אני כותב את השורות האלו בעוד אני לועס את השאריות של התפוח ומסתכל בעצב על קליפת הבננה. כן, אלו החיים שלי החל מהשבוע האחרון. אין קונפליקט גדול מזה של בחור שאוהב הכי-הכי המבורגר נוטף שומן וגר בבית שומר כשרות - אני, לבין חיים כטבעוני. אלו החיים שלי לחודש הקרוב ואולי גם בהמשך.

עוד במדור האופנה והלייף סטייל של פרוגי:
• "הכניסה לעולם הדוגמנות / מכוונת"
• מפרזנטורית לשותפה. בר רפאלי רוכשת
• הסטייליסטים של העתיד / הכרתם?

תכלס, היום הראשון היה הכי קל. התמלאתי בהכרזות חגיגיות שאני "טבעוני מהיום", ושאין דבר קל יותר מלאמץ הרגלי אכילה חדשים. ואז גיליתי שאני בעצם רעב, כי השוקולד כבר לא רלוונטי, אמא לא בבית כרגע ואני אפילו לא יכול לחמם לי נקניקיות במיקרוגל. חזרתי לפינה שלי ליד המחשב, ופתחתי את המקרר בתדירות של חמש דקות, אולי כדי לוודא שהירקות לא בורחות לטיול במטבח.

בקיצור, עד היום, אני רק בולס ירקות - אמרו לי שזה לא משמין. אבל אתם יודעים מה הבעיה שלי? אני פשוט מאוד מאוד אוהב אוכל טעים, ובינינו, ירקות בעלי טעם תפל במיוחד. נסו לאכול רק מלפפונים וגזר.

אני חייב להיות כן עם עצמי - פירות הן אולי חמודות, אבל זו לא הסיבה שאני בחרתי בטבעונות. אני מת על סטייק, מדמיין אותו נוטף שומן, נותן ביס גדול וטועם את החסה. אני אוהב בשר ולא ממש מעניין אותי מאיפה הוא הגיע לצלחת שלי. אבל אני גם אוהב לנסות דברים ולשבור את המוסכמות של עצמי. לגעת בקונפליקט ולנסות משהו אחר. כעת, הבעיה הקשה שלי היא, איך אני שורד הלאה.

הפתרון המתבקש לשבוע הקרוב, הוא לנסות לשכנע את אמא שלי שאני התחלתי ב"דיאטה" מסוג חדש שמחייבת לאכול רק מוצרים מהצומח, שאגב היא הסכימה, ומאז אני אוכל הרבה הרבה אוכל שהוא גם לא משמין. לא ידעתי שניתן לאכול כל כך הרבה ירקות בצורות שונות והכי חשוב – טעימים.

אמנם לטבעונים יש הרבה מאוד תחליפי בשר, כמו סייטן, טופו וכאלה, אבל הבעיה הקשה שלי – הם אולי כשרים, אבל אצלנו בבית נכנסים רק המוצרים עם החותמות הרבות. נשארתי עם הירקות, אני חייב להרים טלפון לאחי השף, לראות איך אני יכול להכין דברים בעצמי. מקסימום, שמעתי שיש כמה מסעדות טבעוניות באזור (אשמח להמלצות נוספות). והכי חשוב: התחלתי את התהליך במשקל של 82 קילוגרם וכעת אני שוקל 78 קילוגרם. אז אני מתקדם טוב. אני חושב.

NOTE -אילו מסעדות מומלצות לטבעונים?