היום (א') הוא יום הרגזנים הבינלאומי - כזה המוקדש לכל האנשים שנוהגים להתעצבן ביום-יום. גם בעולם הטלוויזיה,יצא לנו להיתקל בשפע של דמויות רגזניות וממורמרות שלפעמים הצליחו להלחיץ, לעצבן אבל בהרבה מקרים גם להצחיק אותנו. קבלו את המועדפות עלינו!

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• ההרכבים שהכי אהבנו בסדרות הטלוויזיה
• הדמויות השטותניקיות שהכי אהבנו
• אור אלקיים זוטי פותח הכל: "דניאל יונה הוא לא היחיד שמשקר ברשת"

אולגה טקצ'נקו ("מועדון החנונים") 

אם יש מורה שאיתה ממש לא היינו מעזים להתווכח, היא אולגה המורה לספורט של בית הספר "סרפדים" שגודלה על ידי כלבי דינגו ביערות הקרח של קמצ'טקה. אולגה לא סבלה את חבורת החנונים, במיוחד לא את צחי ושוסטק, התרגזה על שניהם רק אם היו נושמים לכיוונה ותמיד חיפשה איך להתיש אותם בשיעורי ספורט. 

אז נכון, אולגה אומנם הייתה מורה קשוחה באופן קיצוני ולפעמים קצת רעה, אך כשהייתה מתעצבנת קשה מאוד היה לנו לעצור את דמעות הצחוק. בעיקר בשל השילוב המוצלח בין הדמות לבין דורין קריו שגילמה אותה מצוין, נוצרה דמות מעצבנת דומיננטית ובוודאי שלא נשכח אותה עוד המון זמן.

מוניקה גלר ("חברים")

מוניקה בדרך כלל הייתה דמות חייכנית, דמות עם מצב רוח טוב, ידידותית ממש ויחד עם זאת, היו לא מעט מקרים שבהם עלה לה הסעיף. אם אחיה רוס למשל או בעלה צ'נדלר היו חולקים על דעתה ומעירים לה על דברים שעושה, היא תוך דקה נכנסה איתם לריב, לעתים צרחה עליהם והתרגזה בעיקר כשמישהו מחבריה היה מלכלך או מבלגן לה את הבית. 

כשמוניקה התפוצצה מכעס על הדברים הכי קטנים, אנחנו ממש צחקנו מסיטואציות כאלה וגם אהבנו שהיא הייתה קונטרול פריק בהגזמה. בסופו של דבר עם כל העצבים, מוניקה היא אדם אכפתי ולבבי, אז אנו בהחלט סולחים לה על הפעמים שבהם יצאה על החברים שלה.

תמר חי ("צפוף")

במשפחה הצפופה יש כמה סוגים של אנשים, כדוגמת דניאל הבת השמחה ומלאת אנרגיות, את דניאל הבן השטותניק, את אורי הגאון ואת תמר הרגזנית. מדמות כמו תמר היה קשה להוציא חיוך, היא התעצבנה על הדברים הכי קטנים, התווכחה לא מעט עם האחים וההורים שלה ורוב הזמן מסתגרת בחדרה.

למרות כל אלה, היו פעמים שתמר גם הייתה במצב רוח טוב, שיתפה פעולה עם האחים שלה כשעשו כל מיני שטויות, צחקה לא מעט ואלו דברים שחיברו אותנו קצת יותר לדמות של תמר. תמר מאוד הוסיפה עניין לעלילת הסדרה וגם הצורה שבה בר מיניאלי נכנסה לדמות הפכה אותה למיוחדת וגרמה לנו לאהוב אותה.

חוסטינה מררדה גרסיה ("כמעט מלאכים") 

בתחילתה של הטלנובלה הארגנטינאית הזכורה לכולנו, הכרנו את חוסטינה כעובדת הבית של אחוזת אינצ'אוסטי בה התגוררו הנערים וכשפוטה של ברטולומה שיחד איתו התעללה בהם ולא משנה מה עשו, היא תמיד התעצבנה עליהם באכזריות. כשניקו וסיילו הביאו לכניסתם של השניים לכלא, חוסטינה די התרחטה על מעשיה ויחד עם זאת, הרוגז עדיין שרר בה לאורך שתי העונות הראשונות. רק מסוף העונה השנייה, חוסטינה התגלתה כאדם חם ואוהב, אך לפעמים התעצבנה על עניינים שטותיים ועשתה זאת די בצחוק. 

בהתחלה רק רצינו שחוסטינה תיכנס לכלא, אבל כשהשתנתה וראינו את צדדיה הטובים לאורך הסדרה התחלנו לאהוב אותה, רצינו להמשיך לראותה על המסך והיא לחלוטין אחת מהדמויות שלעולם לא נשכח מ "כמעט מלאכים". 

אלחנן ברדוגו ("ראש גדול")

בעונה הראשונה של הסדרה, הכרנו את אלחנן כסגן מנהל תיכון "אביבים" שכל הזמן הדגיש ואמר "מנהל בפועל!" וכבר בהתחלה הבנו שמדובר באיש קשוח עצבני שלא כדאי להתעסק איתו. אלחנן לא היה עושה הנחות לאף תלמיד שהיה עובר על נהלי בית הספר, נזף בהם כמעט על כל דבר והתרגז כמו ילד כשמישהו אמר לו לא על בקשות מסוימות שלו. 

אלחנן היה אדם עצבני בצורה מוגזמת, אבל כל פעם שרתח מכעס אנחנו התפוצצנו מצחוק, גם כי רוב הכעסים שלו היו על השטויות הכי קטנות וגם בגלל עיוותי הפנים המצחיקים שלו כשהתעצבן. אלחנן גרם לסדרה להיראות מאוד ססגונית, נהנינו לצפות ולצחוק ממנו בכל פרק ותמיד נזכור אותו כליצן עצבני. 

סקווידוויד טנטקלס ("בובספוג")

התמנון הכי רגזן בים, לא מצליח להעביר יום שלם בלי שמתעצבן על בובספוג ופטריק ובלי שמתרמר על עבודתו כקפואי במסעדת "הסרטן הפריך". סקווידוויד במצב רוח טוב רק כשהוא קם בבוקר, כשמחריש לכולם את האוזניים עם הקלרינט וכשנשאר לבד בעבודה עד כדי כך ששר לעצמו בשמחה "אני שונא אנשים". 

לפעמים קשה להכיל את הכעס הבלתי פוסק של סקווידוויד כלפי בובספוג, אך כשמתעצבן יוצאים מדי פעם משפטים מצחיקים. צחקנו למשל גם כשהיה שותף לתעלולים של בובספוג ופטריק, כדוגמת השריקה במשרוקית שהרגיזה את הסובבים אותם. למרות המרמור של סקווידוויד, עדיין אנחנו אוהבים לצפות בו והוא סיבה נוספת לכך שבובספוג היא אנימציה בלתי נשכחת עבורנו. 

גרי מנדלבאום ("הפיג'מות") 

כשגרי הציג את עצמו בתחילת הסדרה ואמר "אני לא אוהב שמדברים איתי בנסיעה, אני פשוט לא אוהב שמדברים איתי" - מיד שמנו לב שיש לנו עסק עם דמות עצבנית במיוחד. לאורך כל תשע העונות של ״הפיג׳מות״ גרי לא הפסיק להתעצבן ולעקוץ את חברי הלהקה, את שפרה שהתקשרה אליו כל הזמן, את רוני ונהג להתלונן כשאף לקוח לא נכנס אליו להמבורגריה.

גרי אולי אחד מהדמויות הכי עצבניות שהכרנו, אבל התגלגלנו מצחוק כשהתרגז ואמר משפטים ילדותיים כמו "ני ני ני ני", כשגמגם בשיחות עם שפרה ומהויכוחים השטותיים שלו עם רוני. אין ספק שגם בזכות גרי, ״הפיג’מות״ הייתה חגיגה של סיטקום.