גילי סיוון כהן ויואב מאיר יצרו תערוכת אופנה גאה בשם "לובשות גאווה". שנועדה ליצור חגיגה של אופנה, קבלה וביטוי עצמי, כל זאת במטרה לעודד שיח חיובי כלפי הקהילה הגאה ולהוכיח שהמאבק הגאה לשוויון זכויות של הקהילה הגאה הוא של כולנו. השניים בחרו להעניק במה צבעונית לתשעה מעצבי אופנה מהקהילה הגאה שעיצבו בסגנונם וביטויים האישי דגמים שעשויים כולם מדגלי גאווה שסופקו על ידי המרכז הגאה, תוך הוקרת 14 נשים מדהימות ומובילות דעת קהל שהולכות איתם יד ביד לאורך כל הדרך בתמיכה במאבק הזכויות של הקהילה, והצטלמו עם העיצובים המרהיבים.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• הכי בשיק: כך תדעו מה הסטייל שלכם
• איזה בושות! האם הכוכבים שרדו את הכתבת החדשה שלנו?
• הכי צבעוני שיש: סרטוני הביוטי לכבוד חודש הגאווה
  

תפסנו את מעצב האופנה יואב מאיר, שכאמור שהקים, אצר ועיצב את התערוכה יחד עם גילי סיוון כהן, לריאיון פתוח וכנה על ההחלטה ליצור את התערוכה ועל התהליכים שבדרך, סיפור היציאה מהארון שלו ("לא ידעתי שיש עוד חוץ ממני"), הפתיחות של בני הנוער כיום ("הם נחשפים להמון מורכבויות וזהויות"), הקשר בין אופנה וגאווה בחייו ("באמצעות אופנה אנחנו מסוגלים להגיד דברים שאנחנו לא תמיד יכולים לבטא במילים") והחלום הגדול להיות אבא.

"אני מסיים תואר שני באוניברסיטה ומגדר באוניברסיטת בן גוריון, ואני מתחיל לתכנן חתונה עם בן זוגי! אנחנו מאורסים ומתכננים להתחתן בספטמבר", פותח איתנו מאיר את השיחה על התקופה האחרונה.

"אני מתנדב בקהילה הגאה כבר 15 שנים בארגון מדהים שקוראים לו 'חושן', ארגון חינוך והסברה של קהילת הלהט"ב, אני מגיע לתיכונים ולהמון בני נוער, עושה המון הרצאות ומספר להם את סיפור היציאה שלי מהארון ואיך קיבלו אותי, איך התמודדתי עם היציאה וכדומה", משתף אותנו בחיבור לעשייה הגאה. "אני וגילי (סיוון כהן), שותפתי להמון תערוכות שהקמנו יחד בעבר, הבנו שאנחנו רוצים לצאת עם תערוכה מיוחדת לשבוע הגאווה ולקהילה הגאה. החלטנו שהפעם אנחנו רוצים בעיקר לפרגן לנשים שהן לא חלק מהקהילה, אך מאז ומתמיד מובילות ותומכות במאבק הגאה ונלחמות עבור הזכויות לקהילה הגאה. נשים שתמיד מזדהות איתנו, עם המאבק והזכויות שלנו"

https://www.instagram.com/p/CQGNW0hBcMZ/

כמו שכבר הזכרנו, זו לא הפעם הראשונה שאתה וגילי יצרתם תערוכה ביחד. יצרתם בעבר המון תערוכות מצליחות כמו "כאן נולדתי", "חיות אופנה" ו"כמו נוצה". מה הוביל אתכם לארגן ולאצור את "לובשות גאווה" הזו דווקא עכשיו, בשנת 2021, ולהחליט שזהו הכיוון אליו אתם רוצים ללכת?

"זו התערוכה התשיעית במספר של גילי ושלי, ובכל אחת מהתערוכות שלנו מה שמנחה אותנו זה שילוב אג'נדה חברתית שחשובה לנו, קידום של הדברים אותם אנחנו רוצים לקדם דרך אופנה ואומנות ותוך כדי כמובן לפרגן למעצבים ויוצרים ישראלים. אני חושב שיותר מכל ובמיוחד בתקופה בה אנו נמצאים ובשנת 2021, המאבק לשוויון הוא המאבק של כולם! לא רק של הקהילה הגאה. כולם רוצים שיהיה פה טוב, כולם רוצים שלכולם יהיו את הזכויות שלהם. וגם החברים שלנו, המשפחות שלנו ואנשים רבים שתומכים בקהילה הגאה, אני חושב שהיום בשנת 2021 גם להם חשוב להראות שהם בעד הקהילה".

איך נבחרו כל המעצבים בתערוכה, שמות גדולים ומוכשרים כגון דרור קונטנטו, אריאל טולדנו, נדב רוזנברג, קיי לונג, רן צוריאל ועוד, וכן הנשים המובילות שלקחו חלק בתצלומים: גלית גוטמן, יעל גולדמן, שפיטה, מיכל אמדורסקי, טיטי איינהו, סנדרה רינגלר, ניקול ראידמן, חנה לסלאו ועוד רבות נפלאות.

"אתחיל ואגיד שגם המעצבים וגם המצולמות ובעצם כל מי שלקח חלק בתערוכה עשה זאת בהתנדבות! וזה פשוט הדהים אותי שאנשים נותנים מהזמן ומהיצירה שלהם לטובת הדבר הזה. יש המון עבודה מאחורי הקלעים עד לתוצר הסופי וכולם נתנו מעצמם, אם זה בבחירת הדגמים, המדידות, והפגישות שדרשו ההכנות, זה תהליך לא קצר וזה מדהים שכולם התגייסו והתנדבו על מנת להעביר את המסר. מבחינת בחירת המעצבים, פנינו למעצבי אופנה מהקהילה הגאה, מעצבים שאנו מכירים ואוהבים, ששמענו עליהם וראינו עבודות שלהם ומן הסתם גם להם חשוב להעביר את המסר כיוון שהם חלק מהקהילה, והצענו להם להשתתף. בתערוכה הזו, זו הפעם הראשונה שהמעצבים עיצבו את הבגדים עצמם מדגלי גאווה. במקביל פנינו לנשים המובילות והמדהימות אחת אחת, שתמיד נרתמות לפרוייקטים הקשורים לקהילה הגאה והן באמת היו מקסימות לאורך כל הדרך".

להציג תערוכה גדולה עם המון מעצבים, משפיעים וקהל, במיוחד במקום מרכזי כמו הדיזינגוף סנטר בו מסתובבים אלפי אנשים ביום, עדיין לצערנו נתפש כמשהו שדורש הרבה אומץ. היו חששות לפני פתיחת התערוכה?

"מראש החלטנו לבחור בדיזינגוף סנטר להצגת התערוכה, כי המקום הזה מזוהה כסוג של בית לקהילה הגאה, זה מקום שהוא מאוד מרכזי, מאוד מגוון, פתוח וליברלי, ואני חושב שפשוט המון אנשים נהנים לראות אופנה ולראות יצירה, ואני חושב שסך הכל רוב האנשים רוצים שיהיו זכויות שוות לקהילה הגאה".

ומבחינת ביקורת בפן האופנתי, על העיצובים והתוכן, זה לא משהו שחששת ממנו?

"אני חייב להגיד שאני בכלל בכלל לא מפחד מביקורת. אין לי בעיה לקבל ביקורת, תגובות שהן פחות אהובות, או פחות מסכימות איתי. לכל אחד יש זכות לדעה, והכל בסדר. בסופו של דבר, יש אנשים שעושים ויש אנשים שמדברים, ואני תמיד נמצא בצד שעושה ויוצר".

מאז ומתמיד אתה עוסק, חי ונושם אופנה. עיצוב אופנה, בלוגים, פינות בטלוויזיה, חשבונות ברשתות החברתיות עם עשרות אלפי צופים ועוקבים אדוקים וערוץ יוטיוב מצליח מאוד. ספר לנו קצת איך הקשר שלך לאופנה בכלל התחיל, ומתי הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים.

"כבר בגן החלתי לצייר ללא הפסקה, ובבית הספר היסודי התחלתי לצייר ולשרטט בגדים. והאמת שאני לא ממש יודע מאיפה זה הגיע, הציור והתשוקה הזאת היא לא משהו שהגיע מהבית. אמא שלי עובדת סוציאלית, אבא שלי איש צבא, זה בכלל לא היה משהו שראיתי לפני, אבל זה משהו שמאז ומתמיד מאוד מאוד משך אותי. מאז ומתמיד היו לי ברביות, ותמיד רציתי לצייר ולעצב להן בגדים וככה בעצם זה התחיל".

דרוש הרבה אומץ להחליט לעסוק ולעצב אופנה, אך נדמה שאתה עשית הרבה בחירות אמיצות בחיים שלך, אחת מהן זו היציאה מהארון. מתי החלטת לעשות את המהלך?

"כבר מהגן, תמיד הרגשתי שיש בי משהו שהוא שונה, כשכל הבנים שיחקו בחוץ בארגז החול ואני הייתי בתוך הגן עם הבנות משחק בברביות ובובות. ואז בבית הספר היסודי כשכל הבנים רצו לצאת לחצר בהפסקה ולשחק כדורגל וכדורסל, אני העדפתי להישאר בכיתה עם הבנות ושיחקנו גומי וקלאס, אבל לא הבנתי לגמרי מה שונה בי. כשהתחילה ההתפתחות המינית אצל חברים שלי בכיתה ו' וז', אז אני לא כל כך הבנתי על מה כולם מדברים, שהם מחכים לנשיקה הראשונה, הבנים עם הבנות, הבנות עם הבנים, ולא הבנתי בכלל מה הם רוצים. רק בכיתה י', הבנתי שאני בכלל נמשך לבנים. אז התחלתי להרגיש את המשיכה, והתחילה אצלי ההתפתחות המינית. אמנם קצת מאוחר, אבל כל אחד בזמן שלו".

מתי היה השלב שהחלטת לשתף את המשפחה והחברים?

"האמת שאצלי זה קרה דיי מהר. בעיקר מהר יחסית לתקופה, מדובר על שנות ה-90, זה היה עוד לפני שהיו הרבה אנשים מוכרים שהצהירו על עצמם כחלק מהקהילה. לפני שעברי לידר התפרסם, לפני הראל סקעת, אסי עזר, כך שלא הכרתי את זה בכלל, לא ידעתי שיש עוד חוץ ממני. פשוט הרגשתי שאני נמשך לבנים, ושאני לא יכול להסתיר את הסוד הזה, אז בכיתה יא', בגיל 17 כבר התחלתי לצאת מהארון. מבחינת התגובה של הסביבה, זו לא הייתה הפתעת השנה! (צוחק), היה להם די ברור. אבל הסביבה שלי קיבלה אותי בחיבוק, התגובות שלהם היו טובות וחמות וזה נתן לי ביטחון מטורף".

ומה יואב של היום היה אומר ליואב בן ה-17 לפני שהוא החליט לצאת מהארון?

"הייתי אומר לו שהכל יהיה בסדר! שהוא מהמם, ושהוא לא עשה שום דבר רע לאף אחד. כל מה שקורה לו ושהוא מרגיש, לא אמור לפגוע באף בן אדם אחר, גם לא בעצמו. ושהוא נפלא ומהמם כמו שהוא".

יותר ויותר בני נוער מזדהים כחלק מהקהילה הגאה, ועם זאת יש רבים שעדיין חוששים. אתה מרגיש שקיים איזשהו שינוי בין הקבלה והפתיחות של בני הנוער בתקופתך לעומת הנוער כיום?

"בטח! אני רואה את זה בעיקר כשאני מסתובב בבתי ספר ומעביר הרצאות, וגם בגלל שהרבה פונים אליי באינסטגרם ובטיקטוק. אני חושב שהנוער היום הרבה יותר פתוח, הרבה יותר חשוף, דווקא בזכות הרשתות החברתיות הם נחשפים להמון מורכבויות וזהויות, ובכללי הם יותר מכירים, רואים את זה יותר בסביבה שלהם, ויותר פתוחים. אני מרגיש שיש שיפור מטורף".

תספר לנו עוד על הקשר של אופנה וגאווה בחיים שלך.

"אופנה היא הדרך שלנו לבטא את עצמנו, ואיך שאנחנו מתלבשים זה כרטיס הביקור שלנו לעולם. אני חושב שבאמצעות אופנה אנחנו מסוגלים להגיד דברים שאנחנו לא תמיד יכולים לבטא במילים, אז אני מאוד בעד להשתמש באופנה, בהדפסים, בצבעוניות ובגזרות שונות ומגוונות, על מנת שכל בן אדם ימצא את הסטייל האישי שלו, שמתאר אותו. שכשאני אראה בן אדם, אני אבין מי הוא, גם בלי שידבר. וזו גם הדרך שלי להביע את הגאווה שלי, דרך הלבוש שלי. אני מאוד בעד אופנה שהיא ללא מגדר, שגם גברים, גם נשים וגם א-בינאריים יכולים ללבוש. לאו דווקא שמלות, חצאיות, או דברים שהם אוטומאטית מזוהים עם צד אחד או אחר. אני הרבה פעמים נכנס לחנויות ואני פשוט מחפש בגדים שנראים לי מגניבים כמו למשל מכנסי גומי עם הדפס מנומר, או דברים שאני בדרך כלל לא מוצא בחנויות בצד של הגברים".

אז גם באופנה אתה פחות בעד הגדרות.

"כן. לדעתי, צריכים להיות פשוט בגדים, לא רק לגברים או רק לנשים. שהבגדים פשוט יהיו בגדים ושכל אחד ילבש מה שבא לו".

מלבד כל העיסוקים הרבים שלך בעולם המבוגרים, אתה אחד ממעצבי האופנה הגאים הבודדים שפונים ויוצרים קשר קרוב יותר לילדים ובני נוער, גם בהתנדבות שלך בארגון "חושן", בתכנית היוטיוב המצליחה "נכנסים לארון" עם לאון שניידרובסקי, וכן התכנית שלך בערוץ זום והרשתות החברתיות.

"אני מאוד מחובר לילדים, בכלל אני מרגיש ילד בעצמי בנפש. ואני מאוד אוהב להדריך, להראות וללמד. בגלל זה גם פתחתי ערוץ יוטיוב של ציורים, שקוראים לו 'מצייר בסטייל' שאני מלמד בו ילדים לצייר, ואני מאוד מתחבר לעולם הזה. גם אם אני ולאון הולכים ביחד לתכניות ואני יוצר ומלמד תוכן, חשוב לי מאוד שהתוכן יהיה מלמד, וחינוכי, שלא סתם יהיה תוכן ויראלי".

כמה חשוב לך לקרב את בני הנוער לאופנה ולקהילה הגאה?

"חשוב לי בעיקר לחנך ילדים לאהבה עצמית, קבלה עצמית, אינדיבידואליות, יצירתיות. ללמד ילדים שלסטייל אין משקל, אין מחיר ואין מגדר. שכולם יכולים להתלבש, שכולם יכולים להנות מאופנה ולהנות מהחיים".

אתה עושה המון דברים! יוטיוב, אינסטגרם, בלוגים, פינות, תערוכות, עיצובי אופנה ולימודים באוניברסיטה, לא קורה לך לפעמים שאתה מרגיש שאולי זה גדול עלייך?
"האמת היא, שאני כל כך נהנה ליצור! מבחינתי כל בוקר שאני קם ויש לי את ההזדמנות ליצור, לעשות משהו חדש ולהעביר מסרים חיוביים לעולם, מבחינתי אני זכיתי. אני נהנה מהיצירה".

מהו המסר שלך לקוראי "פרוגי", לבני הנוער שחוששים לצאת ולהזדהות כחלק מהקהילה, או גם אלו שלא מצליחים לבטא את עצמם כמו שהיו רוצים?

"המסר שלי הוא פשוט - תהיו אתם, תהיו טובים. תתרכזו בעצמכם, אל תקשיבן לרעשי רקע מסביב ואל תנסו להשוות את עצמכם למה שקורה אצל אחרים. תעשו את הכי טוב שלכם, תהנו מהחיים, ואם אנשים יעשו את מה שהם אוהבים ומה שעושה להם טוב, יהיה להם הכי כיף בעולם!".

ומה החלום הכי גדול שלך?

"החלום הכי גדול שלי זה שחברי הקהילה הגאה יהיו שווי זכויות, שכולם יבינו שאנחנו כולנו בני אדם ולכולנו יש מקום בעולם הזה, והחלום האישי שלי זה להיות אבא".

תערוכת האופנה החברתית "לובשות גאווה" מוצגת בחינם בדיזינגוף סנטר עד סוף חודש יוני (30.6).