מהשם "בריטני ספירס" אי אפשר להתעלם, היא עשתה את צעדיה הראשונים בעולם הבידור בתחילת שנות ה/90 כשהייתה בת 12 בלבד ולקחה חלק בקאסט של "מועדון החברים של מיקי מאוס" של דיסני לצד כריסטינה אגילרה וג'סטין טימברלייק, הפריצה הגדולה שלה לתודעה העולמית הגיעה כחמש שנים לאחר מכן כאשר הוציאה את סינגל הבכורה שלה "...Baby One More Time" שהפך ללהיט עולמי ענק וסלל את דרכם לעוד עשרות להיטים של הזמרת במהלך השנים אשר הפכו אותה לאחת מכוכבי הפופ הגדולים שידעה ההיסטוריה לצידם של מייקל ג'קסון המנוח ומדונה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• עד שאטלנטיס ישמעו: ברידג'יט מנדלר משחררת סינגל חדש
• בשנה הבאה בפסטיגל? אדיר בובליל משיק אלבום ראשון
• בן אל וסטטיק שוברים שיא ישראלי

במהלך הקריירה ובחייה האישיים, חוותה ספירס עליות ומורדות שכללו הופעות אייקוניות ושערורייתיות, להיטים שהפכו עם הזמן למילה נרדפת ל"פופ" ואף הגדירו אותה מחדש וכמובן התמוטטות נפשית מתוקשרת אי שם בשנת 2007 שהפכה להיות המאורע התרבותי המסוקר ביותר באותה שנה ולמעשה עד היום נחשבת בריטני לאדם המדובר ביותר ברשת אי פעם. למרות כל הקשיים שבדרך, בריטני כמעט תמיד מצאה את דרכה חזרה לפסגה עם קאמבקים מרשימים שרק חיזקו אותה כמותג וכאייקון תרבותי, מלבד מקרה אחד, אלבומה האחרון "Britney Jean" שייצא בדצמבר 2013 הגיע לאחר כמעט שלוש שנות הפסקה של הכוכבת ונכשל כישלון מסחרי מוחץ כאשר התברג במצעד הבילבורד במקום הרביעי בלבד בשבוע הראשון ליציאתו. האלבום לא זכה לשבחים מהמבקרים ואף ממעריציה של הכוכבת שמחשיבים אותו לחלש ביותר שלה, מתוך האלבום יצאו רק שני סינגלים "Perfume" ו"Work Bitch" שלא הצליחו להחזיר את הזמרת לראשי המצעדים. בשנתיים האחרונות, מלבד המופע "Britney: Piece of Me" איתו בריטני רצה כבר שנתיים בהצלחה רבה בפלנט הוליווד שבלאס ווגאס, עמלה הכוכבת על אלבומה החדש "Glory" ולצורך כך גייסה לשורותיה כמה וכמה מפיקים וכותבים חדשים וצעירים שיעזרו לה ליצור אלבום פופ מרשים ולשים מאחוריה את הכישלון של האלבום הקודם, והתוצאה? אלבום מושלם עם כל מה שרק יכלנו לבקש מבריטני של שנת 2016 בפרט וממוזיקת הפופ בכלל.

האלבום נפתח עם "Invitation", רצועת מיד טמפו מסקרנת באווירה אטמוספרית מהפנטת שמכתיבה את הטון של האלבום ומכניסה את המאזין לאווירת האלבום בצורה מושלמת. לאחר מכן מגיע השיר "Make Me...", הסינגל הראשון שיצא מהאלבום ומתאפיין גם הוא בהפקת מיד טמפו מעולה וניחן במלודיות מצויינות בבתים ובפזמון.

אחריו מגיע השיר "Private Show" הכולל נגיעות doo-wop שמוציאות אותנו לרגע מהאווירה האופורית של האלבום. לאורך השיר בריטני משחקת עם קולה וברור שהיא נהנת מכל רגע, מה שבעצם הופך את השיר לכל כך טוב ומשעשע אף על פי שיש מספר רגעים צורמים, בעיקר הפזמון. הרצועה הרביעית באלבום הינה השיר "Man On The Moon" שמסתמן כאחד מרגעי השיא של האלבום המציג פן נוסף באישיותה של ספירס ובזהותה כאמנית, לאחר מכן מגיע השיר "Just Luv Me" ובו היא ספק שרה ספק לוחשת באופן שמזכיר מעט את השירים "Breathe On Me" ו-"Touch of My Hand" מתוך אלבומה הרביעי "In The Zone" ותורם לאווירה המרגיעה והסוחפת של האלבום. הקצב עולה עם שני שירי פופ-דאנס, "Clumsy" ו-"Do You Wanna Come Over?" ששום אלבום של נסיכת הפופ לא יהיה שלם בלעדיהם, השניים אמנם לא נמנים בין הרצועות החזקות של האלבום אך הן בהחלט עושות את העבודה. "Slumber Party" שמגיע לאחר מכן מתהדר בפזמון מעולה  והפקת R&B עם נגיעות ג'אז שהופכות אותו לשיר מצוין עם פוטנציאל ענק להוות שיר קריירה גדול נוסף בדיסקוגרפיה מבית היוצר של ספירס. "Just Like Me" ממשיך את הרצף המרשים של האלבום עד כה עם פזמון קליט וביצוע ווקאלי מעולה של בריטני.

"Love Me Down" ו-"Hard to Forget Ya" שמגיעים לאחר מכן הם שניים מהשירים הפחות מקוריים בדיסק אך עדיין מדובר בשני שירים מצויינים שתרצו לנגן שוב ושוב. האלבום נסגר עם השיר "What You Need" אותו בריטני שרה כמו שלא שמעתם אותה מעולם באופן שמזכיר במקצת את ג'סי ג'י, אמנם לא מדובר בסינגל פוטנציאלי כמו מרבית משירי "Glory" אך זו דרך מצויינת לסגור בו את האלבום וכפי שבריטני אומרת בשורה האחרונה בשיר "That Was Fun!". ברצועות הדלוקס בלטו לטובה השיר "Change Your Mind" המתאפיין בצלילים לטינים ואף בשפה ספרדית המשולבת בפזמון ובגשר של השיר, "Liar" המעולה שבקלות היה יכול למצוא את מקומו בגירסה הסטנדרטית של האלבום וכמובן השיר "Coupure Électique" ובו שרה בריטני במלואו בצרפתית משולמת. משמעות שמו של השיר, למי שתהה היא "אפלה" - "Blackout" שזהו גם שמו של אלבומה החמישי של הכוכבת שיצא בשנת 2007 בעיצומו של הקרקס התקשורתי סביב הכוכבת ולמעשה נחשב לאחד מהאלבומים האוהבים ביותר על מעריציה של הזמרת.

© gettyimages

בראיון שערכה בריטני בחודש יוני האחרון הגדירה את הסאונד של האלבום כ-"מלודי, לא כל כך פופ ומרגיע". כעת, לאחר ששמענו את האלבום אפשר לומר בבטחה שבריטני קיימה את הבטחתה וסיפקה אלבום מדהים עמוס בשירי מיד טמפו מדהימים באווירה קסומה ומהפנטת ולצידם שורה של שירי פופ קלאסיים יותר המיועדים למועדנים ורק הופכים את האלבום הזה לעוד יותר מעניין עם ערך עצום לשמיעה חוזרת.

לצערה של הכוכבת, האלבום הודלף לרשת שישה ימים טרום יציאתו הרשמית וזאת לאחר שחנות כלבו מקסיקנית החלה למכור את האלבום לפני הזמן המתוכנן, אך היא בהחלט יכולה להתנחם בתגובותיהם הנרגשות של המעריצים לאלבום שכן הוא מסתמן כאלבום הטוב ביותר שלה מזה שנים ובכלל כאלבום הפופ הטוב ביותר שנשמע לאחרונה, באלבום יורה בריטני לכל הכיוונים כאשר היא לא מפספסת אפילו פעם אחת ומצליחה ליצור חתיכה המורכבת מ-17 שירים בגירסת הדלוקס שכל אחד ואחד מהשירים עומד בפני עצמו עם אישיות וצבע משלו. בריטני, שלאורך השנים ספגה ביקורות על כך שהיא כלל אינה יכולה לשיר ומשתמשת באוטו-טיון ועריכות קוליות נוספות, מצליחה להפגין שימוש מעולה בקולה הטבעי והייחודי שכל כך מזוהה עמה ומוכיחה לכל אותם מבקרים שהיא בהחלט יכולה לשיר, עם או בלי עזרה של פלאי הטכנולוגיה. לצד מספר שירים מפתיעים ומסקרנים ישנם שירים מסויימים כמו "Better" מגירסת הדלוקס ו-"Love Me Down" הנשענים על הטרנדים החמים שהובילו את אלבומיהם האחרונים של זמרים כגון אריאנה גרנדה, סלינה גומז וג'סטין ביבר, את הטרנדים האלו לוקחת בריטני כמה צעדים קדימה ומלמדת את הדור הצעיר עושים את זה נכון, ובהחלט יש להם הרבה מה ללמוד.

ציון בסולם פרוגי: ★★★★★