הי חברים, זו הפעם הראשונה שאכתוב את הטור האישי שלי כאן בפרוגי. האמת, אני קצת מתרגש, כי זו הפעם הראשונה שמבקשים ממני להתבטא בכתב ולספר על החיים שלי. האמת שזה קצת מפדח, אבל נתגבר על הפאדיחה.

לפני שלושה שבועות, כשהייתי בשבוע האופנה במילאנו, פגשתי שלוש דוגמניות שהן טופ מודל (הן עשו כמעט כל קמפיין אפשרי בעולם ואפילו אחת מהן זכתה בתחרות נקסט טופ מודל של פונלנד).

את הבנות: ג'ואנה, אנאלי ומריה, האחת מפולניה, השנייה מסלובקיה והשלישית ממילאנו, הכרתי כי הן ישנו איתי באותו הבנין שהיה מיועד לאכלוס הדוגמנים בשבוע האופנה. בתוך שניות התיידדנו.

בלי לחשוב פעמיים הצעתי להן להצטרף איתי בטיסה חזרה לישראל. סיפרתי להן עד כמה העיר תל אביב מדהימה ושגם אצלנו בישראל, יודעים מה זו אופנה אמיתית. אז הן באמת ענו להצעה שלי ומיד עם חזרתי לארץ, הן נחתו כאן והצטרפו לסוכנות שלי (עלית מודלס).

מאז היום בו הבנות הגיעו לארץ, אנחנו רק יוצאים כל היום. ובתור זה שהציע להן לבקר בארץ, זו חובתי להראות להן מקומות מעניינים ולצאת לבלות כמו שרק אפשר בתל אביב. ללא ספק רוב המבטים ברחוב מופנים אליהם.

תשמעו, לא בכל יום רואים דוגמניות שרואים רק על המסך בבית בערוץ האופנה וכמובן שכשאנחנו יוצאים לבלות, הבנים עוצרים לשניה לפעימה ולפעמים גם הבנות. לפעמים מתחילים ואפילו קצת מציקים להן, אבל לפעמים נראה שהחברות הדוגמניות שלי די מתלהבות מההערצה ההישראלית.

ללא ספק אני חושב שישראלים מאד אוהבים ובמיוחד כשמדובר תיירות, כל שכן דוגמניות. התגובות כוללות גם בין היתר אנשים שמבקשים להצטלם איתן ומוכנים לעשות כל דבר אפשרי כדי להיות בחברתם מה שמרגיש לי קצת כמו חו"ל. או כמו שאני אוהב לומר: אנחנו עושים את מילאנו בתל אביב. בינתיים אנצל את הוויקנד הקרוב, כדי לבלות איתן החל מצאת החמה עד שהשמש תזרח למחרת. 

נתראה בטור הבא, שלכם שון בלאיש.