להתחמק מהצלחתו של השיר "(Habits (Stay High", הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה של טוב לו הייתה משימה בלתי אפשרית אי שם ב-2014 כאשר השיר נוגן בכל מקום בארץ ובעולם. השיר הפך להיות לשיר המזוהה ביותר עם הכוכבת והפך אותה לכותבת שירים פופולרית במיוחד. הסינגל הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד האמריקאי והכין את הקרקע לקראת הוצאת אלבום הבכורה של הזמרת "Queen of The Cloud" ממנו יצא גם הלהיט "Taking Body" שנכנס למקום ה-12 והמכובד באותו המצעד.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• לא יותר מעוד שיר מקפיץ": טור שבועי
• פיוצ'ר גאנג: "כשרק התחלנו חשבנו שאנחנו עושים מוזיקה מוזרה לאנשים מוזרים"
• טוויסט בעלילה: הקריירה החדשה של נוה צור

לאור הצלחתה של טוב לו במצעדים, ביקושה ככותבת שירים עלה והיא זו שאחראית על כתיבתם של השירים "Love Me Like You Do" של אלי גולדינג, "Sparks" של הילארי דאף ו-"Closer" של ניק ג'ונאס בו היא גם מתארחת. עבודתה של הזמרת עם אמנים אחרים לא עצרה את קריירת הסולו שלה ותוך כדי עבדה על אלבומה החדש והשני במספר העונה לשם "Lady Wood" אשר שוחרר בשבוע שעבר ולמעשה מהווה רק חלק אחד מתוך אלבום כפול כשהחלק השני מיועד לשחרור במהלך 2017. האלבום עצמו כולל בתוכו עשרה שירים בלבד אשר מחולקים לשני פרקים המופרדים באמצעות שני חלקי מעבר, הפרק הראשון נפתח בקטע המעבר הראשון "Fairy Dust" ונמשך לאורך חמישה שירים עד לקטע המעבר השני "Fire Fade" שפותח את הפרק השני של האלבום שגם הוא כולל חמישה שירים.

בראיון למגזין "Fault" דיברה הזמרת על האלבום ועל משמעות שני פרקיו; "Lady Wood" הוא אלבום כפול ויש עוד אלבום עם שני פרקים שיגיע בהמשך". סיפרה והוסיפה: "'Fairy Dust' ו-'Fire Fade' הם שני הפרקים הראשונים והאלבום כולו עוסק בשנתיים האחרונות בחיי שהיו עבורי רכבת הרים רגשית במובן הכי טוב והכי רע שיכול להיות". "האלבום עוסק במרדף אחר הריגוש. מה גורם לי להרגיש הכי חיה? לפעמים זה לחץ ולפעמים זו אהבה. האלבום לוקח אותך לאורך התחנות השונות, המרדף, הריגוש, השיא והנפילה. החלק הראשון, 'Fairy Dust', זה כשאני שומעת את המעריצים צועקים את שמי ואני עומדת לעלות לבמה והחלק השני, 'Fire Fade', זה כשהכל מתחיל להתפוגג ואני מאבדת קצת את הקשר עם המעריצים ואני מנסה לחזור למרדף הראשון. אתה מרגיש הכי פגיע שם, שם אתה מתחיל לחשוף את עצמך האמיתי".

האלבום נפתח בשיר "Influence" שמצליח להכתיב את הטון של האלבום ולהעביר למאזין בצורה ברורה את מה שמצפה לו בהמשך, עם לחן לא רע והפקה מהונדסת היטב בה כל ביט יושב בדיוק במקום ברור שהושקעה כאן עבודה ומחשבה רבה, זה אמנם יהיה מספיק טוב כדי לגרום למאזין להנות כאשר השיר יבקע מהרדיו או מהטלוויזיה אך לא בטוח שזה משהו שהוא ירצה לשמוע שוב ושוב מרצונו. גם הראפר ויז קליפה שמתארח בשיר לא נותן לו שום ערך מוסף ולמעשה בו משחק תפקיד מיותר לחלוטין. "Lady Wood" שמגיע לאחר מכן מתהדר בפזמון קליט במיוחד עם פוטנציאל לעורר הזדהות אצל מאזינים רבים שכן טוב לו מספרת סיפור על בחור בו היא מעוניינת למרות השמועות שאנשים ממהרים להפיץ ומתעלמת מהם, לא מדובר ברגע שיא משמעותי אך בהחלט עושה את העבודה.

 השיר שמגיע לאחר מכן הינו "True Disaster" וכאן כבר מדובר בעליית מדרגה רצינית ביחס לקודמיו לאור זאת שלראשונה באלבום המילים, ההפקה והמלודיות מצליחים להשתלב בצורה מרשימה במיוחד ולעבוד טוב כחבילה אחת המורכבת משלושת המרכיבים האלו שמשלימים אחד את השני והופכים את השיר לבעל פוטנציאל להפוך לסינגל הבא מהאלבום. מיד לאחריו מגיע השיר "Cool Girl" שהוא גם הסינגל המוביל הרשמי מתוך "Lady Wood". השיר שוחרר רשמית בתחילת אוגוסט האחרון אך מאז לא הצליח לצבור תאוצה ועד כה הסתפק במקום ה-84 בלבד במצעד הבילבורד האמריקאי, לא מפתיע לאור זאת שמדובר בשיר בסיסי אשר נשמע כמו משהו ששמענו רבות בעבר, גם הפזמון המעיק שחוזר על עצמו קצת יותר מידי לא תורם כלום והתוצאה הסבירה למידי מעלה את השאלה מדוע נבחר דווקא השיר הזה לשמש כסינגל המוביל מתוך האלבום, לא ברור. השיר הבא שסוגר את הפרק הראשון בדיסק הוא הדואט של טוב לו עם הזמר ג'ו ג'ניאק - "Vibes" כשמו כן הוא, מתאפיין בסאונד ״וויבי״. הקולות של השניים משתלבים מעולה ואף על פי שאפשר  להרגיש את הכימיה הטובה בניהם, השיר לא מצליח לבלוט ונבלע בין יתר שירי האלבום.

לאחר קטע המעבר "Fire Fade" שמפריד בין פרקי האלבום, מגיע "Don't Talk About It", שיר חביב אך סתמי וצפוי שלא מתקדם לשום מקום. "Imaginary Friend" שמגיע לאחר מכן מתאפיין בסאונד מעט ״אפל״ יותר מקודמיו אשר מוסיף עניין לחווית האזנה הכוללת של האלבום ולחלוטין נמנה בין השירים החזקים שבו. ב- "Keep It Simple" ממשיכה טוב לו את הסאונד האפל שהחלה הברצועה הקודמת ואף לוקחת אותו צעד אחד קדימה במה שנדמה כשיר הטוב והמפתיע ביותר באלבום. לאחר מכן מגיע "Flashes", רצועת מיד טמפו טובה ולא מזיקה. אחרון ברשימה הוא "WTF Love Is" הכולל פזמון המנוני מהפנט ולחן קליט במיוחד הסוגר את האלבום בצורה הכי טובה שיכולה להיות.

אין ספק שמהאזנה ל-"Lady Wood" מדובר באלבום טוב שכתוב ומופק בצורה מקצועית גבוהה במיוחד, אבל כאן גם טמונה הבעיה שלו. האלבום בנוי מעשרה שירים שמרוב הפקה ועבודת אולפן מסיבית, קשה לזהות איזשהי ייחודיות המאפיינת את האלבום ולמעשה מרבית משיריו נשמעים ג'נריים, צפויים ואפילו ממוחזרים אשר בנויים סביב אותם הטרנדים שהובילו את מוזיקת המיינסטרים בשנתיים האחרונות. זמרת כמו טוב לו, שהתברכה בכישרון כתיבה והלחנה מהטובים שיש כיום בפופ יכלה להמציא בעצמה את הטרנד הבא שיוביל את עולם המוזיקה, אך במקום זאת היא העדיפה להשקיע את מאמציה באימוץ טרנדים קיימים שכבר הוכיחו את עצמם וזכו לאהדת הקהל והרדיו, מה שעזר לה ליצור אסופת שירים קליטים שנחמד להאזין להם מידי פעם אך לא משהו שבאמת ייחרט בלב המאזינים. 

ציון בסולם פרוגי: ★★★