זה קורה פעם בדור, ולעיתים אפילו פעם במאה שמגלים זמרת כזאת. זמרת שהיא תופעה. משהו שאתה שומע ורואה ופשוט נשאר מולו פעור פה ועם אוזניים פשוט המומות ממה שהן שמעו הרגע. אחת כזאת שחודרת לך לעצמות ולאברים הפנימיים ברגע שהיא פותחת את הפה, וזה בכלל לא משנה מה היא שרה. ואנחנו מדברים כמובן על האישה והאגדה, אדל.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• האזינו: שיתוף הפעולה המדהים של אריאנה גנרדה ומייגן טריינור!
• וואן דיירקשן: "אחד האלבומים המפתיעים של התקופה"
• תסתכלו עליה: רוני דלומי עושה זאת שוב
  

אמנם רק שני אלבומים מאחוריה, ובנסיבות מסוימות הייתה נחשבת כצעירה ומתחילה בתעשיית המוזיקה, אך זה לא המקרה אצל אדל, נראה כאילו היא תמיד הייתה פה, ונכחה בפלייליסט התמידי שלנו. אך זה לא כך. אדל פרצה לחיינו לראשונה ב- 2007, כשהוציאה סינגל ראשון. מאז, היא עברה מכירת של מיליוני אלבומים, עשרה פרסי גראמי מכובדים, מאות מיליוני מעריצים ברחבי העולם, וכן היא גם ילדה את בנה הבכור ב- 2012. זו גם הסיבה לכך שלקחה הפסקה דווקא בשיא הקריירה שלה, אחרי אלבום שמוגדר כאחד מהאלבומים הטובים והמצליחים בעשור האחרון. כעת כשהיא כבר בת 27, אדל חוזרת לחיינו עם אלבום שהחלה לעבוד עליו כבר לפני שנתיים, ומכאן בא שם האלבום, על שם הגיל שבו הייתה בזמן יצירתו, כמו שעשתה גם באלבומיה הקודמים.

"25" הוא אלבום בוגר, מרגש, עדכני ועל זמני בו זמנית, ומה לא בעצם? הוא בהחלט מה שחיכינו וציפינו לו מאדל למשך כל השנים הללו. רצינו עוד מהדבר הזה, עוד מהרגש והקול הנדיר והייחודי שפשוט לא שומעים. אדל היא באמת ציפור נדירה בנוף המוזיקה העולמית, ששווה להאזין לה, כי מדובר בזמרת של פעם בדור.

אז ככה, האלבום כולל כ- 11 שירים בסגנונות שונים, שחלקם יותר מתאימים לאדל, וחלקם פחות. אך בסך הכל אדל מבצעת עבודה קולית מדהימה, וגם ברמת הטקסטים, ההפקה והעיבוד מרגישים שנעשתה פה עבודה איכותית, וההשקעה רבת השנים בהחלט ניכרת. מגיע לאדל ולכל הצוות שאחראי על האלבום הזה פרגון מלא.

האלבום נפתח עם המגה להיט שאתם כבר בטוח מכירים – "Hello". השיר ששבר כל שיא מכירות אפשרי, וכן את שיאי הקליפים במונחים של יוטיוב. מדובר בשיר עם פזמון ממכר, שלשמחתנו, פשוט אי אפשר להפסיק לזמזמם. אדל השכילה ופתחה איתו את האלבום, גם הקאמבק שלה התחיל עם השיר הזה, שיש לו משמעות כפולה. גם בהקשר של הקאמבק שלה, וגם במשמעות של מערכת יחסים ישנה שכשלה.

 

לאחר מכן מגיע השיר "(Send My Love (To Your New Lover", השיר הכי פופי של האלבום הזה. לשיר יש קצב כל כך כיפי, ואדל משתלבת בו באופן הרמוני, פשוט מושלם. אמנם לא מדובר ב - "Rolling In The Deep" החדש, אך יש לשיר פוטנציאל רב, וליווי הגיטרה לכל אורכו מרענן וייחודי. אנו צופים עוד להיט שיכבוש את העולם מבית אדל.

בהמשך האלבום "I Miss You" עם קצב התופים הדרמטי, "When We Were Young" הקלאסי שיושב פשוט מושלם על אדל ,ו- "Remedy" שנכתב על ידי ראיין טדר (סולן וואן ריפבליק) ולפי מה שאדל אומרת היא כיוונה בשיר הזה לבן שלה – אנג'לו. בהחלט מרגישים בביצוע של אדל את הכוונה והרגש האימהי שלא פגשנו אצלה מעולם לפני כן.

אך כמו בכמעט כל אלבום גם כאן ישנן חוליות חלשות: "River Lea" בסגנון הגוספל הקודר שפשוט לא כל כך התחברנו אליו, ו- "All I Ask" שנכתב על ידי אמן שיש לו קריירה מרשימה גם בעצמו – ברונו מארס. הווקאליות של אדל בשיר בהחלט מרשימה, אך העיבוד הפשוט של השיר, והשימוש רק בליווי פסנתר פחות מספק, ציפינו ליותר. למרות שפחות אהבנו, השירים הללו בהחלט טובים, אך לדעתנו העיבוד שנעשה איתם פחות ראוי ונכון, אך זה כלל לא קשור לאדל עצמה.

וכעת נתייחס לכמה שירים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם באלבום, ביניהם: "Love In The Dark" שמלווה בתזמורת מרשימה, ובשיאו מגיע משפט מרהיב שזוכה לתשומת לב מוזיקלית ראויה:" But I want to live and not just survive". גם "'Water Under The Bridge" הוא שיר שבהחלט נאמץ מהאלבום. סגנון הפופ בשיר מזכיר קצת את העיבוד שנעשה ב "1989" לטיילור סוויפט, וזו בהחלט מחמאה. שיר נוסף הוא "Million Years ago" שיר אינטימי ומלא חרטה וגעגועים.

לבסוף מגיעה הפינאלה המרשימה של האלבום - "Sweetest Devotion", שבו אדל נותנת את כל כולה, ואפשר להגיד גם את כל קולה, אם יש בכלל גבול לקול המטריף הזה, שלעיתים נדמה כי הוא מסוגל לגבור על כל מכשול אפשרי.

לסיכום, וזה בכלל לא קל לסכם אלבום עוצמתי שכזה: אדל, אנחנו פשוט מאושרים שחזרת! אין ספק שהיית ונשארת מלכת המוזיקה העולמית, כי מי בכלל יכול להתמודד עם קול שכזה?                

"25" הוא אלבום קאמבק פשוט פנטסטי, קסום ומלא סגנונות. הכניסה למחוזות פופ חדשניים בהחלט עושה טוב לאדל, וכמובן גם לנו. מחד האלבום כולל שירים שמתכתבים עם הסגנון שרץ כעת בעולם, ומאידך, שירים שנשמע עוד עשר שנים ועדיין יתאימו לפלייליסט שלנו. אז אם אפשר, נשמח אם לא נצטרך לחכות עכשיו עוד ארבע שנים בשביל עוד אלבום מופת שכזה. אנחנו כבר מוכנים לעוד אחד כבר בשנה הבאה, "28" נשמע לנו כמו שם מצוין.