לצד החגים הרבים הנחגגים בישראל, נמצאים בלוח השנה גם ימי הזיכרון המהווים חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו ומלווים אותנו בימים שלפני יום העצמאות, שנייה לפני שהרחובות מתקשטים בדגלים והמדינה חוגגת את שנות קיומה. אחד מימי הזיכרון הללו הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שיצויין החל מהערב. טקסים רבים ייערכו, משפחות שכולות יעלו לקברי החיילים, שמות של נופלים ייקראו בשנית והדגל יורד לחצי התורן. ישנם הרבה מיזמים ששואפים לגרום לציבור לזכור את הנופלים ואת מי שהם היו, אחד מהם הוא הפרויקט הייחודי "מתכון עם זיכרון"- המבקש לזכור את הנופלים דרך האוכל אותו הם אהבו.

אין ספק שאוכל הוא גורם מקרב בין אנשים, מדינות ותרבויות ברחבי העולם ויכול לעורר זיכרונות רבים. על הקסם של האוכל הסתמכה עדן קוהלי, סרן במילואים, כאשר הקימה את המיזם בשנת 2015 בתור שליחה מטעם הסוכנות היהודית בקהילה היהודית של מינסוטה, ארצות הברית. מתוך מטרה של ייצור חיבור עמוק בין הקהילות היהודיות בתפוצות לבין יום הזיכרון הישראלי בכלל ולמשפחות השכולות בפרט, היא החלה לקיים מפגשי בישול ייחודיים במינם- בהם מבשלים מנה אהובה, טועמים ומספרים על המשמעות של המתכון וסיפורו של הנופל. הפרויקט נמשך במשך שנתיים במינסוטה עם יותר מ-250 משתתפים במפגשים השונים ובהמשך הופץ בקהילות רבות ברחבי העולם וגם בישראל- בבתי ספר, תנועות וארגוני נוער, בתים פרטיים, מסעדות ועוד.

אתר האינטרנט של המיזם שפועל כולו בהתנדבות מאפשר לכל אחד, בכל מקום ובכל זמן לקחת בו חלק- לבשל את המתכונים מכל הסוגים ולהנציח את הנופלים דרך הריחות, הטעמים והסיפור מאחורי האוכל. בנוסף, הוא מציע פורמטים לקיום מפגשי בישול, ביחידים ובקבוצות, כארוחה או כמנה ולשתף את המשפחות השכולות דרך האתר והרשתות החברתיות של המיזם. לכל נופל מוקדש באתר דף משלו עם תמונה, מתכון ומצגת לזכרו שנבנית בשיתוף המשפחה השכולה.

אחת המשפחות השכולות שמשתתפת בפרויקט הזה היא המשפחה של אביב לוי ז"ל, ששירת ביחידת "גבעתי" ונפל בפעילות מבצעית שהתרחשה בגבול עזה ביולי 2018. בן 21 בנופלו. "אביב מאוד רצה להתגייס לגבעתי, זה היה חלום שלו", סיפרה לנו אמו, פרלה.

"חודש וחצי אחרי שהחל את שירותו הקרבי הציעו לו ללכת לקורס חובשים. אני זוכרת שיום אחד יצאתי לקחת אותו מהרכבת והפנים שלו היו נפולות. שאלתי אותו מה קרה אז הוא אמר לי 'הציעו לי ללכת לקורס חובשים ואת יודעת כמה אני לא אוהב לראות דם'. הרגשתי שזאת לא הייתה כל הבעיה, 'לא, אני גם מפחד לפספס את הגיבוש בטירונות עם כל החברים, זה הולך להיות קורס של ארבעה חודשים, עד שאני אחזור כולם יתגבשו...' אמרתי לו שאין לו ממה לדאוג, הרי כולם יאהבו אותו ויתחברו אליו בלי מאמץ בכלל. היו לו חברים שהיו חובשים פלוגתיים, הוא התייעץ איתם והם אמרו לו כמה זה חשוב וכמה זה ייתן לו משמעות לשירות. בסופו של דבר הוא השתכנע, הבין את החשיבות של התפקיד ויצא לקורס. כשאביב היה חוזר הביתה הוא היה מתקשר אלינו ואומר 'תתכוננו, אני בא להתאמן עליכם', היה פותח לנו ורידים... הוא עשה את זה בגלל שהוא תמיד רצה להיות הכי טוב, הכי מקצוען ורצה לעשות את הדברים בצורה הכי טובה".

"אחרי ארבעה חודשים הוא חזר לגדוד וסיים את המסלול של הכומתה הסגולה. כשהם סיימו את המסלול, עמדתי עם המפקד שלו והוא דיבר עליו רק דברים טובים ואמר לי 'הילד שלך חייב לצאת לקורס מפקדי כיתה (מכ"ים), יש לו יכולות מאוד גדולות'. בצבא זיהו את הפוטנציאל שלו ובסוף הוא יצא שוב לקורס של ארבעה חודשים, כמובן שהוא עשה את זה במסירות ודבקות במטרה. לאחר מכן הוא קיבל הצעה לצאת לקצונה, ובהמשך קיבל הצעה לצאת לקורס סמלי מחלקה, אליו הוא יצא ושם פיקד על שלוש כיתות.

הוא היה מאוד קשוב לחייליו, כשהוא זיהה חייל עם הפנים באדמה- אביב לא היה עוזב אותו עד שהוא היה מבין מה קורה. הוא היה הולך וקונה לאותו החייל פחית, יושב איתו ומנסה להרגיע איתו. יום אחד, ב-2 בלילה, כשכל הקצינים ישנו, אביב קם והתחיל ללבוש מדים. אחד הקצינים שאל אותו מה הוא עושה, אז הוא אמר 'יש לי חייל שלא היה נראה משהו היום, אני רוצה לשבת איתו בשמירה', ועל חשבון הזמן הפרטי שלו הוא ישב איתו בשמירה. הם דיברו והוא עזר לו. זה היה אביב - הנתינה, האהבה, היכולת שלו להסתכל לכל אחד בעיניים ולראות אותו באמת".

אילו תכונות אפיינו אותו?

"אביב היה מלא חוכמת חיים. הוא היה מאוד כריזמטי וסוחף, מגיל מאוד צעיר הוא גילה את התכונות של המנהיגות השקטה שהתבטאה בדרך של צניעות וענווה, העוצמה הפנימית והאכפתיות. הוא היה הדבק של החבורה, כל החברים שלו היו באים, מתייעצים איתו על הכל ושואלים אותו. הוא היה ילד מאוד משפחתי, אהב את האחים שלו ואותנו, הוא כל הזמן דאג לבית ולמשפחה וגם כל הזמן התקשר. כשהיה בבית עם אח שלו הקטן, הוא תמיד היה לוקח אותו לאכול גלידה בשבתות כשהוא יוצא מהבסיס פעם בשבועיים-שלושה. בגדול הוא היה כל מה שחלמתי ורציתי שיהיה בבן שלי פשוט היה בו, הכל".

מהי המשמעות של המיזם "מתכון עם זכרון" מבחינתך?

"יצא לי להכיר את המיזם רק בשנה האחרונה, דרך מישהו שהתקשר אליי מארצות הברית והכיר את חבר של אביב. הוא היה הראשון שעשה מבחינתי, כמובן שהיה גם לפני. הוא העביר בתקופת הקורונה שיעור על אביב יחד איתנו בזום ואיזה חמישים שישים איש היו שם, גם ילדים וגם הורים. כולם עשו יחד את המתכון, כולם צילמו ושלחו לי... זה היה מדהים, באמת מדהים. אני חושבת שזאת עוד דרך להתחבר לאביב, לא רק דרך סיפורים- אלא גם דרך מה שהוא אהב".

המשפחה של אביב לוי ז"ל החליטה להנציח אותו דרך הפנקייקים שהוא מאוד אהב. כך סיפרה לנו פרלה על הזיכרון מאחורי המתכון.

"הוא ממש אהב את הפנקייקים, תמיד הוא היה מתקשר אליי מהצבא שהוא חוזר הביתה ומחכה להם. הייתי מכינה אותם לחברים שלו כל פעם שהם היו באים, אפילו בשבת האחרונה הכנתי אותם. הכי מדהים היה לראות שהוא עשה שכבה אחרי שכבה, מגדל ענק של פנקייקים ושופך על כל זה שוקולד. אז הוא היה חותך את זה עם סכין ומזלג, זה היה נורא עדין. היו עוד מתכונים שהוא אהב, אבל את הפנקייקים הוא אהב במיוחד".

מאז שהוא נפל, איך את מרגישה עם להכין את אותם הפנקייקים?

"האמת שמאוד קשה לי להכין אותם, אני לא עושה אותם סתם על דעת עצמי אלא כשהילד שלי הקטן מבקש ואומר 'אימא אני רוצה פנקייקים'. אני לא יכולה להגיד לו 'אתה לא תקבל', אני פשוט עושה את זה. כשאני מכינה את זה אז אני חושבת על אביב, על הרגע הזה שהייתי מכינה לו והוא היה יושב לאכול ונהנה, זה נורא מחבר אותי לשם. אני מאוד אשמח אם אנשים יתאהבו בפנקייק, לפעמים אנחנו מתחברים לאנשים דרך האוכל, דרך הריחות... יש הרבה דרכים להתחבר וזאת עוד דרך להתחבר לאביב".

מה את חושבת שהוא היה אומר אם היה רואה שכולם אוכלים את האוכל שהוא כל כך אהב?
"הוא היה עף על זה! אני חושבת שהוא היה גאה. הוא היה מתעלף מזה, היה אומר 'תשלחו לי רגע למעלה גם, תנו לי רגע לזכור את הטעם הזה!'."

כך תכינו הפנקייקים של אביב לוי ז"ל בעצמכם

מצרכים:

• כוס חלב
• 2 ביצים
• 50 גרם חמאה
• 1/4 כוס סוכר
• 1+1/2 כוסות קמח
• 2 כפיות אבקת אפיה
• 1/4 כפית מלח
• חמאה לטיגון

אופן ההכנה
1. טורפים את ביצים, חלב, חמאה מומסת וסוכר בקערה.
2. מנפים ביחד קמח, אבקת אפייה ומלח. יוצרים גומה בתערובת הקמח ויוצקים אליה את תערובת הנוזלים. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה (לא נורא אם יש גושים פה ושם).
3. ממיסים חמאה במחבת טפלון שטוחה ויוצקים 2-3 כפות מהבלילה לכל פנקייק בעזרת מצקת.
4. מטגנים על להבה בינונית עד שמופיעות בועות על פני הפנקייק, הופכים ומטגנים עוד חצי דקה.
5. עורמים את הפנקייק החמים בצלחת ומגישים מיד עם סירופ שוקולד.

בתיאבון!