פרק הבכורה של הקומדיה "עממיות" שודר הערב (א') אצל זכיינית ערוץ 2, רשת, ובה משחקים נטע גרטי, אניה בוקשטיין, רותם זיסמן ומלי לוי. מדובר למעשה בסדרת המשך ל"החברים של נאור", כאשר שתיהן נכתבו על ידי נאור ציון. אם תהיתם מי הצד הגברי, אז אל חשש: זוהר ליבה, קובי פרץ ושי גבסו יהיו הנוכחות הגברית בסדרה.

עוד במדור התרבות של פרוגי:
• מי החברה החדשה של ג'סטין ביבר?
• כמה ילדים יהיו לגל גדות בעתיד?
• מה תובל ואליאנה חושבים עליכם?

הסדרה מספרת על ארבע בנות "עממיות" שבאות מעכו לתל אביב ומשנות את שם משפחתן ובכך מנסות להגיע לעתיד כלכלי טוב יותר בעבודה בשוק ההון. הן חוות את אנשי ההון, החברות ביניהם וגברים שמגיעים לחייהן. הסדרה עברה מכשולים רבים בדרך, כאשר עובדי הסדרה התלוננו על תנאים לא ראויים וליהוקה ועזיבתה של מורן אטיאס.

"עבדתי על הסדרה מאוד קשה, אני גאה בה ואני חושב שהקהל הולך לקבל משהו מאוד חזק, הצילומים היו מהנים. אני נהנה יותר לדאוג לכולם מאשר ב"חברים של נאור" שהייתי צריך גם לשחק" סיפר ציון על החוויות מהצילומים.

לא הביא משהו חדש, אבל עם כיוון חיובי

הסדרה היא סדרה מצחיקה, חצופה, קלילה, שנונה ומתאימה לכל המשפחה, שלמעשה אפשר לומר ש"עממיות" עושה געגועים של ממש ל"החברים של נאור", אך אם הסדרה הייתה עוברת תסריט טוב יותר, קומי יותר, תסריט שקרוב אלינו ומושך אותנו, שיכול לדבר אלינו בגובה העניים כמו שהסדרה באמת אמורה להציע, שהיה בו עניין, אולי היו מצליחים ליצור דרמה קומית טובה יותר. ציון הלך בכיוון מעולה, אבל כנראה שלא ממש הצליח במשימתו.

הסדרה קלילה, שנונה ובקטעים מסוימים גם מאוד מצחיקה. היא פשוטה, עממית כמו שמה. יש בה קאסט של שחקנים שאפשר להתפאר בו ובקיבוץ והליהוק המדויק שבו, מה שגורם לה להיראות טיפה יותר טוב.

הפרק הראשון אכזב. הוא לא הביא משהו חדש, מרענן והוא מספר סיפור דרך דמויות שאמורות להיות קומיות, מה שלא מצליח בהכרח. קטעים מסויימים מאוד גרמו לצחוק, אבל לא לכזה שנמשך הרבה זמן. הדמויות לא סוחפות אותנו לעולם שלהן, לא מצליחות להגיע לקהל שצופה בסדרה כמו שצריך – וזה מוזר, כי הרי הדמויות הפשוטות האלו יכולות להתחבר בקלות לכל אחד מאיתנו בחיי היום-יום שלו. כך גם נוצר הריחוק שגורם לנו פשוט לא לצחוק ולהסתכל על זה בעין קצת בוחנת – מה לא עובד כאן?

הדיבור כולל קללות שכל אחד מאיתנו יכול לומר בזמן שלו. כן, כולל בהבהלות כלשהן, דיבור פשוט, "מחובר לעם" כמו שאומרים, ממש כמו צ'חלות סמויות אנחנו. הסדרה מרובת דיבורים, ולא כולם כל כך ענייניים. היו רגעים שהסתכלתי, שמעתי, ורציתי להירדם. מה שדווקא עורר והיה מעניין הם השירים הים-תיכוניים, מזרחיים, ששרו הבנות בדרכן, שהושמעו ברקע וגם במעברונים.

כבר בפרק השני ניתן לראות שהוא קצת יותר מבטיח מקודמו. אבל כל מה שיש זה לחכות ולראות. אכן יש תקווה שהסדרה תשתפר עם הפרקים.

NOTE – יש ל"עממיות" בסיס מעולה ופוטנציאל אדיר. כל מה שנשאר זה לחכות ולראות מה יהיה לנו בהמשך..