כבר בגיל קטן היא שיחקה בשלושה פסטיגלים ולא תסרב לחזור לסבב נוסף. מעיין רחימה מככבת כרגע בהצגה "בת הים הקטנה" (מדיטק) ובעונה השנייה של "סקיי" (טין ניק, yes ו-HOT). תפסנו אותה לראיון מיוחד על התקופה העמוסה בחייה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• "רף השנאה והאלימות היה פוחת אם היו יותר בתי ספר דו לשוניים"
• מרגש עד דמעות: הסצנות הטלוויזיוניות שגרמו לנו לבכות
• נוסטלגיה: סדרות הנוער שההורים שלנו גדלו עליהן

מתי הבנת שאת רוצה להיות שחקנית?

"כשהייתי ממש קטנה, חילקו בגן פלאייר לחוג ריקוד וכל החופש ישנתי איתו מתחת לכרית. חיכיתי לחודש ספטמבר לשיעור ניסיון, שם, בגיל שלוש החלה האהבה שלי לבמה. מאז המסלול שלי היה ללמוד תיאטרון בתלמה ילין, בצבא שירתתי כמפיקה במדור הפקות, משם ישר נבחנתי לבית ספר למשחק".

כאמור, מגיל צעיר את על במות, איך הגעת לזה?

"בגיל שבע כבר עשיתי את הפסטיגל הראשון שלי. ראיתי מודעה בעיתון על האודישנים וביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי. היא לא כל כך רצתה שאלך לזה. אז ביקשתי מסבתא שלי והיא באמת לקחה אותי. היא כל הזמן הייתה מזכירה לי איך הייתי באודישן, היא אמרה לי שפשוט ידעתי שאתקבל. כשאתה יודע שמשהו הוא שלך, אז אתה מכוון לאנרגיה הזאת וזה באמת קורה. אפילו בפסטיגל השלישי שלי, פסטיגל ׳פנטזיה׳, באתי כצופה ובמקרה יום אחרי זה כבר החלפתי את אחת הילדות שהייתה חולה".

איך החברים שלך בבית הספר הגיבו - הם פירגנו?

"זאת לא סיטואציה רגילה, יש כאלה שפרגנו ויש כאלה שפחות. אני לא חושבת שהתייחסתי לזה כל כך, לא התעסקתי בזה. אני חושבת שגם היה חוסר פירגון, אבל לא הכנסתי את עצמי לזה". 

כיכבת שלוש פעמים כילדת פסטיגלים, מה דעתך על הפסטיגל האחרון?

"הפסטיגל האחרון הוא הפסטיגל הראשון שלא יצא לי לצפות בו. פסטיגל זה קלאסיקה וכן שינו את הפורמט כדי להתאים אותו לקהל של היום. זה משהו שעבד וחבל ששינו אותו. יכול להיות שאני טועה כי יש שם אנשים מוכשרים שיודעים את התפקיד יותר טוב ממני. אבל הלוואי שזה היה חוזר להיות כמו פעם עם שירי הקאלט כל שנה מחדש".

היית רוצה לחזור ולעשות פסטיגל נוסף?

"ברור! זה החלום הכי גדול וזאת יכולה להיות סגירת מעגל מטורפת. הלוואי, אני ממשיכה בדרך שלי עם כל המאמצים ואני מקווה שאגיע לשם".

שיחקת בעבר ב'שכונה', בה כיכבה גם עומר גולדמן, שבעונה החדשה של סקיי הצטרפה כבימאית, איך היה לעבוד עם עומר אחרי שכבר עבדת איתה כשחקנית?

"לצערי בשכונה לא היו לי סצנות עם עומר, אבל צפיתי בסדרה באדיקות. כשאמרו לנו שעומר באה לביים, התרגשתי ברמות שאני לא יכולה להסביר. אני כל כך מעריכה אותה בתור בן אדם, ועל הדרך שהיא עושה. בתור במאית, היא הבחירה המושלמת. יש לה אינטליגנציה רגשית, היא תסתכל עליך קודם כל כבן אדם ולא רק כשחקן צריך לספק. יש לה המון לחץ והיא עדיין שואלת אותנו לפני כל סצנה איך אנחנו. היא מקדישה את כל הזמן לכל בן אדם וזה אומר עליה המון, הלוואי שכולם היו כאלה".

יש מישהו ספציפי מהקאסט שהתחברת אליו במיוחד?

"זאת שאלה שתמיד שואלים אותנו, אבל באמת הפכנו למשפחה ולא בקטע קלישאתי בשביל הכתבה. כל בוקר אני מדברת עם החברים מהסדרה. הם הראשונים שמגיעים להצגה החדשה שאני מופיעה בה, 'בת הים הקטנה', זה הכי מרגש. במהלך הצילומים נפגשתי המון עם שחר (טבוך - ל.ש), גם היינו שכנים. עם בר מיניאלי ורביד רונן אני מדברת כל הזמן ואנחנו הרבה נפגשות. אני בקשר עם כולם". 

יש איזושהי חוויה מצחיקה שזכורה לך מסט הצילומים?

"הייתה לנו סצנה עם השחקן עומר עציון. בדרך כלל יש סצנות שקצת צוחקים ומתאפסים, אבל כאן אין אחד שלא צחק. השחקנים, הבמאי, הצלם ופשוט לא הצלחנו לצלם את הסצנה בגללו. רצינו לצלם את כל הסצנה בפעם אחת, בלי קאטים באמצע, וזה פשוט היה בלתי אפשרי. בסוף צילמו את עומר, אמרו לו ללכת ואז צילמו אותנו, מרוב שלא הפסקנו לצחוק. חובה בעיני לעשות עם זה פרק פספוסים". 

את מרגישה את ההבדל בין העונות? 

"עם זאת שבעונה הקודמת היה אקסטרים, אפקטים, חייזרים ומערכות יחסים חזקות ועמוקות. בעונה השנייה זה אפילו עוד יותר, היא מתחילה בזה שמוחקים לנו את הזיכרון וזה מטורף. גם ליאור עוברת שינוי בעונה הזאת, בעונה הקודמת לא היה לה כל כך מקום לביטוי, היא מאוד הושפעה מהסביבה שלה. בסוף העונה הראשונה, היא בחרה בבן אדם שמעיר אותה וזה ברוש (טבוך). פתאום בעונה הזאת היא מתחילה לדבר את שעל ליבה ולעשות מה שהיא רוצה וזה סיפור כל כך חשוב ללמד את הנוער".

מה דעתך על זה ששחר טבוך, שהוא שחקן גאה, לא נופל לסטיגמות של שחקנים וליהקו אותו להיות בזוגיות איתך?

"קודם כל כיף לי שאני ושחר מגלמים בני זוג, אני כל כך אוהבת אותו כשחקן, כחבר וכבן אדם. אני חושבת שזה לא משנה מה הנטייה המינית שלנו, כשאנחנו שחקנים אנחנו מגלמים דמות. אנחנו לוקחים את כל התכונות והמאפיינים שלה ושמים את זה על עצמנו. זה לא רלוונטי אם זאת דמות סטרייטית או גאה". 

ספרי לנו על ההצגה החדשה שאת משתתפת בה, ״בת הים הקטנה״.

"בת הים הקטנה זה סיפור שכל כך רלוונטי בימינו ואני שמחה שהחליטו להעלות את ההצגה הזאת. זה גם סיפור שקצת דומה לליאור, גם כאן כל הזמן משתיקים את בת הים. אומרים לה שהיא קטנה ושהיא לא מבינה. היא מחליטה לעשות מעשה ולצאת לעולם בני האדם, אבל בהצגה שלנו יש טוויסט חשוב ושונה מהסרט של 'דיסני'. בסופו של דבר בת הים שאני מגלמת, לא מוותרת על הקול שלה בשביל אף אחד". 

כידוע דיסני עובדים עכשיו על גרסת לייב מחודשת לבת הים הקטנה ובחרו בשחקנית כהת עור לדמות הראשית, מה דעתך על כך? 

"אני חושבת שזה הדבר הכי מדהים שהיה אפשר לעשות. כשהודיעו על זה, יצאו מלא סרטונים ברשת של ילדות כהות עור שרואות את הנסיכה החדשה ומתלהבות, זה כזה מרגש לצפות בזה. זה מדהים ששמים את זה בקדמת הבמה, העולם שלנו מתקדם למקומות טובים".

את מעדיפה טלוויזיה או תיאטרון?

"אני חושבת שכל אחד מהם זאת אומנות אחרת לגמרי. כשחקנים הכלי שלנו זה הגוף שלנו, כשאתה משחק מול המצלמה או על הבמה, אתה משתמש בטכניקה אחרת. בגלל שבתיכון למדתי תיאטרון אז הייתי בטוחה שאעסוק רק בזה, בעיקר בגלל שלא הכרתי את האומנות של משחק מול מצלמה. זה כל כך מורכב להיות שחקן טלוויזיה ומלא בעומק. אין לי העדפה ואני רוצה לעשות הכל מהכל!".

למרות שמגיל צעיר היית על הבמות, עדיין בחרת ללמוד בשלב מאוחר יותר שלוש שנים בבית ספר למשחק,  זה הכרחי היום כדי להצליח בתחום הזה?

"אני חושבת שזה הכי הכרחי שיש, בגלל זה אני הלכתי ללמוד. שחקן שרוצה להתמקצע צריך ללכת לבית ספר למשחק. זה זמן מצוין להתפתח ולהכיר את עצמך. בשבילי זה היה תהליך מאוד כיף. אבל יש יוצאי דופן ושחקנים שמגיעים עם הבנה מלידה שלווא דווקא צריכים ללכת לבית ספר למשחק. אין לי שום דבר נגד יוצרי תוכן שמקבלים תפקידים, אני חושבת שהם משקיעים ויצירתיים לא פחות, כל העבודה ברשתות החברתיות זה לא קל".

את חולמת להגיע לפרויקטים מעבר לים?

"כן, יש לי חלום כמו שאני שחקנית גם לטייל בעולם, לראות נופים. אני בן אדם שמאוד מתרגש ממקומות בחו"ל. אני יודעת שיום אחד אנסה את מזלי מעבר לים, כרגע יש לי פה עוד הרבה עבודה וכיף".