כולם מדברים על שלום עם הגוף, אף אחד לא מדבר על צדק עם השיער. בשנים האחרונות, במהלך מבורך שהיה חייב לקרות ומוטב מוקדם מאשר מאוחר, תנועות ה-Body positivity עלו על הגל והפכו לכמעט קונצנזוס. שאיפה לנרמול מגוון מבני, צבעי והיקפי גוף עולה לכותרות כדבר שבשגרה (אם כי לעתים נראה שזה כשלעצמו מרחיק אותנו מנרמול התופעה, אבל זהו נושא לטור אחר) אך בכל הדרך למטרה הנעלה הזו, קיימת צביעות מסוימת.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• שנת לימודים מוצלחת ואופנתית: המלצות נוספות שלא תרצו לפספס
• איזה יופי: מסכות טיפוח לפנים שכבשו אותנו
• היום שלפני הקורונה: מוצר האיפור שמלווה את אליאנה תדהר בכל האירועים הגדולים

חברות אופנה רבות ומגזיני נשים למיניהם העלו בזו אחר זה נשים מלאות למודעות ופרגנו לקמפיינים הכוללים קאסט בשלל צבעים. אבל אם תסתכלו מקרוב, תגלו שאותן חברות ומגזינים מקדשים משפיעניות ודוגמניות כשהמשותף לכולן הוא השיער. לא, אני לא מתבלבלת, זה לא שלא שמתי לב שלמאיה ורטהיימר ולקנדל ג'נר יש צבע שיער שונה, אלא ששתיהן, כמו 99 אחוז הכוכבות האחרות, נהנות משיער חלק שמתויג בימינו כאידיאל היופי באופן ברור וחד.

כפי שניתן להסיק, זהו לא צירוף מקרים משווע ולא כל הנשים שחלמו אי פעם על קריירה לעיני המצלמות פשוט בורכו בגנים של שיער חלק למשעי. לא ולא, הסיבה הרבה יותר עמוקה ומטרידה מזו. החברה שלנו אוהבת לאהוב סלבס מושלמים ואם השיער החלק נחשב למושלם, מי היא החברה שתוותר על התענוג שבצפייה באנשים יפים? המפורסמות, שהן הרי חלק מהחברה ועל כן גם חלק מהדרישה, זורמות עם המציאות ודואגות להתחדש בהחלקה (ראה ערך ירדן הראל, שירלי לוי והרשימה ודאי עוד ארוכה) כי כל עוד זו הדרך אל הפסגה, מה האינטרס שלהן לחשוב ולהבין שמשהו פה מעוות מן היסוד?

© צילום: adobestock

כך בתהליך של ביצה ותרנגולת אידיאל היופי משתמר ואחוז כה גדול מן האוכלוסייה מקבל מעמד מקופח מהסיבה הפשוטה שהוא לא נולד (או יותר נכון, נולדה) עם הגנים הנכונים והשיער שלה קצת נפוח, עבה, או חס וחלילה, מתולתל! אבל אם הזכרנו רק את עולם הרשתות החברתיות עד כה, הרי שיש כאן הקלה בהאשמות. עולם האופנה מעלה על המסלול כמעט אך ורק בעלות שיער מהסוג של הגזע העליון ומשיבת את כל מי שלא בהינף מחליק שגרתי, על במות של הופעות לא תמצאו אף תלתל סורר והתחום שיש לו את המונופול הכי משמעותי בנושא הוא כמובן עולם הקולנוע והטלוויזיה, זה שמייצר את המסה הכי גדולה של מובילי דעת קהל.

"תאג"ד, "כפולה", "החממה", "אילת", "קדברא" ו"התחנה" אלו רק טיפה בים מן הכמות הבלתי נתפסת של סדרות שכל השחקניות בהן ניחנות במראה שונה לחלוטין ושיער שצורתו זהה במדויק. ישנם שני מאפיינים שמסיבות לא טובות בעליל יכולים לגרום למלהקים של סדרות וסרטים לבחור בשחקניות עם שיער שנחשב ללא פופולארי בכלל. סדרות תקופתיות כמו "פלמ"ח" ו"משחקי הכס" מביאות לקדמת הבמה את המתולתלות מרי קרמייה וחאליסי, הרי פעם זה היה לגיטימי להיות עם שיער מתולתל, מה לעשות שבשנות ה-40 ובתקופת ימי הביניים עוד לא נוצרו מכשירים טכנולוגיים שמחליקים? בנוסף, נוכל לראות שחקניות שמאזנות את מדד התלתול באוכלוסייה בסדרות כמו "גאליס" עם רוני דלומי וליאור כהן, אבל גם בסדרות כמו "ריברדייל", בהן דמות המתולתלת, את'ל מאגס (בגילומה של שאנון פורסר) היא תלמידה מנודה ולא נחשקת של החבורה.

© פיני סילוק

אם תחשבו על כמה בנות אתם מכירים שזכו בקלף המנצח ונולדו עם שיער חלק כקרש או לכל הפחות גלי מינימום ודק מקסימום, תגלו שיש לכם הרבה פחות כאלה מאשר בנות מגוונות ויפות, כל אחד בדרכה ועם מראה השיער שלה. אם תשקיעו רגע מחשבה על הבחירה או השיקול לעשות החלקה, כן, זו שכנראה עברה בראש של כל אחת מהן וכבר הספיקה לצאת לפועל אצל כמה מהן, תבינו שהשאיפה הנרחבת הזאת, בשנת 2020, היא חסרת היגיון כשלעצמה. הרי זה בדיוק אותו דבר כמו לעשות דיאטה חריפה או בוטוקס בפנים. הם כולם ברי שינוי בהמשך החיים, אך שני האחרים הרבה פחות נפוצים, בטח אצל בני ובנות הנוער בארץ. חברה ששמה לה למטרה להוקיע מודל יופי אחיד, מחוייבת להילחם על תחושת ביטחון עם כל האיברים וכיוצא בזה על תחושת ביטחון של כל הנשים. בלי הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית, משקל, או אפילו, שיער.