לאורך כל העונה הנוכחית של IT GIRLS, בלטה איב קורשיא כצלע בולטת ומייצרת עניין בחבורה האופנתית, שהגיעה עם אמביציה בערימות ושאיפה לכבוש את העולם האופנה. כעת, לפני שהיא ושותפותיה לסקוואד עוזבות את המסך שלנו עם הגיעה של העונה לקיצה, תפסנו את קורשיא לשיחה בה היא משתתפת על ההתמודדות עם התגובות השליליות, מדברת על ההשוואה לבנות האיטגילרז הקודמות ומתייחסת לטענות שהיא מפונקת.

עוד בערוץ הסטייל של פרוגי:

• היוש או ביוש: עומר חזן משדרג ונועה קירל צולחת ובגדול
• טרנד השבוע: השרוולים התפוחים מוכיחים שמוגזם הוא הנורמלי החדש
• קנדל חושפת מדוע נעדרה משבוע האופנה: "הייתי על סף התמוטטות"

היא מספרת כי אל התכנית הגיעה לאחר שפנו אליה דרך האינסטגרם: "באתי, עשיתי אודישן, נסעתי לעבוד בפריז לחודש וחצי וזהו. הם פשוט רצו ואני מצאתי את הפוטנציאל בזה. אני צופה אדוקה של האיטגירלז כבר שלוש עונות ואמרתי יאללה, זו הזדמנות".

כיוונת ל'להיות איט גירל'?

"אני חושבת שתמיד בחיים שלי הייתי אחרת מכולן, תמיד הרגשתי שיש לי משהו להציג ותמיד גם הייתי יוצרת אז רציתי לצרוח את מה שאני יוצרת לעולם. בעצם הכלי הזה של האיטגירלז, מעבר לזה שזו תכנית שמאוד אהבתי לראות אותה, ראיתי מאוד את הפונטיצאל של זה בתור דרך לצרוח לעולם את מה שבא לי לעשות בעולם האופנה ובעולם האמנות".

היו בך חששות להיכנס לנעליים של האיטגירלז הקודמות? כי אלו נעליים די גדולות.

"האמת שלא ואני אגיד לך גם למה. אני מאוד מאוד אוהבת כל אחת מהאיטגירלז הקודמות, הייתי מרותקת לזה. פשוט אמרתי 'אוקיי, טוב, גם ככה הודיעו שכבר מחליפים אותן אז יש לי כאן הזדמנות לצרוח לעולם ולהיות חלק מהחבורה הזאת שנחשבות כאיטגירלז".

ההשוואה בינכן לבנות הקודמות הייתה בלתי נמנעת. זה העסיק אותך?

"יש השוואה, כי הן היו שלוש עונות וכבודן מונח במקומו. יש עכשיו ארבע בנות שהן אחרות וגם לא אחרות מהבנות הקודמות, כי יש לנו מכנה משותף. כל הזמן מקבילים את ליבר לדנה זרמון וכל הזמן מקבילים אותי לקצת דנה, קצת אדל וגם קצת לאבישג כי באתי לתכנית בלי הרבה עוקבים אז אני רואה את כל הקטע הזה של ההקבלה, אבל אני גם רואה הרבה מאוד שוני".

"אמרתן שאני מפונקת? עכשיו אתן אלו שתסבלו"

איזה הפקת אופנה במהלך התכנית הכי אהבת לצלם?

"במדבר, עם הצבע שזרקתי על הבנות. באתי למדבר מאוד באיווירה של 'אה אני לא ישנה פה, מגרד לי האבק בלה בלה' ובסוף ספיר הלכה הביתה ואני התרוצצתי שמה עם בגד גוף והשפרצתי על הבנות צבע. ההפקה הזו הייתה משהו שלי וזה היה עוד יותר כיף. זה היה גם לתת להן כזה 'פף', אמרתן שאני מפונקת? עכשיו אתן אלו שתסבלו" היא אומרת בצחוק.

המדבר הוא גם מה שהכי זכור לך מהצילומים?

"ברור שכן. היה לי במהלך הצילומים חלק מהזמן מאוד מאוד קשה. מה שהיה במצלמות, עם הצילומים ועם הקושי להיפתח זה באמת מה שהיה במציאות. בגלל זה המדבר היה החלק שהיה התפנית בעצם. מהחלק של המדבר התחלתי להיפתח יותר והכל. אז כן, זו הייתה חוויה שטלטלה אותי ושם הבנתי ש'יאללה איב תתעוררי על עצמך, אפשר לעשות כיף'. קיבלתי בתחילת התכנית הרבה פניות על זה ש'את לא מתאימה לאיטגירלז, את לא יודעת להצטלם, את לא רוצה להיות בתכנית, את כל הזמן דופקת להן הפקות אופנה'. זה משהו שנגיד לא רציתי שיראה ככה, כי מה שבעצם באמת היה ומה שהייתי רוצה שיועבר זה שאני איב, אני רגילה להיות במאחורי הקלעים של עולם האופנה והאמנות, אני לא רגילה להצטלם, באתי עם 800 עוקבים לתכנית, זה לא העולם שלי וזה בסדר להיות אחרת וזה בסדר שיש קשיים. אני נותנת פה דוגמא לבנות שבאמת לא יודעות להצטלם ולא אוהבות להצטלם, שיסתכלו ויראו שכל אחת יכולה לעשות את זה. זה כן קשה בהתחלה, זה איזשהו קושי שלקח לי זמן להתגבר עליו וזה הכי טבעי שיש. זה נגיד משהו שהתבאסתי עליו, שלא הרבה מהצופים ראו את זה בתחילת התכנית".

איך התמודדת עם התגובות האלו, שהן לא תמיד נעימות?

"היו הרבה תגובות שהן מאוד טובות, שאני שונה ושזה נותן יותר והיו הרבה תגובות שהן גם רעות. אבל אני יודעת מה אני שווה. אני יודעת שלא משנה מאיזה בית באתי, ההורים שלי חינכו אותי שאני לא אקבל את כל מה שאני רוצה. זה עצוב שבנות שרואות את התכנית חושבות את זה. זה עובר לידי, אני לא נעלבת מזה ולא כלום. כבר כמעט שנתיים שאני עובדת קשה מאוד על המותג שלי ואני יודעת שאני באמת בדרייב כל כך גדול. זה כזה 'טוב, אתם פשוט כנראה לא מספיק רואים מה אני עושה או כנראה לא מספיק מתעניינים במה שאני עושה".

"אנחנו יושבות ומדברות, זה לא ריבים של גיל 12"

כשהתכנית עלתה, היו ביקורות שטענו שאתן גרסת הנוער של "מעושרות".

"זה כל כך לא ככה ואנשים כל כך טועים לגבי זה, זה הכי לא מה שבאתי לשדר. היד כל כך קלה על המקלדת. רושמים לי 'את ילדה מפונקת, לא עבדת יום בחיים שלך, בלי אבא שלך לא היית פותחת את העסק שלך'. זה עובר לידי. למה הם כותבים את זה? כי הביאו להם את הבחורה מכפר שמריהו, אז בטח הכל בסדר ואם אני מצטלמת בתכנית עם תיק של 10 אלף שקלים כנראה שקיבלתי אותו במתנה. אז לא, ממש לא. אבא שלי בגיל 16 שלח אותי לעבוד בחנות בגדים רק כי רציתי תיק, הוא אמר לי 'את לא תקבלי את תיק אם את לא עובדת בשבילו'. כל מה שיש לי בארון אני קניתי אותו, אולי יש שם כמה דברים שקיבלתי ביום הולדת. זה מעצבן וזה מציק שאנשים כל כך מזלזלים. מהיום שהשתחררתי מצה"ל אני רק נוסעת ומתחננת שאנשים יקחו את המותג שלי".

היום אתן חברות מאוד טובות, אבל היו לכן קשיים בתחילת הדרך. איך הגעתם למצב שבסוף אתן כן בקשר כל כך טוב?

"אני חושבת שהמותג הזה של האיטגירלז לא יכול להתקיים מבלי שנהיה רביעייה חזקה וראינו את זה גם בעונה האחרונה של האיטגירלז עם הבנות הקודמות. יש גם איזושהי בגרות שמגלים ואומרים 'אוקיי', אנחנו לא חייבות להיות החברות הכי טובות בעולם אבל אנחנו רוצות לעשות פה איזשהו פרוייקט והוא יקרה רק עם נשמור על איזשהי חברות מסויימת".

איך זה היה לראות את כל הקשיים על המסך בינכן? כי היו לך קצת חיכוכים עם הבנות.

"בחיכוך עם ספיר אני חושבת שהיו שם כמה מילים שבאמת בדיעבד לא הייתי אומרת אותן שפוגעות בקהילה שלמה וזה בכלל לא נכון מבחינתי. אני חושבת שבלהט הרגע יצאו לי דברים שהם בכלל לא מה שאני חושבת וגם התקשרתי לספיר והתנצלתי בפניה על זה. אבל אני חושבת שאני שלמה עם שאר הדברים שאמרתי, כי אם הגעתי למצב הזה שאני אומרת את הדברים האלה, אז כנראה שהיה שם משהו".

עם מי מהחבורה שמרת על קשר טוב גם אחרי הצילומים?

"עם עדן ועם דין, אבל אני מדברת גם עם ליבר וספיר. ברור שבחיים זה יותר רגוע מהכסאח שיש בתכנית. היו שם דברים שבאמת קרו באותו הרגע שהתעצבנתי על ליבר או שאני וספיר רבנו, אבל אנחנו בחורות בנות יותר מ-20 ואנחנו יושבות ומדברות, זה לא ריבים של גיל 12".

במהלך התכנית עלו טענות מצד הבנות שאת לפעמים מתפנקת קצת יותר מידי. אחרי שראית את הדברים בדיעבד, את חושבת שהטענות היו מוצדקות?

"את האמת, אני מפונקת ואני לא אוהבת לישון מחוץ לבית, אני אוהבת להתקלח שלוש פעמים ביום ואוהבת להיות בבית. אין מה לעשות. אבל זה לא מעליב אותי, כי זו עובדה שאני מפונקת. יש לי חינוך, אני יודעת להתנהל, יש לי מוסר עבודה. מה רע בלהיות מפונקת ולאהוב לישון בבית שלך? יש בזה משהו רע?".

"נותנים לי יד חופשית ואני הכי זורמת על זה"

בנוסף לזה שאת איט גירל, יש לך מותג משלך בשם "Stunnized Club" בו את מאיירת בו על מותגים שונים. למה בחרת בעשייה שלך להתמקד בשדרוג של פריטים קיימים?

"באתי מבית שעוסק באופנה. אמא שלי בוגרת שנקר, היה לה סטודיו במשך עשר שנים, היא הייתה מוכרת בכיכר המדינה, הייתה מנהלת שירות לקוחות של זארה, היא מרצה לאופנה וכרגע היא יועצת אופנה לחברות בחו"ל. תמיד היה לי את הקטע הזה של לאהוב אופנה. במקביל לזה גם תמיד אהבתי אומנות ועשיתי 11 יחידות אמנות בבית ספר וזה משהו שאני מאוד מתחברת אליו מכל הכיוונים. אני כל הזמן רואה בנות שמסתובבות עם אותם הדברים ואני תמיד אוהבת פריטים שאין אותם לאף אחת, אז התחלתי לעשות לעצמי כל מיני דברים. הכנתי לעצמי נעל אחת עם ציורים והתלהבו מזה בבית קפה ושאלו מאיפה ופשוט אמרתי 'יאללה, טוב בואו נעשה את זה. יש לי את הפונטציאל לפתח את זה, זה מגניב. כמה כבר אפשר לראות את התיקים של לואי וויטון וכמה כבר אפשר לראות ג'קט ג'ינס רגיל".

ספרי על תהליך היצירה שלך. מאיפה יש לך השראה?

קודם כל הלקוחות שלי מביאים לי את הדברים שלהם, אני לא מספקת סחורה. הלקוחות שלי אומרים לי מה הם בערך רוצים על התיק ומה כן ומה לא ואני בעצם עושה מה שהם רוצים, או שהם נותנים לי יד חופשית ואני הכי זורמת על זה ועושה מה שבא לי".

את בדרך כלל מציירת על פריטים יוקרתיים, אבל מה אם תגיע אלייך לקוחה שרוצה שתציירי לה על פריט שהוא לא יוקרתי כמו לואי וויטון או נייק. זה יכול לקרות?

"קודם כל, ברור. כל הסיפור הזה התחיל מנעליי סטאן סמית' של אדידס, אני חושבת שלהרבה אנשים יש את הנעליים האלו. הציור על פריטי מותגים התחיל לקרות אחרי הנעליים. התחלתי רק עם נעליים בהתחלה, מאולסטאר וסטאן סמית'. אנשים פשוט התחילו להביא לי את התיקים שלהם. אני לא מציירת רק על פריטי אופנה וגם אמרתי את זה בתכנית, אני מציירת על כל מה שמביאים לי. אם מישהו מביא לי ג'קט ג'ינס מזארה, אני מציירת על ג'קט ג'ינס מזארה".

"חשוב לי לעזור לבנות האלו בגלל שהן לא באו מנקודת ההתחלה שלי"

מלבד התכנית והמותג שלך, מה עוד מעסיק אותך בימים אלו?

"הכרתי בחורה בתכנית שקוראים לה קים היימן שהיום משמשת כשגרירת המותג שלי בארצות הברית. היא הגיעה לארץ לכמה ימים כדי שנעבוד ואמרה לי 'איב תקשיבי, התחלתי להתנדב באיזו פנימייה ואני רוצה שתבואי איתי, יש שם ילדות מקסימות שאוהבות אותך מאוד ואני רוצה שתתנדבי איתי שם' וישר אמרתי לה כן, נסעתי איתה לקיבוץ כרמיה, שנמצא כעשר דקות מאשקלון, לפנימייה בשם עדן. העברתי לבנות שם ארבעה שיעורי אמנות בנושא התמודדות עם רגשות והעצמה, כי האמנות היא כלי שלי ספיציפית מאוד עוזר להתגבר על הרגשות שלי ושאני עצובה או שאני פגוע אני מציירת ובאמת ציירנו על כובעי ים. התחברתי לבנות האלו ברמות וממש נקשרתי אליהן וישר שחזרתי הביתה אמרתי טוב, איך אני יכולה לעזור לבנות האלו? אין להן שם כלום. ארגנתי להן תרומה של הקולקציה של דנה אשכנזי וארגנתי להן תרומה של כפפי מוזס, אני עושה להן יום כיף ואני באה לשם לעשות עוד שיעורי אמנות שהן ממש אהבו. הפנימייה נמצאת ביישוב שהוא בעוטף עזה, אז אני עכשיו עושה להן תרומה מאוד גדולה לדברים שחסרים להן במקלטים. למשפחה שלי הייתה עמותה עד לפני שנתיים לנזקקים ובעצם נשאר שם איזשהו סכום כסף שאנחנו הולכים לתרום אותו לשם לקניית מוצרים והכל. מאוד חשוב לי לעזור לבנות האלו בגלל שהן לא באו מנקודת ההתחלה שלי, בגלל שבא לי שהן יצליחו בחיים שלהן, בא לי שהן יתגברו על הקשיים שלהן. כואב לי לראות אנשים שסובלים".

מה הרגשת שחזרת משם? את לא היית במקום שלהן כשהיית נערה.

"המשפחה שלי מעולם ותמיד הייתה ממש בעניין של לעזור לאחרים, ויש משהו מאוד סוחף בזה. קשה לי לראות בחורה שלא באה מהרקע שלי ולא באה מהנקודה הזו שהכל בסדר בבית, לא משנה אם יש מלא או יש קצת, לפחות הבסדר הנורמלי ולהן אין את זה. אני רוצה לבוא ולתת להן את ההרגשה שהן יכולות להצליח מאיפה שהן נמצאות. אלו בנות שמגיעות מרקעים מאוד קשים. הן נמצאות בגילאי 12 עד 18, שזה הגיל שאתה בעצם בונה את האישיות שלך וחשוב לי מאוד לעזור להן".

"מהיום שיצאתי משם לפני שבוע וחצי אני רק עושה טלפונים ובאלגנים ואני מתכוונת לנסוע לשם בשבוע הבא. אני עובדת על זה חבל על הזמן, זה לא משהו שהוא חד פעמי מבחינתי. מאוד בא לי לעורר את המודעות לדברים האלה". 

"השאיפה היא ליצור איזשהו משהו גלובלי לחלוטין"

איפה את רואה את עצמך עוד עשר שנים?

"אני הולכת ללמוד בשנקר בשנתיים הקרובות ואני רוצה להמשיך את הסיפור הזה של לצייר על פריטי מותגים אבל ליצור את המותג שלי לגמרי. אני רוצה שיהיה לי קו אופנה משלי ותיקים. עם זה יש גם את ליין האמנות שלי, אנחנו עובדים עכשיו על 35 יצירות שאני מטיסה למיאמי וחלק מהן גם הולכות להיתרם. מעבר לזה אני לומדת היום תיווך מקרקעין ואני הולכת לעסוק בתיווך נדל"ן".

מה השאיפות שלך להמשך הדרך?

"חד משמעית השאיפה היא שהעסק ימשיך להתפתח. הוא הגיע השנה לניו יורק ופריז וזו רק השנה הראשונה שלו, זה לא מובן מאליו. עכשיו אנחנו נוסעים ללוס אנג'לס ולמיאמי, להציג גם שם את הדברים והשאיפה היא ליצור איזשהו משהו גלובלי לחלוטין".

איזה מסר את רוצה להעביר?

"המסר שאני הכי רוצה שיקבלו ממני הוא שלא משנה מאיפה אתה. זה הכי לא משנה. זה נטו הדרייב שלך, הרצון שלך להצליח, הרעיון אם הוא מספיק טוב, אם אתה בזמן הנכון במקום הנכון, זה פשוט יקרה. זה נטו עבודה קשה. אני רוצה שכל מי שצופה בתכנית באמת יסתכל על הראיון הזה ויהיה כזה 'יואו גם אנחנו יכולים להצליח משום דבר'. כי באמת, התחלתי את זה מכלום".

הפרק האחרון של  ITGIRLSישודר ביום שלישי ב-14:30 ב-HOT בידור ישראלי וב HOT VOD