את ספיר בן רובי כולנו מכירים ממסך הטלוויזיה, בתור כוכבת שהופיעה בסדרות נוער מצליחות כמו "כפולה" ו"נעלמים". אבל מהיום, תכירו אותה גם בתור בעלת מותג האופנה החדש והכי מסקרן של הקיץ, "R29". לכבוד השקת המותג ואתר האינטרנט, מספרת בן רובי בראיון פתוח וכנה על התהליך של הקמת מותג אופנה תוך כדי מגיפה עולמית, על השותפות למותג הקרובות אליה, האתגרים, והחלומות הגדולים לעתיד!

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• הכוכבות שהמעצבים הגדולים סירבו להלביש
• מאי משיח: "אני תמיד מנסה להביא את מה שלא היה"
• מרענן: טריק הטיפוח שיקרר לכם את הקיץ

את מככבת על מסך הטלוויזיה כבר כמה שנים בתפקידים בסדרות נוער שונות. מתי הבנת שאת רוצה להיכנס לעולם האופנה?

"האמת, תמיד ידעתי שאני שייכת לעולם האופנה. העולם הזה תמיד עניין אותי, תמיד מאוד אהבתי להתלבש ולחקור. אני שופהוליק מטורפת! תמיד מחכה לאיזו חבילה, כל יום יש לי משלוח מחוץ לבית, מחביאה מחבר שלי הזמנות כי כבר לא נעים לי! כל עניין הלבוש והאופנה מאוד מעניין ומדבר אליי, ואני גם עוקבת אדוקה אחרי עמודים של סטייליסטיות, בלוגריות, מותגי אופנה ומעצבים, ועם זאת אף פעם לא ראיתי את עצמי פותחת מותג אופנה, בעבר זה הרגיש לי כמו להיכנס לנעליים גדולות מידי".

אז מתי הבנת שאולי שווה לך להכנס לנעליים האלו?

"מה שגרם לנו, לי ולשותפות המקסימות שלי למותג לרצות לפתוח משהו משלנו, היה דווקא משבר הקורונה, שממנו נולד המותג שלנו. מצאתי את עצמי פתאום במציאות שונה לגמרי ממה שהכרתי. יושבת בבית, מחוסרת עבודה, לימודי המשחק שלי ביורם לוינשטיין הופסקו, ופתאום את מגיעה למצב שאת חושבת על החיים והבנתי שאני צריכה לחשוב איך אני מקדמת את עצמי, ממציאה את עצמי מחדש. אני והמשפחה שלי מאוד מאוד קרובים, אנחנו גרים כולנו באותו בניין. אמא בקומה 26, אחי בקומה 16 ואני בקומה רביעית, כך שבמהלך הסגרים היו לנו המון ישיבות וחשיבות של מה אפשר לעשות. גם אמא שלי מאוד מחוברת לעולם האופנה, וגם אשתו של אחי, ויום אחד חשבנו ואמרנו: למה שלא ננסה לעשות משהו משפחתי שקשור לאופנה? בואו ננסה להרים את זה, מקסימום זה לא יצלח, אבל לפחות נגיד שניסינו, חייבים לצאת מאזור הנוחות שלנו".

אז ככה הכל התחיל?

"ממש ככה. המשכנו תוך כדי השבועות הארוכים בבית לעשות ישיבות ופגישות ולפתח את הרעיון, דיברנו וניפגשנו עם אנשים מהתחום, התייעצנו עם יבואניות של סחורות מחו"ל, רצינו להבין איך העניין עובד מ-א' ועד ת' ולעשות הכל מההתחלה בצורה הכי מקצועית שיש, וככה ארבעתנו: אני, אמא שלי רונית, דניאל אשתו של אחי ועטרה מרציאנו שהיא כבר מזמן לא רק חברה טובה שלי אלא ממש בת משפחה, ארבע בנות שנמצאות אחת בשביל השנייה כל הזמן, ומחוברות מאוד לעולם האופנה. ללא ספק, העובדה שאני לא לבד בתוך הדבר הזה, ושיש לצידי עוד שלוש נשים מדהימות שקרובות אליי מאוד שעוזרות לדבר הזה להיבנות, ובזכותן הדבר הזה לא נשען רק עליי".

ספרי על התהליך של יצירת המותג

"תמיד אמא שלי ואני אמרנו אחת לשנייה שיום יבוא ונפתח מותג אופנה משלנו. לשתינו יש את חיידק האופנה, זה סיוט ללכת איתנו לקניון! אמרנו שיום יבוא, ואנחנו נביא לעצמנו את הבגדים שאנחנו הכי אוהבות. אז התחלנו בפגישות אצל אמא שלי, בהן ישבנו וחשבנו קודם מה עושים. לאחר שהבנו את הכיוון הכללי שלנו, ואת הבגדים והסגנונות שאנחנו רוצות לכלול במותג, הבנו שבגלל שלא למדנו עיצוב אופנה, ולא נוכל לייבא את הבגדים מהארץ, הצעד הבא הוא לייבא פריטים מחו"ל והאופציות היו או טורקיה או סין. בשל הקורונה סין הייתה סגורה כמעט לגמרי, אז טורקיה הייתה האופציה הנכונה ביותר.

השלב הבא היה להבין איך בכלל מתחילים את תהליך היבוא לישראל. עשינו מחקר ומצאנו משרד שהפגיש אותנו עם נציג מטורקיה שחשף אותנו לחנויות, ספקים, הוביל אותנו לדגמים שאנחנו רוצות ועזר לנו במציאת הקולקציה. טסנו ארבעתנו לטורקיה, ממש בחודש מרץ האחרון, ועברנו חנות אחרי חנות, ספק אחרי ספק במטרה למצוא את הפריטים הנכונים והמתאימים ביותר למותג שלנו. תכננו לטוס לארבעה ימים של עסקים ומסחר במטרה למצוא את הקולקציה המושלמת, עברנו עשרות חנויות, מדדנו, יצאנו, חזרנו, בדקנו. ביום הרביעי היה סגר, כך שהמסחר שלנו הצטמצם לשלושה ימים בלבד. היו לנו שלושה ימים להקים מותג. אבל זה ממש לא נגמר בבגדים עצמם, אחרי שמצאנו את הפריטים, היינו צריכות להחליט על האריזה, האופן בו נמכור את הבגדים, והשם למותג".

נשמע כמו עבודה לא פשוטה בכלל

"התהליך באמת לקח המון זמן, אבל בלי השותפות המדהימות שלי, כנראה שבחיים לא הייתי עושה את זה בשנתיים הקרובות. יש כל כך הרבה דברים מאחורי הקלעים. סקיצות, לוגו, מוצרי אריזה, מדידות של אריזות, הבנה מה מתאים ומה לא, לקלוע למה שהלקוחות יירצו לקבל, לעקוב אחרי אנשים ומותגים בארץ ובעולם שהצליחו ולקבל השראה מהתהליך שלהם, לדבר עם יבואנים וספקים, ליצור אתר, למצוא מוצרים, לנסוע, לקנות, לבדוק.  משימות והכנות אינסופיות עד שמגיעים למוצר המוגמר. בעתיד, אנחנו מעוניינות שתהיה למותג גם חנות לצד אתר האינטרנט, שהלקוחות יוכלו לבוא לקנות את הבגדים פיזית, וגם זה חלום שדורש המון הכנה והשקעה. בתור התחלה, חשבתי לייבא בכמות קטנה וליצור משהו קטן בשביל הכיף, אך ככל שנכנסתי לעולם הזה, הבנתי שנוצר פה חתיכת דבר, והלכנו על זה בענק".

למותג קוראים R29, איך נוצר השם?

"אז ה-R היא בשביל רונית, אמא שלי, כל הפרויקט הזה הוא בעיקר שלה ובשבילה, ו-29 הוא מספר מזל של המשפחה. קרו לנו המון אירועים משמחים שקשורים אליו. גם אמא שלי וגם אשתו של אחי נולדו ביום ה-29 בחודש, והחלטנו בסופו של דבר על R29 כשם הסופי, שגם הוא עבר כל כך הרבה גלגולים וגירסאות. לאחר השם פנינו לעצב את הלוגו, להבין לאיזה גרפיקאי אנחנו הכי מתחברות, מה הכיוון, הפונט, הצבעים, ואז לופ של סקיצות, תיקונים ושיפורים: עיצוב הקרטון, האריזה, העטיפות, המדבקות. הבנו שהדברים הקטנים הם אלו שלוקחים הכי הרבה זמן, דורשים הכי הרבה חשיבה והכי קריטיים ומשמעותיים להצלחה".

מתי הבנתן שאתן מוכנות להוציא את המותג לאוויר העולם?

"האמת היא, שככל שהפכנו ליותר מוכנות והדברים החלו להיראות שלמים, היה לנו חשש מאוד גדול לגבי השקת המותג בקיץ, חששנו שלא נוכל לעמוד בזה מבחינת הקולקציה. הכל קרה כל כך מהר ובבת אחת אחרי הקורונה, כך שכמעט ויתרנו על הטיסה ואמרנו שנדחה את ההשקה לתקופת החגים שאחרי הקיץ. בסוף תפסנו את עצמנו ואמרנו: זה הזמן לקפוץ למים בכל הכח, אנחנו נלמד לשחות, נבין מי נגד מי ונעשה את המיטב".

עכשיו עם ההשקה החגיגית של האתר העבודה הקשה השתלמה. ובכל זאת, יש חששות מפתיחת המותג? 

"ברור, כמו כל דבר חדש, יש חשש גדול. קודם כל, איך מתחילים למכור ולהניע את המותג? אנחנו עדיין לא חנות קבועה, ואני גם לא מישהי שבאה מעולם האופנה. אני שחקנית, אז החשש הוא מאיפה מביאים קהל, ואיך מתחילים את כל עניין הפרסום, אינסטגרם, וצילומים, והכרה. בנוסף, עד היום יש לנו את החשש הזה של סחורה שאנחנו מאוד מאוד אהבנו, אבל אולי הקהל לא יקבל אותה באותה צורה, ומי יקנה, ואיך זה יתפתח. לכן, בתור ארבע בנות שכל אחת מתלבשת בסגנון מאוד מאוד שונה דאגנו כמה שיותר לגוון ולקלוע לכמה שיותר טעמים. בסופו של דבר, זה כמו לידה, אנחנו מתחילות מאפס, וצריכות לתת למותג הזה חיים".

מה החידוש שאת מביאה עם המותג לעולם האופנה?

"המותג משלב את כל הטעמים של ארבעתנו, של כל ארבעת השותפות של המותג שנמצאות בגילאים ושלבים שונים, מגיעות מרקעים שונים ואוהבות דברים אחרים וביחד אנחנו יוצרות ליין שידבר לקהל הרחב. מצד אחד, יש לנו את החליפות המחוייטות, השמלות המגונדרות ובגדי האלגנט ומצד שני יש גם פריטים שהם יותר יומיומיים, ג'ינסים, טופים קטנים, מכופתרות וטי-שירטס אוברסייז. מתחילת יצירת המותג הבנו שחשוב לנו לקלוע לטעם של כמה שיותר בנות, מנוער יחסית בוגר עד לנשים ואמהות צעירות. הכל לקהל כמה שיותר רחב, והכל בטוב טעם ובאיכות גבוהה. כשהגענו לכל מקום בחו"ל היה לנו חשוב מאוד לבדוק את איכות הפריטים, הבדים, המרקמים, איך שהם יושבים ונעים על הגוף, זה חלק בלתי נפרד מהניראות והנוחות של הפריט".

מה המסר של המותג?

"שכל אחת תרגיש הכי יפה, והכי במיטבה, שתתלבש איך שהיא אוהבת ונהנית, שתבטא את הסגנון הייחודי שלה! בסופו של דבר, במיוחד אני מרגישה שאצל נשים ואני בטוחה שגם אצל גברים, יש תחושה מיוחדת ומרגשת בללבוש בגד חדש, בגד שאת אוהבת. זה גורם לך להרגיש יותר טוב, יותר בטוחה בעצמך, וזה מוקרן החוצה. אני והשותפות שלי מכורות להרגשה הזאת. לחדש, לביגוד, לניראות. אנחנו מאמינות שכל אחת צריכה ללבוש מה שטוב לה, מה שגורם לה להרגיש הכי עצמה, בלי לפחד שישפטו אותה, וזו אחת הסיבות בגללה גם פתחנו את המותג הזה".

אם היית יכולה לבחור כל מעצב לשיתוף פעולה עם המותג, במי היית בוחרת?

"יש כל כך הרבה מעצבים שאני אוהבת! אבל אני חושבת שאלכסנדר וונג, כי בניגוד לקולקציה שלנו, שהיא מאוד צבעונית וקיצית, לו יש משהו יותר בייסיק, מופנם לצד אלגנט, ושילוב איתו יהיה משהו מגוון ויתן לנו קפיצת מדרגה".

מהו החלום הכי גדול שלך בקשר למותג? 

"וואו, קשה לי לחלום ממש, זה קצת מפחיד אותי ואני מפחדת לפתח ציפיות גדולות, אבל כרגע כשאני עוצמת עיניים, אני מדמיינת חנות מעלפת בתל אביב, שתהיה ענקית ותמיד מלאה באנשים, שכל הזמן תהיה בתנועה, שאנשים יאהבו את הבגדים, שיקנו, יזמינו ויתייגו בסטורי. אני רוצה שהשם של המותג ידבר בעד עצמו, לעבור ברחוב, ולראות מישהי הולכת עם שקית שלנו. הלוואי ויום יבוא ונהיה גם שם דבר בעולם, אבל קודם כל אני רוצה שהבייבי שלנו יעשה את הצעדים הראשונים שלו, אחר כך שירוץ".