"תודה לקורונה שהאירה את הזרקור על אנשי החינוך". AdobeStock (אילוסטרציה)

"תודה לקורונה שהאירה את הזרקור על אנשי החינוך"

"הגיבורים של השנה הזו הם אנשים ונשים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות במשך שנים, מתוך תחושת שליחות, וגידלו בני אדם ערכיים, תורמים ומשכילים. פתאום תחושת הביטחון, הרווחה הנפשית והיציבות של הילדים תלויה רק בהם" • אפרת לוי מורה למדעי המחשב ולמדעי החברה מודה לאנשי החינוך, להורים וגם לקורונה

בשיתוף עם מפעל הפיס והסתדרות המורים

במלאת שנה ליום בו פרצה הקורונה לחיינו, אפשר כבר אולי לראות את האור בקצה המנהרה, את היום שאחרי מלחמת ההתשה הזו, שלא פאר ולא הדר לה.

כדרכן של מערכות ממושכות, היא גבתה מחיר מהעורף וגם מתומכי הלחימה, והגיבורים שלה הם האנשים והנשים שעובדים במערכות שהגיעו אל הקרונה מורעבות ממילא - אלו הן מערכת הבריאות, שבליבה הרפואה הציבורית, ומערכת החינוך. גופים שפעלו בעומס ובתת תקצוב ותנאים מזה שנים רבות, וכעת נדרשו להסתגל במהירות למציאות משתנה מדי יום, להוראות סותרות, ולניסיון לרבע את המעגל.

 

עוד בערוץ הלימודים של פרוגי:

מערכת החינוך עשתה כל שביכולתה לשמור על שגרה ברוכה עבור כשני מיליון הילדים שבאחריותה, מכל המגזרים והיישובים. לנסוך בילדים תחושת ביטחון בתנאים של אי ודאות, לעמוד ביציבות בעין הסערה ולהשאיר את כל בתי הספר, שיש לכנותם "בתי חינוך", פתוחים ככל האפשר, גם במחיר של עמידה במתווים בלתי אפשריים וסיכון עובדי ההוראה שבחזית.
הגיבורים של השנה הזו הם אנשים ונשים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות במשך שנים, מתוך תחושת שליחות, וגידלו בני אדם ערכיים, תורמים ומשכילים. פתאום תחושת הביטחון, הרווחה הנפשית והיציבות של הילדים תלויה רק בהם, ומשפחות רבות נושאות אליהם עיניים.

תודה לרכזות המערכת, אבירות האקסל והטבלאות, שעשו לילות כימים והצליחו לשמור על מגבלת התלמידים לקפסולה, מגבלת הקפסולות לכל אשת חינוך ומגבלת מחליפים ובידודים, תוך ניסיון לתת לכל ילד שעות חינוך רבות ככל האפשר. כל זה תוך הניסיון לשמור על רצף חינוכי וחיי שגרה עבורם בעת משבר.

אילוסטרציה
"תודה לרכזות המערכת, אבירות האקסל והטבלאות, "אילוסטרציה © adobestock

תודה לגננות, שהמשיכו לחבק ולנשק, לנחם ולאהוב, בלי מגבלת קפסולות ומסיכות. שהכינו הצגות והפעלות, שהמשיכו ללמד על חגים, לחנך לחברות ולכבוד ולאהבת האחר; ואיפשרו את פתיחת המשק ויציאת הורים רבים לעבודה.

תודה למחנכות בבתי הספר היסודיים, שהצליחו לרתק ילדים צעירים דרך ה"זום", שהיה כזר לכולנו עד לא מזמן. שהעבירו מערכי שיעור מפורטים ומעשירים, שלימדו וחינכו, שדאגו לגבש את הילדים והקפידו על הפן הלימודי והחברתי כאחד. בחן, בחסד וברחמים, באהבה ובהכלה אינסופיים.

תודה למחנכי החינוך הלא פורמלי, הערכיים והיצירתיים, המדריכים, הצהרונים, תנועות הנוער, מאמני קבוצות ההתעמלות וענפי ספורט תחרותי, על ההפעלות ועל בריאות הגוף והנפש.

תודה למורות החינוך המיוחד ואגף שח"ר, החיוניות בכל מובן, שהיו האחרונות לצאת לסגר והראשונות לחזור למוסדות החינוך המיוחד. בזכותכן הילדים המיוחדים והמופלאים האלה זכו לשמור על שגרה ולא שילמו את המחיר הכבד שסגר מלא היה גובה מהם ומהוריהם. בגופכן מנעתן רגרסיה.

תודה למחנכות ולמורות המקצועיות בחטיבות הביניים ובתיכונים. שרכשתן מכספכן ציוד והטמעתן כמעט בן לילה עשרות אמצעים טכנו-פדגוגיים חדשים. ששיניתן את עבודתכן, ועשיתן קפיצה של שנות אור כדי להמשיך ללמד ולחנך, מרחוק ומקרוב, להכשיר מקצועית וללמד למבחני הבגרות. תודה על כל זום, הודעה במשו"ב, משימה בילקוט הדיגיטלי, פאדלט, ג'יניאלי, יישומי גוגל וסביבות חינוך וירטואליות. אתן העתיד.

אילוסטרציה
"תודה שהטמעתן כמעט בן לילה עשרות אמצעים טכנו-פדגוגיים חדשים", אילוסטרציה © adobestock
תודה ליועצות ולרכזות, שהבינו את חומרת הפגיעה הכלכלית, את מצוקת האמת בבתים רבים, ועם פרוץ המגיפה ניסו להשיג מחשב לכל ילד, אמצעי קצה, אינטרנט יציב. תרומות, גיוסים, יממות של טלפונים. גם בגדים ומזון. תודה לאנשים ולחברות שפתחו את ליבם, ותרמו. תודה למנהלות ולמנהלים, שהיו עמוד האש שלפני המחנה.

תודה להורים על האמון, על ההערכה, על החיזוקים והחיבוקים. תודה לילדים, אנשים צעירים, כל אחד עולם ומלואו, שבזכות האהבה הטהורה שלהם, ובשביל הזכות להיות חלק מעולמם וחינוכם, אנחנו קמות בבוקר.
ותודה אחרונה לקורונה, אור-רונה, שהאירה זרקור על האנשים והנשים שהן הלב הפועם של החברה, והוכיחה, שוב, שבאהבה, אמונה, רגישות ונחישות, הכל אפשרי. זה הניצחון האמיתי על הקורונה. ניצחון הרוח.
כותבת הטור היא אפרת לוי מורה למדעי המחשב ולמדעי החברה במחוז דרום.

לסיפורים נוספים היכנסו למתחם המורה של המדינה

תגובות