עוד כשהייתה בתיכון, מיקה סגל נכנסה לתחום המשחק וכיכבה בתפקיד ראשי בסדרה "זאת שלי". ורק בתחילת השבוע, שודר פרק הסיום של הסדרה החדשה "לעוף על אנה", בה היא משחקת. שנתיים מאז הריאיון הקודם, תפסנו אותה לשיחה על קריירה, חלומות, פרגון מהסביבה ואיך היא מגיבה כשמזהים אותה ברחוב.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• עובדים עלינו? כל החשדות סביב עונת הטיקטוק של "השמיניה"
• בת הים הישראלית: "לאנשים היה קשה לקבל ששינו מראה של דמות אייקונית"
• עידן אטיאס: "רציתי ברייקדאנס, אמא עבדה עליי ורשמה אותי לסלוניים"

הריאיון האחרון שלך ב"פרוגי" היה לפני שנתיים, מה השתנה אצלך מאז?

"התגייסתי לצבא, נכנסתי לזוגיות, בואי נגיד ששני אלה הם ללא ספק חלקים משמעותיים בחיים שלי. גם הצטלמתי לסדרה חדשה 'לעוף על אנה', בואי נגיד שבעיקר התבגרתי קצת".

ספרי לנו על הדמות שלך גילי

"הסדרה על ילדה בשם אנה שגדלה עם אחות מדענית, ויום אחד מתפוצץ סרטון של אנה בטיקטוק והיא הופכת לכוכבת בן רגע. הדמות שלי, גילי מנהלת מקהלת בית הספר, היא מיוחדת וצבעונית, המקהלה היא כל חייה, החברים בה הם החברים הכי טובים שלה ואולי גם היחידים. היא מפצה על חוסר הביטחון שלה, דרך ביטחון מופרז על כולם, חשוב לה להראות שהיא תמיד בשליטה. בין גילי לאנה יש יחסי אהבה-שנאה, הן יכולות להיות חברות אמת ורגע אחרי לא לסבול אחת את השנייה".

את מוצאת נקודות דמיון בינך לבין הדמות?

"לגמרי, גילי מאוד מחצינה את הרגשות שלה, היא אף פעם לא תסתיר את מה שהיא מרגישה ותמיד רואים עליה. אני גם לא מצליחה להסתיר אף פעם את הרגשות שלי. בנוסף גילי כל הזמן חושבת יותר מדי ואני ממש מבינה את זה, כל הזמן חושבת על הפרטים הכי קטנים. היא מאוד רגישה ובזה אני ממש דומה לה".

למי הכי התחברת מהקאסט?

"כולנו היינו כל הזמן ביחד, הצילומים היו מאוד אינטנסיביים וזה היה נורא מגבש. התחברתי בעיקר לשחקנים של המקהלה כי רוב הסצנות שלי היו איתם. אבל רביד רונן היא חברה שלי עוד לפני ואפילו שהייתה לנו רק סצנה אחת ביחד, ממש כיף לשחק איתה. גם לעילי צ'פמן מאוד התחברתי. גם כולנו שומרים על קשר".

יש לך חוויה מיוחדת שאת זוכרת מהצילומים?

"בטח, גילי ממש אוהבת מחזות זמר. היא מתחפשת לחתול ומבצעת שיר מהמחזמר 'Cats', בצורה מוגזמת ביותר. זאת סצנה שלא אשכח, ממש השקענו בכריאוגרפיה, נכנסתי לסט מחופשת לחתול לעשות את הביצוע וזאת הייתה חוויה מצחיקה ומיוחדת. למעשה הפרק הזה כבר עלה".

ספרי לנו על הזוגיות שלך עם השחקן עמית הכטר, איך זה קרה?

שיחקתי עם עידן שלו ב'זאת שלי' וכל פעם כשדיברתי איתו הוא היה אומר לי שעמית ואני אותו בן אדם, לא הבנתי למה הוא חופר לי עליו. המון זמן ניסו להפגיש בינינו, אף על פי ששנינו לא אנשים של שידוכים. חיכיתי לצעד ממנו, עד שיום אחד כתבתי לו 'היי' באינסטגרם והוא כתב לי 'לא סבבה שכתבת לי לפני שכתבתי לך', למרות שהוא לא כתב לי בכלל. הדייט הראשון שלנו ארך 10 שעות ורק דיברנו. מסתבר שאנחנו באמת קצת אותו בן אדם.

שניכם מככבים בסדרות מתחרות, זה משפיע על היחסים ביניכם? יש פירגון?

"האמת שאנחנו בעיקר צוחקים על זה, שנינו מאוד מפרגנים וצריך לדעת לפרגן במקצוע הזה. אני צופה בסדרה שלו והוא בשלי, אנחנו מרימים אחד לשנייה, זה לא משפיע כל כך על היחסים שלנו".

יש גם פירגון על סצנות נשיקה?

"זה מתקבל רק בצחוק, שנינו שחקנים וזה מובן וברור, הכל באווירה טובה".

כיכבת בתפקיד ראשי בסדרה "זאת שלי" עוד בבית הספר, הרגשת איזשהו חוסר פירגון מהסביבה בתיכון?

"הצילומים והסדרה עלו בתקופת הקורונה, לא באנו באמת לבית ספר, כן פירגנו לי בהודעות, אבל אף פעם לא ראיתי איך זה מתקבל בסביבה. לא הרגשתי שדיברו עליי מאחורי הגב, קיבלתי את הפירגון מהחברים שלי וזה לגמרי הספיק. תמיד יש אנשים שלא מפרגנים, שמים לב לזה. אבל אף אחד לא ניגש אליי ישירות ואמר 'לא מגיע לך'. אז הכל קרה באווירה ממש טובה".

מזהים אותך ברחוב? איך את מגיבה לזה?

"כן וזה הכי מטורף ומחמם את הלב. כשאני מסתובבת במקומות ציבוריים ופונים אליי, בהתחלה נראה שאני קצת בהלם, אבל מבפנים אני לגמרי מקבלת את האהבה הזאת וזה הכי מרגש. אני משתדלת להיות הכי נחמדה ולעשות סלפי, זה לא מובן מאליו בכלל".

לגבי השירות הצבאי שלך, זה היה תמיד ברור עבורך שתשרתי?

"בטח, זאת לא הייתה שאלה. אם יש לי את ההזדמנות, אז ברור".

יש לך תוכניות לאחרי השחרור?

"כנראה שאלך ללמוד משחק ואעבוד בזה. אני ממש לא מעוניינת לצאת לטיול הגדול, למזרח לכמה חודשים. אני הכי בן אדם של בית. אני מאמינה שעמית ואני נעשה טיול קצר ונחזור".

למרות שהתחלת את הקריירה שלך בגיל צעיר, את רואה את עצמך הולכת ללמוד שלוש שנים בבית ספר למשחק?

"כרגע אני חושבת שזה יעזור לי. לדעתי זה חשוב ללמוד ויש לי עוד במה להתחזק בתחום. בטווח הארוך, אני חושבת שזה יתרום לי ויפתח לי  עוד דלתות. למרות שאלה שלוש שנים אינטנסיביות, אני מעדיפה להסתכל על התהליך שאעבור. זה לא חובה בעיני ללמוד, אבל זה מאוד יכול לתרום".

לסיום, מה החלום הבא שלך?

"המטרה הבאה שלי היא להמשיך לעבוד ולהנות מזה. למרות שתיאטרון מאז ומתמיד היה החלום שלי, אני פתוחה לכל הזדמנות".