לכל מדינה בעולם יש מאכל לאומי המוכר לכולם ולנו בישראל, איך לא, יש יותר מאחד ויותר משניים שגורמים לנו להרגיש גאווה ישראלית אמיתית. לכבוד יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל, הגיע הזמן שנשבח כמה מהם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• לא רק בישראל: איך נראה יום העצמאות ברחבי העולם?
• לתפארת מדינת ישראל: "לא חשבתי לרגע שאגיע למעמד הזה"
• יום הזיכרון שלי: "זו חוויה שכל אחד צריך לעבור"
  

אורז בן גוריון

לכל מדינה בעולם יש מאכל לאומי המוכר לכולם ולנו בישראל, איך לא, יש יותר מאחד ויותר משניים. נתחיל כמו שצריך, מדוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון, שהמציא את הסטארט אפ המטורף הזה שנקרא פתיתים! הם פותחו בתקופת הצנע כתחליף לאורז ולקוסקוס, ומאוחר יותר נכנסו למטבח הבינלאומי, כשבאמריקה נתנו לו את השם "Israeli couscous". כבוד? יש.

תמיד איתך, שוקולד פרה

ואיך אפשר בלי הדבר היחיד שעוזר לנו בשעות משבר ומצוקה והכי חשוב, במבחנים. בקיצור, שוקולד פרה!
ידעתם שהוא נמכר לראשונה תחת השם "שמנונית"? ועוד משהו, מסתבר שהקובייה הגדולה הזאת באמצע הופכת את השוקולד פרה לייחודי בעולם. עכשיו הבנו למה אנחנו אור לגויים.

מוסיפים טעם למרק

פעם היו מכינים אותם לכבוד פסח מקמח מצה, הם עברו המון גלגולים בהמשך כולל צורה של טיפות והיו אמורים להיות בכלל בטעם מתוק, אבל אנחנו פוגשים אותם תמיד כשיש מרק בשם שעדיין לא הצלחנו להבין מאיפה הגיע, והם לא אחרים משקדי מרק.

אין כמו במבה

הייצרנים התכוונו שאחרי שתינוק ילמד להגיד "אבא" ו"אמא" המילה הבאה שלו תהיה "במבה".
הוא התחיל בטעם גבינה והמשיך בטעמי: בוטנים, גריל, קורן וקימל, אך משנת 1996 הוא משווק רק בטעם בוטנים.
בממוצע כל חטיף בישראל שנקנה הוא במבה, אז לא פלא שבכל טיול הוא נמצא בתיק.

"הגלידה" של החורף

הגיע אלינו מאירופה, ומשולבות בו שתי מילים "קרם" ו "בו" (הלחם בסיסים לאלה מכם שבקרוב ניגשים לבגרות על מערכת הצורות). בחודשי החורף ולעתים גם בשאר ימות השנה הוא נמצא ברוב בתי ישראל ומתנוסס לו אחר כבוד מעל למקרר. עוטפים אותו ביד ואם יהיה טיפה חם הוא כבר יהפוך לצמיגי. תתפלאו, אבל יש כאלה שבאמת אוהבים אותו ככה.

ולנו יש פלאפל

ואחרון חביב, מאכל שהשורשים שלו ממצרים, אבל זה לא מנע ממנו להיות המאכל שמזוהה ביותר עם ארצנו הקטנטונת. לכולנו יצא לאכול ממנו ויותר מפעם אחת. הוא נפוץ בכל המזרח התיכון ויש לו שתי צורות הגשה:
האחת שאותה אנחנו פחות מכירים היא בצורה של כדור מגרגירי פול, שנפוצה בעיקר בסביבות מצרים וסודן.
והשנייה היא כדורים העשויים מגרגרי חומוס קצוצים דק דק עם טחינה, צ'יפס וכמובן סלט.