וויז קאליפה, הראפר האפרו האמריקאי הצעיר שמוכר בעיקר בזכות שירו המפורסם "Black and Yellow" ואלבומו "Rolling Papers" מוציא את אלבומו חדש "Blacc Hollywood" שהולך לגרום לכם להתמכר אליו. הוא כולל דואטים עם זמרים מפורסמים כמו סנופ דוג וניקי מינאז' ועוד המון הפתעות. 

עוד במדור המוזיקה של פרוגי:

• קרביים על פחדים: אמינם וסיה משתפים פעולה
• צפו: שלישיית הבנות בקליפ משגע ל/"Bang Bang"
• אריאנה גרנדה מפתיעה אותנו באלבום חדש מלא בלהיטים

וויז קאליפה מתחיל את אלבומו עם השיר "Hope". השיר מתחיל באופן מאוד רגוע והרמוני המלווה בצלילי פסנתר, השיר הראשון מאוד שונה מהסגנון של האלבום ומכניס לו צבע שונה. אחרי דקה וחצי שוויז משאיר את הקהל מאוד מבולבל לגבי הסיגנון של האלבום נכנס אפקט המדמה חזרה לאחורה של תקליט ישן ומשם מתחילים לחגוג עם שיר ראפ היפהופ עכשוי שרק וויז יודע לתת ובגדול. 

מהשיר הראשון מגיע השיר השני שנקרא "We Dem Boyz", הוא ממשיך את החגיגה בעזרת לופ תופים, כינורות וקול משובך שמראה כי החגיגה רק מתפתחת. השיר לא מורכב, אך הוא ממכר כמעט כמו כל שיר באלבום. "Promises", השיר השלישי, נפתח בחליל סיני עם המון הדד שנותן הרגשה רגועה וקיצבי ואכן וויז מפתיע אותנו עם בישורי השירה האדירים שפיתח במהלך השנה האחרונה בפרט ובשנים האחרונות בקריירה שלו בכלל. אחרי בית ופזמון רגועים וויז מפציץ בראפ בקצב יחסית נמוך שממשיך את האווירה של השיר. השיר אכן שיר רגוע אך להיט לכל דבר.

אחרי שלושה שירים מאוד מרשימים מגיעים לשיר הרביעי "kk" שבו משתתפים בנוסף לווייז פרוייקט פט וג'סי ג'יי, השלישיה שמראה לנו "איך נותנים בבאס". ג'סי ג'יי אמנם לא משתתפת בשירה אך משתתפת ביצירתו והפקתו בצורה מקצועית מדהימה. השיר בעל קצב אופייני מאוד לשירי ראפ היפהופ עכשויים מביא לנו לופ תופים מאוד מרשים ומראה כמה יצירתיות יש גם בסיגנון מאוד קל מבחינה יצירתית לעומת מוזיקה אלקטרונית. השיר החמישי "House In the Hils" הוא ראפ טהור, הוא כולל בתוכו פזמון וואקלי הרמוני שבו וויז מראה מה יש לו בגרון באמת. השיר הוא בעצם דואט עם ראפר מוכשר צעיר בשם "Curren$y" בעל יצירתיות רבה בלופ המאפיין את המוזיקה מהסגנון היפהופ ראפ, השיר הזה נחמד אבל לא יותר מזה. 

וויז ממשיך להפגיז עם השיר "Ass Drop", השיר מחזיר את המאזין "לעננים" ומחזק את הטענה שהאלבום ממכר והשיר בתוכו עוד יותר. השיר הוא בעצם שיר היפהופ בעל סיגנון ישן-חדש, שכולל בתוכו לופיים בסגנון ראפ. אחד הרעיונות הגדולים הם משחקי טונים בקטע ווקאלי ערוך. ברוב השיר שומעים את אותו מילה שחוזרת על עצמה בטונים שונים מה שנותן סטייל לשיר. השיר השביעי "Raw" הוא שיר היפהופ ראפ "רגיל" במילים פשוטות השיר בעל ההרגשה אלימה מראה שגם לאלבום טוב יש צדדים אפלים. "Raw" הוא שיר מסגנון ישן של ההיפהופ והראפ, צלילים מוכרים ולופ מוכר לא מוסיף הרבה לעומת זאת כל אוהבי הראפ וההיפהופ הישן יאהוב מאוד את השיר.

באלבום השלישי יש הרבה שירים חדשים אך שיר כזה לא שמעתי הרבה זמן, בשיר השמיני "Stayin Out All Night" וויז מראה לנו סיגנון חדש-ישן שבו היפהופ ראפ הרגיל מתחבר בפזמון פופ עכשוי. מה שמראה לנו את זה, זה לופ התופים השונה בין הבתים והצלילים הריקים שבהם וויז שר לבין פיזמון נוסף ממכר של וויז. אחרי שמונה שירים מגיעים לשיר התשעי "The Sleaze" שמתחיל בסינטאזה מאוד פשוטה אך מוזרה לשיר ראפ היפהופ טוב. אפשר לסכם את השיר הזה בכך שהוא פחות טוב.

אחרי אכזבת השיר התשיעי, השיר העשירי הוא עוד להיט באלבום. השיר העשירי, "So High" הוא לופ תופים בסגנון רוק שנותן חידוש ויופי לשיר. ויז מוכיח את עצמו הפעם עם "Ghost Loft", השיר עם מקצב יחסית נמוך אך הוא עוד להיט "שקט קצבי" בתוך אלבום יחסית עמוס עם 15 שירים. השיר אחד עשר באלבום הגדול של וויז הוא שיר ראפ היפהופ בעל גוון ישן שבו שרים שלושה זמרים אך השיר "Still Down" שבו משתתפים כמה זמרי ראפ לא מוכיח את עצמו. גם השיר השתיים עשר של וויז מראה שבאלבום טוב שבו שמים יותר מידיי שירים יש שירים שלא יוצאים מוצלחים והשיר "No Gain" מראה זאת באופן מובהק.

כבר בחמש השניות הראשונות של השיר השלוש עשר באלבום החדש של וויז ניתן להבין שהשיר הולך להיות להיט. הוא דואט מעולה של וויז עם ניקי מינאז' שמזכיר לנו שהאלבום לא נגמר וצריך לחכות כדי להבין עד כמה הוא טוב. השיר "True Colors" בעל קצב איטי מהממוצע מציע לנו לופ פופ עם אנרגיות חיוביות.

כמו בכל אלבום בימינו, גם פה יהיו רמיקסים. הרמיקס לשיר "We Dem Boyz" מוסיף לנו את ריק רוס ועוד מספר זמרים צעירים ומוכרים, ויוצא הרבה יותר טוב ואיכותי מהמקורי. האלבום נסגר בעוד להיט, "You & Your Friend" השיר מציע לנו את אותו סיגנון חדש-ישן של פופ היפהופ רק בסטייל וויז קאליפה. השיר הוא שיתוף פעולה עם סנופ דוג. באס מקפיץ עם מלודיה שנותנת טעם של עוד. למרות כל זה השיר מרגיש ריק מבחינת צלילים. 

לסיכום... האלבום "Blacc Hollywood" מלא בשירי היפהופ ראפ בסיגנון שרק וויז קליפה יכול לספק לנו, ניתן לראות את השינוי של הסיגנון ואת היופי שבו וויז קאליפה מבטא את השינוי בשיריו. השירים עצמם מאוד פשוטים מבחינת הפקה ויצירה, יש משפט אצל רוב היוצרים שאומר "הפשוט הוא הטוב ביותר", כלומר כמה שיותר פשוט ככה יותר ממכר. ניתן לראות הרבה פשטות באלבום של וויז, בין אם זה פזמונים בעלי כמה מילים קליטות בלבד ובעזרת הפשטת הקטעי הנגנינה מקטעים בעלי מגוון צלילים רחב לקטעים בעלי צלילים אחדים. במשפט אחד: האלבום שווה כל רגע של האזנה. ציון בסולם פרוגי: 8/10.