נעה ריינהולד (25) תמיד חלמה להיות שחקנית, אך לא חשבה שהחלום הזה ייצא לפועל. מהרגע בו לקחה את ההחלטה לא עבר זמן רב עד שהצליחה להפוך את החלום הזה למציאות. מאז, ריינהולד פרצה לתודעה בדרמת הנוער "אינפיניטי" וכבר כשראינו אותה לראשונה על המסך לראשונה, הבנו שיש כאן שחקנית מבטיחה שכנראה נשמע עליה עוד הרבה. היום (א') עולה לאוויר סדרת הנוער השנייה בהשתתפותה של ריינהולד -"הסדרתיים" (כאן חינוכית) - סדרה קומית מודעת לעצמה ולמעשה צוחקת באופן פארודי על סדרות נוער והקלישאות שבהן. בסדרה היא מגלמת את גאיה, אחת מבין הדמויות הראשיות. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• המתמודדים שאולי לא זכרתם שהיו ב-"הכוכב הבא"
• אירוויזיון וישראל: דברים שלא ידעתם על "איילה והמראות"
• מישל ריאבוי חושפת: "היו הרבה דמעות אחרי שלקחתי את ההחלטה"

"נכנסתי לעולם הזה רק אחרי הצבא", משתפת ריינהולד. "אני חושבת שתמיד היה לי את החלום הזה, אבל אף פעם לא חשבתי להוציא אותו לפועל. כל החיים ציירתי והייתי בטוחה שאחרי הצבא אעשה אנימציה, עד שהלכתי לראות את 'שומרי הגלקסיה'. ראיתי את הסרט, שאלתי את עצמי תוך כדי: 'רגע, מה הכי בא לי בעולם?' ועניתי לעצמי: 'להיות שם ולשחק את הדמויות האלה. הסתכלתי על גאמורה (אחת הדמויות הראשיות בסרט-ד.ש), וחשבתי לעצמי שזה יכול להיות מגניב לשחק דמויות כאלה. אמרתי לעצמי: 'טוב, חיים רק פעם אחת, אלך ללמוד משחק ואם לא אצליח... אלך ללמוד משהו אחר'".  

וכאמור היום עולה "הסדרתיים" בכיכובך.

"'הסדרתיים' זו בעצם מן פארודיה על סדרות נוער, וזה מצחיק ש-'כאן חינוכית' צוחקים על עצמם, כמו ש-'מארוול' עשו את זה בסרט 'דדפול'. הסיפור מתמקד ברון וגאיה שהם שכנים שכנים, אני משחקת את גאיה וגלעד בראון משחק את רון. ביום אחד, אנחנו נשאבים לתוך הסדרה האהובה על רון - 'נווה עלומים', בניגוד לגאיה ששונאת את הסדרה, וחושבת שהכל שם מטופש. היא לא מבינה למה אנשים רוקדים, שרים שם כל היום… יש כאן נאמברים של ממש, עוז מורג עשה את הכוריאוגרפיות, בין הרקדנים שלו היו ליהי פרויד וכל הנאמברים פשוט יצאו מטורפים לגמרי. במהלך הסדרה אנחנו רואים את התהליך שלה ושל רון בתוך 'נווה עלומים', כלומר איך רון ממש רוצה להיות חלק מהסדרה וגאיה שרק רוצה ללכת הביתה, לאט לאט מגלה על עצמה דברים חדשים, על הסדרה ועוברת שם תהליך ממש יפה".

ומי היא גאיה בתוך כל הדבר הזה?

"גאיה היא ילדה שגדלה די לבד והיא בת לאם יחידנית. גאיה עברה המון בתי ספר, כי אמא שלה עוברת הרבה דירות, אז אין לה יותר מדי חברים. יותר מזה, גאיה למדה בחיים שלה שחברים זה דבר זמני, כי היא כל הזמן עוברת בתי ספר ובגלל זה, היא יודעת שלשום דבר אין באמת משמעות. גאיה ילדה סגורה, צינית, אין לה כוח לאינטרקציות עם אף אחד, ואני חושבת שגם לא אכפת לה מה חושבים עליה".   

-עד כמה אתן דומות במציאות? 

"אנחנו שונות ודומות", משיבה ריינהולד.

-כלומר? 

"אנחנו שונות כי גאיה ילדה שלא אוהבת אינטרקציות חברתיות, קשה לה מאוד להתקרב, קשה לה עם רגשות ואני לעומתה, כן אוהבת אנשים ואת החברים שלי. מה שכן, אנחנו דומות בזה ששתינו ציניות, אבל בסופו של דבר לגאיה יש לב טוב, היא רגישה לאנשים חלשים ורודפת צדק. עם כמה שגאיה צינית, היא לא יכולה להתעלם ממי שזקוק לעזרה ובכל זה אנחנו בעצם דומות, אבל דרך ההתמודדות שלנו שונה, כי גאיה רק הודפת את כולם. הרגשתי כמוה קצת בצבא כי היה כאן שינוי מטורף בשבילי, אבל אף פעם לא הדפתי אנשים כמו גאיה, היא בכלל לא רוצה שינהלו איתה שיח ומלאה בחומות". 

-צילומי הסדרה נערכו שבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה. לאור הכאוס העצום שהשתולל מחוץ לסט, איך היה ליצור דווקא משהו קומי בתוך כל המציאות?

"זה היה מטורף", משחזרת את התחושות. "היה גם מאוד קשה, אבל אני חושבת שהצילומים ממש הצילו את כל הצוות. הסדרה הרי מתרחשת בתוך עולם מקביל שנקרא 'נווה עלומים' ולאורך כל הצילומים ממש נכנסנו לתוך היקום הזה, כי היינו ב-12 שעות צילומים, בלי טלפונים, בלי תקשורת ופשוט היינו בתוך עולם צבעוני של שירים וריקודים. כל הזמן כולנו דיברנו על זה שהיקום הזה מציל אותנו ואנחנו כמובן לא שוכחים את כל מה שקורה בחוץ, אבל קיבלנו לרגע מן מציאות חלופית ודמיינו שאנחנו נמצאי בה. המעברים בתקופה הזו היו חדים, כי רגע אחד אתה בוכה במונית בדרך לצילומים ורגע אחרי זה אתה עושה מחזמר קומי, אבל היה צוות כזה טוב וכולנו היינו יחד בזה. הלוואי שהסדרה תצליח לתת יקום מקביל גם לצופים, כמו שהיא נתנה לנו ושתהיה להם נחמה מלהישאב לתוך סדרה ולראות משהו משמח". 

-נעה מספרת, כי ב-7 באוקטובר עוזרת הבמאי של הסדרה-דפנה ליבשטיין, איבדה את אחיה אופיר ליבשטיין שהיה ראש מועצת שער הנגב, ואת והאחיין שלה ניצן ליבשטיין זכרונם לברכה. 

"אופיר היה חלק מכיתת הכוננות, שבמסגרתה נלחם באותו היום והוא הדף את המחבלים שניסו להיכנס לקיבוצים. ניצן באותו היום היה במגורי הצעירים בקיבוץ ונלחם על חייו מול המחבלים. בהתחלה ניצן הוגדר כנעדר במשך 12 יום, ורק אז הבינו מה עלה בגורלו. דפנה סיפרה שאופיר וניצן היו אנשים מהממים, ושהייתה בקשר ממש טוב עם ניצן. תשמע, התקופה הזו פגשה כל כך הרבה אנשים, אז אי אפשר היה להתעלם מהנוכחות שלה במהלך הצילומים". 

-"הסדרתיים" זו למעשה סדרת הנוער השנייה בקריירה שלך. את יכולה להגיד שהגעת לצילומים כאן יותר מוכנה מ-"אינפינטי"?

"ברור!", משיבה ריינהולד בהתרגשות. אני זוכרת שביום הצילום הראשון של הסדרה נהג מונית הסתכל עליי דרך המראה ושאל אותי אם אני צריכה מים. שאלתי אותו 'למה אתה אומר את זה?' וענה 'את נראית בשוק', אז זה בעצם מסכם את החוויה שלי ב-'אינפינטי'. כשאתה מגיע בפעם הראשונה לסט, אתה נכנס להלם מוחלט, אתה לא יודע מי נגד מי ואני חושבת שבסופו של דבר כל שחקן יזכור את היום הראשון שלו על סט הצילומים. מה שהציל אותי ב-'אינפינטי' היא הדמות של לילוש, כי בסדרה הזו היא הייתה הרי דמות משנה, וככה יכולתי להסתכל למשל על עומר נודלמן ששיחקה את גאיה וללמוד ממנה איך היא מצליחה להתמודד עם כמות הטקסטים והשעות שלה בימי צילום. היא הגיעה בכל יום ראשונה, הלכה אחרונה, זכרה את כל הטקסטים והייתה הכי מקצועית בעולם, לא היה רגע שלא הייתה מקצועית, איחרה בבוקר או שלא זכרה טקסט. כשהסתכלתי עליה, אמרתי 'אני רוצה להיות כמו עומר' והתפקיד שלי ב-'סדרתיים' היה מן 'מניפסטינג', כי ב-'אינפינטי' למדתי מעומר היא משחקת את גאיה, ועכשיו ב-'סדרתיים' אני בעצם משחקת גאיה אחרת". 

-ואם כבר הזכרנו את "אינפיניטי",  עד היום יש ילדים ששואלים אותנו, אז נפנה את השאלה אלייך - מאמינה שתהיה עונה שנייה? 

"אני חושבת שלא, וזה שובר לי את הלב להגיד את זה", משתפת. "אני משתדלת להיות אובייקטיבית, אבל אני חושבת שזו אחת מהסדרות הכי טובות שנעשו לילדים ונוער, כי היא נותנת ייצוג נשי של ילדות חכמות, חזקות ושמחתי שעושים סדרות כאלה לקהל הזה. מה שגם אהבתי ב-'אינפינטי', זה את הסיפור שבו יונתן התבריין כלפי דניאל ודרך זה, הסדרה הראתה שהבריון הוא למעשה החלש, כי הנושא של היציאה מהארון יושב עליו, אז הוא בעצם היה בריון לעצמו. ההתבריינות של יונתן הגיעה ממקום שרע לו ובן אדם שטוב לו לא יחפש לעשות רע למישהו אחר, אז חשוב להראות דברים כאלה בסדרת נוער. מה שעוד היה יפה בסדרה הזו זה שדניאל לא התבייש במי שהוא, כי בסצנה שיונתן עשה גרפיטי ורשם 'דניאל ההומו', דניאל לא מחק את הגרפיטי, אלא הוסיף לב ודגל גאווה. זה דבר מדהים בעיניי, זו אמירה חזקה לילדים ולנוער וליאור ירון-היוצרת והכותבת של הסדרה, העבירה להם בכתיבה המטורפת שלה מסר ממש יפה".  

-אז למה אין עוד עונה? 

"אני חושבת ש-'אינפינטי' לא חודשה לעוד עונה כי אולי היא לא הצליחה כמו שחשבו שתצליח וזה פספוס, כי היא סדרה מעולה! הלוואי שהיא תעשה קאמבק כמו 'זגורי אימפריה', 'בית הכלבים' ותתפוס תאוצה כמה שנים אחרי". 

-על הסט של "אינפינטי", הכירה ריינהולד את בן זוגה - השחקן אמיר בנאי, שאיתו היה לה רומן עלילתי גם בסדרה. 

"אמיר ואני היינו חברים ממש טובים לאורך כל הסדרה", מספרת. "אמיר, שחר טבוך ואני נהיינו 'ירדנה, רותי לאה' ולקראת סוף הצילומים פתאום התרגשתי מזה שאמיר עובר לידי. שאלתי את עצמי: 'מה קורה לי?!', הבנתי שאני מאוהבת בו ואיכשהו עם הצילומים זה קרה בסוף. האמת שאני חושבת שכולם שמו לב לזה, כמו למשל שחר טבוך שהוא החבר הכי טוב שלי עד היום ועשה שידך מאחורי הגב שלנו, כי שם לב שאנחנו מסתכלים אחד על השנייה. גם עומר נודלמן, עידו אליאלי ונועה כהן שמו לב לזה, ואמיר האחרון שידע", משחזרת בצחקוק. "כל אחד בעצם לקח חלק בסיפור האהבה הזה וכל כך תמך בנו. גם בגלל זה אנחנו מתבאסים שאין עונה שנייה, כי אני מרגישה שכולנו ממש התחברנו על הסט, וזה החיבור הכי מטורף שיכל לצאת מעבודה". 

-היה לכם קל יותר ליצור זוגיות במציאות מאשר בתוך העלילה? 

"בטח!", משיבה. הרי ב-'אינפינטי', קו העלילה הוא שאלימלך-הדמות שאמיר שיחק מאוהב בלילוש והיא לא שמה לב לזה, אלא חושבת שהוא כמו החבר הכי טוב שלה. לקראת סוף הצילומים היה מאוד קשה לצלם את זה ולהעמיד פנים שאני לא שמה לב שאלימלך מאוהב בי, כי כבר הייתי מאוהבת בטירוף באמיר. גם העניין של הפרשי הגילאים תפס מקום בסדרה, כי אלימלך לא רצה לספר ללילוש שמאוהב בה בגלל שהוא קטן ממנה בשנתיים, אבל במציאות זה לא היה לנו כזה אישיו. זה מצחיק, כי בסדרה אני עונה לו: 'לא אכפת לי בן כמה אתה', וזה ממש נראה שליאור ירון כתבה את הסיפור שלנו". 

-הפריעה לכם העובדה שאת יותר גדולה ממנו בכ-5 שנים?

"ממש לא! מי שמכיר את אמיר, יודע שהוא בעצם בן 800", משיבה בהומור. "אמיר הוא חכם כמו מאה איש ביחד, בוגר, רגיש ופשוט יש לו לב חכם. אם כבר, אני הרבה יותר ילדותית ממנו". 

-איפה זה בא לידי ביטוי? 

 "כשהיה לי למשל ויכוח עם חברה, אמרתי 'טוב יאללה, היה ונגמר, אבל הוא אומר - 'לא, צריך לדבר על הדברים ולפתור אותם', אז אני מקשיבה לעצה שלו וסומכת עליו". 

-עד כמה זה עוזר או מקשה ששניכם באותו התחום?

"עוזר ממש וכיף", מצהירה. "אתה מרגיש שיש מישהו שמבין אותך. אמיר למשל התרגש שהתקבלתי ל-'סדרתיים', כפול עשר ממה שאני התרגשתי והוא האדם הראשון שהתקשרתי לספר לו על זה. חצי שנה עברה מאז הצילומים, וכל פעם שאמיר נזכר בזה הוא מתרגש וכל כך שמח. בכל יום צילום שלי, חיכה לי פתק על הדלת שכתב לי יום לפני. אחרי שסיפרתי לאמיר שהתקבלתי, נסעתי לבית שלו וכשבאתי להיכנס, מישהו זרק עליי בלון מים. אמרתי: 'איזה ילדים חצופים!', אבל אז הבנתי שאלו אמיר ואורנה בנאי שזרקו אותו עליי מהמרפסת וצעקו 'קולולולו'. זה היה ממש מצחיק".

-את ואמיר חשבתם פעם לכתוב סדרה יחד? 

"האמת שלגמרי חשבנו על זה. תשמע, 'הסדרתיים' זו סדרה כל כך חכמה, אז אתה אומר לעצמך: 'בחיים לא אצליח לכתוב דבר כזה', אבל מצד שני זה עושה לך חשק. הכותבים של 'הסדרתיים'-יגאל שפירא ורשף שי שאנחנו מעריצים אותם ועשו תוכניות שאנחנו ממש אוהבים כמו 'מצולמים', גורמים לנו לומר לעצמנו: 'גם לנו בא לעשות את מה שהם עושים' ולא חושבת שנעשה את זה בקרוב, אבל זה מדבר אלינו".   

-הזכרת קודם את אמו של אמיר, השחקנית והקומיקאית אורנה בנאי. יש איזושהי עצה ספציפית שקיבלת ממנה ועזרה לך להצליח? 

"דבר ראשון, אורנה עזרה לי כל כך הרבה והיא ממש תומכת בי. אני חושבת שאני לומדת מאורנה בעיקר על החופשיות במקצוע, ללמוד שאין חוקים, להרגיש בנוח והיא גם נותנת לי פרופציות ויציבות. בסופו של דבר הקריירה היא ארוכה וגדולה. כשאתה בתוכה, נראה שכל תפקיד שקיבלת או לא קיבלת יכול לערער את עולמך, אבל אז אתה מסתכל על אורנה, רואה איזה קריירה היא עשתה וגם היא במהלך הדרך, קיבלה ולא קיבלה תפקידים. גם אורנה רצתה פרויקטים שבסוף לא עשתה, אז בעזרת השם כשאגיע לגיל שלה ותהיה מאחוריי קריירה כמו שהיא עשתה, גם אז לא ישנה לי אם עשיתי את הדבר הקטן הזה או לא".  

-אתן משתתפות יחד ב"MKR" שתעלה בהמשך בקשת 12 -איך היה לחוות את זה יחד?

"היה הכי כיף בעולם!", מספרת בהתרגשות "נהנינו ממש, היה לנו מצחיק, כיף וזו חוויה מדהימה. אחרי שצילמתי את 'קווסט' (סדרת נוער שתעלה בהמשך השנה - ד.ש), נסעתי עם אמיר לאיטליה וכבר אחרי יומיים, נכנסנו לצילומים של 'MKR'. הימים בריאליטי נורא ארוכים והייתי בשוק! חשבתי שסדרות נוער זה הדבר הכי מטורף מהבחינה הזו וטעיתי, אבל היה לי כיף והצוות של התוכנית כיפי. חיים כהן ורותי ברודו מושלמים, מהממים, אנשים מדהימים וכל מה שרואים בטלוויזיה פשוט לא פייק, כי אלו באמת הם ומדהים לראות את זה".  

-בחזרה ל"סדרתיים" - הדמות שלך הרי נשאבת לתוך סדרה. יש סדרה מסוימת שתמיד חלמת להישאב לתוכה? 

"יש כאן צד אחד שהוא זקן וצד אחד שהוא חדש". 

-תפרטי.

"קודם כל, תמיד חלמתי להישאב לסדרת הסרטים 'דמדומים', כי תמיד קינאתי בטירוף בדמויות שם ורציתי להיות חלק מהסיפור הזה. גם ל-'הארי פוטר' למשל חלמתי להישאב, כי כל כך רציתי ללמוד בבית הספר 'הוגוורטס'. בתור ילדה שראתה את 'הארי פוטר', לא האמנתי שאני לא יכולה לעשות קסמים, ולא הבנתי איך אני לא לומדת בבית הספר הזה?!. לסדרות בארץ הייתי רוצה להישאב ל-'אחיין שלי בנץ' או ל-'מתחם 25'. 'האחיין שלי בנץ' זו הסדרה שהכי מצחיקה אותי בעולם, חלום שלי להישאב אליה! ול-'מתחם ה-25' גם הייתי רוצה להישאב, כי אמיר משחק שם וגם בגלל שהיא מתרחשת בגן חיות. תמיד קינאתי באמיר שנמצא שם כל היום עם חיות והוא גם היה שולח לי סלפי עם ארמדיל".

-מה דעתך על סדרות הנוער בישראל?

"אני חושבת שסדרות הנוער בארץ הולכות לכיון ממש טוב ואני רואה את זה לדוגמה ב-'אינפינטי', ב-'אריות של שלי הכובשת' וב-'סדרתיים'. אני מרגישה שהיום גם יש ייצוג טוב יותר בסדרות האלה לילדות והנערות, וכמובן שאכפת לי מכל הילדים ובני הנוער, אבל כילדה הרגשתי שהדמויות הנשיות בסדרות כאן מוגדרות לפי סיפורי האהבה שלהן עם הבנים ושאין להן מספיק אופי מעבר לזה. ב-'אריות של שלי הכובשת' למשל, אני מרגישה שזה ממש לא ככה, כי הרי הסדרה הזו מתעסקת בשחקנית כדורגל שלוקחת אחריות על קבוצה, אז היום יש יותר דמויות כמוה שאפשר להסתכל עליהן, לאהוב אותן וזה חשוב. 

אספר לך גם שמי שמגלמת את אמא שלי ב-'סדרתיים' זו שרון שטרק, שגילמה את נעמי רשף ב-'החממה'! כשאמיר שמע על זה, הוא לא נרגע יומיים. אמיר ראה את 'החממה' בכמויות מטורפות ואני התחלתי לראות איתו את הסדרה רק אחרי שסיימתי לצלם את 'הסדרתיים'. מזל! כי אם הייתי רואה את הסדרה הזו לפני הצילומים של 'הסדרתיים', הייתי יותר מדי מתרגשת מזה ששרון משחקת את אמא שלי".  

-איזו סדרת נוער הכי השפיעה עלייך? 

"אני חושבת ש-'גאליס' די השפיעה עליי, כי כאן הבנתי שאני אוהבת את המדיום הזה של הטלוויזיה. בסדרה הזו גם יש קסם בזה שרואים עולמות אחרים, כמו גאליסיה למשל שהאמנתי שבאמת קיימת… וגם כי אליאנה תדהר שחקנית מטורפת. שאלתי את עצמי: 'איך אני רואה טלוויזיה ומצליחה להיכנס לעולם אחר?!', אז אני מקווה שזה מה שיקרה גם לצופים שיראו את 'הסדרתיים', שהם יצליחו להישאב לתוך העולם שם. אני יכולה להגיד, 'האחיין שלי בנץ' זו הסדרה שהכי 'קינאתי' לא לשחק בה, כי בתקופה הזו עדיין לא הייתי שחקנית וכשהיא יצאה, אמרתי 'וואו, סדרות כאלה אני רוצה לעשות!'. הסדרה הזו קרעה אותי מצחוק, היא יצאה כל כך טוב והשחקנים שם כל כך טובים, כמו נועה כהן, נועה אסטנג'לוב ואמה אלפי. גם 'הפיג'מות' זו סדרה שאהבתי ואני חושבת, שיש דור שלם שהושפע מאותה הסדרה. לדעתי, -'הסדרתיים' גם יכולה קצת להזכיר את 'הפיג'מות'". 

-למה?

"שתי הסדרות האלה לא דומות, אבל ב-'פיג'מות' הדמויות שם מודעות לכך שזו סדרה כמו שב-'סדרתיים', רון ואני מודעים לכך שאנחנו נמצאים בסדרה ומדברים על זה כל הזמן. מה שכן, אנחנו לא בדיוק שוברים את הקיר הרביעי כמו ב-'פיג'מות', כי אנחנו לא מדברים כאן לקהל ממסך לבן".

-בעבר, היו כאן בקושי שתי סדרות נוער בשנה וכיום יש ממש כל רגע סדרה באוויר - חושבת שזה דבר טוב או שזה הפך את התוכן של הסדרות ליותר מהיר ופחות איכותי?

"אני חושבת שזה דבר טוב, כי יש הרבה אנשים מוכשרים בארץ ולא רק שחקנים, אלא גם במאים, כותבים וצוות הפקה, ככה שהמבחר של הסדרות נותן אפשרות לכולם לקחת חלק, גם מבחינת הפרנסה וגם מבחינת האומנות, כי בסופו של דבר יש אנשים שרוצים לעשות את מה שהם אוהבים. אני חושבת שהכל מהיר בארץ שלנו ועדיין לא שיחקתי בסדרות למבוגרים, אבל לדעתי אנחנו יודעים להתמודד טוב עם המחסור בתקציב בארץ, כי לא משנה כמה סדרות יש, יוצאים כאן תוצרים מושקעים כמו בסדרות של 'כאן חינוכית'. אני מעריצה את התכנים של הערוץ הזה, כי הסדרות שלו לא מזלזלות באינטליגנציה ואני מרגישה שגם אם האנשים שעובדים שם מוציאים כל כך הרבה סדרות בשנה זה לא פוגע בהם, כי הם כל כך מוכשרים ויודעים לעבוד טוב במהירות הזו".  

-מהי הקלישאה הכי נפוצה לדעתך בתוך סדרות הנוער?

"הקלישאה הכי נפוצה לדעתי, היא הדמות של 'הביץ' ' שאותה יש גם ב-'סדרתיים', כי תמיד יש את 'הכלבה' ואת המספר שתיים השפוטה שלה, אז אני שואלת את עצמי 'למה זה תמיד ככה בכל סדרה כזו?!'. בסדרות, אני גם רואה שדמויות המשנה מוקצנות יותר מהדמויות הראשיות, וגם משולשי האהבה הם קלישאות נפוצות לדעתי".  

-אם כבר קלישאות, בתור מישהי שמככבת בסדרה שהיא פארודיה על סדרות נוער - איזו דמות הכי היית רוצה לגלם בסדרה מהז׳אנר? 

"את הביצ'ית", משיבה בכנות "נראה לי כיף בטירוף לשחק דמות כזו. עדי צמח משחקת ב-'סדרתיים' את סתיו שהיא דמות ביצ'ית וזה כל כך מצחיק, כי זו דמות ששונה לגמרי מהחיים, כל כך רחוקה מאיתנו ואף אחד לא מתנהג ככה. אני מקווה…" 

-השאלה המתבקשת היא אחרי סדרה מוזיקלית -האם זה עשה חשק למחזות זמר או אפילו פסטיגל?

"ברמות!", משיבה ריינהולד בהתלהבות ובכנות. "תראה, ב-'סדרתיים' לא רקדתי ושרתי על הסט, כי גאיה שאני משחקת לא מתחברת לדברים האלה, אבל הייתי על הסט כששחקנים אחרים עשו נאמברים וזה היה הדבר הכי כיפי בעולם. כל הצוות היה מגיע לאיפה שמצלמים את הנאמברים, וכולנו ביחד צפינו בהם, שרנו ורקדנו".   

-הזכרת בהתחלה את תחביב הציור, לא הרבה יודעים, אבל את איירת את משחק הקופסה "מצאתי ת'אחד" של שחר טבוך!

"לפני שהיית שחקנית, מאוד אהבתי ציור וזה חלק מאוד גדול בחיים שלי. 'מצאתי ת'אחד' נוצר בדרך לא דרך, כשהבאתי ליום הולדת של שחר משחק עם תמונות של אנשים שאנחנו מכירים שהדפסתי, והוא פשוט לקח את הקונספט הזה ועשה ממנו משהו הרבה יותר גדול. שחר הוא בעצם היוזם של המשחק, הוא הלך לפגישות עם כל מיני חברות והחליט שעושה מזה משחק אמיתי. כשהבנו שהמשחק הזה ייצא לפועל, אמרנו 'טוב, בואו נתחיל לאייר את הדמויות', אז שחר ואני חשבנו על הדמויות ואחר כך התחלתי לצייר אותן. ביססנו את המשחק על אנשים מהחיים שלנו והרבה מהם לא יודעים שהוא מבוסס עליהם! אבל הם יכולים לשחק בו ולהגיד 'וואי, הוא דומה לי!'. בהתחלה התלבטנו אם לעשות את המשחק על מפורסמים או על דמויות גדולות בהיסטוריה של המדינה וניסינו כל מיני דברים, אבל הבנו שהכי כיף לשחק את המשחק הזה על דמויות מומצאות שמייצגות משהו בחברה הישראלית".  

-זה תחום שהיית רוצה לפתח יותר? 

"אני יודעת שאני רוצה לעבוד במשחק, אין דבר שאני יותר אוהבת מלשחק, אבל כן הייתי רוצה לשלב יותר את הציור בחיים שלי. הלוואי שגם יום אחד תהיה תערוכה משלי!". 

-עם הפנים קדימה, יש מחשבה לפתח קריירה בינלאומית? 

"זה חלום שלי. בסופו של דבר אני מאוד אוהבת את העשייה בארץ וחושבת, שהעשייה כאן היא של אנשים כל כך טובים כמו הצוות של 'הסדרתיים'. אני לא יכולה להסביר, מה זה לקום בבוקר ולעבוד עם האנשים שם שהם מאוד כיפיים, נחמדים ואוהבים אחד את השני. זה דבר שלדעתי יש רק בארץ, שאתה מגיע לסט ואנשים שם הופכים לכמו חברים ומשפחה שלך, אז אני חושבת שהבסיס שלי כאן, אבל תמיד יהיה לי את החלום לעשות דברים בחו"ל".   

-לסיום, בהמשך השנה נראה אותך מככבת גם בסדרת הנוער "קווסט" (טין ניק, HOT), שם תגלמי כתבת ומראיינת של אתר נוער ישראלי מצליח… אז לכן מתבקש לשאול - מה היית שואלת את עצמך בראיון הזה?

"הייתי שואלת את עצמי: 'למה כדאי לצופים לראות את 'הסדרתיים'?"

-ומה היית עונה?

"שמגיע לנו, לילדים ולנוער כאן, סדרה מושקעת, כיפית ומצחיקה, שבא לי שכולם יראו ויבינו את החוכמה, את הציניות שבה וכמה היא בעצם פארודיה. אני מקווה שהסדרה הזו תצליח להביא לאנשים הפסקה מהחיים, שתצליח להעביר לאנשים את מה שכל כך רצינו להעביר, ופשוט בא לי שיתנו לסדרה הזו ניסיון של לפחות שלושה פרקים".