השבוע לפני עשרים וחמש שנים, נפרדנו מהזמר זוהר ארגוב ז"ל, מי שנחשב עד היום בעיני רבים לגדול הזמר המזרחי בישראל מאז קמה המדינה.

ארגוב היה הזמר (הכמעט יחיד) שפרץ לראשונה את המחסומים שהוצבו בפני המוזיקה המזרחית בחברה הישראלית, והצליח לחדור ללב ההמונים בהצלחה שלא נראתה לפניו. על כך לימים זכה לכינוי "מלך המוזיקה המזרחית".

מעבר לקריירת השירה המפוארת, חייו של ארגוב ידעו הרבה עליות ומורדות, התמכרות לסמים והסתבכויות רבות עם רשויות החוק ואקורד סיום צורם כשהתאבד בתא המעצר. אך מעל כולם, נותרה המורשת האדירה והנדירה שלו בדמות אין ספור קלאסיקות שחוצות את גבולות הזמן.

אם היה בין החיים, ארגוב היה היום בן 57 יכול היה ליהנות מהכבוד בו זוכים זמרי הז'אנר בשנים האחרונות. כי הרי בסופו של דבר אין ספק שהמוזיקה המזרחית של היום, הנחשבת לקונצנזוס לכל דבר ועניין, חייבת הרבה לזמר הענק הזה.

רבות נעשה לאורך השנים על מנת לשמר את זכרו של ארגוב ולספר את סיפורו: שירים רבים נכתבו והוקדשו לו, הופק סרט קולנוע המגולל את סיפורו, מחזמר שהציג את מיטב שיריו ובימים אלו חל בערים מסוימות מאבק על מנת לקרוא לרחוב על שמו.

ארגוב ללא ספק היה המלך, עם שירים מוכרים כמו "אלינור ו"ים של דמעות" שחודש על ידי הזמרת נינט טייב בגמר העונה הראשונה של כוכב נולד. ארגוב, ישאר עבור חובבי הז'אנר המוזיקלי המזרחי תמיד אגדה.