אנה וינטור (70) משמשת כאושיית אופנה אשר אנשים בכל העולם מתחקים אחרי הסטייל שלה. היא העורכת הראשית של מגזין "ווג" העולמי, אותו היא "אוהבת אהבה עמוקה" ומפקחת גם על מיזמי הבת של "ווג": "טין ווג", "ווג ליבינג" ו"ווג גברים". כמו כן היא גם אחראית למט גאלה - הנשף האופנתי המתקיים בכל שנה במוזיאון המטרופולין בניו יורק, המשמש כאירוע התרמה למוזיאון והשואב אליו את כל המגה סלבס בעולם. בנוסף לכך היא הקימה יחד עם מועצת האופנה האמריקנית קרן התומכת במעצבי אופנה לא מוכרים וארגנה תרומות למען המלחמה באיידס.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• שחקו וגלו: איזה מוצר אופנתי לבית ספר אתם?
• הכי טבעי שלי: הפקת אופנה אינטימית עם הכוכבים האהובים
• יש לה לוק של קרדשיאן: הכוכבות עולות על בגדי ספורט
  

וינטור נולדה בלונדון שנת 1949 לצ'ארלס ור וינטור - עורך עיתון ולאלינור טרו בייקר. לאנה ארבעה אחים - ג'רלד ג'קסון שנפטר בילדותו בתאונת דרכים, פטריק, ג'יימס ונורה. אביה ניבא, או במילים אחרות, החליט, על עתידה הזוהר של ביתו כאשר מילא את תופס שיעורי הבית שלה בה נשאל "במה תרצה לעבוד כשתהיה גדולה" בשתי מילים שבעתיד יהפכו לקריירה מוצלחת במיוחד - "עורכת ווג". בגיל 14 הפאשניסטה הקטנה התחילה לטפח את תסרוקת הקארה המזוהה עמה עד היום ובעזרתו של אביה התחילה לעבוד בבוטיק נחשב. בנערותה הייתה מייעצת לאביה איך לעצב את העיתון בו עבד כדי להפוך אותו לפופולארי בקרב בני הנוער, ויצאה עם גברים מקושרים ומבוגרים ממנה בהרבה. בגיל 17 עזבה את בית הספר לבנות בו למדה, והתחילה ללמדו בקורס אופנה, ממנו פרשה כשהיא מצהירה ש"או שאתה מבין באופנה, או שלא". בשנות ה-20 לחייה עברה למקום האמיתי - אמריקה.

במהלך כשני עשורים עברה ממגזין אחד לאחר כגון "הארפר'ס בזאר", "House & German" ו"Viva", התקדמה מתפקידי מתמחה זוטרה לעורכת ראשית, פיטרה ושינתה את רוח המגזינים ברגע בו נחתה בהם ומחלק גם פוטרה לאחר שמרוב שינויים הלקוחות כבר התייאשו והפסיקו את המינוי או בגלל ששאר העובדים לא ראו בעין יפה את החדשנות אותה ניסתה וינטור לשלב במגזין. אחד התחומים שגרמו לקריירה שלה לזנק היה תצלומי האופנה המיוחדים שלה אשר התפרסמו לראשונה במגזין "ניו יורק" בו עבדה.

ב-1982 הגיעה לראיון עם עורכת "ווג" דאז, גרייס מיראבלה, אך לאחר שמיראבלה שאלה אותה "איזה תפקיד תרצי במערכת" ואנה ענתה "את שלך", העורכת לא אהבה את התשובה ווינטור חזרה למגזין רק לאחר כשנה כאשר אלכס ליברמן, המוציא לאור של ווג, נתן לה משרה במגזין הנחשק. שם היא קיבלה את התואר החדש "מנהלת אמנותית" מאחר ותחומי עבודתה לא נקבעו במדויק. בעבודתה בתפקיד שינתה פרטים שונים בכתב העת בלי ליידע את הממונים עליה, מה שגרם לחיכוכים בינה לבין חברי המערכת האחרים.

בהיותה בת 35 התחתנה עם דייויד שאפר ונכנסה להריון ממנו. לאחר כשנה חזרה וינטור ללונדון כדי לערוך את "ווג" הבריטי במקומה של ביאטריקס מילר, בהחלטת הוצאת "קונדה נאסט", בעלי המגזין, אותו הפכה לכזה השואב השראה מהמגזינים האמריקאים. בבריטניה גם ילדה את בנה הראשון צ'ארלס. לאחר מספר שנים נולדה להם בתם השנייה "קתרין וב- 1999 השניים התגרשו. ב-1988 חזרה לארצות הברית כדי להגשים את חלום חייה - עריכת "ווג" העולמי. על שער הגיליון הראשון בעריכתה, גיליון נובמבר, הופיעה הדוגמנית הישראלית מיכאלה ברקו. עד היום זהו השער האהוב על אנה, אולי בגלל שזהו השער שמסמל את השינוי שעבר המגזין - ממגזין לייף סטייל בינוני עם פני סופר מודלס מרוחות על שערים שצולמו בסטודיו, לאושיות מעולמות נוספים, דוגמניות פחות מוכרות ותצלומי גוף בלוקיישנים מגוונים. זו הייתה חזרה לימי העורכת הראשית שנים קודם לכן. אנה הפכה את המגזין לנגיש יותר - אאוטפיטים שהיו מורכבים לא רק מבגדי מעצבים באלפי דולרים, אלא גם פריטים במחירים שפויים יותר. לאורך כל הדרך שמרה וינטור על עמדותיה ועל ידי כך הצליחה שלא להפוך את המגזין לממוסחר, למרות שעיקרו הוא פרסומות.

וינטור על פי רוב הדעות היא האישה המשפיעה ביותר בשנים האחרונות על עולם האופנה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהיא לא רק מבטאת את עמדותיה במגזין האופנה המצליח ביותר בעולם, אלא היא גם מייעצת למעצבים אשר שולחים אליה חליפות מותאמות למידותיה בכל קולקציה ולדוגמניות ברחבי העולם מה לעשות. בעקבות כך, לא פעם משתלחים בה על דעותיה כגון היותה פמיניסטית, ליברלית, בעד שימוש בפרוות, חסידת רזון, ועוד. גם העובדה שיש לה שליטה רבה כל כך על תעשיית האופנה מעוררת מחלוקת, בעקבות כך שהיא לא אחת מן האנשים ש"עושים את האופנה" - מעצבים, אלא כל תעסוקתה היא כתיבה על אותם הדברים והחלטה על מעצבים ובעלי מקצוע אחרי בתחום. ישנם אף מעצבים (כמו איב סאן לורן ואזדין אלאיה המנוחים) אשר לא היו עימה בקשרים טובים בגלל ביקורת שמתחה על עיצוביהם. כמו כן, לא הוסיף לאהדתה העניין שבגלל אילוצי לוח הזמנים שלה שינו את כל לוח הזמנים של שבוע האופנה במילאנו ב-2008.

בשנת 2006 יצא לאקרנים הסרט, המבוסס על הספר, "השטן לובשת פראדה" אשר נכתב על ידי לורן וייסברג - עוזרתה האישית בדימוס של וינטור. סרט זה הכניס את אנה לתודעה הציבורית שמעבר לעוסקים בתחום. הסרט מציג את חייה המפרכים של עוזרת אישית של אנה וינטור. אמנם לא נאמר מפורשות שהוא נעשה על בסיס דמותה, אך זה הובן היטב מההקשר. להקרנת הבכורה הגיעה אנה לבושה בטוטאל לוק של פראדה והייתה מרוצה מהסרט ה"ממש מבדר" לטענתה. לאחר כשלוש שנים יצא לבתי הקולנוע הסרט "גיליון ספטמבר", סרט תיעודי על העבודה המסיבית על גיליון ספטמבר של "ווג" העולמי ב- 2007. גיליון חודש ספטמבר הוא באופן מסורתי הגיליון החשוב ביותר ועל כן העבודה עליו היא המאמצת ביותר.

כדי להיות אנה וינטור לא מספיק להתלבש באופן מוקפד, שמרני ומרשים שנוצר על ידי המעצבים הפופולאריים ביותר בעולם, צריך גם לקום בכל יום בחמש בבוקר, לשחק טניס, להתחיל את העבודה בשמונה בבוקר, לחבוש משקפי שמש גם במקומות סגורים וחשוכים, וללכת לישון בשעה עשר בלילה. טוב, וככל הנראה צריך גם לבקש מעוזרים אישיים בקשות לא הגיוניות, להתייחס לבעלי התפקידים הנחותים יותר באופן לא נחמד, ולהתנהג בקרירות אפילו כלפי חבריה. לא כל אחד היה מוכן לשלם את המחיר, על אף שמשכורתה גבוהה ביותר, ובנוסף לכל היא גם מקבלת תקציב שנתי גבוה יותר ממשכורות עובדיה רק בשביל בגדים, ואת הסוויטה של קוקו שאנל במלון ריץ' בפריז, כאשר היא באה לשבוע האופנה בעיר.

 

אם כבר הזכרנו את משקפי השמש המסקרנים שלה אותם היא לא עוזבת כמעט לרגע, אז יש לציין שיש שאומרים שהם נועדו לפתירת בעיית ראייה, יש שסוברים שדווקא בגלל שהיא רוצה לשמור על פנים חתומות ומרוחקות, או שאולי בשביל תצוגות אופנה שמשעממות אותה ועל ידי המשקפיים אדם לא רואה זאת.

עוד כמה עובדות מעניינות על אנה וינטור: המאכל האהוב עליה הוא אבוקדו, היא מעדיפה קפה על תה, ממליצה לאנשים להיות עצמם ולפתח את הסטייל האישי שלהם, מעריכה את משפחת קרדשיאן ובפרט את קנדל ג'נר אשר דגמנה ל"ווג" לא פעם, ועליה היא מעידה שהיא רוצה להיות דוגמנית, זה באמת מה שהיא אוהבת לעשות, ורואים זאת בעבודתה.