סלינה גומז התחילה את הקריירה שלה כשחקנית בסדרה המצליחה "המכשפים מוויברלי פלייס" של דיסני וממש כמו כוכבות דיסני לשעבר דמי לובאטו ומיילי סיירוס היא מגיעה אל תעשיית המוזיקה כדי להוכיח לכולם שהיא הרבה יותר מעוד כוכבת דיסני, אך האם היא מצליחה לעשות זאת?

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• קטריקס ודורון ביטון: "אנחנו מודעים למה שאנשים אוהבים לשמוע"
• למה אד שירן מפחד מאדל?
• עושים חיים: 5SOS באלבום חדש!

אל תעשיית המוזיקה הגיעה סלינה במהלך שנת 2009 כחלק מהרכב ביחד עם מספר נגנים, ביחד הם הוציאו 3 אלבומים ומספר להיטים גדולים כמו "Love You Like a Love Song" אך בשנת 2013 החליטה סלינה לצאת בקריירת סולו עם אלבום בכורה מצליח הנקרא "Stars Dance", מתוכו יצאו שני הסינגלים "Slow Down" ו"Come & Get It" שהצליחו ברחבי ארה"ב אך לא הפכו ללהיטים ברחבי העולם.

עכשיו כשהיא מוציאה את אלבום הסולו השני שלה- "Revival" שכבר צבר הצלחה ענקית והפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בשבועות האחרונים בעולם וכשמאוחריה מיליוני מעריצות ומעריצים מכל רחבי העולם, האם היא יכולה להוכיח אחת ולתמיד שהיא כאן כדי להישאר?

האלבום המצופה מתחיל עם שיר הנושא של האלבום, "Revival" המתחיל עם מונולוג קצר ומרגש וממשיך עם הפקה מדהימה וקצב מעולה, השיר הוא שיר פופ מעולה הכתוב היטב ונותן לנו תקווה לגבי שאר האלבום. 

אך התקווה מפסיקה כאשר "Kill Em With Kindness" מתחיל להתנגן, ההפקה והקצב אמנם מעולים אך קולה של סלינה לא משתלב עם השיר בכלל מה שגורם לשיר להפוך אף לטיפה מעצבן, אין ספק שזה הוא אחד מהשירים המאכזבים ביותר באלבום.

אך אל דאגה, "Hands To Myself" ו"Sober" המצוינים שמשלבים את קולה של סלינה באופן מושלם עם ההפקה המדהימה שמשלבת את סגנון האלקטרו-פופ ששולט במצעדים לאחרונה, השירים האלו מוכיחים שסלינה אכן יודעת מה היא עושה.

האלבום ממשיך עם שני הסינגלים שכבר יצאו מתוך האלבום, "Good For You" ו"Same Old Love" המעולים שכבר הפכו ללהיטים בכל רחבי העולם והצליחו לגרום לסלינה להפוך לאחת מהזמרות המושמעות ביותר ברדיו בחודשים האחרונים ברחבי העולם.

"Camouflage" המלווה בנגינת פסנתר היא בלדת פופ מעולה ומרגשת המדברת על אהבה נכזבת, לפי השמועות השיר נכתב על האקס המיתלוגי של סלינה, הזמר המצליח ג'סטין ביבר. השיר מצליח להוכיח שסלינה יכולה לרגש אותנו, דבר שלא קרה מתחילת האלבום.

מיד אחר כך מגיעים "Me & the Rhythm" שיצא כפרומו לאלבום לפני שהשתחרר ו"Survivors", שניהם בעלי הפקת אלקטרו-פופ מעולה ומצליחים להוכיח באופן רשמי שבאלבום הזה הסגנון השולט הוא האלקטרו-פופ. מה שמערער את הסגנון של האלבום עד כה הוא "Body Heat" שמלווה בסגנון לטיני המזכיר את הזמרת המצליחה שקירה, השיר הוא ללא ספק המיוחד ביותר באלבום והיה שווה את הסיכון, כי הוא אחד מהשירים הטובים ביותר באלבום.

האלבום ממשיך עם "Rise" הנשמע תחילה כמו בלדה נוספת אך כאשר השיר ממשיך אפשר להבין שהשיר הוא עוד שיר אלקטרו-פופ מצוין, במשך השיר סלינה מפסיקה לשיר ומתחילה לדבר אל המאזינים, הדיבור במהלך השיר מצליח לרגש אותנו ולהעביר את המסר של השיר באופן מושלם.

באלבום הדלוקס נוספו שלושה שירים נוספים, הראשון מבינהם הוא "Me & My Girls" המאכזב, שיר שלא מחדש שום דבר וגורם לנו לחשוש שאלבום הדלוקס הולך להביא תוספת מאכזבת לאלבום הרגיל אך כאשר "Nobody" ו"Perfect" מתחילים להתנגן אנחנו מבינים שהתוספת היא אכן הכרחית. שני השירים המעולים מוכיחים באופן סופי שסלינה מצאה את מקומה בתעשיית המוזיקה, והוא אכן המקום בו היא צריכה להישאר.

לאחר ששמענו את האלבום החדש של סלינה אנחנו יכולים להגיד ללא ספק שאנחנו מופתעים כיוון שלאחר אלבומה הקודם והמאכזב של סלינה וההופעות החיות שלה ברחבי העולם שהוכיחו לנו שהקול שלה לא עוצמתי כמו שחשבנו, באנו עם ציפיות נמוכות מאוד לאלבום. אך באלבום הנוכחי סלינה נכנסה אל סגנון האלקטרו-פופ והצליחה להפתיע אותנו, הסגנון החדש הולם אותה ואת הקול שלה.

האלבום הזה מצליח להוכיח לנו שלסלינה אכן מגיע מקום של כבוד בתעשיית המוזיקה ובעזרת הפקה מדהימה וכתיבה מעולה ואף מרגשת אנחנו רק רוצים לשמוע את האלבום בריפיט!

 ציון בסולם פרוגי: ★★★★