מי הם רוני ותום? מדובר בשני ילדים, בני 12, שמכירים לפתע כשתום מצטרפת לכיתתו של רוני. לאחר התחלה מקרטעת ביחסיהם - הם חוברים יחד ופותחים מעין משרד חקירות דרכו הם פותרים תעלומות קטנות וגדולות. אזכיר כי בניגוד לשאר יצירותיו ותכניו של היוצר האהוב, גיורא חמיצר, ״רוני ותום״ עשתה תהליך הפוך - מסדרת ספרים מצליחה היא הפכה ועובדה לסדרת טלוויזיה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הסלבס שלא זכרתם שיש להם קרוב משפחה מפורסם
• כל העולם במה: הפסטיבל שמחבר בין שייקספיר לבני הנוער
• ליהי טולדנו: "הרגשתי שאני לא מספיק מוּכרת כדי למכור כרטיסים בכל המדינה"

בתור אחד שקרא את הספר הראשון, חיכיתי לראות איך תראה התוצאה ההפוכה הזאת. מודה שכילד מאוד נהנתי לקרוא את ספריו של חמיצר (לצד כותבים נוספים) על עלילות נוספות של ״השמיניה״, ״האי״, ״החממה״ ו-״שכונה״. זה עזר לי לדמיין, זה נתן לי האנשה מיוחדת לדמויות שאני קורא, להתאים את הפסקול החמיצרי לסצינות ואפילו דמיינתי שיום אחד הם מעובדים לסרט אמיתי, כי מדובר בעלילות מטורפות וסוחפות, לעיתים אפילו יותר ממה שראינו על המסך (כנראה בגלל תקציבים).

בחזרה ל׳רוני ותום׳ - אדגיש שמלכתחילה היא לא הוצגה כסדרת נוער אלא כסדרת ילדים, ועל כן שובצה בכלל בניקלודיאון ולא באח השובב של הערוץ - ״טין ניק״, כנהוג בסדרת מקור (מז׳אנר המתח והדרמה) של החברה המקומית בשנים האחרונות. גם העיבוד בתסריטי מונגש יותר לילדים ולקהל הצעיר יותר מזה שצופה בחמיצר בדרך כלל, מעין קהל חדש או נוסף שמצטרף לראשו של הגאון.

רוני ותום כתובה קליל באופן קצת שובב, מאוד כייפי וקצבי, אך שוב - מאוד מותאם לקהל הצעיר יותר. ככזאת - היא עובדת נפלא ואכן נותנת כבוד לספר. הכל קורה די מהר (ועל כן תשעה פרקים בכל עונה), ואכן עדיף לצפות בה בינג׳ כדי להיכנס לתוך כל החוויה.

הרפתקאות הילדים גורמות לי לתהות - האם החוצפה שיש לרוני ותום (ולשאר הדמויות הצעירות) - ישפיעו על הקהל הצעיר להעז, לחקור ולנסות בעצמם להרגיש כמו מבוגרים? כי על המסך הדמויות הצעירות עושות זאת ובגדול, ברמה שאפילו מרימה גבה ביחס לגילים שלהן (12).

העונה הראשונה עובדת, מוצלחת - אך גם די מבלבלת. משהו שם לא הרגיש לי הכי הכי מדוייק. כלומר - היא אכן טובה לקהל שלה ואכן צפיתי בפרקים בשקיקה, אבל זה לא הרגיש פיצוח הכי מדוייק, אולי כי זאת רק בניית הקשר השותפי בין רוני ותום. לעומת זאת - העונה השנייה שעלתה השבוע - הרבה יותר מעולה!

העלילה של החלק השני הרבה יותר סוחפת, מעזה, מבקרת, חצופה ואפילו מפחידה! כן, מפחידה! עד כדי כך שתהיתי אך ״החקירה השנייה״ לא אומצה על ידי טין ניק עם שקופיות אזהרה (כי שהם עושים בסדרות שעלולות להפחיד). אני לא מציין זאת לרעה - אלא לטובה! מתייחסים גם אל הילדים (ולא רק אל הנוער) כבוגר יותר, ואני חושב שזה מה שיקנה את עולמם. לחובבי הנוסטלגיה - יש אלמנטים שקצת יזכירו בעונה הזאת גם כמה קווים עלילתיים מ״שכונה״.

בתור מי שלא נמצא בקהל היעד של הסדרה - העונה הזאת קנתה אותי וגרמה לי לחכות במתח, לתהות מה יקרה (לא קראתי את הספר השני טרום הצפייה). הביקורת החברתית - על בניית בנייני יוקרה על חשבון מבנים היסטוריים ורמיסת דיירים קבועים - זה משהו שמצא חן בעיניי ושימח אותי לראות שמקנים את הפן הזה גם לדור החדש.

ומה לגבי הקאסט? הפעם חמיצר הפתיע והלך, יחד עם המלהקת אמירה בוזגלו, על קו של רוב שחקנים שהם כבר כוכבים. האם זה עבד? ובכן, זה היה לא רע בכלל. דילן דרור חינני על המסך ומראה צד אחר, אמילי מדואל כובשת וכל גם כל השאר. אלו שזהו תפקיד משחק ראשון עבורם - זה ניחן, אבל לא רע בכלל ולא גורע מהסדרה. אהבתי את תפקידי ה״קמאו״ של כמה מכוכבי הרשת האהובים (עידן תלם, מיכל מצוב, אורי לביא) וגם את ההבלחות של גל גברעם, שי מיקה ותום חיימוב.

גם חמיצר עצמו מפציע בתחילה ובסיום על תקן המספר, הפעם הוא הרשה לעצמו לקבל את המחווה הראויה ובעצם אנו רואים ״איך הוא כתב את הספר״ - מה שמעלה חיוך ונותן עוד נפח אחר משאר הסדרות שעשה עד כה.

אז מה בכל זאת פחות עבד לי? העונה הראשונה באופן כללי (לפחות עד שני פרקי הסיום) - לא שאבה אותי משום מה, לא יודע להסביר, זה לא שהיא הייתה גרועה אבל זה לא נתן לי את הקסם שרציתי לעומת העונה שאחריה שעשתה את זה בגדול. בנוסף, קללה כמו ״חתיכת מטונפת״ שנשמעת בעיניי רוני ותום כמשהו כמעט בלתי נסלח - זה היה קצת מגחיך. מבין שאי אפשר לקלל בסדרות לילדים, אבל היה אפשר למצוא איזה משהו קצת אחר - כי ילדים כיום נורא מודעים ומקללים (לא שזה מוצדק, אבל בדיוק בגלל זה ״מטונפת״ נשמע כמו משהו מצחיק ולא מעליב). עוד דבר שפחות עבד - בעיניי זה שבסדרת בינג׳ המורכבת מ-18 פרקים לשתי העונות (יחד) - אין צורך בפרק ספיישל המסכם את מאורעות העלילה עד כה. מיושן, מיותר וסתם תופס פרק, במיוחד לאור שיטת הצפייה החדשה. חייב לציין שגם כשאני הייתי ילד לא אהבתי את הפרקים האלו.

אם נסכם אז - חמיצר לילדים? עובד לגמרי, מחדש, מרענן ועדיין שומר על הקו שלו (בין אם קווים שמזכירים סדרות אחרות שלו, הפסקול, בניית הסיפור, ההתייחסות ל׳מבוגרים׳ ככאלו שלא מבינים את הילדים ובמרביתם מרושעים ומפחידים ועוד), מתייחס גם לקהל הצעיר מהקהל שלו (בדרך כלל) בכבוד ובמתח. אם נסכם - העונה הראשונה פחות מוצלחת, העונה השנייה מעולה, סוחפת ומותחת יותר.

הדבר הכי חשוב - לדעתי זה גם יגרום לילדים לרכוש את הספרים, ובדיוק כמוני, כילד, הם גם ידמיינו את העלילה עם הדמויות האנושיות. מי שקרא לפני - הרוויח כמובן את הדמיון הפורה והיצירתי שלו, אבל מי שלא קורא ספרים בדרך כלל והסדרה גרמה לו לעשות זאת - הרי זה נפלא שיוכל לפנטז ולחלום את הדמויות שראה על המסך - ואין בזה דבר רע.