במקום התשיעי: מראה מראה – הסיפור האמיתי (2012)  

דמויות אופנתיות אהובות: בסרט משתתפות השחקניות ג'וליה רוברטס בתפקיד המלכה הרעה ולילי קולינס בתפקיד שלגייה ושם הן מחליפות תלבושות מפוארות ומנופחות ביותר בסגנון שכל ילדה הייתה חולמת להסתובב בהן.

עוד במדור הסטייל בפרוגי:

• ארוחת חג: מתכונים לראש השנה
• שחקו: מי הוא הסלב המזוקן?
• הפוני החדש של סלינה גומז

מה אהבנו בסרט: את הסוף הטוב, אהבנו לראות איך כמו באגדות שלגיה מנצחת את המלכה הרעה לאחר מאבק קשה ולבסוף זוכה בבחיר ליבה ומתחתנת עם הנסיך.

במקום השמיני: חטא על סף ביתך (1955)

דמות אופנתית אהובה: מרלין מונרו היא אחת הדמויות הזוהרות ביותר שנראו בהוליווד אי פעם, מנערה פשוטה היא הפכה לסמל מין ואייקון אופנה בזכות הופעותיה הססגוניות ומלאות החיים בקולנוע,  אנחנו אהבנו את הבלונד והאודם שמראה על הזוהר ההוליוודי וההרסני. 

מה אהבנו בסרט: אהבנו לראות את הסצנה המפורסמת שבה מרלין מונרו עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית בניו יורק בשמלה לבנה, כאשר הרוח מהרכבת החולפת מרימה את שמלתה עד כדיי כך שרואים את ירכיה, סצנה זאת הפכה לאחת הסצנות הזכורות ביותר לא רק של מרלין מונרו או הקולנוע האמריקאי אלא גם של האופנה ועד היום השמלה הזאת מקושרת אוטומטית אל מרלין.

במקום השביעי: כמה טוב להיות פרח קיר (2012)

דמויות אופנתיות אהובות: צ'ארלי, נער בן 16 שמקשיב למוזיקה ישנה וקורא ספרים בזמנו הפנוי, מחליט להתלבש באופן רשמי לבית הספר לאחר שמקבל טוקסידו לחג המולד מחברו הטוב פטריק, למרות שצ'ארלי אהב את התלבושת ורצה ללבוש אותה היו נערים בבית ספרו שלעגו לו וצחקו על בחירה זו, אך צ'ארלי לא נכנע להם ובחר להמשיך להתלבש כך וזה ראוי להערצה.

מה אהבנו בסרט: אהבנו לחזור לפעם, חזרה לתקופה שמוזיקת רוק-פופ קלאסית דיברה בשמנו והצליחה לתאר בדיוק את כל הרגשות האבודים שהדחקנו במשך זמן רב.

במקום השישי: טיטאניק (1997)

דמות אופנתית אהובה: רוז דוויט בוקייטר, כיאה לבת למשפחה מכובדת בזמן הפלגה בספינת תענוגות רוז תמיד התגנדרה ולבשה שמלות אלגנטיות ואופנתיות שהחמיאו לה ולשערה האדמוני והמתולתל, אנחנו לא יכולנו שלא למות מקנאה כשראינו אותה פוסעת יד ביד יחד עם ג'ק הלא הוא ליאונרדו דיקפריו במורד המדרגות בשמלה שלא תבייש בת מלוכה.

מה אהבנו בסרט: את סיפור האהבה הסוחף, הכמעט לא אפשרי והמדובר ביותר בכל הזמנים בין הבחורה מהסיפון הראשי שחיה כביכול חיי פאר אבל בעצם סובלת מחוסר בחיים רגילים ולבין הבחור שעלה לספינה בדקה התשעים לאחר שזכה בזוג כרטיסים במשחק פוקר שכונתי ומציל אותה ומלמד אותה איך אפשר לחיות בלי כלום.

במקום החמישי: גריז (1978)

דמויות אופנתיות אהובות: דני זוקו והכנופיה, הם מאצ'ואים, מעשנים ומטורפים על מכוניות ואופנועים והמעילי עור, מכנסי העור הצמודים והג'ל בשיער זה הכי מגניב ומתאים לאופי המחוספס של הכנופיה, ובנינו מי תוכל לעמוד בפניהם?

מה אהבנו בסרט: אהבנו שלבסוף דני וסנדי מבינים שהם אוהבים זה את זו ושהם צריכים לבוא אחד לקראת השניה ובמסיבת הסיום של התיכון דני מופיע לבוש כספורטאי בכדי להרשים את סנדי. כאשר היא לעומתו, מופיעה במכנסי עור שחורים צמודים ובשיער מתולתל, אודם אדום ובטוחה בעצמה ויחד הם שרים את "אתה האחד שאני צריכה" וחוזרים.

במקום הרביעי: ילדות רעות (2004)

דמויות אופנתיות אהובות: "הפלסטיקיות", הבלונדיות הכי יפות. אם גם אתם אוהבים את הלוק הפאקצי, אל תשכחו שעל פי הסרט, ביום רביעי לובשים ורוד או שאת לא יכולה לשבת איתנו.

מה אהבנו בסרט: אהבנו את זה ש"הפלסטיקיות" התפרקו והצדק ניצח והתיכון נראה לנו לבסוף רגוע כמו אחרי מלחמה ואז לבסוף חזינו בהתפתחות חדשה של פלסטיקיות העתיד והבנו שזה בעצם מעגל שלא יגמר לעולם.

במקום השלישי: שודדי הסלבס (2013)

דמויות אופנתיות אהובות: חבורת ה"בלינג רינג", כי הם גנבו בגדי מעצבים, לובשים אותם ונראים מעולה, למשל הנעליים החתומות של כריסטיאן לוביטון ותיקי הבירקן היקרים מאוד מהמפורסמים שהחבורה לבשו אותם לבית ספר.

מה אהבנו בסרט: אהבנו ושאננו לראות איך ומה גרם לאותם נערים להתחיל לשדוד פריטים בשווי מליוני דולרים בתקופת זמן כזו קצרה בייחוד כאשר הם בגילנו וניתן להזדהות עם הבעיות העוברות עליהם.

במקום השני:  קלולס (1995)

דמות אופנתית אהובה: שר, כיון שסגנון הבגדים בו התלבשה הפך לפופולארי באותן שנים גם ברחוב, הוקמו משחקי מחשב בהן אפשר היה להלביש את הדמויות בחצאיות משובצות בצבעים שונים וחולצות שקופות, הסלולריים הקטנים הפכו לפריט חובה, אנחנו מתים על לוק שנות ה-90 של "סקול גירל" שהולך לחזור אלינו עכשיו.

מה אהבנו בסרט: אהבנו את הייחודיות של הסרט, התלבושות והסצנות המטורפות בסרט הבדילו אותו משאר סרטי הנוער לאורך השנים כך שאפילו כאשר הראפרית האוסטרלית איגי אזליה הוציאה את השיר "פנסי" כולנו ידענו שמדובר בחיקוי של הסרט "קלולס".

במקום הראשון: מועדון ארוחת הבוקר (1985)

דמויות אופנתיות אהובות: ג'ו בנדר (המורד המסומם) – לבש חולצת פלאנל ונעליים לא זהות, בנדנות, ג'קט ג'ינס מלוכלך וכפפות יד. הוא שובב והולך נגד הזרם ומחפש לבחון גבולות ביחסייו עם מבוגרים בגלל המצב הגרוע בביתו ומסתבך בצרות בגלל זה. לא הייתה לו ארוחת בוקר והוא הלך ובחן מה כל אחד משאר חבריו לריתוק קיבלו לארוחת בוקר ובכך שפט את האופי של כל אחד ואחד מהם.

אליסון רינולדס (המוזרה) – בתחילת הסרט, היא הייתה לבושה בבגדים שחורים וכבדים שלא התאימו למידותיה, היא סחבה בתיק שלה את כל החפצים שיש לה והשיער שלה תמיד היה מונח כך שלא יראו את פנייה. אך לקראת סוף הסרט קלייר ניסתה לשפר את המראה שלה והלבישה אותה בבגדים בהירים וסירקה אותה מה שגרם לאנדרו הספורטאי לשים לב אליה. היא לא דיברה הרבה במהלך הסרט והתנהגה כמו עכבר, ארוחת הבוקר שלה הורכבה מלחם, ממרח כלשהו וקורנפלקס מצופה מעל מה שהעיד על המוזרות שלה.

מה אהבנו בסרט: סרט זה הוא הדוגמה המושלמת להתגשמות החלומות של כל תלמיד תיכון באשר הוא, אפילו אם זה רק ליום אחד. יום אחד שבו הילדה המפונקת והפופולארית ביותר תתחבר עם המורד הגדול ביותר, הספורטאי והחתיך האולטימטיבי יוקסם מהבחורה המוזרה שיושבת בשורה האחרונה של הכיתה ומפחדת לדבר עם אנשים. והחנון יהיה התקווה האחרונה של כולם והגיבור שלהם כאשר הוא יסיים לכתוב את החיבור שלהם על מי הם חושבים שהם, והוא מתחצף אל המורה וחותם ב"שלך,מועדון ארוחת הבוקר".