סיפור הסינדרלה השמנמנה מקריית גת, שזכתה בתואר הכוכבת הנולדת הראשונה של ישראל, נחרש כבר מכל הכיוונים.

בהתחלה נינט טייב הייתה סוג של מאמי לאומית, אחר כך החברה של יהודה לוי שמנסה לצאת מהתמדית שלה, ומאיזושהי סיבה אנשים מאוד לא אהבו את המהפך הזה.

אז כן חברים, לאלו מכם שעדיין אוהבים את טייב מתקופת "השיר שלנו", תתגברו על זה, יש פה מישהי עם קול ענק, ויש לה משהו להגיד.

השנים האחרונות, בהן ניסתה טייב להוכיח לכולם שהיא רוקרית אמיתית, לא ממש הוכיחו את עצמן, לפחות לא באלבומה השני "קומינקטיבי" שדי נכשל. אז מהרגע שבו טייב החליטה להפסיק לנסות להוכיח לכולם שהיא רוק-סטאר, היא באמת הפכה לכזאת. לא מאמינים? אז תעשו לעצמכם טובה גדולה ותקנו את "SYMPATHETIC NERVOUS SYSTEM", אלבום הרוק הטוב ביותר של התקופה האחרונה.

הבחירה של טייב לחבור ללהקת "רוקפור" המדהימים, וההשפעות מזמרות כגון פי.ג'י הארווי ו"הראנוויז", מוכיחות את עצמן באלבום שמופק בצורה מדהימה, ומזכיר ניחוחות של זמרות רוק שעשו היסטוריה.

נכון שהטקסטים באנגלית של נינט הם לא שיא התחכום, אבל הקול הענק והשבור שלה, הרגש שמופץ בכל שיר, והליווי המעולה של "רוקפור", הופכים את החדש של טייב, לאחד מהאלבומים הטובים שנשמעו כאן לאחרונה. 

אך לצד הביקורת החיובית, שימו לב שמתוך עשרת השירים באלבום, אהבנו בעיקר את השמונה הראשונים, והיה עדיף לעצור אותו כאן. אחרי שמונה שירים, ללא שני שירים נוספים מעיקים, שמורידים מאיכותו של האלבום.

פרוגי מוזיקה נתנה 8 נקודות לאלבום החדש של נינט. מה דעתכם?