו נצלם טוב את הסצנה ונצא ללאנץ'". 

 

במסגרת הסדרה, את משתפת פעולה עם יניב ביטון שהוא ללא ספק ידוע כאחד השחקנים והחקיינים הכי פורצים בשנים האחרונות. איך זה לחלוק איתו את אותו הסט? 

"עבורי זה מדהים לעבוד עם שחקן כזה. מעבר לזה שיניב מקצוען ומדהים במה שהוא עושה, הוא כל כך מצחיק אותנו, ורוב הטייקים איתו נהרסים כי אנחנו מתים מצחוק ממנו. כשעומדת להצטלם סצנה משותפת שלנו עם יניב וידוע לנו מראש שהיא קומית, אנחנו כבר מקציבים רבע שעה מעבר לזמן המתוכנן כי בסצנות משותפות שלנו איתו, אף אחד פשוט לא מצליח להחזיק את עצמו, לא השחקנים שעל הסט, לא הבמאי, לא עוזר הבמאי, לא התאורנים, לא עוזרי ההפקה -  ובקיצור כל הצוות". יהלי מסכמת "אומנם לצלם  סצנה עם יניב הדבר הכי קל בעולם כי הוא מקצוען בקטע פסיכי, אבל מצד שני הוא בלתי אפשרי במובן החיובי" 

מה החוויה הכי בלתי נשכחת עבורך מצילומי העונה השישית?

"בעונה הזו, אין כמעט סצנות של כל הקאסט יחד, נטו כי המצלמה והסט לא יכלו להכיל כמות כזו של אנשים, אבל גם סצנות שהיו לנו עם תשעה שחקנים נוספים היו עבורי חוויה מלכדת. בגלל שהקאסט התרחב והצטרפו אליו הרבה שחקנים, אז כך גם גדלה כמות צוות ההפקה וככה נוצרה חוויה משפחתית של חמולה כזאת. כל פעם שנכנסים לצילומים חבר'ה חדשים, מגיעים האנשים הכי מצחיקים, הכי כיפיים וכשמצטרף לזה הצוות שמקיף אותך כל היום, יש את החוויה של הביחד".

נשארתם בקשר גם אחרי הצילומים? 

"אני יודעת שהחדשים יותר בקשר מאיתנו", משיבה יהלי. "אחרי העונה שבה הצטרפתי, לא ממש הייתי עם שאר השחקנים בקשר יום-יומי חוץ ממני ומיונתן שמגלם את צ'ופי, בעיקר כי אנחנו לומדים באותו בית ספר ובאותה שכבה. אני נמצאת באותה כיתה עם הבת של שירלי הבמאית, שגם שיחקה דמות אורחת כמה פעמים בסדרה ושתי שכבות מתחתינו, לומד פטר שמגלם את גנדי, דמות אורחת שמופיעה בכל עונה ולוקחת חלק לא קטן בסדרה".  

בעבר דיבבת דמויות בסרטים כדוגמת אנאבל בנקס בסרט "מרי פופינס". באיזו סדרת אנימציה היית רוצה לדבב? 

"חד משמעית, גרוויטי פולס!" 

למה?

"כי זו הייתה הסדרה המצוירת שהכי אהבתי. יש בה משהו מאוד שנון וטיפה אחר יחסית לסדרת אנימציה, ובגלל זה נורא אהבתי אותה". 

ואיזו דמות היית רוצה לדבב? 

"ברור שאת מייבל!" 

כבת לשחקנית שרית וינו-אלעד, אילו טיפים את מקבלת ממנה?

"דווקא אין בינינו כל כך את השיח של הטיפים בקשר למשחק", ומסבירה "בעיניי ובעיני אמא שלי העולם הזה הוא מאוד אינדיבידואלי, אז לא ממש יצא לנו לדבר על טיפים שנוגעים לזה. כשאמא שלי רואה אותי מופיעה על המסך היא מאוד מתלהבת, אבל אני לא רוצה שזה יתפרש כגאווה של מה שאני עושה. בעבר פרסמו כתבה על אמי, באותו הזמן בו צילמתי את ׳ילדי בית העץ׳, אז באו גם לראיין אותי ואחת השאלות שעליהן נשאלתי היא - ׳האם אני הולכת בעקבות אמא?׳. האהבה שלי לתיאטרון ולמשחק לא קשורה לאמא שלי, המשחק הוא פשוט עולם שאני נחשפת אליו ואני מאוד אוהבת אותו".  

זה הפריע לך שהיו עוצרים אותה איתך ביחד ברחוב בשל הפרסום שלה? 

"להיפך!", משיבה יהלי "זה נהדר בעיניי. אמא שלי עשתה הרבה יותר פרויקטים ויש הבדל נורא גדול מבחינת הקהלים, בין תיאטרון הבמה לבין תיאטרון מול מצלמה, שאת שני הדברים האלו היא כבר עשתה. בשונה ממני, מרבית הקריירה שלה הייתה תיאטרון על במה ולכן הקהל שלה בנוי אחרת מהקהל שלי. גם היום אנשים לפעמים ניגשים אליה וזה כיף שאנשים עוד מזהים אותה ואני מאוד שמחה בשבילה".  

איך החברים לספסל הלימודים מגיבים להופעתך על המסך? 

"רוב החברים שלי די מתלהבים מזה שאני בטלוויזיה, וזה גם מגניב שילדים פונים אלי ברחוב". 

איך המורים מגיבים? 

"רוב המורים לא יודעים", אומרת יהלי. "אולי זה קשור לזה שאני חדשה בתיכון שאני לומדת בו וגם אם המורים יודעים מהופעתי בטלוויזיה, לא הם מייחסים לזה איזושהי חשיבות.  כשהייתי בחטיבה, ילדים בשכבה שלי אמרו למורים שאני משתתפת בסדרה,  אז גם הייתי בבית ספר יודעת קטן. החברים והמורים בחטיבה הופתעו מכך, כי תלמידה מהחטיבה שמופיעה בסדרת טלוויזיה היה דבר שהוא חדש להם, במיוחד שלא מדובר בבית ספר עם מגמות אמנותיות ולכן, הם לא הבינו את הקשר בין שני הדברים. התיכון שאני לומדת בו היום, הוא תיכון לאומנויות ושם יש תלמידים שלומדים תיאטרון. חוץ מזה, בתיכון לומדים תלמידים שהשתתפו באותה הסדרה וגם עשו פרויקטים אחרים, אז כאן יותר קל והגיוני לחשוב איך נוצר החיבור. הצטרפתי לתיכון בכיתה י' ויונתן הגיע לשם הרבה לפניי, אז כל סביבתו בתיכון כבר שמעה ממנו על השתתפותו בסדרה ולכן אף אחד לא הופתע מזה". 

התיכון עזר לך להתקדם מבחינת המשחק? 

"בשנה שעברה הייתי במגמת התיאטרון שם ועזבתי, אז אני לא ממש יכולה להגיד שזה מדויק, אבל אני רוצה להאמין שהמגמה דחפה אותי מאוד מבחינת המשחק". 

מה את מאחלת לעצמך להמשך?

"אני לא יודעת אם בהכרח אמשיך לקריירה מקצועית רחבה בתחום המשחק, אבל אם יגיע פרויקט שיראה לי מגניב, שיאתגר אותי, ישפר אותי וייראה לי כיף לעשות אותו - אז אני לא אגיד לא".