מישל ריאבוי (23), החלה בכלל כרקדנית שהפכה בשנים האחרונות למנטורית ב-"רוקדים עם כוכבים", בדרך נוצרגם  טוויסט בעלילת הקריירה שלה והיא הפכה גם לשחקנית. רגע לפני שפרצה אלינו ב-"רוקדימים" היא בכלל כיכבה בסדרת הדרמה המוערכת "שעת אפס" וכעת היא ממשיכה את קריירת המשחק שלה ב-"האריות של שלי הכובשת" (כאן חינוכית) שעלתה ממש השבוע. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• העובדים הטלוויזיונים שחייבים להפוך לבוסים
• אופסי! פרוגי מבקשים סליחה מהסלבס
• ההתחדשויות של הדמויות מהסדרות  

"בריקודים סלוניים-יש המון משחק", מספרת לנו מישל על הקשר בין שני עולמותיה. "יש הבעה, אתה גם ממוקד על ידי אמוציות וזה ממש חלק מהשאלה-'מי יזכה ראשון?', אז זו הייתה החוזקה שלי כרקדנית. כשנאלצתי לפרוש מהתכנית, ניסיתי להבין מה באמת משך אותי בריקוד, חיפשתי למלא את כל הריק שנוצר והבנתי שמה שאהבתי בריקוד זה החלק של המשחק. העולם הזה הוא אהבת חיי, תמיד הרגשתי שהמשחק חלק ממני וכשהייתי קטנה חלמתי להיות שחקנית, אבל פחדתי לממש את החלום הזה". 

השבוע כאמור עלתה בכיכובך העונה החדשה של "שלי הכובשת", כשהשם שונה ל-"אריות של שלי הכובשת". זו הפעם הראשונה שלך בסדרת נוער.

"זה מאוד שונה מסדרה של מבוגרים", משיבה ריאבוי. 

באיזה מובן?

"הקאסט כאן הרבה יותר צעיר, הקצב של סדרת נוער הוא מאוד שונה וגם היוצרים- ארנון וייס וירון ארזי אמרו לי 'את תעבדי כמו חמור', אבל אני אוהבת את זה שאני לא נושמת בסוף היום. גם האווירה על הסט הרבה יותר קלילה, לעומת 'שעת אפס' ששם היה יותר דרמה וכובד". 

הדמות שלך, דורון, מתכתבת עם המציאות הישראלית בשנה האחרונה.

"דורון היא ילדה שבעצם מפונה מהעוטף, ונכתבה ממש כאיזשהו כלי לבטא את הילדים של ה-7 באוקטובר, לפחות את חלקם ובעיקר את המפונים. דורון מוצאת את עצמה במגדל העמק ויש לה דברים לא פתורים עם עצמה, בעקבות החוויה הנוראית שהיא וכולנו עברנו, בגלל ההתרחקות מהבית ומעוד כמה דברים שאוהבת. במהלך הסדרה, אתם תראו איך היא מתמודדת עם הדברים האלה ואיך 'האריות' עוזרים לה להתמודד. אפשר לראות שבדורון יש קצת כעס ובהתחלה אתה לא מבין ממה, אבל לאט לאט היא מתקלפת כמו בצל".

איך היה להיכנס לדמות עם סיפור כה לא פשוט בתקופה כזאת?

"רציתי לבטא את עצמי בצורה הכי נכונה, כי זה לא איזשהו סיפור לא אמיתי, אלא שזה סיפור שקרה לאחרונה ומאוד רלוונטי להיום. אנחנו עדיין בתוך האירוע". 

את מרגישה אחריות להעביר את התחושות של נערות שאת מייצגת בסדרה? 

"הרגשתי אחריות", משיבה ריאבוי ומסבירה. "ידעתי כמה 'שלי הכובשת' פופולרית בקרב ילדים ורציתי שגם ילדים מפונים יראו בתוך דורון את הקול שמבטא אותם. היה לי חשוב לעשות את זה נכון והלחץ הכי גדול שלי, זה שילדים יראו ויגידו: 'וואי, איך אני מרגיש ככה, איזה כיף שסדרה כזו מבינה אותי!'. כשהייתי ילדה וראיתי סדרות כמו 'השמינייה', שמחתי לראות שיש דמויות שמייצגות אותי, כמו נטשה שהיא דמות רוסייה, או רוני שאוהבת מתמטיקה כמוני. זה כמובן לא מתקרב לנערה מפונה, והיום גם לתוכניות בטלוויזיה יש יותר כוח מבעבר". 

כלומר? 

"כשהייתי קטנה, לא הייתי רוב הזמן מול המסך. אז גם לא היו טלפונים, והיום אתה יכול למצוא פרקים של תוכניות ב-'כאן חינוכית' ביוטיוב, אז מאמינה שיש הרבה יותר כוח כשילדים רואים משהו שמייצג אותם על המסך, ובמיוחד כשמדובר על היום שכולנו כואבים. יצא לי גם להיפגש עם מפונים ולהבין מה הם מרגישים, אז היה לי חשוב שיהיה לי קול או מפרט מסוים כמו שלי היה". 

במציאות, מה עבר עלייך בשבת השחורה? 

"בחודש הראשון הייתי בהלם מוחלט ובשבת השחורה עצמה, לא עיכלתי בכלל אפילו את מה שקורה", משתפת. "באותו היום הייתי עם האקס שלי ואמרנו בצחוק: 'ברונו מארס לא יקרה היום' ולא הבנו למה אנחנו נכנסים, עד שראיתי שאורי ארד ז''ל-החבר הכי טוב של החברה הטובה שלי - נעדר. ראיתי שמזמנים את כל החברים שלי למילואים, ושחברה של אמא שלי לא ידעה אם הבן שלה שרד את הנובה או לא, וברוך השם שרד. אני טפו, טפו לא איבדתי אף אחד ובכל זאת, בכיתי כל יום במשך חודש שלם ולא יכולתי להבין את מה שאנחנו עוברים. הרגשתי רע עם זה שבכיתי ואמרתי לעצמי: 'מי אני בכלל?! איזה מין כאב אני כבר חווה ביחס לאנשים אחרים?!'".

מה את יכולה לספר על אורי ז''ל?

"אורי היה ברמן במסיבה בנובה והוא הציל שתי בנות מהמסיבה כשהעלה אותן על ג׳יפ יחד איתו. בהתחלה הוא הוגדר כנעדר ועוד לפני שהוכרז רשמית מה עלה בגורלו, הבנו את זה לפי ראיון בטלוויזיה עם אחת הבנות שהציל כשהתאשפזה בבית החולים, ואמרה: 'מלאך בתלתלים עם ג׳יפ הציל אותי', הראו לה תמונה שלו ואמרה: 'כן, זה הוא'. אחרי ארבעה ימים נודע לחברה שלי שאורי לא שרד, כשהייתה בטיסת קונקשיין לישראל מקרואטיה. אורי היה אמור להתחיל תואר באוניברסיטת תל אביב, היה אדם מהמם, עם חיוך מהמם וגם המשפחה שלו והחברים מנציחים אותו תחת השם: 'החיוך של אורי'". 

את מרגישה שתקופת המלחמה השפיעה גם על הקריירה שלך?

"בגלל המלחמה כמו כולנו, לא הצלחתי להיות בעשייה במשך כמה חודשים, אבל אז התחלתי תואר במנהל עסקים וחשבונאות באוניברסיטת 'רייכמן', ככה שהיה קל יותר להישאב אליו מאשר לנבור ברגשות, כי זה מה שאתה עושה כשחקן. נעלמתי לכמה חודשים טובים, אבל מצד שני ההזדמנות הכי גדולה שניתנה לי בשנה האחרונה, היא לשחק מישהי מפונה, מה שלא היה נכתב אם לא היה את ה-7 באוקטובר, הלוואי שכמובן זה לא היה המצב, אבל אני שמחה שניתנה לי הזדמנות לשחק דמות עם משמעות". 

נחזור ל-"אריות של שלי הכובשת". איך היה להצטרף לקאסט הותיק ולגלם נערה כשהקאסט הוא כל כך צעיר? 

"קיבלו אותי בזרועות פתוחות  אבל לא ישר, כי לשני הצדדים היה מוזר שאני גדולה מהם לפחות בשש שנים, וממוראן חמדאן למשל שמשחק את ברדה, אני גדולה כמעט בעשור. תהינו לעצמנו: 'איך מנווטים את זה?', אבל כשהבנו שבני הנוער האלה שנמצאים בחטיבות ובתיכון מאוד בוגרים, ושבי יש איזה צד שטותי וילדותי, נהייתה לנו מערכת יחסים שבה הרגשתי, שיש לי נבחרת של אחים קטנים. מהצילומים ועד היום, הרבה מהם באים אלי עם עצות של דייטים ומספרים לי על סיטואציות שחווים בחיים שלהם. בהפסקת צהריים אחת, אריאל לינדזן שמשחק את ציקי, סיפר למרואן בתור מי שגדול ממנו בשנה: 'כיתה ט' מה זה שונה מכיתה ח' ' וצחקתי מזה, כי הייתי בשנה הראשונה שלי לתואר ושכחתי מה זה להיות בכיתה ח'.  הייתי בתקופת מבחנים של התואר הראשון, ותוך כדי הלכתי והעמדתי פנים שאני תיכוניסטית". 

-הדמות של שלי שלא נוכחת העונה, הוצגה בתחילת הסדרה כשחקנית שלא קיבלו אותה לאף קבוצת כדורגל, בגלל היותה בת. האם בעבר הרגשת ששפטו אותך יותר כי את אישה? 

"בתיכון למדתי במגמת פיזיקה, כן, מה לעשות?, אני חננה שמתה על לימודים!", מספרת. "המגמה הייתה מורכבת מהבנים של כיתת ספורט, נכנסתי לשם כבת מטופחת עם כל האיפור, השיער וכשנכנסתי בהתחלה למגמה, המורה אמר לי בגלל היותי אישה בכיתה עם עוד שתי בנות כמוני, שהרוב היו בה בנים: 'גיאוגרפיה זה בכיתה ליד'. בסוף השיעור, המורה שאל אותי בזלזול: 'תגידי, כמה קיבלת במתמטיקה בשנה שעברה?' עניתי-׳95׳ ואחר כך שאל: 'וכמה בפיזיקה לפני שמרחיבים?' עניתי -׳92׳ ובתגובה אמר :'אז למה לא אמרת?!'. עד היום אני התלמידה האהובה עליו, הוא המורה האהוב עליי והייתי תלמידה מצטיינת". 

ואיך ניפצת את הכביכול "תקרה" שהייתה? 

"עשיתי מה שאני עושה הכי טוב: ישבתי, למדתי וסיימתי את המגמה עם ציון 95. היום מצד אחד אני לא רוצה לגעת בנושא הזה, כי החוויה הזו הייתה קשה בשבילי ומצד שני היא לא צילקה אותי, אלא שזה היה אתגר שאני גאה שעמדתי בו".  

את מרגישה שמעמד האישה נמצא היום במקום טוב יותר או שלדעתך יש עוד עבודה?

"אני חושבת שמעמד האישה נמצא במקום טוב, אבל בהחלט יש עוד עבודה. אני מרגישה שיש מקומות שבהם נשים לא מוערכות מספיק ואני רואה את זה גם בתואר שלי, שבו יש הרבה יותר בנים מבנות וגם רוב הפרופסורים שלי גברים, אז אני חושבת שזה רק מראה את חוסר ההערכה לנשים. גם בתחום שלנו-התקשורת, אתה אומנם רואה יותר מנחות, אבל למשל ב-'אח הגדול', אני רואה שמדברים יותר על גיא זוארץ מאשר על לירון ויצמן ושניהם מדהימים, עם אותו הותק בתחום. בהוליווד, מדברים הרבה על כך שלשחקנים יש שכר גדול יותר מהשחקניות שמשתתפות איתם בסדרה, גם אם התפקיד שלהן גדול יותר ואני חושבת שבישראל הקטנה לא עושים משהו ששונה מהוליווד הגדולה". 

מה היית עושה כדי לתקן את זה? 

"אני לא פוליטיקאית, אבל בעיניי לא אמור להיות מסובך להעביר חוק על שכר שוויוני, ולא מבינה איך זה לא קרה עד עכשיו. למה גבר ואישה שמבצעים את אותה העבודה לא מתוגמלים באותה צורה? לדעתי לא שמים מספיק דגש על יצירת מסגרות או תוכניות במערכת החינוך שמחנכות נשים לאהוב מדע ומקצועות אנליטיים, לא לפחד להתעסק בהם בצורה הכי טובה ולא מדברת על היסודי אלא על התיכון, כי שם קורית הנשירה ובנות משנות כיוון. אם שמת לב, בכל פעם שאני אומרת שהייתי במגמת פיזיקה-אני מתנצלת ואומרת שאני חננה, מה שהרבה פעמים אתה לא שומע מגבר, כי יש לי איזושהי תפיסה בתת מודע, שנשמע פחות מושך שלמדתי פיזיקה או שאני עושה תואר, אבל אני מאוד גאה בזה".

אז לא הגיע הזמן אולי להפסיק להתנצל על זה?

"כן, מתנצלת שהתנצלתי!". 

שיחקת בעבר ב- "שעת אפס", הסדרה התעסקה בין השאר במורה לאזרחות-אמיר, שנקלע לריב פוליטי עם התלמידה ליאן והרי בגלל הפוליטיקה, נוצר שסע גדול בתוך העם שלנו. את חושבת שצריך למנוע מנושא השמאל-ימין להיכנס בין כותלי בית הספר, או לפחות לא לכלול את המורים בויכוחים פוליטיים?

"ממה שאני יודעת, למורים אסור להביע דעה פוליטית או לתת לשיח פוליטי בבתי הספר להתפתח. אני זוכרת שלפני 'שעת אפס', היה מקרה דומה שבו מורה מהשמאל התעמת עם תלמידה ימנית בשם-ספיר סבח ואנשים חשבו שהסדרה התבססה על המקרה הזה, אבל היא לא". 

ולשאלתך - אני חושבת שחשוב לקיים שיח פוליטי, אבל לא בבית הספר, כי הוא צריך להיות סביבה ניטרלית ותמימה, כי בבית הספר יש לך שנים תמימות שלא יחזרו. שיח פוליטי בנוכחות ילדים ובני נוער צריך להתקיים עם שני מבוגרים שיש להם דעות שונות ומכבדים את הדעה של הצד השני, כי אחרת זה יכול להזיק להם לטווח הקצר או הארוך". 

בנוסף לקריירה עד כה, לא הרבה יודעים למדת בעבר בבית הספר למשחק-"סטלה אדלר" שבניו יורק, החלום הגדול הוא להצליח מעבר לים?

"החלום הזה קיים, אבל אני חושבת שאני עדיין צריכה לנטוע שורשים בארץ ולעבוד על הרזומה כאן לפני שאני מתקדמת לחו"ל, אבל ברגע שאחליט לעשות את זה אני בטוחה שאצליח. תראה, אני לא רואה בעיניים ויש לי נטייה לא לראות ימינה שמאלה, ככה שאם החלטתי שאעשה משהו אעשה". 

את עושה כבר אודישנים לפרויקטים בחו"ל?

"היו לי אודישן או שניים כאלה, אבל אני לא אוהבת לספר על אודישנים, כי יש לי אמונה תפלה שאם אספר לא אקבל את התפקיד. כשהיה לי למשל אודישן ל-'אריות של שלי הכובשת', לא סיפרתי לאף אחד וגם לא לאקס שלי, אלא רק לאמא ולאבא שלי שאסף אותי מהאודישן ואמרתי לעצמי: 'תיהי בשקט עד הרגע האחרון!'". 

בראיון הקודם שלך אצלנו, סיפרת שאת גם שרה. המשכת להתעסק בזה מאז אותו הראיון? 

"האמת שקיוותי שלא תזכרו את זה!", משיבה ריאבוי בהומור "לא התעסקתי בזה עדיין. אני יכולה להגיד שנבחנתי לכמה סדרות שנכללה בהן שירה והתפקידים היו כמעט שלי, כמו ל-'תאלתה' כששם הייתי במאצ'ינג לתפקיד של אביגיל עם טיילור מלכוב. באותו היום של האודי , נפגשנו גם בחתונה של אוראל צברי וסיון תם, וטיילור אמרה לי: 'ראיתי אותך באודישן, נבחנת לתפקיד שלי?' עניתי-'כן' ואמרה לי: 'את יריבה ראויה'. צחקנו ומזה ואנחנו מכבדות אחת השנייה".  

-לאחר שהיית מנטורית בשתי העונות האחרונות של "רוקדים עם כוכבים"-בעונה הקודמת החלטת לא להשתתף בשל פציעה בברך. עד כמה היה לך קשה לקחת את ההחלטה הזו? 

"איזה מזל שזה קרה! כי לא היינו יושבים פה עכשיו! הרי אם לא הייתי נפצעת, לא הייתי משתתפת ב-'אריות של שלי הכובשת'. היה לי קשה לקחת את ההחלטה ועד הרגע האחרון משכתי אותה, תוך כדי שהתקשרו אלי כמה פעמים, עד שהבנתי שלבריאות שלי עדיף לא להשתתף, וגם בגלל שיש כוכב שצריכה לקחת עליו אחריות ולא רציתי להביא לו מוצר לא טוב, אני לא אוהבת לעשות עבודה על חצי רגל. היו הרבה דמעות אחרי שלקחתי את ההחלטה הזו, אבל צילמתי סרטון באייפון שאמרתי לעצמי 'קיבלת את ההחלטה הזו מאיזושהי סיבה, מתישהו תביני למה'". 

וזו הסיבה. 

"באפריל קיבלתי את האודישן הראשון של 'האריות של שלי הכובשת', ורק ביוני קיבלתי את התשובה שהתקבלתי. תור מנטורית אני צריכה לבנות כוריאוגרפיות, להישאר בחזרות עם שאר המנטורים גם אחרי החזרות עם הכוכבים- רותם כהן ונרקיס. אתה פשוט נמצא 24/7 בסטודיו, אפילו בשישי-שבת, אז ברור שלא הייתי מצליחה להכניס 12 שעות של צילומים, זה לא היה קורה בחיים. 'רוקדים עם כוכבים' שמה דגש על הכוכבים, אז כמנטור אתה גם צריך להתגמש לפי הלוז של הכוכבים, כמו לנרקיס שהיו לה הופעות במשך כל חודש האישה לפני שנתיים, אז התנהלתי לפי הלו"ז שלה. כשאתה מתחיל לצלם סדרה, בקושי יש לך זמן לעשות אודישן לסדרה אחרת, ובטח שאין לך זמן לצלם אותה. אני חושבת, שהכל קרה כמו שהיה צריך לקרות". 

יש רצון לחזור לעונה הבאה? 

"אני חד משמעית חושבת על זה", משיבה ריאבוי בכנות. "כששואלים אותי את זה אני עונה שהתכנון הוא לחזור, אבל כמו לפני העונה הקודמת התוכניות יכולות להשתנות, לאלוהים יש תוכניות אחרות. מאז ה-7 באוקטובר אני יותר חיה את הרגע, מודה על מה שקורה כרגע ואני מנסה להיות מוכנה פיזית כמה שאפשר, אבל מפה-אלוהים יודע מה יקרה ביום שירימו אלי טלפון ויגידו לי: 'שומעת?, יש עונה רביעית'". 

העונה האחרונה ליוותה בלא מעט סיפורים רכילותיים שהסעירו את הרשת, כמו המתח בין מאיה קיי לסנה סוקול, והרומן בין רומי פרנקל לטל מורד, שיצרו מתיחויות בינה לבין מאיה קיי, ובין טל לאקס שלה-ברק שמיר. את חושבת שהסכסוכים הללו וכל הפן הרכילותי הלכו רחוק מדי העונה?

"למרות שלא הייתי בעונה האחרונה הייתי בקשר תמידי עם הרבה מהרקדנים. התחברתי עם מאיה קיי, רומי פרנקל ועם טל מורד שהכרתי לפני. כמי שהייתה קצת מאחורי הקלעים, אני יכולה להגיד לך שבזמן הצילומים הם לא התעסקו בצהוב וזה מה שיפה ב-'רוקדים עם כוכבים', זה לא 'הישרדות' או 'האח הגדול' שבהם אתה נשפט על פי-'האם תשים לו רגל או תעשה לו ככה?', אלא שפה אתה נשפט על פי איך שאתה רוקד.  אני אישית אוהבת שהתוכנית מתרכזת בחלק של הלשמח, הלרקוד והתבאסתי בשביל מאיה וטל, כשכל פעם שמו אותם לרקוד אחד אחרי השני". 

חושבת שעשו זאת במכוון? 

"לא חושבת שעשו את זה במכוון, אבל אני חושבת שאם הייתי עושה טלוויזיה, ברור שגם אני יכולתי לחשוב על העסק הזה. התבאסתי בשביל מאיה וטל שזה קרה, כי אני יודעת כמה קשה להיות בתוך התחרות הזו ולהתעלם לרגע מכל הצהוב, אבל בסופו של דבר הם עשו את זה. מהתגובות ברשת ראיתי שגם הקהל דווקא רצה יותר לראות את הריקוד ולא את הצהוב, אבל בסופו של דבר אנחנו עושים טלוויזיה ואני עדיין חושבת ש-'רוקדים עם כוכבים' זו התוכנית הכי נקייה על המסך ותישאר כזו. הכוכבים כמו טל, מאיה ורומי שלא רגילים למעמד של לרקוד על הבמה, שאלו אותי כשבאתי לצילומים 'איך הייתי?' ושמחו לשמוע דעה ממישהו שמבין, כי הם היו מתים לכל פיסת מידע שתעזור להם להשתפר. הכוכבים פשוט היו אובססיבים העונה, לא ראיתי רצון כמו שלהם לנצח ואני חושבת, שכולם נתנו את המקסימום למרות הרכילויות. היה אפשר גם בלי זה, אבל מצד שני 'האח הגדול' שודר במקביל, אז אני מרגישה שליד הפורמט הזה היינו ילדים מאוד טובים".  

נתקלת בתגובות שהתלוננו או תהו על כך שאת שחקנית ובמקביל גם רקדנית?

"העוקבים שלי מעריכים את זה שאני עושה כל כך הרבה דברים במקביל. כשהם שואלים אותי מה אני מעדיפה יותר, אז אני עונה: 'אני לא חושבת שאחד קורה בלי השני, אז לא בא לי לבחור'. אם לא הייתי רקדנית - לא הייתי שחקנית וחוויתי הרמת גבה מכמה קולגות, אבל אני אומרת-'תתפוצצו!'". 

היו פעמים שהרגשת שאת הולכת לאיבוד בעקבות הקריירה החצויה?  

"בעונה השלישית של 'רוקדים עם כוכבים' לא השתתפתי, אלוהים החליט שאני לא הולכת להיות שם והיה לי מזל, כי לא הייתי צריכה להיות בצומת דרכים. יכול להיות שיום אחד היא תבוא, ואז יהיה קשה להחליט איפה אני רוצה להשקיע את עצמי יותר, אני גרועה בלבחור.  אני מרגישה שבשנים האחרונות אני יודעת יותר מה מתאים לי, מה עובד לי ופחות מקשיבה לרעשי רקע, גם כשהחלטתי למשל לעשות תואר ומלא אמרו 'מה קשור תואר עכשיו?, את הרי רוצה להיות שחקנית'. ברור שאתה לא יכול לעשות הכל, אבל עובדתית-צילמתי את 'האריות של שלי הכובשת', תוך כדי תקופת מבחנים וניצחתי את זה".

בנוסף להיותה שחקנית ורקדנית, ריאבוי הוסיפה לעצמה טייטל, כשלפני שנה וחצי החלה להגיש את הפודקאסט "האינבוקס של מישל".

"הבייבי שלי!", מדגישה בהתרגשות.  

מאיפה הגיע הרעיון? 

"אחרי שהשתתפתי בעונה הראשונה של 'רוקדים עם כוכבים', היה לי ברור שצריך להתחיל ליצור תוכן ואמרתי לעצמי: 'או שהמשחק ישחק אותי, או שאני זו שאשחק את המשחק'. אנשים אמרו לי: 'אוקיי, את נראית טוב ויודעת לרקוד' ובאמת העלתי סרטונים כאלה, אבל זה הרגיש לי לא אותנטי. אני זוכרת שישבתי עם האקס שלי ושאלתי אותו: 'מה אני עושה?, חייבת לחשוב על איזשהו פתרון' וענה לי-'תעשי פודקאסט'. אמרתי לו: 'תגיד לי, אתה איבדת את זה?!' וענה: 'למה, את מאוד ורבלית, חברותית, יודעת לדבר עם אנשים, להוציא מהם מה שצריך, ויצרת קשרים מהמספיק זמן שלך בתוך התעשייה, אז למה לא?'. 

חשבתי על זה רגע ואמרתי: 'אוקי, את מי אני מכירה?' והרכבתי רשימה של שמונה אנשים כשביניהם: יוגב מלכה, אירה דולפין, שיר טרהאן, אלכס קורטייב ומי שירצה לעבוד איתי עם הרשימה הזו, מדהים. בזכות האקס שלי, שיזכה לחיים ארוכים, נוצר בעצם הפודקאסט! אתן לו את הקרדיט לכל החיים ואני לא חושבת שהוא צריך להיעלם בגלל שאנחנו אקסים". 

כל הגשת הפודקאסט - זה פתח למקצוע נוסף? 

"בשבילי הפודקאסט זה לא רק לייצר תוכן, אלא שזה גם תיק עבודות לכל דבר כמו הנחייה למשל. אתעסק בזה מתישהו בוודאות, רותם סלע ולוסי איוב-מאחוריכן! אם היית שואל אותי לפני שנתיים אם בא לי להנחות זה בכלל לא היה בכיוון, אבל כמו שאני אומרת בפודקאסט: 'אני בת 23 וכנראה שמה שאגיד היום, לא אחשוב עליו עוד שנתיים".

בתור מי שגם נמצאת בצד השני - מה היית שואלת את עצמך בראיון הזה?

"הייתי שואלת את עצמי: 'האם מפריע לי, שהדמויות ששיחקתי עד כה שונות ממני בתכלית?' וגם חברים שלי שואלים אותי את השאלה הזו, כי הם מכירים אותי. בחיים שלי אני טיפוס מאוד נשי, עדינה יותר ושתי הדמויות ששיחקתי ב-'שעת אפס' וב-'אריות של שלי הכובשת', קצת יותר 'טומבוי' ומתלבשות שונה ממני, כמו קשת מ-'שעת אפס' שתמיד לבשה אוברסייז ודורון מ-'האריות של שלי הכובשת' שלובשת רק שחור". 

מה היית עונה לשאלה הזאת? 

"הייתי עונה שמצד אחד זה כיף לי שאני יכולה לעשות משהו ששונה ממני בתכלית, אבל משתוקקת לגלם גם דמויות שיותר קרובות אליי. זה קטע שאני רואה את עצמי בצורה מסוימת והמלהקים קצת אחרת. בא לי להוכיח לעצמי על הדרך שאני עוד דברים".  

השחקנית הילה הרוש, סיפרה כאן בעבר בראיון - שהייתה שמחה שמלהקים יראו בה מעבר לילדה קטנה ומעצבנת". 

"והיא אמרה את זה מאוד יפה, היא משחקת דמויות הרבה יותר קטנות ממנה ואני לא עוברת בדמויות את גיל ה-20. הייתי שמחה שמלהקים יראו אותי מעבר לטינאייג'רית לא נשית. הדמות של טיילור מלכוב ב-'תלאתה' שנבחנתי אליה כמו שסיפרתי קודם, הכי נשית בעולם, מותאמת לגיל של טיילור ולא ילדה קטנה. בסופו של דבר, אני לא רוצה ש-'רוקדים עם כוכבים' תהיה הצורה היחידה שמציגה את הצד הבוגר שלי, אלא גם המשחק". 

מה היעד הבא שלך? 

"אני רוצה תפקיד ראשי בסדרה, אני רוצה להוביל גם סדרה על עצמי, רוצה את האחריות הזו ומוכנה לזה. אני גם מאוד רוצה להנחות, ואם מישהו קורא את זה ורוצה אותי באיזה פאנל -I'm Your Girl!', זה היעד הבא שלי ואני הולכת להשיג גם אותו.  מעבר לכל זה, אני רוצה גם לסיים את התואר".