היום (ב') התקיימה תצוגת האופנה של חברת האופנה הישראלית "רנואר" לסתיו-חורף 2015-2016. "רנואר" חגגה את התצוגה עם בוא הפרזנטור החדש, יהודה לוי שצעד על המסלול עם שאר הפרזנטורים הרשמיים של החברה / ניבר מדר וגפן ברקאי.  מה שמיוחד בקולקציית המסלול הוא הזמינות שלה בחנויות החברה, בשונה מתצוגות אחרות והיא נושאת את השם "A farewell to arms". הרעיון המרכזי העומד מאחורי התצוגה הוא הטרנדים שהתפתחו בעשורים האחרונים שהושפעו בעיקר מאירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שהתרחשו ברחבי העולם החל משנות ה-60 של ילדי הפרחים ועד עידן הדיסקו של שנות ה-80.

עוד בערוץ הסטייל בפרוגי:

• הולכת לים? תעשי גם ספורט!
• טרנד הדיסני: כבר לא רק לילדות, גם ללוק מגניב במיוחד
• מתי אסור לך לעסוק בפעילות גופנית?

נראה כי החלק השני היה בעל טוויסט מודרני ששילב בעיקר עור. שילובים בין הצבע השחור לצבעי כסף מטאליים בלטו על המסלול בשמלות שיפון ארוכות, שמלות בוהמייניות, מכנסי עור וגקטים מעור בצבעי פחם. לגברים, מגפי עור בצבעים חומים, חליפות בצבעי אדמה, כובעים, וסטים, צעיפים שיצרו מראה גולף ושרשראות ארוכות.

החלק השלישי היה בעל יותר צבע מהקודמים לו והכי הושפע מאופנת שנות ה-60. פסים בגווני כתום, טורקיז ובורדו קישטו את צבעי השחור והחאקי על הבגדים. שמלות חופשיות בהדפסים פסיכודליים, גקטים בשילוב פרנזים, מעילי פרווה, משקפיים בצבעים כתומים, שורטים לגברים, גרביונים בצבעי התצוגה, חולצות בשילוב שני צבעים ומגפי בוקרים.

החלק הרביעי שילב את עידן דור הג'ינס והחליפות של שנות ה-70 עם חצאיות סקוטיות ושיכמיות בגוונים מדבריים. אובורלים וחולצות ג'ינס הופיעו כמעט על כל דוגמן ודוגמנית שצעדו על המסלול, חצאיות על מכנסי ג'ינס, חליפות בצבעי כחול ושחור, מכנסיים בגזרה ישרה וחולצות פתוחות בכתפיים. 

החלק החמישי היה ברובו לבן ולעיתים השתלבו בו הדפסים שחורים וצבעי אופרייט. חליפות מקושטות לגברים, מעילי פרווה בלבן, מעילי טרנץ' עד העקב, חולצות גולף, חגורות מותן על שמלות משוחררות וחולצות פייטים. 

לסיכום, האווירה של תצוגת האופנה של "רנואר" הרגישה כמו בחו"ל ושאבה אותנו לתקופות שונות לאורך ההיסטוריה העולמית. נראה כי "רנואר" בהחלט מאמצת לעצמה ייחודיות וסטייל אישי לבגדיה בשונה מרשתות ישראליות אחרות. העיצוב היה מפתיע והצבעים השולטים בתצוגה היו בהחלט מרשימים ובייחוד מתאימים לאווירה הישראלית בחורף עם גווני החאקי והאדמה. 

 צילום: סטודיו לם וליץ