ליעד קטורזה: "עוזרים לילדים להתנתק ל-20 דקות ביום"
דווקא בימים כה קשים, בכאן חינוכית עלו עם העונה השנייה של"שלי הכובשת" כדי לאפשר הפוגה לילדי ישראל מהתקופה הקשה. אחד מכוכבי הסדרה הוא ליעד קטורזה, המתמודד בעצמו עם התקופה הקשה כבן נוער ועם העובדה שיש לו משפחה באשדוד שנמצאת בריצה תמידית לממ״ד • תפסנו אותו לראיון מיוחד על התקופה ועל עליית העונה בזמן המלחמה
בתוך המציאות הקודרת של המלחמה, יש גם ניצנים של אסקפיזם וביניהם העונה השנייה של "שלי הכובשת" (כאן חינוכית) שעלתה לשידור בשבוע שעבר. בין הכוכבים של הסדרה אפשר למצוא את ליעד קטורזה, שנמצא בעולם המשחק כבר חמש שנים. בין העונה השנייה שממשיכה לרוץ לבין ביקוריו במקומות בהם נמצאים מפונים מהדרום, ליעד עוצר אצלנו לריאיון מיוחד, בו מדבר איתנו העונה השנייה ועל ההחלטה להעלות אותה למרות המצב, כמה אביו ישראל תומך בו לאורך הקריירה ועד כמה הוא ואחותו, עדן, שמשחקת ב"שקשוקה", עוזרים אחד לשני כשחקנים.
לפני הכל, מה שלומך בימים אלה?
"תשמע, קשה לי וזו לגמרי תקופה קשה", משתף ליעד. "אני מנסה לצאת מכל האינטרנט כמה שאפשר, הולך לבקר מפונים שפונו מהבתים שלהם בדרום, נסעתי לבקר גם בחיפה ולים המלח. אני גם מתגייס עוד חודש לאיתור ומיון של 'מיטב'".
מה דעתך על ההחלטה לעלות את העונה השנייה, למרות המציאות הבלתי נתפסת?
"לדעתי ילדים יכולים קצת לצאת מהשגרה ההזויה, שגרה של כל הזמן להיות בלחץ. עליית העונה עוזרת ונותנת להם את ה-20 דקות מדי יום להתנתק ולראות סדרה, שלדעתי גם מאוד מלמדת. בסדרה יש גם פרקים מלמדים על איך להתמודד עם פחד, איך להתמודד עם חרדה ולדעתי, זה ממש מעולה שהעלו אותה דווקא בתקופה הזו".
בתור אחד שהמשפחה מצד אבא שלו גרה באשדוד. מה עובר עליך?
"האמת שאתמול הלכנו לבקר באשדוד את סבתא שלי, שהיא בת 96. זה מלחיץ, היא אישה מבוגרת, קשה לה. יש לה ולכל המשפחה מצד אבא שלי, 45 שניות להיכנס לממ''ד ואנחנו תמיד שואלים מה שלומם. אני גאה בצבא ומאמין שהם יכולים לעשות הכל, זה העם שלנו, אין לנו מקום אחר ואין לנו ארץ אחרת. אנחנו חייבים לנצח ואין אופציה אחרת".
איך אתה מנהל את השגרה שלך בתקופה הנוכחית?
"אני נוסע להרבה מקומות עם אבא שלי, עם אחותי וגם בן בן ברוך מצטרף אלינו. אנחנו הולכים לבקר מפונים בצפון, בדרום. הלכתי גם עם השחקנים של 'שלי הכובשת' לבקר מפונים".
מאיפה הגיעה האהבה שלך למשחק?
"אני נולדתי לזה בעצם!", מכריז קטורזה. "מגיל קטן נחשפתי לעולם הזה מאבא שלי, תמיד התלוויתי אליו להופעות, להצגות, לצילומים ולתוכניות טלוויזיה. תמיד אהבתי את העולם הזה ותמיד רציתי להיות שחקן".
מה הצעד הראשון שעשית כדי להיכנס לעולם הזה?
"הפעם הראשונה שלי הייתה בתוכנית 'מה שבע', שזו הייתה סדרה של אבא שלי ב'קשת'. אחותי עדן, שהיא גם שחקנית ואני, נמצאים באותה הסוכנות. עשיתי הרבה אודישנים הרבה סדרות, עשיתי מלא מאטצ'ים ובסוף התקבלתי ל'שלי הכובשת'".
איך ההרגשה לעלות עם העונה השנייה?
"מטורפת. פעם ראשונה שאני חווה עונה שנייה ופעם שנייה, שאני חווה כזו אהבה ואהדה לסדרה. אני שומע מכל מקום שאוהבים את הסדרה והורים אמרו לי שיש ילדים שמשחקים כדורגל בגלל הסדרה, כאלו שלא שיחקו לפני כן. גם בנים וגם בנות, יוצאים לשחק כדורגל".
בעונה הזו הדמות שלך, יניב, עברה לשחק בקבוצה של שלי, אחרי ששיחק בקבוצת ״מגדל יונייטד״ . האם המעבר הזה שינה אותו מהעונה הקודמת?
"לדעתי לא", משיב קטורזה. "זה דווקא הגדיל לי את הדמות. פתאום רואים את הדמות היותר מצחיקה שמביאה את העולם שלה לעצמה, דמות שרואים יותר את האופי שלה, יודעים יותר את סיפורי הרקע ויודעים למשל, שאני אוהב לישון שנ''צ ושאני בחור די זקן. פתאום שאני בקבוצה, אני גם יותר עם נמצא עם החברים לקבוצה ויש לי סצנות רגשיות ועצובות, כמו כשהילי נפרדה ממני. פתאום רואים שאני לא רק דמות קומית ודמות של פאנצ'ים, אלא דמות גם רגישה שלפעמים נפגעת. עכשיו רואים יותר עומק של הדמות של יניב ואת סיפור החיים שלו. בכל חבורה, יש את הדמות המצחיק, ואני מת על זה שיש דמויות קומיות, כי זה מי שאני. זה מגניב, שאתה יכול לתת את הפאנץ׳, לזרוק מילה מצחיקה ואז זה משנה את האווירה וכיף גם על הסט".
אתה חושב שמעמד האישה בכדורגל התחזק עם השנים?
"חד משמעית! קודם כל, ממש עכשיו זכתה בכדור הזהב שחקנית של ברצלונה וגם אנחנו התלהבנו מזה, כי אני אוהד בארסה וזה מגניב לראות שגם הכדורגל של הנשים התפתח. ב'פיפ''א' יש גם קבוצות נשים ובעולם באופן כללי, ידוע שכדורגל הנשים התחזק והפך להרבה יותר פופולרי".
במציאות אתה גם מחובר לעולם הכדורגל?
"כן", משיב ליעד. "אני אף פעם לא נכנסתי לקבוצה, למרות שאמרו לי הרבה פעמים שכדאי לי להיכנס, מאמנים גם אמרו שכדאי לי, אבל אף פעם לא נכנסתי לזה. שבע שנים הייתי בכדורסל, אבל אני אוהד ׳שרוף׳ של בארסה וכן הולך לשחק עם חברים. אני אוהד גם את ברק בכר, נסעתי גם לכמה משחקים של 'הכוכב האדום', אנחנו חברים קרובים שלו וגם אהדתי את חיפה בגללו. יש לנו גם מסורת במשפח לנסוע כל שנה ולראות את המשחקים הראשונים של ברצלונה".
בתור הבן של ישראל, אילו עצות אתה מקבל ממנו?
"אני מקבל עצות מאבא שלי כל הזמן. אני שולח לו כל אודישן, לפני יום צילום אני עובר איתו על טקסטים, כל פעם מקבל הערות והוא בא גם לימי צילום כדי לראות אותי. כשהיו לי הרבה טקסטים, הייתי שואל אותו שאלות של 'איך לעשות?', 'מה לעשות?' ואם יותר טוב לעשות ככה או ככה. אני מקבל את מה שהוא אומר ואוהב את זה שאני יכול לפנות אליו, כי הוא מבין בכל התחום. אבא הוא ההשראה שלי בכל התחום הזה ובכללי כבן אדם".
אתה חושב שהשם קטורזה פתח לך דלתות?
"כן, אבל אני עושה אודישנים רגיל. אני מקבל הרבה 'לא' ולא נראה לי שירצו לקבל מישהו לסדרה בגלל שהוא 'הבן של', אלא בגלל שהוא שחקן טוב. עשיתי אודישנים, הגעתי ללא מעט שלבי מאטצ'ים וקיבלתי כאמור הרבה סירובים. כשקיבלתי כן, זה לא בגלל שאני הבן של קטורזה, אבל בגלל שאני הרבה זמן בתחום וגם לסדרה של אבא שלי, עשיתי אודישן. אני לא רואה משהו פחות טוב בזה שאני 'הבן של'. אני גם לא מכיר משהו אחר, נולדתי לאבא שלי, אני אוהב את השם קטורזה".
היית רוצה להיות סטנדאפיסט כמו אבא?
"אולי", משיב. "קשה מאוד להיות סטנדאפיסט כמו אבא, אבל אשתדל לעשות כמה שאני יכול, אם בכלל ארצה להיכנס לתחום הזה. זה משהו שחשבתי עליו, אבל להגיע לרמה של אבא שלי זה באמת לא קל, הוא הרי 30 שנה בתחום".
וכאחיה של עדן שמשחקת ב״שקשוקה״. אתם עוזרים אחד לשנייה?
"את האודישנים שעדן עשתה ל'שקשוקה' אני צילמתי איתה, ל'שלי הכובשת' היא גם צילמה איתי אודישנים וכל היום אני איתה בטקסטים. יש לנו עכשיו אודישן שאנחנו עומדים לעשות ביחד וזה מאוד מלמד וכיף, שיש אחות שהיא בתחום הזה, שאתה יכול לדבר איתה עליו, שהיא עוזרת עם טקסטים, מכוונת אותי וזה הדדי בינינו. שנינו מכוונים אחד את השני, איך לעשות את הדמות בצורה הטובה ביותר. אני גם נחשב תאום אירי של עדן, כלומר היא גדולה ממני ב-11 חודשים. אם יש אחים שהם מתחת לשנה, זה נחשב תאום אירי וגילינו את זה השנה. בכיפור אחד, אבא הלך עם שלושה ילדים וכיפור אחרי זה הוא הגיע עם חמישה, אז שאלו אותו בשכונה 'איך זה קרה?', בגלל שיש ביני לבין עדן הפרש של 11 חודש".
מה היעד הבא שלך?
"להמשיך להצליח בארץ ומפה השמיים הם הגבול. אני מקווה שיהיה גם המשך ל'שלי הכובשת', הלוואי שזה יקרה. יש לי גם חלום לדבב, אבל נראה".
לסיום, מהי העצה שלך לקוראים שלנו כדי לעבור את התקופה הזו?
"להתנתק לפעמים מהטלוויזיה ומהחדשות, כי זה באמת קשה, לראות דברים משמחים ולא להישאב. העצה שלי היא לנסות לנקות את הראש, לעשות משהו שאוהבים, להתנדב, לשחק במחשב ופשוט לעשות מה שעוזר לבן אדם קצת להתנתק ולחוש הקלה. גם 'שלי הכובשת' בעצם יצאה בתקופה הזו, כדי לתת לילדים להתנתק מהמצב לכמה דקות וליהנות מסדרה שבאמת אוהבים. אני מאחל לכל מדינת ישראל, שננצח את מה שקורה פה, שהחטופים יחזרו, שנצא חזקים יותר ועם ישראל חי!".