וניה  קרבצוב בן ה-19 מבאר שבע נראה כמו נער מתבגר טיפוסי - הוא בכיתה י"ב, יש לו אחים קטנים, הוא עובד במקביל ללמדים כדי להרוויח מעט דמי כיס והוא חולם להיות דוגמן. אבל, בנוסף לכל הוא גם חירש. אי היכולת לשמוע איננה נתפסת בעיניו כמוגבלות או חיסרון, אבל בעיני החברה, ובמיוחד בפני אלו שיכולים לעזור לו להגשים את חלומו, החירשות שלו נתפסת כדבר שלילי ומגביל.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• מילאנו בצל הקורונה: תצוגות באינסטגרם ואיסור צילום באירועים
• סוף/סוף: לא תאמינו מה רואים בפרסומות לבגדים האלו
• היוש או ביוש: הכוכבים מרימים בימי ההולדת

קרבצוב נולד להורים חירשים וכשהיה בן 10 הוריו התגרשו והוא עלה עפ אמו לארץ, פה היא התחתנה בשנית ונולדו לקרבצוב שלושה אחים. ההתאקלמות בארץ הייתה קשה, שכן קרבצוב הבין רק את שפת הסימנים האוקראינית והיה עליו ללמוד גפ את זו שבעברית.כיום הוא שולט בשלוש שפות סימנים - אוקראינית, עברית ואנגלית. לאחר שהצליח ללמוד את השפה, להתאקלם ולרכוש חברים, פינה הצעיר מקום גם לחלומות. "לאורך השנים תמיד החמיאו על המראה שלי ואמרו לי שכדאי לי להיות דוגמן ולהפוך את הנושא למשהו מקצועי גם אמא שלי דרבנה אותי לנסות את מזלי בתחום", מספר לנו וניה. 

© גיא צלזר

את הצעד הראשון שלו בעולם הדוגמנות הוא עשה דרך תחרות יופי לדוגמנים חירשים: "נרשמתי לתחרות מלך/מלכת היופי החרשים בישראל לשנת 2019 שנערכה בדיוק לפני שנה בחולון.  לאחר אודישנים וראיונות התקבלתי ומאוד התרגשתי. לקראת התחרות הצטלמנו באופן מקצועי, למדנו הליכה על מסלול ומצאתי את עצמי מאוד מחובר לעולם הזה. אמנם לא זכיתי בתחרות עצמה הבנתי שאני במקום שמרגיש לי בו מאוד נוח".

חודשיים לאחר בתחרות בישראל נתקל וניה במודעה המפרסמת תחרות יופי עולמית לחרשים באיטליה, שגם אליה התקבל. "זו הייתה חוויה מופלאה. זכיתי להכיר צעירים חרשים מרחבי העולם. כיוון שאני מבין גם את שפת הסימנים באנגלית, תקשרתי ללא בעיה עם החרשים שהגיעו מרחבי העולם. רכשתי חברים וחוויות וחזרתי לארץ עם טעם של עוד.."

אתה חושב שיש סיבה מוצדקת בכלל לקיום תחרויות כאלו? שהן למעשה מבדילות את החירשים משאר האוכלוסייה

"הסיבה המרכזית להפרדה בין תחרויות יופי של שומעים וחירשים היא כמובן נושא התקשורת. אני חייב לומר שמצד אחד מאוד נהניתי לחוות את תחרויות היופי כשכולם מדברים בה את שפת הסימנים , יש בזה משהו מאוד ייחודי  ההפקה היתה מונגשת והרגשתי שווה בין שווים, יחד עם זאת הייתי רוצה להשתלב בתחרויות של שומעים כיוון שעם הנגשה מתאימה אני מסוגל ויכול, וזו הנקודה, אין כל סיבה לא להנגיש תחרות ישראלית גם לחירשים וכבדי שמיעה  והלוואי שמשהו ירים את הכפפה לנושא הזה". 

© צילום פרטי, מתוך אינסטגרם

אבל בארץ, המזל פחות האיר לו וכיום מתקשה וניה להיכנס לעולם הדוגמנות, ולטענתו בעיקר בשל חרשותו: "ניסיתי ליצור קשר עם סוכנות אך כיוון שאני חרש  הם לא רצו להתמודד וניתקו קשר. אני יכול להבין שלאנשים יש פחד ומחסום כי הם אינם מכירים ויודעים. אך אני אשמח מאוד להגיע לפגישות עם סוכנים, אני יכול להגיע עם מתורגמן  וצריך לקחת את מגבלה שלי בפרופורציה, אני מבין הכל רק לא שומע, אני מתקשר נהדר, אם רק ייתנו לי את הכלים המתאימים ואני לא חושב שזה צריך להוות בעיה".  

מה החלום שלך?

"החלום הכי גדול שלי  הוא באמת להצליח בתחום הדוגמנות, להיות הדוגמן המצליח החרש הראשון בישראל ולהסב גאווה להוריי ולכל קהילת החרשים. יש לי רצון להצליח ולהוכיח לכל העולם שזה אכן אפשרי. בארה"ב  ישנו דוגמן חרש מאוד מצליח בשם Nyle Dimarco , ואם הוא מצליח, אין שום סיבה שאני לא אוכל. אני מבין שזה אתגר, אבל יש המון דרכים לתקשר. אני מאמין בעצמי וביכולות שלי ואני רק צריך את ההזדמנות".

© גיא צלזר

"מאז שאני ילד, אני שייך לעמותת 'מעגלי שמע' שמפעילה מועדוניות לילדים חירשים וכבדי שמיעה. בגיל צעיר יותר הייתי הולך מדי שבוע לחוגים של העמותה, הם עזרו לי מאוד ואפשרו לי להרגיש שווה בין שווים. היום כבוגר, אני חניך ב'יוצרים עתיד' - תכנית שמפעילה העמותה במטרה לשלב חרשים בעולמם של השומעים ולתת לנו כלים להעצמה ולניהול בשוק העבודה. אני מרגיש שהיא מאפשרת לי בעיקר לא לוותר על החלומות שלי. מזה כשנה וחצי אני עובד בחנות צעצועים ומתנהל נהדר עם קהל של שומעים. כמו שאני מסתדר בחנות עם הצוות ועם הלקוחות אין לי שום ספק שגם עם מאפרים ומעצבים אוכל להסתדר מצוין". 

איך לדעתך אפשר להעלות את המודעות לנושא ולשלב בין חרשים לשומעים?

"אני לומד במקיף ו' בבאר שבע , מדי שנה יש שבוע כו"ח ( כבדי שמיעה וחרשים) בו אנו, הצוות והתלמידים, מעלים את המודעות לגבי אנשים כבדי שמיעה וחרשים. נערכים שיעורי הסברה בכיתות, מפגש לצוות החינוכי , הפסקה פעילה בה אנו מלמדים את כל תלמידי בית הספר תקשורת בשפת הסימנים ומופע בו אנו מציגים ושמים את עצמנו על הבמה. מטרת המופע להעלות מודעות, לשבור סטיגמות ולהראות לכולם שאנחנו בדיוק כמו כולם. השנה שיחקתי בתפקיד הראשי ואני מרגיש שאכן חוללנו שינוי ביחס לקהילת החרשים. זה ניכר במסדרונות בית הספר. הכוח לשינוי הוא בהעלאת המודעות העובדה שיש לי גם חברים שומעים וגם חברים חירשים  היא הוכחה שזה מצליח".

לסיום, יש לך מסר לקוראים שלנו? 

"המסר שלי הוא שהכל אפשרי. תנסו ותיווכחו. אני עליתי מאוקראינה בגיל 11, ידעתי שפת סימנים אוקראינית, כאן בארץ למדתי לסמן, לקרוא, לכתוב ולחיות בעברית וכעת אני עושה מבחני בגרות.  תפתחו את הלב, תורידו את המחסומים ותתנו לי הזדמנות להצליח".