ליבר בלילתי פרצה לחיינו בקיץ שעבר, כאשר הייתה צלע בחבורת הבנות הנוצצת של תכנית הדוקו-ריאליטי "איט גירלז", שם בלטה כאושיית סטייל מסקרנת. מאז חלפה שנה ובלילתי לא נחה: היא הקימה מותג אופנה תחת השם "La Fille de" ('הבת של' בצרפתית), ששמו מתייחס לייחוס המשפחתי שלה כבתה של המעצבת הידועה ברטה, היא ממשיכה לתחזק את חשבון האינסטגרם שלה, אשר מונה מעל ל-80 אלף עוקבים וכמו שזה נראה כרגע - היא לא ממש לא מתכוונת לעצור.

עוד בערוץ הסטייל של פרוגי:

• פאשן פוסט: הישראלי שקאיה גרבר לא זזה בלעדיו
• יום הליפסטיק הבינלאומי: הכוכבות שהשיקו אודמים על שמן
• היוש או ביוש: אנה זק ואנג'ל ברנס בפרינטים נועזים
  

עברה שנה מאז ההשתתפות שלך ב"איט גירלז". איך את מסכמת את השנה שאחרי?

"וואו, הייתה לי שנה מדהימה. שנה שונה ומרגשת. היא הייתה ממש אחרת ממה שחשבתי שציפיתי, כי הייתי ממש בלחץ לפני שהתכנית עלתה. לקחתי את השנה למקומות חיוביים, ניסיתי למקסם אותה ולעשות ממנה דברים טובים. שנה של עבודה קשה ותמיד אפשר להמשיך לעבוד ולעשות עוד ועוד, ואני מקווה שהשנה הקרובה תהיי אפילו יותר מפתיעה". 

את עוד בקשר עם שאר הבנות מהתכנית?

"האמת שאנחנו חברות ממש טובות. לכל אחת יש את החיים שלה, כולנו עובדות סופר קשה. אמנם אנחנו לא מדברות כל יום אבל אנחנו חברות בדם. אנחנו מאוד עסוקות כל אחת בשלה אבל יש לנו את הרגעים שאנחנו נפגשות, מדברות ונמצאות שם אחת בשביל השנייה ומבחינתי זה פרייסלס. לא חשבתי שבאמצע החיים ארכוש פתאום חברות חדשות, במיוחד לא חברות כאלו טובות. אנחנו ממש קרובות ואני מתה עליהן". 

את חושבת שאתן ההוכחה שאפשר להיות חבורת בנות בלי דרמות?

"היו קצת דרמות, אבל אני רוצה להאמין שכן. יש משהו קצת שוביניסטי ברעיון שנשים לא יכולות ביחד מבלי לריב כי הן בתחרות, ויש הסתכלות כזו שנשים תמיד בקאט פייט. אבל אני רוצה להאמין שבאמת הוכחנו שבנות יכולות להיות מפרגנות ומרימות, גם אם לפעמים היו קצת קשיים ורגעים שאיבדנו את זה. צילומי התכנית היו תקופה מאוד אינטנסיבית וקשה, אף אחת מאיתנו לא הכירה אף אחת אחרת לפני ומיום אחד היינו ביחד כל יום מבוקר עד ערב במשך חודשיים שלמים. לא קל בכלל, אבל אני חושבת ששרדנו את זה ועברנו את זה בשלום".

בדיעבד, ההשתתפות בתכנית עשתה לך יותר נזק או תועלת?

"אני לא חושבת שזה פגע בי או פגם לי. לפני שהתכנית עלתה הייתי ממש בלחץ שאני לא אצא אני ושהתכנית תעבור הרבה עריכה. הרי אי אפשר לשלוט במה קורה ובמה שהולך להיות והייתי ממש בלחץ מזה. אני בטוחה שהיו מצבים שהרגשתי שיצאתי לא אני, אבל בסופו של דבר אחרי שהייתי בלחץ וראיתי את התכנית - ממש אהבתי את התוצאה. זה היה מצחיק, קליל והיה כיף. אהבתי את הבנות ואת כל הסיטואציות, הקשות וגם הטובות, אבל בסופו של הדבר היה מעניין והיה מצחיק".

"שום דבר הוא לא באמת נטול פילטרים, הכל תמיד עובר איזה פילטר ונראה יותר יפה מבמציאות"

אמנם צילומי הריאלטי הסתיימו, אבל בלילתי עדיין ממשיכה לתעד את החיים שלה בקביעות אל מול אלפי עוקבים בחשבון האינסטגרם שלה הוותיק שלה, כך שליבר נחשבת לאחת מהפאשניסטות האינסטגרמות כחול-לבן הראשונות: "התחלתי כשהייתי ממש צעירה יחסית. הייתי בת 16, שהיום זה גיל שכבר יש בו הרבה כוכבות אינסטגרם, אבל בתקופה שלי זה היה ממש כשפתחו את האינסטגרם. בהתחלה עשיתי את זה רק לכיף, אני עושה אופנה אז תמיד היה לי כיף להתלבש ולצלם ולא באמת חשבתי שיכולה לצאת מזה איזושהי קריירה, אבל פשוט עשיתי את זה בהנאה. אינסטגרם הפכה להיות כלי להנגשה עצמית, שזה משהו שאני מאוד התחברתי אליו ולאט לאט התקדמתי בו, והנה אני פה".

היה רגע שהבנת שיש לך משהו ביד ויש לך את הפוטנציאל להתקדם?

"אף פעם לא עצרתי והסתכלתי על זה ככה, אבל היו כל מיני רגעים בבית ספר שהייתי מקבלת הודעות מבנות שכותבות לי שהן לוקחות ממני השראה. זה נשמע קצת מוזר בעולם שאנחנו חיים בו היום כשיש כוכבות רשת שהן בנות 13, אבל באותה התקופה זה היה ממש מוזר ואני זוכרת שהחברים שלי מהכיתה היו צוחקים ואומרים לי 'מי אלה האנשים?', לא היו מבינים את זה שבאמת יש אנשים שעוקבים אחריי והיו אומרים לי 'למה הם עוקבים אחרייך?'". 

בעידן של היום כל אחת יכולה להפוך לכוכבת בלוגרית אופנה. לדעתך זה תורם לתעשיית האופנה?

"אני לא יודעת עד כמה זה תורם לתעשיית האופנה בפרט, אני חושבת שזה תורם בעיקר תורם לביטוי עצמי של הרבה בנות, שזה משהו בעיניי מבורך ומאוד משמח. אני לא יודעת עד כמה זה תורם לתעשיית האופנה כי אין אופנה אמיתית כמו של פעם, של אנשים שבאמת אוהבים מאוד להתלבש. זה משהו שקצת דעך. אבל אני כן חושבת שאפשר ללכת ברחוב ולראות אופנת רחוב הרבה יותר גבוהה מאז שיש את הרשתות החברתיות, שכן לכל אחד באמת יש לו את המקום שלו להתבטא וזה משהו שהוא בעיניי מהמם, לראות שכל אחד עושה את האופנה שלו עצמו".

במה את שונה מבלוגריות אופנה אחרות?

"אני לא יודעת במה אני שונה, אני יכולה להגיד מה אני עושה לא לעומת הבלוגריות האחרות, אלא לעומתי. אני חושבת שאני עושה משהו שהוא מאוד אני, אני תמיד מייצגת משהו שהוא שלי ואני לא מנסה או משתדלת להציג איזושהי דמות. אני חושבת שאני מעבירה משהו שהוא די אותנטי. כמובן שאנחנו מדברים על רשתות חברתיות ששום דבר בהן הוא לא באמת נטול פילטרים, הכל תמיד עובר איזה פילטר ונראה יותר יפה מבמציאות, אבל בסופו של דבר אני רוצה להאמין שאני מספרת סיפור שהוא קצת יותר אמיתי". 

יש הרבה ביקורת שאינסטגרם דווקא גורמת לנזק חברתי, כי אף אחד לא משתף את הרגעים הפחות יפים.

"זה מייצר אצלנו מציאות קצת עגומה. אני מרגישה מאוד מבוגרת להגיד את זה, אבל אני מהדור שקצת ניצל מזה כי אצלנו הרשתות החברתיות הגיעו כשהייתי יחסית בגיל בוגר, סביבות 17-18. אבל אני יכולה להאמין שיש ילדים בני צעירים שיושבים בבית ובטוחים שבאמת המציאות כל כך יפה וכל כך מדהימה אצל כולם, שכולם כל היום מטיילים בחו"ל ועושים קניות. הייתי שמחה אם היו מקדישים לזה קצת יותר מחשבה מבחינת בתי ספר ומלמדים איך להתמודד עם הרשתות החברתיות בצורה חכמה". 

בתור מישהי שיוצרת תוכן, את חושבת פעמיים לפני שאת מראה כמה החיים שלך יפים ומושלמים?

"דבר ראשון, החיים שלי לא יפים ומושלמים, כמו שלכולם הם לא. כמובן שאני לא אעלה כל דבר, אני לא מעלה הרבה דברים מאוד אישיים שלי כי אני גם בן אדם בסופו של דבר. אבל מעבר לזה, אני חושבת שההשתדלות שלי היא גם להראות את הצד השני. לא להפחית ברגעים יפים - אלא להעלות ברגעים שהם לא מושלמים".

שזה מאזן. 

"אני משתדלת לאזן. אני בטוחה שכשאני נמצאת בחו"ל בטוח יש אנשים בבית שרואים את זה כ'וואי איזה כיף לה', אבל בסופו של דבר אני גם משתדלת לספר על העבודה הקשה שמאחורי כל דבר וגם משתדלת לספר על הרגעים הפחות זוהרים ועל הדרך שלי להגיע למקומות האלה. סך הכל אני בת 24, אני עובדת נורא נורא קשה בשביל כל דבר, אז אני משתדלת לספר את זה".

ומה דעתך על העניין שאנשים לובשים בגד פעם אחת כדי לצלם לאינסטגרם וזהו?

"אני לא בלופ הזה בכלל, אני חורשת על בגדים, אז הלופ הזה קצת עבר מעליי. אם אני אוהבת בגד, אני אלבש אותו ואמצא דרך לגרום לו להיראות קצת שונה מהפעם הקודמת שלבשתי אותו. כמובן שבעולם שלנו יש פאסט פאשן ואם אתה קונה פריט שעולה 30 שקלים, אז זה בסדר ללבוש אותו פעם אחת. אבל אני בטוחה שכל אחד שרוכש איזשהו ג'ינס טוב, שיושב עליו טוב כמו שצריך, לא ילבש אותו פעם אחת".

"בתור ילדה כשלא היה בייביסטר, הייתי יושבת בסטודיו ומסתכלת"

ליבר היא בחורה אופנתית מכף רגל ועד ראש, מה שקצת קשה לא להיות כשאת באה מבית אופנתי ואמא שלך היא המעצבת המצליחה ברטה, שנחשבת לאחת ממעצבות הכלה המובילות בישראל, שבשנים האחרונות עושה גם חיל בחו"ל, מביאה הרבה כבוד לאופנה הישראלית מעבר לים ואף נבחרה על ידי המגזין הנחשב "ELLE" לאחת מחמש מעצבות הכלה המשפיעות בעולם.

כשאמא שלך היא ברטה ואת בעצמך מעצבת אופנה, זה יתרון או חיסרון?

"זה נטו יתרון. אני סופר לומדת ממנה ולוקחת ממנה המון. היא נותנת לי ידע במקומות שחסרים לי, כי לא הלכתי לאוניברסיטה ולא למדתי עיצוב אופנה. אני תמיד אומרת שאני בוגרת האוניברסיטה של ברטה 24 שנה. הייתי שם כל החיים ולמדתי דרך העבודה שלה. בתור ילדה כשלא היה בייביסטר, הייתי יושבת בסטודיו ומסתכלת - רואה איך תופרים, איך עושים רקמות ואיך עושים עבודות יד, מה יושב יותר יפה ומה פחות. כן לקחתי קורסים בשנקר שלמדתי בהם את כל מה שהיה לי צורך לחזק, אבל אני חושבת שהיא מלמדת אותי ועוזרת לי לדייק כל כך הרבה דברים שלא היית עושה בלעדיה. אולי גם בגלל זה בחרתי לקרוא למותג שלי 'La Fille de', כי יש לה את המקום הזה אצלי".  

איך את מרגישה כשכוכבות כמו אריאנה גרנדה ובריטני ספירס לובשות את השמלות של אמא? 

"אני הכי מתרגשת מזה בעולם. אף פעם לא יודעים בדיוק מתי הן הולכות ללבוש את זה וגם היא תמיד נורא מופתעת. אצל כוכבות כאלו יש הרבה מאוד מחשבה לפני שהן לובשות כל לוק, אז גם היא מתעוררת בבוקר ואומרת 'אה יואו, היא לבשה את בסוף!'. גם אותי וגם אותה זה עדיין כל כך מרגש ומבחינתי להתעורר בבוקר, לפתוח את האינסטגרם ולראות את אריאנה גרנדה לובשת שמלה של ברטה זה הכי מרגש בעולם. מבחינתי זו אמא שלי, זו לא ברטה, אז זה מטורף ואני עדיין מתרגשת ברמות". 

"אני לא חושבת שאף אחת מהשמלות האלו הן שמלות לרזות בלבד"

כאמור, בשנה החולפת השקת מותג אופנה משל עצמך בשם "La Fille de". את חושבת שהדרך שלך לשם הייתה יותר קלה בגלל שאת 'הבת של'?

"אני מאמינה שהיה משהו יותר קל, מבחינת העצות שקיבלתי והליווי שקיבלתי. יש מישהי עם הרבה מאוד ניסיון שליוותה אותי בתוך התהליך הזה ויש לי את התמיכה שלה. יש הרבה רגעים מאוד קשים בעסק, בפרט בעולם האופנה. יש הרבה רגעים מאוד קשים ושונים ומלא סיטואציות שלא הייתי רגילה להתמודד איתם ויש לי את המישהי הזאת שאני יכולה להתקשר אליה והיא יודעת לייעץ לי בצורה הטובה ביותר. גם אם היא לא באה ופותרת לי את כל הבעיות, היא יודעת לתת לי עצה איך להתמודד, היא מרגיעה אותי ואז אני יודעת שהכל טוב, שיש לי מישהי מאחוריי".

אמא שלך כבר הספיקה להלביש כוכבות מטורפות מעבר לים. היית במגעים עם מפורסמות מחו"ל שילבשו את הפריטים שלך?

"את האמת שאני מקבלת מלא הודעות מבנות ששואלות אותי את זה, אבל אני מנסה לעשות את הדרך שלי לאט לאט ולא לקפוץ מעל הפופיק. אמא שלי כבודה במקומו מונח, היא עבדה קשה מאוד שנים על גבי שנים כדי שהיא תוכל להרשות לעצמה את האופציה הזו ושיהיה מאחוריה בית אופנה גדול ועמיד שמלביש כאלו כוכבות".

איך את מרגישה כשאת רואה שלקוחות לובשות את השמלות שלך, או שהן נלבשות בהפקות או על ידי כוכבות כמו קים אור אזולאי ואנה זק?

"האמת שזה מרגש ברמות, אני ממש מתרגשת מזה. כשהיינו קים, אנה ואני בסן פרנסיסקו לבשנו שלושתינו שמלות של "La Fille de" ואני זוכרת שיצאתי מהמעלית וראיתי אותן הייתי כזה 'אומייגאד'. צילמתי את זה ואמרתי 'איזה מרגש, אני מתה'. אני לא המעריצה הקטנה, אבל כל לקוחה מרגשת אותי. אז כשאלו אנה וקים, שהן גם מושלמות בעיניי ברמות קשות וגם בכללי בחורות מהממות, אז זה נורא מרגש. התעלפתי מזה. אני עדיין מתעלפת מזה, כל לקוחה גורמת לי להתרגש רצח". 

הקולקציה זכתה להצלחה ולחיבוק מהתעשייה, ולצד זאת, היו הרבה ביקורת שהבגדים מיועדים רק לרזות. אחת מהן הייתה של דורין אטיאס שאמרה ש"רק מי שמדגמנת בגדי ים יכולה להחזיק שמלה כזו".

"ואז שבועיים אחר כך נטע ברזילי לבשה את אותה השמלה הזו בדיוק". 

ואז הרגשת שאת מוכיחה לה שהיא טועה?

"זה לא היה ספיציפי אליה, אבל זו הייתה מן בדיחה פנימית שהייתה ביני לבין נטע. היא הסתכלה על השמלה ואמרה 'אני לא מאמינה שדורין אמרה שרק רזות יכולות ללבוש אותה'. וזה שגם נטע ברזילי וגם נטע אלחמיסטר לבשו את השמלה והן נטע ונטע, זו הייתה בדיחה פנימית שלנו. אני לא חושבת שאף אחת מהשמלות האלו הן שמלות לרזות בלבד. כן יש שמלות שאפשר להגיד שהן יותר חשופות, אבל זה עניין של עד כמה בנוח את מרגישה עם עצמך. אני מכירה בנות שהן רזות ופצצות על שלא היו יכולות ללכת עם שמלה כזאת, כי זה עניין של ביטחון עצמי ואני מכירה בנות כמו נטע, שמוכנות ללכת איך שבא להן. אז זה עניין של מה בא לך ואיך את מרגישה שאת נראית בפריט. אין לזה שום קשר לכמה קצר זה או כמה חשוף זה. זה שלך".

היו גם ביקורות על המחירים היקרים של השמלות, שהגיעו ל-5,000 שקלים לשמלה, מחיר גבוה לכל הדעות, במיוחד שמדובר בפריטי ערב שהסגנון שלהם הוא לא אופיניי למלתחה הישראלית הממוצעת.

"את האמת שהקולקציה הקודמת הייתה קצת יותר יקרה וטווח ומחירים שלה היה יותר גבוה, כי זו הייתה קולקציה ראשונה והיא הייתה מאוד בועטת, קיצונית, יוקרתית מאוד, הבדים היו משהו שאני לא נתקלתי בו והבאתי אותם מחו"ל. באמת השקעתי הכי הרבה שאפשר בכל דבר של הקולקציה הזאת. זה היה פאייט בעבודת יד, אני כל פעם נדהמת מזה. במיני קולקציה החדשה שעשינו ניסיתי באמת להקשיב ללקוחות ודבר ראשון להבין למה הן מתחברות מבחינת נראות, מה הן רוצות מבחינת מחירים ועשינו הכי הרבה מאמצים לנסות להנגיש את הפריטים לקהל הרחב. הבנתי שיש הרבה בנות שהן מאוד רוצות את הפריטים אבל זה רחוק מטווח המחירים שהן יכולות להרשות לעצמן, אז עשיתי איזשהו מאמץ. לא השתמשנו בפאייטים המדוברים והחלפנו בד, כל זה בניסיון לשמר את האיכות, שזה לא קל - כי אני עושה קוטור ואופנה גבוהה, אבל נראה לי שהצלחנו".

מלבד המחירים, במה הקולקציה שונה מקולקציית הבכורה, וכיצד היה תהליך העבודה עליה? 

"בקולקציה הזו, שהיא מיני קולקציה, היה בסיס ידוע, הייתה כבר התנהלות ברורה, היה כבר סטודיו, הבנתי את הלקוחות שלי ומה הקהל שלי רוצה לראות. אני חושבת שככל שמתקדמים ומתפתחים מבינים קצת יותר. מבינים יותר טוב במה אפשר לשפר את עצמך, איך אפשר להנגיש ולמה אנשים יותר מתחברים. אני חושבת שבקולקציה הזו יש משהו שהוא קצת יותר מונגש".  

אבל למרות העובדה שהמיני קולקציה החדשה יותר נגישה, גם איתה לבלילתי לא היו חיים קלים וביום ההשקה שלה האתר של המותג שלה קרס שוב ושוב ולאחר מכן התברר כי הוא נפרץ על ידי האקרים: "זה היה יום מטלטל נפשית ברמות. האתר נפל וקם מעומס והיה לי יום מטורף. עבדנו ימים ולילות ועשינו הכל ובסופו של דבר, שנייה לפני שהאתר בא לעלות הוא לא הצליח לעמוד בעומס והוא קרס, וככל שיותר אנשים נכנסים לראות אותו, ככה הוא לא החזיק. בסופו של דבר מה שקרה הוא שתקפו אותו גורמים עוינים מחו"ל, היה טירוף. אלו היו 24 שעות של פחד אימה. כשאמרו לי בטלפון שהאקרים פרצו לאתר אמרתי להם אל תערבו אותי רק תתטפלו בזה, כי אם אני שומעת עוד משהו אחד אני מתעלפת". 

"אני מאמינה שיש סוג מסויים של בנות שיכולות לעשות את זה ולהצליח, פשוט לא הרגשתי שאני שם"

הכניסה הראשונה הרצינית של ליבר לתעשיית האופנה התרחשה בגיל 17, אז קיבלה הצעה לדגמן. היא הצטלמה למספר הפקות מקומיות ואז טסה לנסות את מזלה בתחום באחת מבירות הדוגמנות העולמיות, מיאמי: "האמת שהייתי דוגמנית לתקופה יחסית קצרה, התחלתי כשהייתי יחסית צעירה. ביחסית לדוגמניות זה לא גיל צעיר כי הן מתחילות בגיל יותר מוקדם אבל ביחס אליי זה מרגיש כמו חיים אחרים. עבדתי בארץ בקטנה ואז טסתי למיאמי, דיגמנתי שמה שלושה חודשים והתגייסתי לצבא יומיים אחרי שחזרתי. בערך בתקופה שהתגייסתי זה דעך והפסקתי לדגמן. אני לא חושבת שזה היה הייעוד שלי. זה היה משהו נורא כיפי, קיבלתי הצעה ואמרתי 'יאללה אני אעוף על זה, במקום לעבוד במלצרות אני אעשה את זה', זה היה ממקום כזה. דוגמנות זו עבודה לכל דבר, צריך לרצות את זה ולאהוב את זה. אני מאמינה שיש סוג מסויים של בנות שיכולות לעשות את זה ולהצליח, פשוט לא הרגשתי שאני שם".

כמישהי שחווה את עולם האופנה מכל מיני זוויות, נתקלת גם בצדדים האפלים של עולם האופנה?

"אני ספיצפית לא נתקלתי במשהו שהוא באמת חריג, במשהו קשה או בחוויה אישית שהייתה לי קשה. כן נתקלתי בהמון סיטואציות של בנות שמקבלות תגובות קצת פחות חיוביות, בנות עם הפרעות אכילה כאלו ואחרות ובנות שלוקחות את העולם הזה למקום קצת קשה. למזלי הרב, טפו טפו טפו, אני מרגישה נכנסתי לעולם הזה ממקום מאוד מודע ועם גב מאוד ברור ולא נתתי אף פעם להשפיע עליי, למרות שזה מאוד קשה. היה לי מזל ונתקלתי בצדדים החיוביים של העולם הזה". 

בשנים האחרונות ישנו שיח של מודעות למגרעות של עולם האופנה ושל שינוי. בפועל את מרגישה שזה קורה?

"די קטונתי, אני מעצבת אופנה לא תקופה ארוכה אבל אני כן יכולה להגיד שמהמקום שלי לאט לאט יש איזושהי התפתחות מסויימת ולא משנה מאיפה זה בא, בתור מעצבת אופנה או אינסטגרמית, אני רואה שיש יותר לגיטימציה לאופנה ולמידות גדולות ולמידות קטנות, שזה נושא שצריך לדבר עליו".

מה זאת אומרת?

"משקל זה דבר מאוד אינדיבידואלי ויש בנות שאני נתקלתי בהן במהלך חיי ושאמרתי להן 'איזה רזה את' בקטע טוב, מנקודת הנחה שרזון זה יפה ומחמיאים עליו והיו בנות שמאוד נעלבו מזה. לכל אחד יש את המאבק שלו עם אכילה ועם מידות. לפעמים אני מרגישה שיש בדיוק הפוך - יש מודעות למידות גדולות ורק לאחרונה נכנסה המודעות לבנות שהן פטיט וגם להן קשה. אני חושבת שאנחנו מקבלים את זה בצורה מאוד יפה שיש את כל המידות, מאקסטרה סמל ועד אקסטרה לארג'. אצלי במותג יש את כל המידות ואני מייצרת לכל הלקוחות, פטיט ככל שיהיו ובמידה גדולה ככל שיהיו. זה נורא כיף לי ומחמיא לי לראות לקוחה במידה גדולה שמאמינה בי ובאה, בוחרת, לובשת ויוצאת מרוצה". 

"אני בחורה בת 24 עם בן זוג, אז אין לי יותר מידי שערוריות סביבי"

למרות ההשתפות ב"איט גירלז", חשבון האינסטגרם עתיר העוקבים ומותג האופנה שלה, בלילתי היא עדיין לא שם מוכר בכל בית ומרבית הקהל שלה מורכב מחובבי אופנה ומביני עניין בתחום, אבל היא לגמרי בסדר עם זה: "אני לא בדיוק יודעת לאן אני מכוונת ולאן החיים ייקחו אותי. בתחילת השנה ממש פחדתי שתהיה התפוצצות כזו שאני לא אהיה מוכנה לה. אני בן אדם שדי חרד לפרטיות שלו ודי אוהב את המקום שלו. לאט לאט ובעבודה אני מגיעה למקומות שאני רוצה להגיע אליהם. אני רוצה להתפרסם בזכות האופנה שלי. אני מוכרת לקהל הזה וזה משהו שאני מודה לו כל יום. מי שמכיר אותי מכיר, אני ממש אוהבת את הקהילה הקטנה שלי. אם היא תתרחב אז היא תתרחב ואם לא, אז גם טוב".

את גם לא מסתובבת בהשקות ובביצה הצהובה יותר מידי.

"אני בחורה בת 24 עם בן זוג, אז אין לי יותר מידי שערוריות סביבי ואין יותר מידי סיפורים ממוטטים. יש עבודה ויש דברים שמביאים פלוס כמו "La Fille de וה"איט גירלז", אבל זה לרוב קשור בעולם האופנה ובמה שאני עושה".

את רואה את עצמך מתפתחת לעוד כיוונים מלבד עולם האופנה?

"אני חושבת אני אשאר בעולם האופנה, אבל אני מאמינה שאני אתפתח לעוד כיוונים בתוכו, לאן שעוד אפשר להגיע. אני לא קרובה ללהגיע למה שאני רוצה לעשות, יש לי עוד הרבה עבודה לפני והלוואי שנעבוד עם המותג שלי בכל העולם. אני אעבוד קשה ואעשה מה שאפשר".

איזה עוד 'וי' את רוצה לסמן ברשימה השאיפות שלך?

"יש עוד הרבה דברים שהיית רוצה לעשות, שהם לאו דווקא קשורים באופנה כמו תחום הטלוויזיה ושיתופי פעולה מגניבים, אבל בסופו של דבר החלומות הגדולים שלי שמהם באתי והחלטתי לצאת לדרך הזו הם קשורים בעולם האופנה. אני נורא אשמח אם אנשים יצליחו להתסכל עליי כמעצבת אופנה לגיטימית לחלוטין ואני מאוד מקווה שאני אלביש את הכוכבות האהובות עליי ושהשיחות שלנו יהיו על זה שתשאל אותי 'אז איך היה להלביש את אריאנה גרנדה?', אני אענה לך שזה היה מקסים".