העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים", נפתחה בסערה השבוע עם מתמודדים מפורסמים מעולים ולצידם כמובן הרקדנים המקצועיים המנסים להפוך אותם למלכי ולמלכות הרחבה. אחד מאותם הרקדנים הוא עידן אטיאס, שצוות בתכנית לשחקנית קים אור אזולאי. רגע לפני פרק ההדחה של הקבוצה הראשונה (שישודר במוצ״ש הקרוב בקשת 12), תפסנו את אטיאס לראיון היכרות בו סיפר לנו על ההתחלה המיוחדת והשונה שלו בתחום וגם על הנפילה הכואבת שראינו בפרק הפתיחה.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• עידן מורד: "לא באתי לזכות ב'האח הגדול'"
• רגע לפני: הסודות מאחורי בת הים הקטנה
• סקר מיוחד: רוב בני הנוער רוצים להשיב את תחרות השירים לפסטיגל

כשאנו מבקשים מעידן לספר על עצמו הוא מסכם במשפט אחד שדי יתאר את כל הראיון איתו - "אני עידן אטיאס, בן 20 מקריית ים. רקדן ריקודים סלוניים ואוהד בית"ר ירושלים". 

אנו רגילים תודעתית לא לראות קשר בין שתי האהבות בחייך, כי הן ניגוד מוחלט, ובכל זאת משתלב?

"מהמקום שהגעתי ממנו, זה באמת די לא השתלב", מספר עידן. "כמו שסיפרתי, אני בא מקריית ים, שכונה פריפריאלית, ובילדות מאוד לא קיבלו אותי את זה שאני רקדן. בית"ר ירושלים והמשחקים של הקבוצה, זה המקום שאני הולך אליו, מוריד חולצה ומסתחרר פשוט. נגיד, אם עברתי חרם באותו היום בבית הספר בגלל שהייתי רקדן ובתפיסה שלהם אני אוטומטית ׳פחות גברי׳ ופחות ׳אחד משלהם׳, מ׳השכונה׳, אז הלכתי לטדי  - השתחררתי והתנתקתי. האהבה לבית"ר נתנה לי עור מחוספס, בטחון ולהיות גאה שיש לי גם הצד הזה, שהוא המשחקים והחיבה לכדורגל ולקבוצה, וגם את הצד של הריקודים הסלוניים".

"הגדירו אותי בתכנית כרקדן לא טיפוסי - כי יש לי הצד של אוהד בית"ר שזה כמו שאמרת, מפתיע הדיסוננס. אגב, באליפות ישראל האחרונה שלי, המאמנים באו אליי עם הצעיפים של בית"ר ושרתי את ההמנון עם הצעיף".

מה קרה קודם - האהבה לבית״ר או לריקוד?

"תשמע, האהבה לבית"ר, זה אומנם מגיל מאוד קטן, אבל לא הייתי מודע לזה באמת בגיל 6-7. האהבה הרצינית לקבוצה החלה תוך כדי זה שהתחלתי לריקוד. זה סוג של בא כזה ביחד, אבל מבחינת המשפחה אבא וכולם, זה היה שגעון ואהדה מטורפת עוד לפני שנולדתי".

לאטיאס אין סיפור שגרתי בכל הנוגע לתחילת הדרך בעולם הריקוד. למעשה, הוא רצה ז׳אנר אחר בתחום  - אך אמו הערימה עליו וגרמה לו להתחיל בסלוניים.

"זה סיפור מצחיק' אמא שלי פשוט עבדה עליי!", מעיד עידן וצוחק. "כילד מאוד אהבתי לרקוד, אבל לא ריקודים סלונייים, לא הכרתי בכלל מה זה ולא ידעתי על זה שום דבר. אני בכלל צפיתי בסרטי ׳סטפ אפ׳ והתאהבתי בברייקדאנס. הייתי מנסה ללמוד לבד, רוקד בבית, מה לא! יום אחד אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לרקוד ברייקדאנס, סיפרתי לה שאני מאוד אוהב את הפוזות האלו מול המראה, את המשחק שאני מביע תוך כדי הריקוד. היא מצידה אמרה לי בסדר ושאם זה מה שאני רוצה ואני אוהב - היא תיקח אותי". 

ומה השתנה בדרך?

"יום אחד, אחרי טיול בית ספר של כיתה ג׳ או ד׳... אמא שלי אמרה בקול מול החברים שלי שהיא לוקחת אותי לשיעור ריקודים. חשבתי לעצמי 'איזה כיף! סוף סוף ברייקדאנס! אתחיל ללמוד'. מה שלא ידעתי זה שחברה של הקוסמטיקאית של אמא שלי פתחה מקום של ריקודים סלונים - לאמא שלי זה הספיק כדי לעבוד עליי". 

"באתי לשיעור הראשון עם כובע הפוך וג׳ינס עם קרעים, כמו שראיתי ב׳סטפ אפ׳ כמובן, בא במוד להתחיל לרקוד ברייקדאנס, כי הייתי משוכנע שאני נמצא בשיעור הזה... אבל פתאום המורה אמר לי - ׳לך תעמוד שם עם בת הזוג שלך לריקודים׳. הייתי בהלם! מה בת זוג? בריידקאנס זה ריקוד לבד… הספוט עליי! הוא אומר לי שהגעתי לריקודים סלוניים ולא הבנתי את זה, כי אמא שלי אמרה לי משהו אחר. פתאום אני בכלל רואה טנגו, צ׳ה, צ׳ה וריקוד זוגות. יצאתי לאמא שלי ואמרתי לה ׳מה זה אמא?׳ והיא אמרה לי - ׳תשאר פה׳".

איך התמודדת עם ההחלטה של אמא? זה בכל זאת לא מה שרצית.

"לא אשקר, בהתחלה סבלתי מזה, ואמא באה אליי ואמרה לי שהיא רוצה להכניס אותי גם למשמעת של עולם הריקוד והחינוך שמקבלים שם. במשך שנה שלמה היא הכריחה אותי להישאר בחוג והרי בתור ילד אין לך באמת ׳סיי׳, אז אתה נשאר. עם הזמן, אחרי שנה ולאט ולאט, אני פתאום רואה שאני מקבל מקומות ראשונים וזוכה בתחרויות, אלוף ישראל, טס לחו"ל ובהדרגה נשאבתי לתחום הזה. זה קרה הכי בטעות והכי במקרה, אבל נשאבתי". 

ובמקביל, איך היה הפידבק בבית הספר? ציינת שהמקום בו גדלת לא היה רגיל לראות גבר רוקד סלוניים.

"אני זוכר שביסודי לא הייתי ילד הכי מקובל, הייתי שונה מכולם. מה גם שבקושי הגעתי לבית הספר כי הייתי על הריקודים ולקחתי את זה בתור משהו רציני. הייתי באולם כל היום, חזרות, סמינרים בחו"ל, הייתי גר בחו"ל, טס בין מדינות איטליה, סן פטרסבורג וכל מקום אפשרי, נשאר חודשיים בכל מדינה, ככה שלא היה לי זמן ללמוד בבית הספר כי הייתי באמת עסוק בקריירת הריקודים. בעקבות זה גם נמנעתי מלצאת עם חברים וגיבוש. לא הייתי חלק מהם, הראש שלי היה נטו בריקודים".

אבל היו כאלו שניסו ׳להוריד׳ אותך עם תגובות מעליבות?

"ברור. היו כל מיני כאלו שאמרו ׳מה אתה רוקד בסלון?׳, ׳פחחח! מה זה ריקודים סלוניים?׳ וכל מיני מילות גנאי או כאלו המתיימרות להיות גנאי שלא אחזור עליהן. עשו עלי חרמות בבית ספר על הריקודים ועל השוני מהם". 

איך אחרי כל זה לא פרשת? זה קשוח לילד.

"כל כך אהבתי את החוג ואת האנשים. החברים היחידים שהיו לי אז הם מעולם הריקודים. לא היו חברים חוץ מזה. זה היה החיים שלי, לסיים בית ספר, ללכת לסטודיו ולהיות איתם מהצהריים עד הערב. זה לא משהו שפגע בי. כן, נכון, היו נקודות שבירה בהן אמרתי שאני לא רוצה יותר, אבל ההורים שלי היו שם ועברו איתי דרך לא פשוטה, הם אמרו לי שזה שלי, תמיד האמינו בי ונתנו מוטיבציה. בלעדיהם הייתי ילד בלגניסט". 

אטיאס מבקש להדגיש ולהעביר מסר לילדים ובני נוער, במיוחד בנים שהחלו או רוצים להתחיל את דרכם בריקודים סלונים, אך חוששים או רוצים להימנע מפידבק מהסביבה, בשכונה או מבית הספר.

"קומו תהיו מי שאתם ותעשו מה שאתם אוהבים. אל תוותרו בגלל תגובות של אנשים אחרים! שאף אחד לא יוריד אתכם. תלכו בדרך שלכם בכל הכוח ותראו תוצאות. כל הילדים שצוחקים עליכם בסוף יראו אחרת. תראו אותי, אני יושב פה ומדבר איתכם על זה. תהיו במיינד שלכם. זה משתלם".

באיזה הישג אתה הכי גאה?

"גמר אליפות העולם לשנת 2018, הגעתי למקום השישי מכל העולם! זה היה הישג היסטורי. הייתי הרקדן היחיד בגילאי 14-15 שהגיע לזה באותה התקופה. אומנם עוד קודם ואחרי לקחתי אליפויות ישראל ועוד אליפויות בחו"ל, אבל ההכנה שלי בתור ילד הייתה לאליפות העולם. הרבה לפני התחרות שאלו אותי מה החלום שלך, עניתי ׳להיות בגמר׳ ובאמת השגתי את זה".

אטיאס, כאמור רק בן 20, ועל אף הישגיו המרשימים, החליט לפרוש מעולם הריקוד באופן מפתיע בשנה שעברה. 

"פרשתי לפני שנה מעולם הריקודים הסלוניים בצורה תחרותית - החלטתי שמיציתי מבחינת תחרותיות, הרי השגתי את היעד להגיע לאליפות העולם. גם הגעתי למצב שאני לא נהנה מהתחרויות, מהלחץ והתחרות עם חברים לקבוצה שמתחרים איתך על התארים. זה הוציא ממני דברים לא הכי וואו, ולכן לפני שנה ׳תליתי את הנעליים׳, התנתקתי מהעולם הזה לארבעה חודשים". 

מה חשבת לעשות? זה הרי כל מה שהכרת. 

"היה לי כיוון ללכת לעולם המשחק, כי גם בתור רקדן אהבתי את זה. תחשוב שאין לי בגרות מלאה, יש לי 12 שנות לימוד כי סמכתי על זה שאני רקדן, סמכתי על זה שבעתיד ארצה ללמד, להיות מורה ולפתוח סטודיו - אבל לפני שנה הגעתי להבנה שאלו החלומות שהיו לי בתור ילד וזה בסדר שהם השתנו, הבנתי שאני רוצה כיוון חדש".

אז איך מפרישה מגיעים להתחרות ב׳רוקדים עם כוכבים׳?

"אחרי ארבעה חודשים דיברו איתי מההפקה והציעו לי לעשות אודישן ולנסות להיות רקדן בעונה הבאה. אמרתי בהתחלה שאין מצב כי לא רציתי את זה יותר, אבל חשבתי על זה, והבנתי שזה גם ריקוד, גם פריים טיים בטלוויזיה. כאילו הכל בא במפתיע משמיים, כאילו אלוהים אמר לי ׳תעשה את זה׳. מבחינתי זה לא היה סתם, זה החזיר את זה משולב ביחד. האמנתי שזה מסר וזה אומר לי משהו".

הייתה לך העדפה לאיזו בת זוג מפורסמת תקבל?

"אני זוכר שבהתחלה, כששאלו אותי עם מי אני רוצה לרקוד, עניתי ׳עם קים אור׳, ואמרו לי ׳אם לא היא, אז מי?׳ התעקשתי ועניתי שוב קים אור. כשראיתי שזאת היא שמחתי בטירוף! אני מאוד אוהב את הדרך שלה, מאוד הערצתי אותה כילד שרצה להתפרסם וללכת באותה הדרך. מגיל קטן היא עושה את זה ומגשימה את החלומות שלה, באיזשהו מקום היא הייתה ההשראה שלי. אז אני גם עושה את מה שרציתי לעשות ופתאום לרקוד איתה בפריים טיים? אין יותר מושלם מזה!".

נאמבר הפתיחה של עידן וקים אור לא היה פשוט. אומנם הריקוד היה מרשים וזכה לשבחים, אך נרשמה גם דרמה מלחיצה במיוחד כשעידן סובב את הרגל, מה שהוביל לנפילה של בת הזוג שלו לריקודים - על ראשה. 

"הייתי עם כל כך הרבה אדרנלין, אז מהצד שלי רק כשנגמר השיר עיכלתי מה שקרה, הייתי בשוק כי לא ציפיתי שזה יקרה. שעה לפני ובמהלך כל החזרות לנאמבר - הכל היה אש. זה יכול לקרות להכי טובים וזה קרה לי הפעם. התבאסתי, כי הרגשתי שזה היה בגללי ועליי, לקחתי אחריות אבל אף אחד לא רצה שזה יקרה, אף אחד לא ציפה שזה יקרה".

המשכתם כמו גדולים.

"כי בנפילה ראיתי שהיא איכשהו בסדר, סימנו אחד לשני שממשיכים ובאמת אין פייטרית כמו קים". 

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by רוקדים עם כוכבים (@dancing.with.stars.il)

אנה ארונוב ורונה לי שמעון היו מתמודדות בתחרויות כאלו על המסך ולימים הפכו לשופטות. עושה חשק?

"ת'אמת? מאוד אוהב את הריקודים, אבל לא רוצה לפתוח עסק משלי או סטודיו או להיות שופט. תמיד נמנעתי מזה, עשיתי את מה שאמרו לי לעשות בריקוד או בשיעור וחזרתי הביתה. אבל אי אפשר לדעת, אתה מתכנן ואלוהים מתכנן אחרת…"

מה עם לרקוד בפסטיגל או באירוויזיון? זה משהו שעשוי לעניין אותך? 

"כל דבר שיציעו לי אני חושב שאצטרך לחשוב עליו. התחלתי משהו חדש בחיים, זה משהו שלא היה לי לפני בצורה הזאת. לקפוץ ממקום למקום זה לא הכי נכון לי כרגע, אני צריך להבין מה הצעד הבא שלי, לסיים את השלב הראשון ורק אז לתכנן את השלב השני. אני שמח על הדרך שעשיתי עד היום ועל מה שקורה בהווה, אין לי ספק שזאת רק ההתחלה, ובואו נחזיק אצבעות שלא נהיה המודחים הראשונים".