5 סקנדס אוף סאמר, או בקיצור 5SOS, התחילה את הכניסה שלה למיינסטרים בתור להקת החימום של וואן דיירקשן. מהר מאוד הפכה החבורה לאחת הפריצות הגדולות בעולם הפופ. לוק, אשטון, קאלום ומייקל, שמגיעים מאוסטרליה, כבר סחפו אחריהם מעריצים רבים מסביב לעולם עם הלהיט "She Looks So Perfect". עכשיו, כשהם מוציאים את האלבום, "Sounds Good, Feels Good", בדקנו - האם הם הצליחו כמו בפעם הקודמת?

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• מבטיח לנו: עידן יניב חוזר בסינגל חדש
• בא ממנו: מאור אדרי סוחף אותנו!
• כל מה שקרה בטקס EMA במילאנו

האלבום מתחיל בשיר "Money", ולא – לא מדובר בגרסא חדשה לשיר המפורסם של להקת ABBA, שמדבר על התשוקה לכסף, אלא בשיר שבעיקרון גורם לנו לרצות לזרוק את כל מה שיש לנו ולצאת לרקוד. דרך לא רעה בכלל להיכנס למצב רוח של 5 סקנדס אוף סאמר.

הרצועה הבאה היא בעצם הסינגל שכולנו מכירים "She's Kinda Hot", שיר כייפי ומקפיץ, שממשיך באווירה הקלילה והצעירה של "Money". אחריו מצטרף למסיבה השיר, "Hey Everybody!". הוא לא נשמע שונה משני השירים שלפניו, מה שיכול להעיק על חלקינו ולשמח מאוד את מי שאוהב את סגנון הפופ-רוק.

הרצועה שלאחריו, "Permanent vacation" היא אחת האהובות עלינו. הפזמון קצבי,  והוא מלווה בגיטרה חשמלית ובהרבה אנרגיות, כמו שרק לוק, אשטון, מייקל וקאלום יודעים. השיר הבא, "Jet Black Heart", כבר נשמע הרבה יותר רציני, ונותן לנו הפסקה מהקצב הגבוה, אבל בלי להוריד אותו לגמרי. בהמשך לאווירה הרצינית יותר מתווספת הרצועה "Catch Fire", שיר פופ חמוד שמלווה במילים אופטימיות.

עכשיו מגיע "Safty Pin", שמתחיל להגביר חזרה את הקצב. הוא מדבר על להתגבר על הנפילות שקורות לכולנו בחיים, ועל איך להתעלות מעליהן. בנימה החיובית הזו, אפשר להמשיך לרצועה הבאה – "Waste The Night" , שנראית בהתחלה מהשירים הפחות מיוחדים שבאלבום, ומזכירה לנו סגנון להקות בנים שחוק. למרבה ההפתעה לאחר מה שנשמע כמו סוף השיר נוספת דקה של מנגינה שונה לגמרי, בלי מילים שמוספיה אווירה חדשה ומפתיעה לשיר.

"Vapor" ממשיך את החלק הפחות קצבי של האלבום. הוא בעצם שיר אהבה שנשמע קצת יותר כבד מהשירים המוכרים של הלהקה. נראה שב – "Castaway" הקצב עולה מעט, וכבר גורם לנו לחזור לאהוב את הסגנון הכייפי, עם הרבה גיטרה. 

רק כותרת השיר "The Girl Who Cried Wolf" כבר גרמה לנו להסתקרן. המילים מדברות על סיפור אהבה כואבת. בשיר יש שימוש בביטוי "Cry Wolf", שהגיע מסיפור הילדים המפורסם "זאב-זאב", בו הילד קרא בבהלה שיש זאב, כשזה בעצם לא נכון, וכשזה היה נכון – אף אחד לא האמין לו. ובחזרה ל5 סקנדס – זה שיר יפה, שמלווה אפקטים ונגינת גיטרה קלאסית, והוא נותן יותר מקום לקול הנקי של הזמרים.

"Broken Home", בדיוק כמו השם, הוא כבר שיר הרבה יותר רציני. הוא מספר לנו על בית שבו ההורים רבים בלי הפסקה, מנקודת המבט של אחד הילדים. לאורך השיר חוזרת השאלה "לאן נעלם האושר?"

במעבר חד אנחנו חוזרים לקצב של הגיטרות והצעקות ברקע, בשיר "Flyaway". מיד לאחריו מתחילים שוב הקצב הנמוך יותר, המילים הרציניות והגיטרה הקלאסית, בשיר "Invisible", שאפילו כולל נגינת כינור בסופו. השיר "Airplanes", כבר משוחרר הרבה יותר, גם במילים שלו, שמכוונות אותנו גבוהה.

בחזרה לגיטרות הקלאסיות ולכינור אנחנו מגיעים לרצועה "San Francisco", אבל הפעם בנימה אופטימית ונעימה יותר. בסופו נשמעת דקה נוספת של מנגינה שונה בלי מילים, תוספת מעניינת, כאמור, גם בשיר "Waste The Night".

לסיום, האלבום מתחיל בשירים מקפיצים ונחמדים, שבעיקר מזכירים לנו את העובדה שהם כולם צעירים והלילה עוד ארוך. הוא ממשיך ומוסיף מימדים חדשים, כמו שירים רגועים יותר וגם כמה עצובים יותר. האלבום לא חידש משהו מבחינה מוזיקלית, או במילים ולא הפתיע אותנו במיוחד. אפשר לומר שמי שלא אוהב את הז'אנר בכלל לא יתחבר אליו, דבר שמאכזב מעט, משום שנראה שהלהקה מתקבעת על סגנון אחד.

למרות כל אלה, היו כמה תוספות שהפתיעו אותנו, כמו לדוגמא שהאלבום מלווה לאורכו בקולות של חברי הלהקה מדברים. נשמע שהאלבום נעשה בנימה חיובית ועם הרבה חוש הומור. בנוסף, השירים שכללו דקה נוספת של מנגינה מעידים על העובדה שהחבורה עשתה את מה שהיא אוהבת, מבלי להתייחס לתבנית הברורה של שירי הפופ. מבחינתנו, כל מה שנעשה בחיוך – מתקבל בחיוך.

ציון בסולם פרוגי: ★★★★