בשבוע שעבר, דבריה של מנחת הטלוויזיה אופירה אסייג עוררו סערה ברחבי כל הרשתות החברתיות. למי שלא יודע – אסייג היא שופטת בתוכנית הבידור המצליחה "הזמר במסכה" ובמהלך אחד מהפרקים, היא טענה כי תפריט התזונה שלה מורכב משני תפוחים בבוקר, מנת חלבון בצהריים ושני תפוחים בערב. החלטנו לראיין את איילת וינשטיין, ראש מדור תזונה במרכז לרפואת ספורט ומחקר במכון וינגייט, כדי להבין לעומק מדוע לא כדאי לאמץ תפריט תזונה דל מאוד בקלוריות והאם יש לכך השלכות בריאותיות?

עוד בערוץ הסטייל של פרוגי:

• אדידס מחלקת נעליים? מדובר בהונאת רשת חדשה
• שת"פ מפתיע: ג'סטין ביבר בשיתוף פעולה עם קרוקס
• איזה יופי: מותג הלקים הכובש מוציא קולקציה חדשה
  

האם יש ערך מסוים של קלוריות שכולם חייבים לצרוך?

"הדרישה הקלורית תלויה במבנה הגוף של כל אחד ובפעילות הגופנית שהוא מבצע, ואם מדובר בילדים ומתבגרים נוספת הדרישה האנרגטית לצורכי הגדילה שלהם. יש מונח שנקרא 'זמינות אנרגטית' – מדובר בכמות אנרגטית שתאפשר תפקוד תקין של כל הגוף והיא מחושבת על פי מדדים של משקל, מדידת הרכב גוף ומידת ההוצאה האנרגטית עבור הפעילות הגופנית היומית. אפשר לצרוך פחות מהאנרגיה הדרושה וכך לרדת במשקל, אבל ברגע שפוגעים בזמינות האנרגטית (ירידה קיצונית מדי בקלוריות), עלולות להיות לכך השלכות בריאותיות כמו – פגיעה בגדילה והתפתחות, יצירת תחושת עייפות, ומחסור בערכים תזונתיים".

מעבר לכך, וינשטיין מדגישה שרצוי להימנע גם מדיאטות שבהן לא קיים מגוון של מזונות. לדבריה: "קיימות דיאטות שמבוססות על חוסר גיוון, כלומר - בכל יום אוכלים את אותם המזונות. להרבה אנשים זה משדר משהו מאוד נוח, הם יודעים שהם צריכים לאכול דבר מוגדר – ואם הם יעשו את זה, הם יוכלו להגיע לתוצאות שהם רוצים. אבל חשוב לזכור שרכיבי המזון משתנים ממאכל למאכל, ולכן חוסר גיוון עלול גם הוא להוביל למחסור בויטמינים ומינרלים. זה נכון במיוחד לילדים ומתבגרים שעדיין נמצאים בתהליכי התפתחות וגדילה וזקוקים לכל רכיבי המזון החיוניים".

אז מה בעצם כל כך בעייתי בדיאטה של אופירה אסייג?

"אם זהו אכן התפריט שלה והיא לא משלבת אותו עם ירקות או מנת חלבון מגוונת, אז אין בו מספיק גיוון וחסרים רכיבי תזונה חיוניים. מלבד זאת, ניכר שהיא אכן ירדה במשקל ונראית מעולה, ואני בטוחה שיש אנשים שחשבו שאם היא יכולה להרזות בעזרת התפריט הזה – גם הם יכולים. חשוב להבין שהעובדה שהיא 'מפנטזת' על מאכלים אחרים, כפי שהיא אמרה בתוכנית, מעידה על כך שכנראה שהדיאטה שלה דלה מדי ולא מתאימה לה כפי שאנשים סבורים. זה אומר שהיא לא עשתה תהליך אמיתי של שינוי שהיא יכולה להתמיד בו לאורך זמן, וקיים סיכון שהיא תחזור להרגלים הישנים שלה ותעלה הכל בחזרה. עדיף לעשות שינויים קטנים והדרגתיים כחלק משינוי אורח החיים, מאשר לעשות תהליך קיצוני ואז לרדת ולעלות במשקל לסירוגין".

באופן כללי, האם כדאי להסתמך על דיאטות שלקוחות מהרשת? 

"אני ממליצה לקבל עצות מאנשי מקצוע, כמו בכל תחום בריאותי אחר. ניתן לבנות את תוכנית התזונה בהתייעצות אונליין, התייעצות פרונטלית, או אפילו לשאוב מידע ממאמרים ואתרים מקצועיים שנכתבו על ידי מומחים. ישנם מקורות שמציעים דיאטות קיצוניות, וחשוב לזכור שאכילה היא לכל החיים – לכן ברגע שבוחרים תפריט תזונתי דל בצורה קיצונית, אנחנו יותר מתקשים להתמיד בו לאורך זמן. אז גם אם הצלחנו להוריד שומן, לעלות מסת שריר ולשפר ביצועים, מדובר במצב זמני בלבד".

נניח ואני בכל זאת מחליטה להתחיל דיאטה קיצונית, האם יופיעו סימנים פיזיים שיעידו על כך שהיא איננה מתאימה לי?

"הבעיה היא, שהסימנים הפיזיים בדרך כלל מגיעים רק כשמדובר כבר במצב מתמשך של נזק. אנחנו נזהה מדדים לא תקינים בבדיקות דם לאחר חצי שנה או יותר, נזהה נשירת שיער לאחר שלושה – ארבעה חודשים ואפילו עייפות לא תגיע באופן מיידי. למעשה, עוברת כחצי שנה עד שניתן להבחין בהשלכות קליניות של דיאטה קיצונית, ונדרשת בערך שנה כדי לשקם את הגוף ולטפל בנזקים. זה יכול לפגוע בגדילה, קוגניציה, יכולת ריכוז וכל מה שקשור להתפתחות המוח במיוחד כשמדובר במתבגרים וילדים. יש אפילו מחקרים שמראים שמחסור בברזל בקרב ילדים, עלול לפגוע ברמת ה-IQ שלהם. חשוב שכולם יבינו שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, הנזק הבריאותי עלול להישאר איתכם לנצח".

לסיום, אילו עצות תרצי להעביר לבני נוער שמעוניינים להתחיל דיאטה?

"להקפיד על תהליכים הדרגתיים, גם אם זה פחות קל וכייפי, להשתדל שהתפריט יהיה מגוון ולשלב פעילות גופנית. למעשה, המדד הכי טוב הוא: אם אתם אוכלים וחושבים שאתם יכולים להתמיד בדפוסי האכילה האלה לאורך שנים - סימן שהדיאטה מתאימה עבורכם".