בעשור האחרון ראודור חדד בן ה/30 הספיק להופיע לא מעט על כל במה אפשרית ברחבי הארץ וזכה לארח בהופעותיו אמנים רבים, בהם ירמי קפלן, אמיר דדון, ארז לב/ארי ונתן גושן.

על אלבום הבכורה שלו "אומץ לשנות" עבד חדד במשך שלוש השנים האחרונות, כשהאלבום מהווה מעין אוטוביוגרפיה של חדד. בתוכו הוא חושף את חייו האישיים באופן יוצא דופן, כאשר הנושאים בהם הוא מתעסק ומתמקד בהם באלבום הם - הכאב, החיפוש אחר הזהות, האובדן, החרדות, התקווה והצמיחה מחדש.

אל המוזיקה הוא הגיע בעקבות אחיו ז"ל שהיה סולן של להקת מטאל בשנת 1994, ובמשך השנים בעקבות מותו, האזין ראודור לזמרים ולשירים בסגנון הרוק והמטאל שבאותה תקופה היו אחד הז'אנרים המצליחים בעולם, והוא למעשה גדל על השירים מהסגנון הזה ורק למד ולמד.

במוזיקה של היום אנחנו יכולים לשמוע בלי סוף טקסטים ריקים מתוכן וחסרי משמעות ושירים עם מסר אמיתי ועם כוונה קצת פחות מורגשים בזמן האחרון. הרי זה אבסורד, הפואנטה היחידה להוציא שיר ללא מילים עם משמעות זה נטו קצב קליט שאותו זמר מקווה בציפייה שייהפך ללהיט.

אבל במקרה הזה לא, זה מסוג האלבומים שאתה באמת יכול להתרווח בשקט לעצום עיניים, להקשיב למילים ולהתחבר לטקסט ולמסר שנוגע ופוגע. לחדד גם קול מיוחד, שומעים שהוא מתכוון לכל מילה ומילה בשירים והמסר שלו עובר בצורה אמינה. היכולות הווקאליות שלו גבוהות וניתן לשמוע בשירה שהיא רבת מצוקה וכאב, הוא משתמש בקול שלו באופן נכון ולכן התוצאה יפה מאוד. הבעיה היחידה היא שבשירים מסוימים מורגשת דיקציה מעט לקויה שלחדי האוזן וגם לאלו שפחות חדים זה עשוי להציק.

האלבום "אומץ לשנות" של חדד כולל 12 רצועות שאת כולם כתב והלחין בעצמו, מלבד השיר "מדרון האהבה" שבו עזר בהלחנה מורן גמליאל. האלבום כמובן עטוף בנגיעות של רוק, לפעמים שקט ולפעמים בועט, כנות וכוונה בכמויות, סגנון מאוד ייחודי שלפי דעתי די חסר בנוף של המוסיקה בישראל, ולסיכום זהו אלבום כן ונוגע ללב.

כזכור, לאחרונה ראינו את ראודור על המסך הגדול כשהגיע לנסות את מזלו בתכנית הכישרונות "אקס פקטור", אני אישית מאחל לו שמכאן ואליך רק יעלה ויצליח, כי מגיע לו ומגיע לנו זמר כזה במוזיקה הישראלית.