יום ראשון בפעם האחרונה: "צריכה להיפרד ולא יודעת איך"
"והנה עכשיו, ברגעים אלו ממש, אני צועדת בחלקו האחרון של המסע, מוכנה ומזומנה, הפעם, לא להתחיל, אלא לסיים, לסגור מעגל ולהיפרד. השנים החולפות לימדו אותי, קל, זה לא יהיה" • נועם אסולין מתחילה את שנתה האחרונה ללימודים
אנחנו לא מעריכים נכון את ערכו של הזמן. כמה מהר הוא עובר, כמה כל דקה היא קריטית, וכמה אין שנייה לה. אנחנו לא מעריכים נכון את מרוצת השנים, את המהירות בה דברים קורים, אנשים חווים דברים ומשתנים. הזמן רץ, השנים חולפות, והיום הראשון ללימודים השנה, יהיה היום הראשון האחרון ללימודים שלי, תאמינו או לא - זה קרה.
עוד בערוץ הלימודים של פרוגי:
- איך זה יעבוד? התשובות לשאלות לקראת החזרה ללימודים בגל הרביעי
- בדקה ה-90: כל מה שחשוב שיהיה לכם בתיק
- חוזרים לבית הספר: הקולקציות והמבצעים המיוחדים
מטריף אותי לחשוב שרק לפני רגע, התחלתי את בית הספר. אני עדייו זוכרת את היום הראשון ללימודים, כשהייתי בכיתה א', ילדה קטנטונת, מחוייכת לגמרי, עם שתי שיניים קדמיות חסרות וחולצה לבנה, נכנסת בגאווה לבית הספר, מוכנה ומזומנה להתחיל את המסע.
עד מהרה התברר לי, לאותה ילדה קטנה ונרגשת, שהמסע כלל לא קל - המון תהפוכות יעברו עלייה עוד, היא תגדל ותשתנה, תכיר ותחווה, היא תתפתח ובעיקר תתפקח. וכך היה, המסע היה מטלטל ומיוחד, במהלכו, פגשתי שלל אנשים, עברתי דירות ובתי ספר, הכרתי חברות וחברים - צחקתי, בכיתי, חייתי את החיים.
12 שנים זה לא דבר של מה בכך, זו תקופה של למעלה מחצי מחיי, ואם אשוויץ בכישורי המתמטיקה שרכשתי לאורך השנים במסגרת ההדוקה - אלו שני שלישים מחיי (מטורף!). וואו, כמה שחוויתי בשנים האלו, כמה דברים קרו ועוד יקרו, כמה מבחנים והפסקות, שיעורים והרצאות, ריבים ומלחמות, שנגמרו בהסכמי שלום שלא מביישים אף פוליטיקאי בתבל.
והנה עכשיו, ברגעים אלו ממש, אני צועדת בחלקו האחרון של המסע, מוכנה ומזומנה, הפעם, לא להתחיל, אלא לסיים, לסגור מעגל ולהיפרד. השנים החולפות לימדו אותי, קל, זה לא יהיה. אבל, הן גם לימדו אותי שאני אוהבת אתגרים ואת החברים, אני אוהבת את השיעורים, גם כשהם משעממים, אני צריכה להיפרד, ולא יודעת איך.