בני בריגה, בן 18, מנהל בלוג מעל לשנתיים "הבלוג הזה וכל מה שאני עושה, זה במטרה אחת לשנות את קוד הלבוש הגברי בארץ, כי חבל יש לנו אחלה פוטנציאל ואחלה חברות", חולם להיות שחקן "אני רוצה לנתב את הכישרון הזה בכיוון של בידור, משחק, אולי הגשה. אני בא מעולם המשחק, התחביב הזה של אופנה", והוא כרגע חייל "צה"ל זה הנקמה הכי גדולה בפאשניסטים".

עוד במדור הסטייל בפרוגי:

• קניות החודש: חוזרים לבית הספר
• גל גדות: "הייתי מתלבשת הכי זרוק"
• מנומשות? הכתבה הבאה בשבילכן!

בני הוא הפאשניסט שלנו להשבוע בגלל האהבה המטורפת שלו לאופנה "אני אוהב להעיז, לשנות וליצור" ובגלל שחוץ מלאהוב בגדים הוא פאשניסט באופי "להיות פאשניסט זה לא רק לדעת להתלבש, פאשניסט זה סוג של דרך חיים כזאת".

בני מנהל את אחד הבלוגים הכי מוצלחים בארץ "אני הייתי בין הראשונים, בלוגים תמיד היו קיימים אבל הייתה תקופה שזה דעך ובתקופה שאני פתחתי זה חזר לצמוח ולאחר כך נהיה גל מטורף של כל יום בלוגרים חדשים, אני מכיר גם את כולם, הם ממש אחלה". את הבלוג הוא פתח במטרה לשנות את האופנה בארץ "הבלוג הזה וכל מה שאני עושה, זה במטרה אחת לשנות את קוד הלבוש הגברי בארץ, כי חבל יש לנו אחלה פוטנציאל ואחלה חברות". 

הבלוג שהוא מנהל הוא בלוג שמשלב חוץ מבגדים דברים נוספים "לבלוג יש גישה שונה מבלוגים אחרים. אני לא רק 'בלוגר' אלא גם 'שחקן-בלוגר'. כל התמונות ופוסט שלי בנושא אחר, בצורה אחרת, קונספט מיוחד, זה משהו שאני עובד עליו המון".

בעבר עולם האופנה התייחס באופן קשה לבלוגרים "בהתחלה, היה נורא קשה, הייתי צריך להציג את עצמי, לשווק את עצמי לבד, להתחיל בעצם מאפס, בכלל לא העריכו בלוגרים וזה דבר שנורא חרה לי. אני זוכר שדיברתי עם עוד כמה בלוגרים בזמנו שהיו קרובים אליי ודיברנו על זה שאין את ה'גב הזה' והתמיכה הזאת בבלוגרים, שחבל שלא מספיק מעריכים ושלא שולחים כרטיסים". כיום אנשי האופנה מבינים שבלוגרים הם חלק משמעותי מהעולם האופנה "אנשים רוצים שתבוא ותכתוב, הזמנות התחילו להגיע אל המייל לבד, תמכו ועזרו לי לבנות את עצמי. זה מבחינתי פרס אדיר וסוג של "ויי' על משהו טוב שאתה עושה".

תרצה להשארת תמיד בלוגר?

"אני רוצה לנתב את הכישרון הזה בכיוון של בידור, משחק, אולי הגשה. אני בא מעולם המשחק, התחביב הזה של אופנה, הוא משהו שאני אוהב ושמח, עושה משהו על הדרך בצורה כיפית ונוחה, אני דואג להשקיע ותמיד לשנות".

בני לא תמיד אהב להשוויץ בבגדים שלו ולהתלבש "כילד תמיד הייתי שונה אבל לא במובן רע, במובן מיוחד, הייתי תמיד יצירתי, בולט בוחר מה לעשות ומה ללבוש בלי שאף אחד יכתיב לי שום דבר. שנאתי להצטלם עד שעברתי שינוי חיצוני משמעותי והורדה במשקל, הורדתי קרוב ל-20 קילו, כשזה קרה התחלתי נורא לאהוב את המצלמה".

מה הפריט האהוב עליך?

יש לי שריטה, אני חולה על מכופתרות, מכופתרות בעיקר בשילוב שהוא לא אלגנטי, יש לי את הנקודות מבט שלי למכופתרת, אני חולה על פרחוניות ומקושקשות. אבל אם את מתעקשת על פריט אחד יש לי נעל בשם "קריפר", היא כבר שנתיים אצלי, היא נורא נפוצה אצל בלוגרים בעולם, אני נורא התלהבתי ואמרתי שאני גם רוצה אחת".

מה הפריט הכי מיותר שלך?

"טיילתי בשוק הפשפשים ופתאום אני רואה אדם מבוגר שבכלל מוכר ג'קטי ג'ינס כאלו נורא ישנים ואז אני קולט בצד נעליים שחורות של טימברלנד בעיצוב וינטייג', אני לא חושב שהוא ידע שהן טימברלנד וקניתי אותן בחמישים שקלים. אבל הנעל קטנה עליי בשתי מידות, מבחינה כספית זה לא מיותר אבל הלכתי עם הנעל וקרעתי לעצמי את הרגל וזה הדבר הכי מטומטם שקניתי".

בני מספר לנו את ההסתגלות שלו למדי הצבא "צה"ל זה הנקמה הכי גדולה ב'פאשניסטים', זה פשוט עצוב, מבאס לראות את כולם אותו הדבר. גם צבע  המדים זה צבע מת, הייתי רוצה לראות מדים בצבעים אחרים, אבל זה לא יקרה. בסופו של דבר בסדר כי גם תחת מדים אם יש מישהו שהוא בקטע של סטייל אז תמיד תראי משהו שונה על המדים שלו, אם זה קיפול שונה בחולצה או אם זה דרך שבה הוא אוסף את השיער". 

"יש כמה, קודם כל אני מאוד אוהב את 'טופ מאן', 'h&m' , חברות שבעצם כולם מכירים". בנוסף בני מרגיש תסכול כי החברות הגדולות לא מייבאות מספיק סחורה כמו בחניות בח"ול "הסחורה שהם מביאים זה כלום, זה בקושי רבע קולקציה. גם אין הרבה סניפים וכשיש סניפים שאמורים להיות גדולים, בסוף יש שם רק 5-6 פרטי גברים, זה נורא מבאס ובגלל זה אני גולש לקניה דרך האינטרנט, קניה דרך חנויות ווינטג' ולפעמים במצבים נואשים מחטט בארון של אבא".

מה התגובות של אנשים על הסטייל שלך?

"יצאו לי כמה פעמים שעברתי בכל מיני ירידים וצלמים פשוט מצלמים אותי. המון פעמים מצאתי תמונות שלי אצל אנשים בפייסבוק, מצד אחד נורא נבהלתי ולאט הסתגלתי לזה. היה ממש מגניב וממש כיפי, אנשים מצלמים, אנשים שואלים., חוץ מהריקושטים החיובים בני מקבל גם לפעמים תגובות רעות "יש הרבה עיניים, זה משהו שבהתחלה נורא חששתי ואמרתי לעצמי 'יכול להיות שאני לא בסדר' 'יכול להיות שמה שאני עושה מוגזם', אבל עם הזמן פיתחתי עור פיל ואמרתי 'אוקיי זה חדש להם קצת, אנחנו בישראל'. אני לא מתכוון לשבת בשקט ולתת להם להיות חלק מהזרם הזה של טישרט, הלכתי עם זה עד הסוף".

מה אתה חושב על האופנה הישראלית?

"היא מבאסת אותי, חבל כי אנחנו יכולים לשדר משהו חדש, חברות מובילות כמו CASTRO וRENUAR יכולות להוביל מהפכה ואני חושב שהן כן מנסות. אבל משהו שיצא לי לראות מספר פעמים וממש חרה לי, זה שבתצוגות מציגים פריטים שהם נורא ייחודים וחדשניים בשביל כל הפאשניסטים וכל מבקרי האופנה שמגיעים ואז הם לא מגיעים לחנות, מגיעות לחברות טי שירטים שלא ראיתי על המסלול, מכנסי ג'ינס בכל מיני צבעים שכבר נמאס לראות, לא מביאים שינוי. זה באמת מתסכל כי יש לנו אחלה מזג אוויר בארץ, תמיד משתנה, כל קולקציה יכולה להיות מטורפת ויותר שונה מהקודמת וזה לא קורה".

איזה טיפ היית נותן לאנשים שהיו רוצים להיות פאשניסטים כמוך?

"לבנים יותר קשה כאן לכן תתלבשו איך שבא לכם, אל תפחדו להעיז, לשנות וליצור. תלמדו לסנן את התגובות הרעות של אנשים, ולעומת זאת לקבל בשמחה ואהבה את כל הדעות הטובות".