בעולם ה"טיקטוק" לא חסרים אנשים שמנסים לשבור שיאים באכילת כמויות אדירות של אוכל בזמן כל כך קצר. בארצות הברית וביפן למשל, גם מתקיימות תחרויות אכילה מקצועיות, כשישנן תחרויות שמציעות פרסים בסך 10,000 דולר או יותר למנצחים והזמן המוקצב לתחרויות כאלה, הוא בדרך כלל פחות מ-15 דקות. בריאיון עם ישראל אברג'יל (19), אכלן תחרותי לא קטן, הוא מסביר לנו בהרחבה על התחום הבלתי שגרתי, איך הוא מצליח לעמוד באתגרים וגם תהיו בשוק, אחרי שתשמעו איך היה פותח את הבקרים שלו. 

עוד בערוץ האוכל של פרוגי:

• פליפה קולומבו יצטלם לסדרה ישראלית?!
• Food feed: הבייגלה המלוח חוזר בצורה מפתיעה
• אנשי הפחמימות: איך לשלב נכון בתפריט היומי?

מה זה בעצם תחום האכילה התחרותית?

"כל עניין האכילה התחרותית, התחיל בעצם בארצות הברית. אנשים מקומיים, החלו לצלם את עצמם אוכלים כמויות גדולות של אוכל הכי מהר שאפשר ולאט לאט, זה התפתח לבידור. באמריקה התקיימו כמה תחרויות כאלה ועשרות אלפי אנשים באו לצפות בהן".  

מצליחים בכלל להתפרנס מזה?

"תראה, הפרנסה מגיעה קודם כל מה"יוטיוב" שכולל גם פרסומות, שת''פים מסחריים וזה מה שנחשב למקור פרנסה מאוד גדול לאנשים בח''ול. בנוסף לזה, הפרסים על התחרויות שם, יכולים להגיע למאות אלפי דולרים. בארץ, אין כמעט פרנסה בתחום הזה, כי כאן הוא עדיין בחיתולים. אני נחשב בתחום לאחד המובילים, הרווחתי מהאתגרים בארץ שלושת אלפים שקלים, אך בחו"ל הדבר יכול להגיע לרמה של לקנות בתים. מאט סטוני לדוגמה הוא אכלן תחרותי בין המוכרים בעולם, שאומנם הוא אדם צנום וקטן, אך אוכל כמויות אדירות נורא מהר, עד כדי שבירת שיאי גינס ורק מהסרטונים שלו ביוטיוב הוא מרוויח מיליונים". 

איך הגעת לעולם הזה? 

"דבר ראשון, בעבר הייתי אדם שמן ולכן, אהבתי מאוד לצפות בסרטוני אוכל. כשהייתי בן 18, צפיתי בסרטוני הטיקטוק של 'צחי אוכל את ישראל' ואחד מהסרטונים שהוא העלה נקרא 'אתגר הפיצרייה', שאומר לסיים מגש פיצה משפחתית תוך תשע דקות, בלי לעמוד ובלי לשתות. אני הגעתי ביום השני ופשוט שאלתי אם אני יכול לעשות את האתגר. סיימתי פיצה רותחת, בארבע דקות ו-20 שניות והרווחתי 100 דולר וזה נשמע מצלצל, אבל כמובן שפרטתי את הסכום הזה. מכאן בעצם התחילו להכיר אותי וזו הייתה ההתחלה של הדמות שלי". 

איך אתה מצליח להכיל כמויות אדירות של אוכל בזמן כל כך קצר? 

"מן הסתם, יש כמה סיבות. בגלל שפעם שקלתי 150 קילו, אז עדיין אני לא מרגיש פסיכולוגית את השובע. מבחינה פיזית, אני גם אדם די גדול והגובה שלי הוא 1.91, לכן אני אוכל די הרבה. אני גם הרגלתי את הגוף שלי לכמויות גדולות, כמו לדוגמה שמונה מנות פלאפל, שני מגשי פיצה שאיתם פתחתי את הבוקר ואני מדבר איתך על ארוחות, לא על יום שלם. נוסף לכל, אני גם מתאמן שזה קצת יותר מאזן ואני עדיין יכול לאכול בכמויות שאכלתי, אבל מה שעוצר אותי זה חוסר הרצון לחזור למשקל הקודם". 

אז איך באמת מצליחים לשמור על הגזרה אחרי כל אתגר כזה? 

"תשמע, אנשים שצופים בי פעם אחת אוכל בכמויות שאני אוכל, חושבים שזה נעשה כל יום וכמובן שזה לא המצב. בשאר הימים, אני מקפיד על חיטוב נכון וגם אחרי אתגרים כאלה, אני משתדל לא לאכול יותר מדי. בסופו של דבר, מדובר באתגרים של פעם בשבוע או שבועיים, חוץ מפעם אחת שקצת התרגשתי ועשיתי שני אתגרים ביום. באתגר הראשון, סיימתי שמונה פנקייקים, עם שוקולדים ושלושה כדורי גלידה מעל בחמש וחצי דקות ואחר כך עשיתי גם אתגר שבו סיימתי משולש פיצה בגודל מטר וחצי בחמש דקות". 

מה אתגר האכילה שהיה הכי קשה עבורך לעשות? 

"האמת שהיו מספר אתגרים קשים. האתגר הכי קשה בשבילי, היה 'אתגר הפיתות', שבו הייתי צריך לאכול כמה שיותר מנות שווארמה ב-15 דקות. באתי לשווארמיה בפעם הראשונה וביקשתי לשים סלט, חומוס, טחינה ולא הייתי מספיק חכם, כדי להבין שהסלטים מייבשים את הטעם. בגלל זה, המנות לא היו טעימות ואני יכול לאכול המון אוכל, אך לא כשהוא חסר טעם, כי השווארמה פשוט הפכה לעיסה. האתגר היה קשה, גם בגלל האנשים סביבי שציפו שאסיים כמויות אדירות של מנות שווארמה בפחות זמן וזה הלחיץ. בפעם השנייה שהגעתי לשם לעשות את האתגר, ביקשתי רק בשר במנות ולכן הוא גם היה קל יותר".

 

איך האנשים הקרובים אליך מגיבים למה שאתה עושה? 

"אמא שלי, כמובן תמיד דואגת ואומרת לי 'תשמור על הבריאות' ואני עונה 'אמא הכל בסדר, את שוכחת איך הייתי נראה לפני 3 שנים'. יחד עם זאת , הרוב מפרגנים לי וגם חברים שלי אומרים 'אתה אוכל בשביל קבוצה של  חמישה חברים, גם חמשתנו נאכל ביחד לא נצליח לאכול כמוך'. בסך הכל, אין דחייה מצד הקרובים אלי בנוגע למה שאני עושה ומאוד תומכים בי". 

מה המסר שאתה מנסה להעביר לצופים דרך התכנים שלך?

"המסר שאני רוצה להעביר, הוא שלא משנה מה תאכלו, לא צריך לשבת עם מחשבון, לספור קלוריות, במיוחד כשמדובר בפעם אחת ולא בהרגל. נכון שצריך לקחת הכל במידה אך בכל זאת, אל תרגישו רע ופשוט תאכלו ותהנו. אנשים חושבים שאני לא נהנה כי אני אוכל מהר אך נהפוך הוא, זה מבדר את הצופים וגם את עצמי. למרות זאת, אני לא מעודד שאנשים יחקו אותי ואפשר לעשות אתגרים מתונים פעם בחודש, אבל בשאר הזמן תשמרו על שגרה מסודרת ואל תיכנסו לדיאטות קיצוניות, שזה מה שיגרום לכם לעשות אתגרים על בסיס יום-יומי". 

יש לך תחביבים נוספים שאתה מתעסק בהם? 

"האמת שיש לא מעט תחביבים. לפני הכל, אני עתודאי שנה שנייה, לומד תכנות מחשבים ומעבר לזה, אני גם מתופף, מנגן גיטרה וכותב שירים למעשה מגיל 13. כעתודאי, אני מאמין שאעבוד בעבודה מסודרת".

אתה חושב שתמשיך עם האכילה התחרותית גם בעוד 10 שנים? 

"אני יכול לומר לך שאני אמשיך עם זה, אבל לא כמו שאעסוק במוזיקה. האכילה התחרותית היא לא התשוקה הכי גדולה שלי, אלא שאני עושה את זה כתחביב מהצד כי הוא מצחיק ומעבר לפרס הכספי ותשומת הלב, התחושה מדהימה. מאז האתגר האחרון שלי עברה חצי שנה, בעיקר כי כמה בעלי עסקים ניסו להפיל אותי, כשהוסיפו לאתגרים חוקים מוגזמים כמו לא לשתות בזמן האתגר, להוריד לי זמנים ופשוט ניסו להרוויח עליי צפיות. האתגרים הגיעו לרמה לא שפויה מהבחינה הזו, אבל אשמח לעשות אתגר נוסף, כשיהיה 'צדיק בסדום' שילך לפי חוקי התחרות".