שנת הקורונה לא באמת אפשרה לימודים בצורה סדירה, הלימודים המקוונים די הוציאו מריכוז וכל אחד התעסק במה שהתחשק לו, וכך לא מעט חומר פשוט התפספס. בדיוק שנדמה היה שואלי אפשר להציל את המצב, המצב הבטחוני התערער סמוך לבגרויות הקיץ ושוב התלמידים נותרו עם סימן שאלה לגבי הצלחה בבגרויות החדשות.

עוד בערוץ הלימודים של פרוגי:

• הצצה מיוחדת: הכירו את בני הנוער שלומדים אחרת
• התלמידים על שנת הזום: "מרגישים שהמורים עשו את המקסימום שלהם"
• "תודה לקורונה שהאירה את הזרקור על אנשי החינוך"

אני חושבת שמי שנפגע באופן רשמי מהם תלמידי התיכון ואם להיות ספציפית אז כיתות י״א-י״ב שניגשות לבגרויות, נפגעו הכי הרבה והשאלה שלי היא: איך הם מצפים מאיתנו לגשת לבגרות?

בגרויות הקיץ כבר כאן ואיתן עולות השאלות: איך אנחנו הולכים לעשות אותם? איך אנחנו אמורים להשלים חומר של שנה שלמה כשחזרנו רק לפני חמש דקות?

כאמור, הלימודים בזום היו קשיים ומעייפים ושאבו מכולנו כוחות נפשיים עצומים כדי לזכור לקום להיכנס ולהתחבר לכל אחד מהם. איך אחרי כל השנה הנוראית הזו שעברנו מצפים מאיתנו לעשות בגרויות כאילו שום דבר לא קרה? איך אני אוכל לדוגמא ללמוד ולהשלים את החומר בהיסטוריה בחודשיים שלמדנו בשנה, או את החומר של מתמטיקה שהיה בלתי אפשרי ללמוד בזום או את לשון ותנ"ך...

© adobestock

מבחינתי התשובה היא חד משמעית, אנחנו לא מוכנים. הייתי צריכה לקחת המון שיעורים פרטיים ולהשלים חומר של שנה שלמה בה לא למדתי שום דבר, כדי להכין את עצמי למתכונות ולבגרויות שיבואו אלינו בקרוב.

גם השיעורים הפרטיים הם הוצאה לא קטנה שאני וכל מי שאני מכירה, היו צריכים לשלם. רוב התלמידים שלמדו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית ירדו לארבע יחידות ברגע האחרון, כי הם פשוט לא הצליחו להשלים את הפער וללמוד את החומר כמו שצריך. האכזבה של אותם התלמידים האלה מעצמם היא עצומה כשזוהי בכלל לא אשמתם! עוד עכשיו שמצופה מאיתנו לגשת לבגרויות, ׳לקרוע את התחת׳ ולהוציא ציונים טובים. זה אבסורד בעייני.

משרד החינוך היקר, אני מאמינה שיכלת לעזור ולהתחשב בנו יותר. אני מאמינה שיכולת להושיט יד לתלמידים הנואשים מול הזום במשך תקופה כל כך ארוכה. הציפיות מאיתנו הן הזויות בעייני ועכשיו כמות החומר והמאמץ שנצטרך לעשות כדי להדביק את הפער ולהוציא בגרות כמה שיותר טובה.

חזרתי לחרוש.